Difference between revisions of "Sale of the Birthright in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(30 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>מכירת הבכורה באמנות</h1>
 
<h1>מכירת הבכורה באמנות</h1>
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
<h2>Introduction</h2>
+
<h2>הקדמה</h2>
<p>The stories of Yaakov and Esav rivet the reader as they explore sibling rivalry, love, and rejection. The two oil paintings shown here, "Selling the Birthright" (1640) by Matthias Stom,<fn>Matthias Stom was a 17th century Dutch painter heavily influenced by the Italian artist Amerighi da Caravaggio.</fn> and "Esau Sold Jacob his Birthright and the Mess of Pottage", by an unknown member of Stom's artistic circle, both depict the sale of the birthright from Bereshit 25. At first glance, the two images seem very similar. In both, the brothers are positioned around a table, with one seated and the other standing, and they handle the transaction in a darkened room, shrouded in secrecy. On a closer look, though, the two paintings differ in several important details including the cast of characters included in the scene, the age and likeness of the brothers, and the props that accompany them. These differences relate to a number of unanswered questions in the Biblical text.</p></div>
+
<p>סיפורי יעקב ועשו&#160;מרתקים בשל עיסוקם ביריבות בין אחים, באהבה, ובדחייה. שני ציורי השמן המוצגים כאן&#160;– "מכירת הבכורה" (1640) של מתיאס סטום,<fn>מתיאס סטום היה צייר הולנדי בן המאה ה-17. סגנונו היה מושפע מאוד מיצירותיו של האמן האיטלקי אמריגי דה קראווג'ו.</fn> ו"עשו מכר את הבכורה ליעקב בעבור נזיד עדשים" של צייר לא ידוע ממעגלו האמנותי של סטום&#160;– מתארים את&#160;מכירת הבכורה שבבראשית כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. בשתיהן האחים נמצאים מסביב לשולחן כשהאחד יושב והאחר עומד, והם מבצעים את העסקה בחדר אפל&#160;ואפוף חשאיות. עם זאת, מבט מעמיק יותר יגלה הבדלים חשובים בשני הציורים בנוגע לדמויות הנוכחות בסצנה המוצגת, הגיל והמראה של האחים, והאביזרים שברשותם. הבדלים אלו קשורים לכמה קושיות בלתי פתורות בטקסט המקראי.</p></div>
 
+
<category>השוואת התמונות
<category>Contrasting Images
+
<subcategory>סטום
<subcategory>Stom
+
<p>סטום, מומחה בקיארוסקורו,<fn>סגנון אמנותי אשר מתאפיין בניגודים בולטים של אור וצל. מקור המונח מגיע מאיטלקית, בה פירוש המילה "קיארו" הוא בהיר או אור, ופירוש המילה "אוסקורו" הוא אפל או חשוך.</fn> משתמש ביעילות באור על מנת להקנות לציור&#160;הילה מסתורית, ולהדגיש את הדמויות הראשיות. יעקב, מעט שמנמן, יושב על יד שולחן, ומולו אחיו המזוקן והצנום. עשו עומד, מחזיק בידו האחת ארנב שזה עתה ניצוד, ובידו השניה נוגע בקערת נזיד העדשים. בין השניים, אישה גברית למראה, כנראה רבקה, מתבוננת על המתרחש. על אף שגופה נוטה לכיוון עשו, היא מביטה ביעקב, ומחוות ידה מקבילה לידו, כמסייעת בלאט לביצוע העסקה.</p>
<p>Stom, a master of chiaroscuro,<fn>The term refers to an artistic style which is marked by stark contrasts of light and dark. It comes from the Italian words "chiaro" meaning clear or light and "oscuro" meaning obscure or dark.</fn> effectively plays with lighting, lending the painting an aura of intrigue while illuminating the main characters. A plump Yaakov sits at the table, facing his more slender, bearded, brother. Esav is standing, with one hand grasping his freshly caught rabbit and the other touching the bowl of lentil stew.   In between the two, a somewhat masculine looking woman, presumably Rivka, looks on. Though her body is turned toward Esav, she is glancing at Yaakov, her hand gestures mirroring his, as if silently helping to guide the proceedings.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Stom's Circle
+
<subcategory>חוגו של סטום
<p>"Mess of Pottage" similarly uses the lighting to spotlight the characters, but it focuses exlusively on Yaakov and Esav. The brothers look almost identical and Esav is identifiable only by the slightly reddish tint of his hair and the hunting dog on his right. Here too, Yaakov sits while his twin stands, but Esav is hunched over and there is no game in his hand.  The two brothers shake hands to seal the deal while the dish of lentils sits on the table below.</p>
+
<p>"נזיד העדשים" גם כן משתמש באור על מנת להבליט את הדמויות, אך הוא מתמקד ביעקב ובעשו בלבד. האחים נראים כמעט זהים, והשוני היחיד ביניהם הוא רק בגוון האדמומי בשיערו של עשו ובכלב הציד שלימינו. גם כאן יעקב יושב בעוד שעשו עומד, אך הוא רוכן קדימה ואינו מחזיק דבר בידו. שני התאומים לוחצים ידיים על מנת לסגור את העסקה, בעוד שצלחת הנזיד מונחת על השולחן מתחתיהם.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
<category>Relationship to the Biblical Text
+
<category>הקשר לסיפור התנ"כי
<p>The artists' choices reflect certain ambiguities in the Biblical text and different possible interpretive stances:</p>
+
<p>בחירותיהם האמנותיות של הציירים משקפות עמדות פרשניות שונות כלפי כמה עניינים&#160;מעורפלים&#160;בסיפור המקראי:</p>
<subcategory>Dying of Hunger?
+
<subcategory>מורעב עד מוות?
<p>Stom paints Esav with a dead rabbit in his hand, while the second image portrays Esav standing empty-handed.<fn>In the second painting, the hunting motif is reflected instead through the hunting dog accompanying Esav.</fn> Did Esav have other readily available food,<fn>See also below for the possibility that in Stom's rendering, Esav had already partaken from the stew.</fn> or was his eating from the lentil stew a matter of life and death? Although Esav tells Yaakov "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת", this could mean either that he was literally about to die of hunger,<fn>This may also depend on how Esav's words "כִּי עָיֵף אָנֹכִי" are interpreted. "עָיֵף" is commonly understood to mean weary, but it can also connote extreme thirst or hunger. Compare <multilink><a href="RashiBereshit25-29" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> and <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-29" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>. Other verses where the word "עָיֵף" seems to mean thirst include <a href="Yeshayahu29-8" data-aht="source">Yeshayahu 29:8</a>, <a href="Tehillim63-2" data-aht="source">Tehillim 63:2</a>, and <a href="Iyyov22-7" data-aht="source">Iyyov 22:7</a>. See <a href="$">עיף</a> for a full discussion.</fn> or that due to his dangerous lifestyle he would likely die before benefitting from his inheritance.<fn>See <multilink><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> and <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-32" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>, and compare with the explanation of  <multilink><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29-30</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>.</fn> These possibilities lead to very different evaluations of both Yaakov and Esav. Is Yaakov a manipulative schemer taking advantage of his dying brother's dire situation? Or, is Esav simply so impulsive that he is ready to sign away his birthright for a fleeting indulgence?  See <a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">Sale of the Birthright</a> for more.</p>
+
<p>סטום מצייר את עשו כשארנב מת בידו, בעוד שבציור השני עשו עומד בידיים ריקות.<fn>בציור השני, מוטיב הציד מובע על ידי כלב הציד אשר מלווה את עשו.</fn> הבדל זה מחדד את השאלה&#160;– האם לעשו היה אוכל זמין אחר,<fn>ראו גם להלן על האפשרות שבראייתו של סטום, עשו כבר לקח חלק מהנזיד.</fn> או שרצונו לאכול מהנזיד היה עניין של חיים ומוות? אמנם עשו אומר ליעקב "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת", אך אפשר להבין אמירה זו הן מילולית, כלומר שהוא באמת עומד למות מרעב,<fn>שאלה זו תלויה גם בהבנת המילים&#160;"כִּי עָיֵף אָנֹכִי". הכוונה ב"עָיֵף" יכולה להיות תשוש וזקוק לשינה, כמו המשמעות המודרנית הנפוצה, אך המלה יכולה להתפרש גם כמצב של צמא ורעב קיצוניים. השוו <multilink><a href="RashiBereshit25-29" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit25-29" data-aht="source">בראשית כ״ה:כ״ט</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraBereshit25-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-29" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון כ״ה:כ״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>. פסוקים בהם המילה&#160;"עָיֵף" מתייחסת לצמא כוללים את: <a href="Yeshayahu29-8" data-aht="source">ישעיהו כ״ט:ח׳</a>, <a href="Tehillim63-2" data-aht="source">תהלים ס״ג:ב׳</a>, ו<a href="Iyyov22-7" data-aht="source">איוב כ״ב:ז׳</a>. לדיון נרחב יותר, ראו&#160;<a href="$">עיף</a>.</fn> והן במובן&#160;שבשל סגנון חייו&#160;הפראי והמסוכן, הוא וודאי ייהרג לפני שיספיק לרשת את אביו.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="IbnEzraBereshit25-32" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-32" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון כ״ה:ל״ב</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, והשוו להסבר של&#160;<multilink><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">בראשית כ״ה:כ״ט-ל׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>.</fn> כל אחד מהסברים אלה מוביל להסתכלות שונה לחלוטין גם על יעקב וגם על עשו. האם יעקב הוא תככן מניפולטיבי שמנצל את צרתו של אחיו? או אולי עשו סתם מתנהג בפזיזות ומוכר את הבכורה בשביל הנאה חולפת? לפירוט, ראו&#160;<a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">מכירת הבכורה</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Cast of Characters
+
<subcategory>הדמויות המשתתפות<br/>
<p>Many readers of the text, like the unknown artist in the second picture, assume that the sale took place with just the two brothers present. Stom, however, adds a third character, presumably Rivka. This rendering raises the important issue of whether anyone else besides Yaakov and Esav knew about the deal? Is it possible that Rivka, given her favoring of Yaakov, even played a role in the transaction? This question is particularly relevant in light of the events of Chapter 27. When Rivka plots to transfer the blessing to Yaakov, was she influenced by her knowledge that Yaakov had purchased the birthright and thus deserved the blessing? And what about Yitzchak? When he attempts to bestow his blessing upon Esav, was he aware that Esav had sold the birthright? For more on the relationship between the two episodes, see Birthright and Blessings.</p>
+
<p>ההנחה המקובלת בנוגע לסיפור, שאותה מניח גם האמן האנונימי של הציור השני, היא שהמכירה התרחשה בנוכחות שני האחים בלבד. סטום, לעומת זאת, מוסיף דמות שלישית לסצנה, ככל הנראה רבקה. עיבוד זה של סטום מעורר את התהייה&#160;– מי עוד ידע על העסקה מלבד יעקב ועשו? האם ייתכן שרבקה, שיעקב כידוע היה בנה המועדף, מילאה תפקיד כלשהו בהוצאת העסקה אל הפועל? לאור פרק כ"ז, שאלה זו נהיית רלוונטית במיוחד. כשרבקה מתכננת להעביר את הברכה ליעקב, האם היא פועלת מידיעה שיעקב רכש את הבכורה ולכן הוא ראוי לה? ומה לגבי יצחק? האם הוא מודע שעשו מכר את הבכורה כשהוא מנסה לתת לו את ברכתו? להרחבה על הקשרים בין שני הפרקים, ראו&#160;<a href="Birthright and Blessings" data-aht="page">בכורה וברכות</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Age of the Brothers
+
<subcategory>גיל האחים
<p>In "Mess of Pottage" the twins are portrayed as young lads, whereas in Stom's painting they appear somewhat older, perhaps in their twenties. Was the sale due to the impetuousness of youth, or were the brothers old enough to fully understand the implications of their actions? How many years passed between this incident and the giving of the blessings in chapter 27? The Torah leaves the chronology ambiguous. Immediately before this story it states "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים", while at the end of the next chapter (26) we read that Esav married at forty. This leaves a large window of time in which the story might have transpired.  See Chronology of Bereshit 25-27.</p>
+
<p>ב"נזיד העדשים", שני התאומים מצטיירים כבחורים צעירים, בעוד שבציורו של סטום הם נראים מעט מבוגרים יותר, בסביבות&#160;העשור השלישי לחייהם. האם אפשר לייחס את המכירה לפזיזות של גיל הנעורים, או שהאחים היו בוגרים מספיק להבין את השלכות מעשיהם? כמה זמן עבר בין האירוע הזה ובין הברכות של יעקב בפרק כ"ז? התורה&#160;מותירה את הכרונולוגיה מעורפלת. מיד לפני סיפור המכירה (בפרק כ"ה) היא מצהירה: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים", ובסוף הפרק הבא (כ"ו) אני למדים שעשו התחתן בגיל ארבעים. זה משאיר לנו חלון זמנים די רחב בו הסיפור יכול היה להתרחש, וראו&#160;<a href="Chronology of Bereshit 25-27" data-aht="page">כרונולוגיה של בראשית כ"ה-כ"ז</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Sealing the Deal
+
<subcategory>סגירת העסקה
<p>In "Mess of Pottage" the brothers seal their deal with a handshake, the artist's contemporary equivalent of Tanakh's oath. The lentils are still untouched on the table, suggesting, as the simple reading of the text may imply, that the deal was made before the food was provided. In Stom's painting, in contrast, Esav holds a near empty plate, possibly having finished the stew before the negotiations took place. Is there any textual basis for such a possibility?</p><p>In fact, the past perfect form of the phrase, "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" may signify that the food was provided before the sale – see <a href="GRA$">Past Perfect</a>.<fn>See <multilink><a href="HaketavBereshit25-34" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah</a><a href="HaketavBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About R"Y Mecklenburg</a></multilink> who adopts this position.</fn> If so, both the discussion and the price set for the birthright were unconnected to the stew that Yaakov was cooking.<fn>Compare to the approach of <multilink><a href="RashbamBereshit25-33" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> who proposes that the birthright was sold for money, and that the meal was merely a ceremony to seal the deal.</fn> This, of course, has great implications for the way in which one views both Yaakov's and Esav's actions, by allowing for the possibility that a much fairer price was offered.  See <a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">Sale of the Birthright</a> for more.</p>
+
<p>ב"נזיד העדשים" האחים&#160;חותמים את העסקה בלחיצת יד, המקבילה בת-זמנו של האמן לשבועה המקראית. העדשים עדיין מונחות ללא מגע על השולחן, מה שרומז לנו, בדומה לפשט המקרא, שהמכירה התבצעה לפני שעשו טעם מן הנזיד. לעומת זאת, בציורו של סטום עשו אוחז בצלחת כמעט ריקה, אשר אולי מעידה על כך שרוב הנזיד נאכל על ידו עוד לפני שהמשא ומתן התחיל. האם יש לסברה זו בסיס כלשהו בכתובים?</p>
 +
<p>למעשה, צורת העבר של המשפט&#160;"וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" עשויה לאותת שהאוכל ניתן לעשו לפני המכירה,&#160;וראו <a href="GRA$">עבר מהופך</a>.<fn>ראו את בעל&#160;<multilink><a href="HaketavBereshit25-34" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ד</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>&#160;אשר מאמץ עמדה זו.</fn> אם אכן כך, כל המשא והמתן, וכן&#160;המחיר שננקב בעבור הבכורה בכלל אינם קשורים לנזיד שיעקב בישל.<fn>השוו עם גישתו של&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit25-33" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;אשר מציע כי הבכורה נמכרה בעבור כסף, והארוחה שניתנה&#160;היא רק סמל לחתימת העסקה.</fn>&#160;יוצא שייתכן שהבכורה נמכרה בעבוד מחיר הוגן בהרבה, וברור שלכך יש&#160;השלכות מרחיקות לכת על הדרך בה אנו צריכים לתפוס את מעשי יעקב ועשו. לעוד בנושא, ראו&#160;<a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">מכירת הבכורה</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>How Red is "אָדֹם"?
+
<subcategory>עד כמה ה"אָדֹם" באמת אדום?
 
<ul>
 
<ul>
<li>"הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" – It is difficult to make out the lentil soup in Stom's image, but in "Mess of Pottage" it is prominently displayed on the table, and is not at all red. In truth, although most assume that "אָדֹם" means red, it is possible that in Biblical Hebrew the word might instead refer to a brownish hue. See <a href="$">אדום</a> for elaboration.</li>
+
<li>קשה לזהות את נזיד העדשים בציורו של סטום, אך בציור "נזיד העדשים" הוא מוצג באופן בולט על השולחן והוא בכלל אינו אדום. אף על פי שנפוצה ההנחה כי המילה&#160;"אָדֹם" מתכוונת לאותו צבע אדום של ימינו, ייתכן כי בעברית המקראית המילה התייחסה לגוון חום כלשהו. לפירוט, ראו&#160;<a href="$">אדום</a>.</li>
<li>Esav in Stom's painting is dark haired, while in "Mess of Pottage" he is a redhead. This question depends on how one interprets "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ". The word "אַדְמוֹנִי" could refer to red hair or it could connote a ruddiness of skin. And, as above, even if it describes Esav's hair, it might still refer to a shade of brown rather than red.</li>
+
<li>בציורו של סטום לעשו יש שיער שחור, בעוד שבציור השני שיערו ג'ינג'י. הבדל זה נוגע לאיך מתפרש הפסוק&#160;"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי". המילה "אַדְמוֹנִי" יכולה להתייחס לצבע השיער אך באותה מידה גם לאדמומיות העור. מעבר לכך, יש לזכור&#160;שגם אם מדובר כאן על צבע השיער, עדיין ייתכן שהכוונה היא&#160;לגוון חום ולא לצבע אדום.</li>
</ul>
+
</ul>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Look Alike Twins?
+
<subcategory>תאומים זהים?
<p>While Stom paints the brothers looking nothing alike, the second artist presents them as almost identical.   According to the Biblical text, it is clear that Esav was hairy while Yaakov was smooth-skinned, but we are told nothing of their other characteristics such as their build or height. Even the degree to which their voices differed is unclear. In Chapter 27, even though Yitzchak says, "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", the difference in the sound of their voices is still insufficient for him to conclusively determine that the son before him is indeed Yaakov.</p>
+
<p>לעומת סטום&#160;שמצייר חזות שונה עבור כל אחד מהאחים, האמן השני מציג אותם ככמעט זהים אחד לשני. התורה מספרת לנו שעשו היה שעיר בעוד שעורו של יעקב היה חלק, אך מלבד זה איננו מקבלים עוד תיאורים חזותיים של האחים (כמו למשל גובהם, מבנה גופם וכו'). אפילו המידה בה קולם היה שונה אינו ברור. בפרק כ"ז, למרות שיצחק אומר&#160;"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", השוני בקול אינו מספיק לו בשביל לקבוע באופן חד משמעי שהבן העומד מולו הוא אכן יעקב ולא עשו.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 19:36, 30 July 2019

מכירת הבכורה באמנות

הקדמה

סיפורי יעקב ועשו מרתקים בשל עיסוקם ביריבות בין אחים, באהבה, ובדחייה. שני ציורי השמן המוצגים כאן – "מכירת הבכורה" (1640) של מתיאס סטום,1 ו"עשו מכר את הבכורה ליעקב בעבור נזיד עדשים" של צייר לא ידוע ממעגלו האמנותי של סטום – מתארים את מכירת הבכורה שבבראשית כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. בשתיהן האחים נמצאים מסביב לשולחן כשהאחד יושב והאחר עומד, והם מבצעים את העסקה בחדר אפל ואפוף חשאיות. עם זאת, מבט מעמיק יותר יגלה הבדלים חשובים בשני הציורים בנוגע לדמויות הנוכחות בסצנה המוצגת, הגיל והמראה של האחים, והאביזרים שברשותם. הבדלים אלו קשורים לכמה קושיות בלתי פתורות בטקסט המקראי.

השוואת התמונות

סטום

סטום, מומחה בקיארוסקורו,2 משתמש ביעילות באור על מנת להקנות לציור הילה מסתורית, ולהדגיש את הדמויות הראשיות. יעקב, מעט שמנמן, יושב על יד שולחן, ומולו אחיו המזוקן והצנום. עשו עומד, מחזיק בידו האחת ארנב שזה עתה ניצוד, ובידו השניה נוגע בקערת נזיד העדשים. בין השניים, אישה גברית למראה, כנראה רבקה, מתבוננת על המתרחש. על אף שגופה נוטה לכיוון עשו, היא מביטה ביעקב, ומחוות ידה מקבילה לידו, כמסייעת בלאט לביצוע העסקה.

חוגו של סטום

"נזיד העדשים" גם כן משתמש באור על מנת להבליט את הדמויות, אך הוא מתמקד ביעקב ובעשו בלבד. האחים נראים כמעט זהים, והשוני היחיד ביניהם הוא רק בגוון האדמומי בשיערו של עשו ובכלב הציד שלימינו. גם כאן יעקב יושב בעוד שעשו עומד, אך הוא רוכן קדימה ואינו מחזיק דבר בידו. שני התאומים לוחצים ידיים על מנת לסגור את העסקה, בעוד שצלחת הנזיד מונחת על השולחן מתחתיהם.

הקשר לסיפור התנ"כי

בחירותיהם האמנותיות של הציירים משקפות עמדות פרשניות שונות כלפי כמה עניינים מעורפלים בסיפור המקראי:

מורעב עד מוות?

סטום מצייר את עשו כשארנב מת בידו, בעוד שבציור השני עשו עומד בידיים ריקות.3 הבדל זה מחדד את השאלה – האם לעשו היה אוכל זמין אחר,4 או שרצונו לאכול מהנזיד היה עניין של חיים ומוות? אמנם עשו אומר ליעקב "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת", אך אפשר להבין אמירה זו הן מילולית, כלומר שהוא באמת עומד למות מרעב,5 והן במובן שבשל סגנון חייו הפראי והמסוכן, הוא וודאי ייהרג לפני שיספיק לרשת את אביו.6 כל אחד מהסברים אלה מוביל להסתכלות שונה לחלוטין גם על יעקב וגם על עשו. האם יעקב הוא תככן מניפולטיבי שמנצל את צרתו של אחיו? או אולי עשו סתם מתנהג בפזיזות ומוכר את הבכורה בשביל הנאה חולפת? לפירוט, ראו מכירת הבכורה.

הדמויות המשתתפות


ההנחה המקובלת בנוגע לסיפור, שאותה מניח גם האמן האנונימי של הציור השני, היא שהמכירה התרחשה בנוכחות שני האחים בלבד. סטום, לעומת זאת, מוסיף דמות שלישית לסצנה, ככל הנראה רבקה. עיבוד זה של סטום מעורר את התהייה – מי עוד ידע על העסקה מלבד יעקב ועשו? האם ייתכן שרבקה, שיעקב כידוע היה בנה המועדף, מילאה תפקיד כלשהו בהוצאת העסקה אל הפועל? לאור פרק כ"ז, שאלה זו נהיית רלוונטית במיוחד. כשרבקה מתכננת להעביר את הברכה ליעקב, האם היא פועלת מידיעה שיעקב רכש את הבכורה ולכן הוא ראוי לה? ומה לגבי יצחק? האם הוא מודע שעשו מכר את הבכורה כשהוא מנסה לתת לו את ברכתו? להרחבה על הקשרים בין שני הפרקים, ראו בכורה וברכות.

גיל האחים

ב"נזיד העדשים", שני התאומים מצטיירים כבחורים צעירים, בעוד שבציורו של סטום הם נראים מעט מבוגרים יותר, בסביבות העשור השלישי לחייהם. האם אפשר לייחס את המכירה לפזיזות של גיל הנעורים, או שהאחים היו בוגרים מספיק להבין את השלכות מעשיהם? כמה זמן עבר בין האירוע הזה ובין הברכות של יעקב בפרק כ"ז? התורה מותירה את הכרונולוגיה מעורפלת. מיד לפני סיפור המכירה (בפרק כ"ה) היא מצהירה: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים", ובסוף הפרק הבא (כ"ו) אני למדים שעשו התחתן בגיל ארבעים. זה משאיר לנו חלון זמנים די רחב בו הסיפור יכול היה להתרחש, וראו כרונולוגיה של בראשית כ"ה-כ"ז.

סגירת העסקה

ב"נזיד העדשים" האחים חותמים את העסקה בלחיצת יד, המקבילה בת-זמנו של האמן לשבועה המקראית. העדשים עדיין מונחות ללא מגע על השולחן, מה שרומז לנו, בדומה לפשט המקרא, שהמכירה התבצעה לפני שעשו טעם מן הנזיד. לעומת זאת, בציורו של סטום עשו אוחז בצלחת כמעט ריקה, אשר אולי מעידה על כך שרוב הנזיד נאכל על ידו עוד לפני שהמשא ומתן התחיל. האם יש לסברה זו בסיס כלשהו בכתובים?

למעשה, צורת העבר של המשפט "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" עשויה לאותת שהאוכל ניתן לעשו לפני המכירה, וראו עבר מהופך.7 אם אכן כך, כל המשא והמתן, וכן המחיר שננקב בעבור הבכורה בכלל אינם קשורים לנזיד שיעקב בישל.8 יוצא שייתכן שהבכורה נמכרה בעבוד מחיר הוגן בהרבה, וברור שלכך יש השלכות מרחיקות לכת על הדרך בה אנו צריכים לתפוס את מעשי יעקב ועשו. לעוד בנושא, ראו מכירת הבכורה.

עד כמה ה"אָדֹם" באמת אדום?

  • קשה לזהות את נזיד העדשים בציורו של סטום, אך בציור "נזיד העדשים" הוא מוצג באופן בולט על השולחן והוא בכלל אינו אדום. אף על פי שנפוצה ההנחה כי המילה "אָדֹם" מתכוונת לאותו צבע אדום של ימינו, ייתכן כי בעברית המקראית המילה התייחסה לגוון חום כלשהו. לפירוט, ראו אדום.
  • בציורו של סטום לעשו יש שיער שחור, בעוד שבציור השני שיערו ג'ינג'י. הבדל זה נוגע לאיך מתפרש הפסוק "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי". המילה "אַדְמוֹנִי" יכולה להתייחס לצבע השיער אך באותה מידה גם לאדמומיות העור. מעבר לכך, יש לזכור שגם אם מדובר כאן על צבע השיער, עדיין ייתכן שהכוונה היא לגוון חום ולא לצבע אדום.

תאומים זהים?

לעומת סטום שמצייר חזות שונה עבור כל אחד מהאחים, האמן השני מציג אותם ככמעט זהים אחד לשני. התורה מספרת לנו שעשו היה שעיר בעוד שעורו של יעקב היה חלק, אך מלבד זה איננו מקבלים עוד תיאורים חזותיים של האחים (כמו למשל גובהם, מבנה גופם וכו'). אפילו המידה בה קולם היה שונה אינו ברור. בפרק כ"ז, למרות שיצחק אומר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", השוני בקול אינו מספיק לו בשביל לקבוע באופן חד משמעי שהבן העומד מולו הוא אכן יעקב ולא עשו.