Difference between revisions of "Sale of Yosef in Art/0/he"
m |
m |
||
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 11: | Line 11: | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>גן התענוגות | <subcategory>גן התענוגות | ||
| − | <p> | + | <p>הציור מגן התענוגות הוא הסטטי ביותר מבין התמונות, ומתאר רק את הדמויות השונות של הסיפור וכמעט ללא פעילות. אחד עשר האחים עומדים בקבוצה משמאל, כל אחד לבוש באופן דומה בגלימות צבעוניות עשירות. יוסף צעיר מהם משמעותית, ולבוש באופן ייחודי בבגד מפוספס. הוא מביט לאחור אל אחיו אחר שהוא נלקח על ידי הישמעאלים. מבטו אולי מאשים, אולי פשוט מבולבל. שני סוחרים מתוארים מימין. האחד עומד ליד החמורים העמוסים, והשני אוחז בזרועו של יוסף ומשלם לאחים.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>ליטוגרף מפרובידנס | <subcategory>ליטוגרף מפרובידנס | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>מספר האחים | <subcategory>מספר האחים | ||
| − | <p> | + | <p>ב"גן התענוגות" משתתפים כל האחים במכירה, בעוד שדורה והאמן האלמוני מציירים רק מעטים מהם (שבעה וחמישה בהתאמה).  כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a> להרחבה בנושא.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | <subcategory>כְּתֹנֶת פַּסִּים | ||
| − | <p> | + | <p>האמן האלמוני צובע את גלימתו של יוסף בצבעים אחידים ואילו ב"גן התענוגות" היא מצטיירת כבגד מפוספס.<fn>אחד האחים אוחז בכתונת ברקע מצד שמאל. במבט מקרוב ניתן להבחין כי הוא עשוי פסים כהים.</fn> איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, ב<a href="ShemuelII13-18" data-aht="source">שמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט</a>,<fn>גם כאן הפסוקים מתייחסים על "כְּתֹנֶת פַּסִּים", ומרחיבים רק שמדובר בלבוש המלכותי של נסיכות בתולות.</fn> שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית ב<a href="Daniel5-5" data-aht="source">דניאל פרק ה׳:ה׳</a> שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.<fn>ראו את הדעות השונות המובאות ב<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ו<multilink><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit37-3" data-aht="source">בראשית ל״ז:ג׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>מדינים או ישמעאלים? | <subcategory>מדינים או ישמעאלים? | ||
| − | <p> | + | <p>למרות שלא מודגש, בליטוגרף נראה שהסוחרים כולם לבושים באופן דומה והם חלק משיירה אחת ארוכה. בדמותו של דורה, לעומת זאת, נראה שהם מחולקים לשתי קבוצות, חלקן מתוארות בגוונים כהים יותר ואחרות בגוונים בהירים יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד ש<a href="Bereshit37" data-aht="source">בראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח</a> מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit37-28" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הנוקט בגישה זו.</fn> האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,<fn>ראו <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שמציין כי הישמעאלים והמדיינים הם בני אותה המשפחה, שכן שניהם בני פילגשי אברהם, ולכן הגיוני שהיו חלק מאותה שיירת הסוחרים.</fn> או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?<fn>ראו <multilink><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המעדיף אופציה זו.</fn> ראו <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | <subcategory>"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" | ||
| − | <p> | + | <p>גם בליטוגרף וגם ב"גן התענוגות", יוסף פונה לעבר אחיו במבט מתחנן, אולי מפציר בהם לא למכור אותו. מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.<fn>השוו <multilink><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">שכל טוב</a><a href="SeikhelTovBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Menachem b. Shelomo (Seikhel Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם בן שלמה</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?<fn>ראו <multilink><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit42-21" data-aht="source">בראשית מ״ב:כ״א</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> המציע כי מיותר היה לציין מידע זה במפורש בתורה, שכן תחנונים הינם תגובה טבעית וצפויה במצב כזה. לחלופין, ישנה אפשרות כי מידע זה חסר מן הפסוקים כדי לא להציג את האחים באור שלילי עוד יותר, או פשוט מכיוון שלעתים קרובות התורה נוטה לקצר במקום אחד ולהאריך במקום אחר.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 04:28, 27 April 2023
מכירת יוסף באמנות
הקדמה
אחת הסצנות הדרמטיות ביותר בסיפורי יוסף היא סצנת מכירתו לעבדות. שלושת היצירות המוצגות כאן, "יוסף נמכר לעבדות על ידי אחיו" מאת גוסטב דורה,1 התמונה מ"גן התענוגות" (Hortus Deliciarum),2 ו"יוסף נמכר לעבדות" מאת אמן לא ידוע,3 כולם מתארים את הסצנה. ההבדלים הרבים בפרטי הציורים מציפים שאלות כגון: מי השתתף במכירה, מי היו הסוחרים, וכיצד נראתה כתנת הפסים של יוסף?
השוואת התמונות
דורה
התחריט של דורה מבליט את הסוחרים ולא את האחים. כמה מהם יושבים על הגמלים, ואחרים עומדים בחצי מעגל סביב יוסף. התמונה מחלקת אותם לשתי קבוצות, כאשר חלקן צבועים בגוונים בהירים ואחרות בגוונים כהים. יוסף עצמו לבוש בלבן, ואין עדות ל"כְּתֹנֶת פַּסִּים" שלו בשום מקום בתמונה. מכיוון שהוא עומד מול אחד הסוחרים, וגבו מופנה אל הצופה, התמונה מותירה את הבעת פנין עלומה. בפינה השמאלית העליונה של התמונה עומדים האחים בקבוצה, ככל הנראה מחלקים את הכסף מהמכירה.
גן התענוגות
הציור מגן התענוגות הוא הסטטי ביותר מבין התמונות, ומתאר רק את הדמויות השונות של הסיפור וכמעט ללא פעילות. אחד עשר האחים עומדים בקבוצה משמאל, כל אחד לבוש באופן דומה בגלימות צבעוניות עשירות. יוסף צעיר מהם משמעותית, ולבוש באופן ייחודי בבגד מפוספס. הוא מביט לאחור אל אחיו אחר שהוא נלקח על ידי הישמעאלים. מבטו אולי מאשים, אולי פשוט מבולבל. שני סוחרים מתוארים מימין. האחד עומד ליד החמורים העמוסים, והשני אוחז בזרועו של יוסף ומשלם לאחים.
ליטוגרף מפרובידנס
בציור צבעוני זה, רק חמישה מן האחים מופיעים. הם עומדים בחצי עיגול, ומחכים שאחיהם הגדול יחלק את כספי המכירה. גם בציור זה, האח בפינת הציור מחזיק בבגד צבעוני, כנראה כותנתו של יוסף. הם אינם מתייחסים לתחינתו של יוסף בעודו מובל על ידי הסוחרים אל עבר שיירת גמלים.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מספר האחים
ב"גן התענוגות" משתתפים כל האחים במכירה, בעוד שדורה והאמן האלמוני מציירים רק מעטים מהם (שבעה וחמישה בהתאמה). כמה אחים היו למעשה נוכחים במכירה? רוב הקוראים, כמו פלביצקי, מניחים שכולם מלבד ראובן ושמעון היו שותפים למעשה. אולם בטקסט המקראי, הדבר אינו ברור כלל. רק יהודה מוזכר בשמו, ומספר האחים שליוו אותו אינו כתוב במפורש. ר׳ יוסף בכור שור אף מציע שחצי מהאחים היו רועים את צאנם עם ראובן כאשר הסוחרים המדיינים חלפו, ולא היו מודעים כלל לאשר התרחש. ראו מי מכר את יוסף? להרחבה בנושא.
כְּתֹנֶת פַּסִּים
האמן האלמוני צובע את גלימתו של יוסף בצבעים אחידים ואילו ב"גן התענוגות" היא מצטיירת כבגד מפוספס.4 איזה ציור תואם יותר את "כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" המקראית? אף שקוראים דוברי עברית מודרנית מניחים שמדובר בכתנת מפוספסת, משמעות המילה "פַּסִּים" אינה ברורה בעברית המקראית. היא מופיעה רק בשני מקומות נוספים בתנ"ך, בשמואל ב׳ י״ג:י״ח-י״ט,5 שם משמעותה יכול להתפרש ככל תואר אפשרי לבגד, ובלשון ארמית בדניאל פרק ה׳:ה׳ שם נראה כי המשמעות הינה כף יד. כך, פרשני ספר בראשית מציעים טווח רחב של אפשרויות למשמעות מילה זו, כגון: שרוולים ארוכים, רקום, מפוספס, צבעוני, ומגיע עד אורך הקרסול.6
מדינים או ישמעאלים?
למרות שלא מודגש, בליטוגרף נראה שהסוחרים כולם לבושים באופן דומה והם חלק משיירה אחת ארוכה. בדמותו של דורה, לעומת זאת, נראה שהם מחולקים לשתי קבוצות, חלקן מתוארות בגוונים כהים יותר ואחרות בגוונים בהירים יותר. ייתכן והתיאורים השונים הללו מקורם בעמימויות שבטקסט המקראי. בעוד שבראשית ל"ז:כ"ה,כ"ז, וסוף פסוק כ"ח מתארים את מכירתו של יוסף ל"ישמעאלים", תחילת פסוק כ"ח, וכן פסוק ל"ו, מתייחסים לסוחרים "מדיינים". מהו הקשר בין שתי הקבוצות הללו? האם אלו הם כינויים שונים לאותה הקבוצה?7 האם השיירה הכילה סוחרים מקבוצות אתניות שונות,8 או שאולי יוסף נקנה על ידי קבוצה אחת והועבר לאחרת מאוחר יותר?9 ראו מי מכר את יוסף?
"בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ"
גם בליטוגרף וגם ב"גן התענוגות", יוסף פונה לעבר אחיו במבט מתחנן, אולי מפציר בהם לא למכור אותו. מעניין לציין שבבראשית ל"ז, לא מתוארת תגובתו של יוסף למכירה כלל. רק בפרק מ"ב, כאשר יוסף מאשים את האחים בריגול, אנו שומעים אותם אומרים: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". לא ברור האם תחינתו של יוסף הייתה תגובה להשלכתו לבור או למכירתו.10 יתר על כן, מדוע הטקסט המקראי חולק עימנו את המידע הזה רק בשלב מאוחר כל כך בסיפור?11
