Difference between revisions of "Sale of Yosef in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
 
(13 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן,&#160;<i>יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו&#160;</i>מאת דונטו מסקגני,<fn>מסקגני (1636-1579) היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס. הוא עבר לגור במנזר שלוש שנים לאחר סיום יצירה זו, ומאוחר יותר הוסמך להיות כומרץ</fn>&#160;<i>יוסף נמכר לעבדות</i> מאת אמן לא ידוע,<fn>ציור זה יצא לאור ב1907 על ידי&#160;חברת ליטוגרפיה פרובידנס.</fn> ו<i>האחים מוכרים את יוסף לעבדות&#160;</i>מאת&#160;קונסטנטין פלביצקי,<fn>פלביצקי (1866-1830) היה צייר רוסי שלמד באקדמיה לאומנות בסנט פטרבורג.&#160;</fn> כולם מתארים את הסצנה באופן דומה, כשהאחים ממוקמים בצד אחד של הציור והסוחרים בצד השני. רק מיקומו של יוסף משתנה, בהתאם לשלב העיסקה המתואר&#160;בציור. על אף קווי הדימיון הכלליים, ישנם הבדלים רבים בפרטי הציורים, המציפים שאלות כגון, מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?</p></div>
+
<p>אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, "יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו"<i> </i>מאת גוסטב דורה,<fn>גוסטב דורה (1832–1883) היה אמן, צייר, ותחריטאי צרפתי. תחריט זה נעשה כחלק מ-241 תמונות עבור La Grande Bible de Tours שיצא לאור ב1866. הספר הוא מהדורה מאוירת של התרגום הצרפתי&#160; של תנ"ך הוולגטה משנת 1843.<br/><br/></fn> התמונה מ"גן התענוגות" (Hortus Deliciarum),<fn>"גן התענוגות" הוא אנציקלופדיה מוארת מהמאה ה-12 שנערכה&#160;במנזר הוהנבורג באלזס על ידי אם המנזר, הראד מלנדסברג. כתב היד המקורי אבד בשריפה בשנת 1870 במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה, אך עד אז רבים מהתמונות כבר שוחזרו והעתק של הספר הודפס וראה אור בין השנים 1879–1899.</fn> ו"יוסף נמכר לעבדות" מאת אמן לא ידוע,<fn>ציור זה יצא לאור ב1907 על ידי&#160;חברת ליטוגרפיה פרובידנס.</fn> כולם מתארים את הסצנה. ההבדלים הרבים בפרטי הציורים מציפים שאלות כגון: מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?</p></div>
 
<category>השוואת התמונות
 
<category>השוואת התמונות
−
<subcategory>מסקגני
+
<subcategory>דורה
−
<p>מסקגני בוחר לצייר את הרגעים האחרונים לפני סיום המכירה. הסוחרים, לבושים בגלימות צהובות וכובעים צהובים, מקובצים בצד ימין. אחד האחים עומד עימהם, והסוחר מפיל מטבעות אל תוך&#160;שקו הפתוח לרווחה. שאר האחים צופים מן הצד, כשאחד אוחז בצרור בגדים, כותנתו של יוסף. יוסף עצמו עומד על ברכיו בין שתי הקבוצות, פניו מופנות אל עבר אחיו, אשר מתעלמים ממנו לחלוטין.</p>
+
<p>התחריט של דורה מבליט את הסוחרים ולא את האחים. כמה מהם יושבים על הגמלים, ואחרים עומדים בחצי מעגל סביב יוסף. התמונה מחלקת אותם לשתי קבוצות, כאשר חלקן צבועים בגוונים בהירים ואחרות בגוונים כהים. יוסף עצמו לבוש בלבן, ואין עדות ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" שלו בשום מקום בתמונה. מכיוון שהוא עומד מול אחד הסוחרים, וגבו מופנה אל הצופה, התמונה מותירה את הבעת פנין עלומה. בפינה השמאלית העליונה של התמונה עומדים האחים בקבוצה, ככל הנראה מחלקים את הכסף מהמכירה.<br/><br/></p>
 +
</subcategory>
 +
<subcategory>גן התענוגות
 +
<p>הציור מגן התענוגות הוא הסטטי ביותר מבין התמונות, ומתאר רק את הדמויות השונות של הסיפור וכמעט ללא פעילות. אחד עשר האחים עומדים בקבוצה משמאל, כל אחד לבוש באופן דומה בגלימות צבעוניות עשירות. יוסף צעיר מהם משמעותית, ולבוש באופן ייחודי בבגד מפוספס. הוא מביט לאחור אל אחיו אחר שהוא נלקח על ידי הישמעאלים. מבטו אולי מאשים, אולי פשוט מבולבל. שני סוחרים מתוארים מימין. האחד עומד ליד החמורים העמוסים, והשני אוחז בזרועו של יוסף ומשלם לאחים.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>ליטוגרף מפרובידנס
 
<subcategory>ליטוגרף מפרובידנס
 
<p>בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.</p>
 
<p>בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.</p>
−
</subcategory>
 
−
<subcategory>פלביצקי
 
−
<p>פלביצקי בוחר לצייר את הרגע שלאחר אישור העיסקה, בשתי סצנות נפרדות. מימין, סוחרים רזים וכהי-עור מעלים את יוסף הכבול על גמל.&#160;שאר השיירה מובלת אל עבר המדבר. מצד שמאלף האחים קבוצים יחדיו, ידיהם פרוסות על מנת לקבל את כספי המכירה. חלקם מביטים אל עבר יוסף, אולי מתוך הנאה מסבלו. בו בזמן, ברקע הציור, שני אחים טובלים את כותנתו של יוסף בדם, מכינים את הקרקע לשקר העתידי.&#160;</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 20: Line 20:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>מספר האחים
 
<subcategory>מספר האחים
−
<p>בציורו של פלביצקי, תשעה אחים שותפים למכירה, בעוד מסקגני מצייר רק שמונה. האמן הלא ידוע מצייר חמישה אחים בלבד. כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו מפורש. למעשה,&#160;<multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>&#160;<a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>מציע שחצי מהאחים רעו את הצאן עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו&#160;<a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
+
<p>ב"גן התענוגות" משתתפים כל האחים במכירה, בעוד שדורה והאמן האלמוני מציירים רק מעטים מהם (שבעה וחמישה בהתאמה).&#160; כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו&#160;<a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים
 
<subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים
−
<p>מסקגני והאמן הלא ידוע מציירים את הכתנת בצבע אחיד, בעוד בציורו של פלביצקי הוא נדמה מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתנת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור דומה ביותר ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה&#160;"פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>, שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, וב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a>&#160;שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, וארוך עד הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p>
+
<p>האמן האלמוני צובע את גלימתו של יוסף בצבעים אחידים ואילו ב"גן התענוגות" היא מצטיירת כבגד מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתונת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה&#160;"פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>,<fn>גם כאן הפסוקים מתייחסים על "כְּתֹנֶת פַּסִּים", ומרחיבים רק שמדובר בלבוש המלכותי של נסיכות בתולות.</fn> שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית ב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a>&#160;שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>מדינים או ישמעאלים?
 
<subcategory>מדינים או ישמעאלים?
−
<p>בציורו של מסקגני, הסוחרים נדמים כקבוצה אחידה, וכולם לבושים באופן דומה. לעומת זאת, בציורו של פלביצקי הם מוצגים כקבוצה מגוונת. חלקם בעלי עור כהה וחלקם בעלי עור בהיר; לחלקם חזה חשוף ואחרים בלבוש עשיר למראה. ייתכן והתיאורים השונים הללו צומחים מתוך העמימויות שבטקסט המקראי.&#160;בעוד שב<a href="Bereshit37" data-aht="source">בראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז</a>, סוף פסוק כ"ח מתאר את מכירתו של יעקב לישמעאלים, תחילת פסוק זה וכן פסוק ל"ו מתייחסים לסוחרים מדייניים. מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הנוקט בגישה זו.</fn> האם השיירה הכיילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,<fn>ראו <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> מציין כי הישמעאלים והמדיינים הם בני אותה המשפחה, שכן שניהם צאצאיו של אברהם, ולכן הגיוני שהיו חלק מאותה שיירת הסוחרים.&#160;</fn> או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?<fn>ראו <multilink><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המעדיף אופציה זו.</fn> ראו&#160;<a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a></p>
+
<p>למרות שלא מודגש, בליטוגרף נראה שהסוחרים כולם לבושים באופן דומה והם חלק משיירה אחת ארוכה. בדמותו של דורה, לעומת זאת, נראה שהם מחולקים לשתי קבוצות, חלקן מתוארות בגוונים כהים יותר ואחרות בגוונים בהירים יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד ש<a href="Bereshit37" data-aht="source">בראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח</a> מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הנוקט בגישה זו.</fn> האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,<fn>ראו <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>&#160;שמציין כי הישמעאלים והמדיינים הם בני אותה המשפחה, שכן שניהם בני פילגשי אברהם, ולכן הגיוני שהיו חלק מאותה שיירת הסוחרים.</fn> או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?<fn>ראו <multilink><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המעדיף אופציה זו.</fn> ראו&#160;<a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"
 
<subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"
−
<p>All three artists show Yosef pleading for mercy in various degrees of intensity.<fn>The pleading is most pronounced in Mascagni's' image, while in Flavitsky's painting it is merely suggested by Yosef's imploring eyes.</fn> Interestingly, בבראשית ל"ז, there is no mention at all of Yosef's reaction to the sale. רק בפרק מ"ב, when Yosef accuses the brothers of spying, that we hear from the brothers, "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". It is unclear if Yosef's anguished cries were a response to being thrown into the pit or to the sale.<fn>השוו <multilink><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">שכל טוב</a><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Menachem b. Shelomo (Seikhel Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם בן שלמה</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> Moreover, why does the text share this fact only at this later point in the story?<fn>ראו <multilink><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> who suggests that the Torah found it unnecessary to relay this information, as pleading would be the natural reaction of anyone in such a situation. Alternatively, the Torah was silent so as not to portray the brothers in an even more negative light, or simply, because Torah often is concise in one area while elaborating in another.</fn></p>
+
<p>גם בליטוגרף וגם ב"גן התענוגות", יוסף פונה לעבר אחיו במבט מתחנן, אולי מפציר בהם לא למכור אותו. מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל.&#160;רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.<fn>השוו <multilink><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">שכל טוב</a><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Menachem b. Shelomo (Seikhel Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם בן שלמה</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?<fn>ראו <multilink><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;המציע כי מיותר היה לציין מידע זה במפורש בתורה, שכן תחנונים הינם תגובה טבעית וצפויה במצב כזה. לחלופין, ישנה אפשרות כי מידע זה חסר מן הפסוקים כדי לא להציג את האחים באור שלילי עוד יותר, או פשוט מכיוון שלעתים קרובות התורה נוטה לקצר במקום אחד ולהאריך במקום אחר.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 04:28, 27 April 2023

מכירת יוסף באמנות

הקדמה

אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, "יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו" מאת גוסטב דורה,1 התמונה מ"גן התענוגות" (Hortus Deliciarum),2 ו"יוסף נמכר לעבדות" מאת אמן לא ידוע,3 כולם מתארים את הסצנה. ההבדלים הרבים בפרטי הציורים מציפים שאלות כגון: מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?

השוואת התמונות

דורה

התחריט של דורה מבליט את הסוחרים ולא את האחים. כמה מהם יושבים על הגמלים, ואחרים עומדים בחצי מעגל סביב יוסף. התמונה מחלקת אותם לשתי קבוצות, כאשר חלקן צבועים בגוונים בהירים ואחרות בגוונים כהים. יוסף עצמו לבוש בלבן, ואין עדות ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" שלו בשום מקום בתמונה. מכיוון שהוא עומד מול אחד הסוחרים, וגבו מופנה אל הצופה, התמונה מותירה את הבעת פנין עלומה. בפינה השמאלית העליונה של התמונה עומדים האחים בקבוצה, ככל הנראה מחלקים את הכסף מהמכירה.

גן התענוגות

הציור מגן התענוגות הוא הסטטי ביותר מבין התמונות, ומתאר רק את הדמויות השונות של הסיפור וכמעט ללא פעילות. אחד עשר האחים עומדים בקבוצה משמאל, כל אחד לבוש באופן דומה בגלימות צבעוניות עשירות. יוסף צעיר מהם משמעותית, ולבוש באופן ייחודי בבגד מפוספס. הוא מביט לאחור אל אחיו אחר שהוא נלקח על ידי הישמעאלים. מבטו אולי מאשים, אולי פשוט מבולבל. שני סוחרים מתוארים מימין. האחד עומד ליד החמורים העמוסים, והשני אוחז בזרועו של יוסף ומשלם לאחים.

ליטוגרף מפרובידנס

בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

מספר האחים

ב"גן התענוגות" משתתפים כל האחים במכירה, בעוד שדורה והאמן האלמוני מציירים רק מעטים מהם (שבעה וחמישה בהתאמה).  כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. ר׳ יוסף בכור שורבראשית ל״ז:כ״האודות ר' יוסף בכור שור אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו מי מכר את יוסף? להרחבה בנושא.

כְּתֹנֶת פַּסִּים

האמן האלמוני צובע את גלימתו של יוסף בצבעים אחידים ואילו ב"גן התענוגות" היא מצטיירת כבגד מפוספס.4 איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, בשמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט,5 שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית בדניאל פרק ה׳:ה׳ שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.6

מדינים או ישמעאלים?

למרות שלא מודגש, בליטוגרף נראה שהסוחרים כולם לבושים באופן דומה והם חלק משיירה אחת ארוכה. בדמותו של דורה, לעומת זאת, נראה שהם מחולקים לשתי קבוצות, חלקן מתוארות בגוונים כהים יותר ואחרות בגוונים בהירים יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד שבראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?7 האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,8 או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?9 ראו מי מכר את יוסף?

"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"

גם בליטוגרף וגם ב"גן התענוגות", יוסף פונה לעבר אחיו במבט מתחנן, אולי מפציר בהם לא למכור אותו. מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.10 יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?11

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Sale_of_Yosef_in_Art/0/he&oldid=76341&useskin=vector"