Difference between revisions of "Sale of Yosef in Art/0/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, <i>יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו </i>מאת דונטו מסקגני,<fn>מסקגני (1636-1579) היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס. הוא עבר לגור במנזר שלוש שנים לאחר סיום יצירה זו, ומאוחר יותר הוסמך להיות | + | <p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, <i>יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו </i>מאת דונטו מסקגני,<fn>מסקגני (1636-1579) היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס. הוא עבר לגור במנזר שלוש שנים לאחר סיום יצירה זו, ומאוחר יותר הוסמך להיות כומר.</fn> <i>יוסף נמכר לעבדות</i> מאת אמן לא ידוע,<fn>ציור זה יצא לאור ב1907 על ידי חברת ליטוגרפיה פרובידנס.</fn> ו<i>האחים מוכרים את יוסף לעבדות </i>מאת קונסטנטין פלביצקי,<fn>פלביצקי (1866-1830) היה צייר רוסי שלמד באקדמיה לאומנות בסנט פטרבורג. </fn> כולם מתארים את הסצנה באופן דומה, כשהאחים ממוקמים בצד אחד של הציור והסוחרים בצד השני. רק מיקומו של יוסף משתנה, בהתאם לשלב העיסקה המתואר בציור. על אף קווי הדימיון הכלליים, ישנם הבדלים רבים בפרטי הציורים, המציפים שאלות כגון, מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?</p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
<subcategory>מסקגני | <subcategory>מסקגני | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>מספר האחים | <subcategory>מספר האחים | ||
| − | <p>בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו | + | <p>בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. למעשה, <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> מציע שחצי מהאחים רעו את הצאן עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a> להרחבה בנושא.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | <subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | ||
| − | <p>מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתנת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור דומה ביותר ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>, שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, וב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a> שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p> | + | <p>מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתנת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור דומה ביותר ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>, שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, וב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a> שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>מדינים או ישמעאלים? | <subcategory>מדינים או ישמעאלים? | ||
| − | <p>בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה, | + | <p>בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה למראה, וכן כולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים לבושים באופן מהודר יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד שב<a href="Bereshit37" data-aht="source">בראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז</a>, סוף פסוק כ"ח מתאר את מכירתו של יעקב לישמעאלים, תחילת פסוק זה, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים מדייניים. מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הנוקט בגישה זו.</fn> האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,<fn>ראו <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שמציין כי הישמעאלים והמדיינים הם בני אותה המשפחה, שכן שניהם צאצאיו של אברהם, ולכן הגיוני שהיו חלק מאותה שיירת הסוחרים.</fn> או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?<fn>ראו <multilink><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המעדיף אופציה זו.</fn> ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | <subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | ||
Version as of 03:54, 15 October 2019
מכירת יוסף באמנות
הקדמה
אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו מאת דונטו מסקגני,1 יוסף נמכר לעבדות מאת אמן לא ידוע,2 והאחים מוכרים את יוסף לעבדות מאת קונסטנטין פלביצקי,3 כולם מתארים את הסצנה באופן דומה, כשהאחים ממוקמים בצד אחד של הציור והסוחרים בצד השני. רק מיקומו של יוסף משתנה, בהתאם לשלב העיסקה המתואר בציור. על אף קווי הדימיון הכלליים, ישנם הבדלים רבים בפרטי הציורים, המציפים שאלות כגון, מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?
השוואת התמונות
מסקגני
מסקגני בוחר לצייר את הרגעים האחרונים לפני סיום המכירה. הסוחרים, עוטים גלימות צהובות וכובעים צהובים, מקובצים בצד ימין. אחד האחים עומד עימהם, והסוחר מפיל מטבעות אל תוך שקו הפתוח לרווחה. שאר האחים צופים מן הצד, כשאחד אוחז בצרור בגדים, כנראה כותנתו של יוסף. יוסף עצמו עומד על ברכיו בין שתי הקבוצות, פניו מופנות אל עבר אחיו, אשר מתעלמים ממנו לחלוטין.
ליטוגרף מפרובידנס
בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.
פלביצקי
פלביצקי בוחר לצייר את הרגע שלאחר אישור העיסקה, בשתי סצנות נפרדות. מימין, סוחרים רזים וכהי-עור מעלים את יוסף הכבול על גמל. שאר השיירה נמתחת אל עבר המדבר. מצד שמאל האחים קבוצים יחדיו, ידיהם פרוסות על מנת לקבל את כספי המכירה. חלקם מביטים אל עבר יוסף, אולי מתוך הנאה מסיבלו. בו בזמן, ברקע הציור, שני אחים טובלים את כותנתו של יוסף בדם, מכינים את הקרקע לשקר העתידי.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מספר האחים
בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. למעשה, ר׳ יוסף בכור שור מציע שחצי מהאחים רעו את הצאן עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו מי מכר את יוסף? להרחבה בנושא.
כְּתֹנֶת פַּסִּים
מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.4 איזה ציור דומה ביותר ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, בשמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט, שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובדניאל פרק ה׳:ה׳ שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.5
מדינים או ישמעאלים?
בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה למראה, וכן כולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים לבושים באופן מהודר יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד שבבראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, סוף פסוק כ"ח מתאר את מכירתו של יעקב לישמעאלים, תחילת פסוק זה, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים מדייניים. מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?6 האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,7 או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?8 ראו מי מכר את יוסף?
"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"
כל שלושת האמנים מציגים את יוסף מתחנן בעצימויות שונות.9 מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים מהם את הדברים "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה בתגובה לשליכתו לבור או למכירתו.10 יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב כה מאוחר בסיפור?11
