Difference between revisions of "Sale of Yosef in Art/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) |
|||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, | + | <p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, "יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו"<i> </i>מאת דונטו מסקגני,<fn>מסקגני (1636-1579) היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס. הוא עבר לגור במנזר שלוש שנים לאחר סיום יצירה זו, ומאוחר יותר נהיה כומר.</fn> "יוסף נמכר לעבדות" מאת אמן לא ידוע,<fn>ציור זה יצא לאור ב1907 על ידי חברת ליטוגרפיה פרובידנס.</fn> ו"האחים מוכרים את יוסף לעבדות" מאת קונסטנטין פלביצקי,<fn>פלביצקי (1866-1830) היה צייר רוסי שלמד באקדמיה לאומנות בסנקט פטרבורג.</fn> כולם מתארים את הסצנה באופן דומה, כשהאחים ממוקמים בצד אחד של הציור והסוחרים בצד השני. רק מיקומו של יוסף משתנה, בהתאם לשלב העיסקה המתואר בציור. על אף קווי הדימיון הכלליים, ישנם הבדלים רבים בפרטי הציורים, המציפים שאלות כגון: מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?</p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
<subcategory>מסקגני | <subcategory>מסקגני | ||
| − | <p>מסקגני בוחר לצייר את הרגעים האחרונים לפני סיום המכירה. הסוחרים, | + | <p>מסקגני בוחר לצייר את הרגעים האחרונים לפני סיום המכירה. הסוחרים, העטויים גלימות צהובות וכובעים צהובים, מקובצים בצד ימין. אחד האחים עומד עמהם עם ארנק הפתוח לרווחה, ואחד מן הסוחרים משלשל מטבעות לתוכו לשלם עבור יוסף. שאר האחים צופים מן הצד, כשאחד אוחז בבגד מקופל, כנראה כותנתו של יוסף. יוסף עצמו כורע על ברכיו בין שתי הקבוצות, פניו מופנות בתחנונים אל עבר אחיו, אשר מתעלמים ממנו לחלוטין.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>ליטוגרף מפרובידנס | <subcategory>ליטוגרף מפרובידנס | ||
| Line 14: | Line 14: | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>פלביצקי | <subcategory>פלביצקי | ||
| − | <p>פלביצקי בוחר לצייר את הרגע שלאחר אישור העיסקה, בשתי סצנות נפרדות. מימין, סוחרים רזים וכהי-עור מעלים את יוסף הכבול על גמל. שאר השיירה נמתחת אל עבר המדבר. מצד שמאל האחים קבוצים יחדיו, ידיהם פרוסות על מנת לקבל | + | <p>פלביצקי בוחר לצייר את הרגע שלאחר אישור העיסקה, בשתי סצנות נפרדות. מימין, סוחרים רזים וכהי-עור מעלים את יוסף הכבול על גבי גמל. שאר השיירה נמתחת אל עבר המדבר. מצד שמאל, האחים קבוצים יחדיו, ידיהם פרוסות על מנת לקבל חלק מכספי המכירה. חלקם מביטים אל עבר יוסף, אולי מתוך הנאה בראיית מוצקתו. בו-זמנית, ברקע הציור, שני אחים טובלים את כותנתו של יוסף בדם כדי להכשיר את הקרקע למרמה העתידית.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>מספר האחים | <subcategory>מספר האחים | ||
| − | <p>בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. | + | <p>בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a> להרחבה בנושא.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | <subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | ||
| − | <p>מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז | + | <p>מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתונת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>,<fn>גם כאן הפסוקים מתייחסים על "כְּתֹנֶת פַּסִּים", ומרחיבים רק שמדובר בלבוש המלכותי של נסיכות בתולות.</fn> שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית ב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a> שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>מדינים או ישמעאלים? | <subcategory>מדינים או ישמעאלים? | ||
| − | <p>בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה למראה, וכן כולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים לבושים באופן מהודר יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. | + | <p>בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה למראה, וכן כולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים לבושים באופן מהודר יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד ש<a href="Bereshit37" data-aht="source">בראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח</a> מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הנוקט בגישה זו.</fn> האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,<fn>ראו <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שמציין כי הישמעאלים והמדיינים הם בני אותה המשפחה, שכן שניהם בני פילגשי אברהם, ולכן הגיוני שהיו חלק מאותה שיירת הסוחרים.</fn> או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?<fn>ראו <multilink><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המעדיף אופציה זו.</fn> ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | <subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | ||
| − | <p>כל שלושת האמנים מציגים את יוסף מתחנן בעצימויות שונות.<fn>התחננות זו בולטת ביותר בציורו של | + | <p>כל שלושת האמנים מציגים את יוסף מתחנן בעצימויות שונות.<fn>התחננות זו בולטת ביותר בציורו של מסקגני, בעוד שבציורו של פלביצקי רק עיניו המתחננות של יוסף רומזות על כך.</fn> מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.<fn>השוו <multilink><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">שכל טוב</a><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Menachem b. Shelomo (Seikhel Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם בן שלמה</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?<fn>ראו <multilink><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> המציע כי מיותר היה לציין מידע זה במפורש בתורה, שכן תחנונים הינם תגובה טבעית וצפויה במצב כזה. לחלופין, ישנה אפשרות כי מידע זה חסר מן הפסוקים כדי לא להציג את האחים באור שלילי עוד יותר, או פשוט מכיוון שלעתים קרובות התורה נוטה לקצר במקום אחד ולהאריך במקום אחר.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 23:47, 21 October 2019
מכירת יוסף באמנות
הקדמה
אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, "יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו" מאת דונטו מסקגני,1 "יוסף נמכר לעבדות" מאת אמן לא ידוע,2 ו"האחים מוכרים את יוסף לעבדות" מאת קונסטנטין פלביצקי,3 כולם מתארים את הסצנה באופן דומה, כשהאחים ממוקמים בצד אחד של הציור והסוחרים בצד השני. רק מיקומו של יוסף משתנה, בהתאם לשלב העיסקה המתואר בציור. על אף קווי הדימיון הכלליים, ישנם הבדלים רבים בפרטי הציורים, המציפים שאלות כגון: מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?
השוואת התמונות
מסקגני
מסקגני בוחר לצייר את הרגעים האחרונים לפני סיום המכירה. הסוחרים, העטויים גלימות צהובות וכובעים צהובים, מקובצים בצד ימין. אחד האחים עומד עמהם עם ארנק הפתוח לרווחה, ואחד מן הסוחרים משלשל מטבעות לתוכו לשלם עבור יוסף. שאר האחים צופים מן הצד, כשאחד אוחז בבגד מקופל, כנראה כותנתו של יוסף. יוסף עצמו כורע על ברכיו בין שתי הקבוצות, פניו מופנות בתחנונים אל עבר אחיו, אשר מתעלמים ממנו לחלוטין.
ליטוגרף מפרובידנס
בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.
פלביצקי
פלביצקי בוחר לצייר את הרגע שלאחר אישור העיסקה, בשתי סצנות נפרדות. מימין, סוחרים רזים וכהי-עור מעלים את יוסף הכבול על גבי גמל. שאר השיירה נמתחת אל עבר המדבר. מצד שמאל, האחים קבוצים יחדיו, ידיהם פרוסות על מנת לקבל חלק מכספי המכירה. חלקם מביטים אל עבר יוסף, אולי מתוך הנאה בראיית מוצקתו. בו-זמנית, ברקע הציור, שני אחים טובלים את כותנתו של יוסף בדם כדי להכשיר את הקרקע למרמה העתידית.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מספר האחים
בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. ר׳ יוסף בכור שור אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו מי מכר את יוסף? להרחבה בנושא.
כְּתֹנֶת פַּסִּים
מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.4 איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, בשמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט,5 שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית בדניאל פרק ה׳:ה׳ שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.6
מדינים או ישמעאלים?
בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה למראה, וכן כולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים לבושים באופן מהודר יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד שבראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?7 האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,8 או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?9 ראו מי מכר את יוסף?
"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"
כל שלושת האמנים מציגים את יוסף מתחנן בעצימויות שונות.10 מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.11 יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?12
