Difference between revisions of "Reuven and Bilhah/1/he"
| (One intermediate revision by one other user not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<h2>פרטים חסרים</h2> | <h2>פרטים חסרים</h2> | ||
<p>התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד (<a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">בראשית ל״ה:כ״ב</a>):</p> | <p>התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד (<a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">בראשית ל״ה:כ״ב</a>):</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.</p> | <p>וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?<fn>ישנה מחלוקת | + | <p>ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?<fn>ישנה מחלוקת בין חכמי המסורה בנוגע לשאלה האם המשפט הזה מסיים את פסוק כ"ב, ולכן גם את סיפורנו, או מתחיל עניין חדש.</fn></p> |
<h2>תוכחה</h2> | <h2>תוכחה</h2> | ||
| − | <p>בניגוד לשתיקתו | + | <p>בניגוד לשתיקתו כאן, כשיעקב על ערש דווי הוא כן נוזף בראובן, באמרו (<a href="Bereshit49-3-4" data-aht="source">בראשית מ״ט:ג׳-ד׳</a>):</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.</p> | <p>(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| Line 19: | Line 19: | ||
<h2>עונש</h2> | <h2>עונש</h2> | ||
<p>יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר. <a href="DivreiHaYamimI5-1" data-aht="source">דברי הימים א׳ ה׳:א׳</a> מספר:</p> | <p>יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר. <a href="DivreiHaYamimI5-1" data-aht="source">דברי הימים א׳ ה׳:א׳</a> מספר:</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.</p> | <p>(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| Line 25: | Line 25: | ||
<h2 name=""כל האומר ראובן חטא"">"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"</h2> | <h2 name=""כל האומר ראובן חטא"">"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"</h2> | ||
| − | <p>ב<multilink><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">שבת נ״ה:</a><a href="Bavli Shabbat" data-aht="parshan">About Bavli Shabbat</a></multilink>, ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש | + | <p>ב<multilink><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">שבת נ״ה:</a><a href="Bavli Shabbat" data-aht="parshan">About Bavli Shabbat</a></multilink>, ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש איזושהי אחיזה בכתובים לעמדה כזו? ולבסוף, אם ראובן אכן היה נקי מחטא, מדוע הכתובים לא מבהירים זאת?<fn>ראו דיון דומה ביחס למעשי דוד ב<a href="David and Batsheva" data-aht="page">דוד ובת-שבע</a>. </fn></p> |
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 06:01, 30 July 2019
מעשה ראובן ובלהה
הקדמה
פרטים חסרים
התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד (בראשית ל״ה:כ״ב):
וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.
ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?1
תוכחה
בניגוד לשתיקתו כאן, כשיעקב על ערש דווי הוא כן נוזף בראובן, באמרו (בראשית מ״ט:ג׳-ד׳):
(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.
המילים "כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ" נראות כמתייחסות בבירור למעשה ראובן ובלהה. עם זאת, שאר דברי יעקב פחות ברורים. מה הכוונה ב"יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"? אל מי מתייחס הפועל "עָלָה" במילים "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"? ובאיזה אופן אנחנו מבינים את האירוע הראשוני בעקבות תוכחה זו?
עונש
יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר. דברי הימים א׳ ה׳:א׳ מספר:
(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.
לפי הקטע הזה, ראובן אכן נענש על חטאו. הוא איבד את הבכורה ליוסף, ואת המלוכה ליהודה. מדוע נבחר דווקא העונש הזה? ולמה העונש לא מוזכר בבראשית ל״ה?
"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"
בבבלי שבת, ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש איזושהי אחיזה בכתובים לעמדה כזו? ולבסוף, אם ראובן אכן היה נקי מחטא, מדוע הכתובים לא מבהירים זאת?2
