Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Balak/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(8 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק</h1>
 
<category>האם התורה מאמינה בקסם?
 
<category>האם התורה מאמינה בקסם?
−
<p>האם הדיוטות יכולים לברך או לקלל בצורה שמשפיעה? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה תלויים ברצון ה'?<br/><br/></p>
+
<p>האם יש השפעה לברכה או קללה של הדיוטות? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה תלויים ברצון ה'?</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>איזו תשובה לשאלות אלה עולה מהתורה בכלל ומפרשת בלק בפרט? אם ה' לא רצה לפגוע בבני ישראל, איזה כוח היה לדברי בלעם? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></li>
 
<li>איזו תשובה לשאלות אלה עולה מהתורה בכלל ומפרשת בלק בפרט? אם ה' לא רצה לפגוע בבני ישראל, איזה כוח היה לדברי בלעם? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></li>
−
<li>האם&#160;התורה אוסרת על כישוף וניחוש אוסרים מכיוון שהם שטויות? או שמא הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות <multilink><a href="IbnEzraVayikra19-31" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra19-31" data-aht="source">ויקרא י"ט:ל"א</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanDevarim18-9-12" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim18-9-12" data-aht="source">דברים י"ח:ט'-י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> לגבי שאלות אלה.&#160;</li>
+
<li>האם&#160;התורה אוסרת על כישוף וניחוש מכיוון שהם שטויות? או שמא הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות <multilink><a href="IbnEzraVayikra19-31" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra19-31" data-aht="source">ויקרא י"ט:ל"א</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanDevarim18-9-12" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim18-9-12" data-aht="source">דברים י"ח:ט'-י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> לגבי שאלות אלה.&#160;</li>
−
<li>להמשך לימוד: ראו כיצד הגישות השונות לסיפור זה קשורות לפירושים לסיפורים אחרים העוסקים במעשי כישוף, כמו סיפור שאול ובעלת האוב&#160;ב<a href="Did Shemuel Come Back to Life" data-aht="page">האם בעלת האב החייתה את שמואל?</a></li>
+
<li>להמשך לימוד: ראו כיצד הגישות השונות לסיפור זה קשורות לפירושים לסיפורים אחרים העוסקים במעשי כישוף, כמו סיפור תחיית&#160;שמואל&#160;ב<a href="Did Shemuel Come Back to Life" data-aht="page">האם בעלת האב החייתה את שמואל?</a></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>הרגעת ההמונים
 
<category>הרגעת ההמונים
−
<p><multilink><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">הקדמה, פרק כ"ח</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;ר 'יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל רבים חרדו מהקללה של בילם, מכיוון שהם טענו בטעות שיש בכוחם לפגוע בהם. אף על פי שדאגתם לא הייתה מבוססת, האשם בכל זאת לא רצה שיפחדו ולכן הוא מנע מבילם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?<br/><br/>האם יתכן שהשם לפעמים פועל רק בכדי לשכנע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם אין בכך פשוט להבטיח שאמונות כאלה מונצחות? האם לא עדיף במקום לתקן את תפיסותיה השגויות של האומה?<br/>במקום אחר מרחיבים הפרשנים עוד יותר את ההצעה שיש אפילו מצוות מסוימות שהוקמו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמא, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל - למניין או למשכן? וטומאת צרעת, וגישת הרמב"ם המטרת הקרבנות. האם גישתך כזו משכנעת?</p>
+
<p><multilink><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">הקדמה, פרק כ"ח</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;טוען כי בני ישראל חששו מהקללה של בלעם, מכיוון שהם חשבו בטעות שהיא יכולה לפגוע בהם. למרות שדאגתם לא הייתה מבוססת, ה' בכל זאת לא רצה שיפחדו, ולכן הוא מנע מבלעם לקלל. להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></p>
−
<p>asserts that many Israelites were anxious about Bilam's curse, as they erroneously believed it had the power to harm them. Though their concern was unfounded, Hashem, nonetheless, did not want them to be frightened and so he prevented Bilam from cursing.&#160;להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Is it possible that Hashem sometimes acts merely to allay fears and concerns stemming from the misguided beliefs of the masses?&#160; Does this not simply ensure that such beliefs are perpetuated?&#160; Would it not be preferable to, instead, correct the nation's misconceptions?&#160;</li>
+
<li>האם&#160;ה' לפעמים פועל רק כדי להרגיע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם זה לא מנציח את האמונות הללו? האם לא עדיף במקום זה לתקן את התפיסות השגויות?</li>
−
<li>Elsewhere, commentators go even further to suggest that there are even certain commandments which were instituted only in response to mistaken beliefs.&#160; לדוגמאות, ראו אבן כספי על <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>, שד"ל על "עין הרע" ב<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a> וטומאת <a href="Tzara'at" data-aht="page">צרעת</a>, וגישת רמב"ם ב<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.&#160; Do you find such approaches persuasive?</li>
+
<li>במקומות אחרים הפרשנים מציעים גם שיש אפילו מצוות מסוימות שניתנו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמאות, ראו אבן כספי על <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>, שד"ל על "עין הרע" ב<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a> ובטומאת <a href="Tzara'at" data-aht="page">צרעת</a>, וגישת רמב"ם ב<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.&#160;האם&#160;גישה כזאת משכנעת בעיניכם?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?
 
<category>לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?
−
<p>בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". אולם מה הברכה בדירה בלבד?<br/><br/>נצי"ב קורא את דברי בילם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר האומה גרה לבדה, אז "יִשְׁכֹּן", הם מסוגלים להתעכב [בשלום ובכבוד], אולם כאשר הם מתקשרים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", הם לא נחשבים חשובים או ראויים לכבוד .1<br/>אתה מסכים? האם הטמעה גורמת לרדיפה או מונעת זאת? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס מבודד לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?<br/>חפש את המילה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למילה? כיצד ניתן ליישם את אלה על הפסוק שלנו? להרחבה, ראו "הם עם לבדד ישכן" ור 'יוסף בכור שור שם.</p>
+
<p>בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מה הברכה בלהיות בודד ולבד?</p>
−
<p>Bilam blesses the nation, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".&#160; What, though, is the blessing in dwelling alone?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> reads Bilam's words as a warning against assimilation.&#160; When the nation lives alone, then "יִשְׁכֹּן", they are able to dwell [in peace and dignity]. However, when they interact "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", they are not considered important or worthy of respect.<fn>ראו גם הבנת נצי"ב ב<a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>, וטענתו העקבית שהתבוללות מביאה לאנטי-שמיות.</fn></li>
+
<li><multilink><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>&#160;קורא את דברי בלעם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר העם גר לבדו, אז "יִשְׁכֹּן" [בשלום ובכבוד]. אולם כאשר הם נטמעים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", כלומר, הם לא יהיו נחשבים או ראויים לכבוד.<fn>ראו גם הבנת נצי"ב ב<a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>, וטענתו העקבית שהתבוללות מביאה לאנטי-שמיות.</fn></li>
−
<li>Do you agree?&#160; Does assimilation cause persecution or prevent it?&#160; In general, does the Torah promote an isolationist attitude towards surrounding cultures, or a policy of involvement with the outside world?&#160; What is the appropriate balance between the two?</li>
+
<li>האם אתם מסכימים? האם היטמעות&#160;גורמת לרדיפה או מונעת אותה? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס בדלני לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?</li>
−
<li>Look up the word "בָּדָד" ב<a href="http://mg.alhatorah.org/Concordance/910">קונקורדנציה</a>. What other meanings or connotations might the word have?&#160; How might these be applied to our verse?&#160;&#160;להרחבה, ראו <a href="A Nation that Dwells Alone" data-aht="page">"הן עם לבדד ישכן"</a> ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar23-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שם.</li>
+
<li>חפשו את המלה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למלה? כיצד ניתן להבין את הפסוק שלנו לאורם?&#160;להרחבה, ראו <a href="A Nation that Dwells Alone" data-aht="page">"הן עם לבדד ישכן"</a> ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar23-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שם.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>יחסי יהודים וגויים
 
<category>יחסי יהודים וגויים
−
<p>מדרשים רבניים יוצרים קשר בין יתרו לבילם, מעמידים את שניהם בחצרו של פרוה וגורמים לשניהם להיות חשובים להחלטתו לשעבד את עם ישראל. בעוד בילם מוצג כאדריכל של השעבוד הישראלי, יתרו מתאר כמי שאינו רוצה שום חלק בתוכנית. מה בטקסט המקראי עשוי להעלות דיוקנאות כאלה?<br/><br/>השווה והשווה בין שני הגיבורים. כיצד כל אחת קשורה לעם ישראל? כיצד מטפלים בכל אחד בתורו?</p>
+
<p>מדרשים רבניים מקשרים בין יתרו לבלעם ומדמיינים את שניהם בחצר של פרעה, כאשר פרעה משתף את שניהם בהחלטתו לשעבד את בני ישראל. בעוד בלעם מוצג כהוגה רעיון השעבוד, יתרו מתואר כמי שאינו רוצה שום קשר לתוכנית. מה הבסיס המקראי לתפיסה זו?</p>
−
<p>Rabbinic Midrashim draw a connection between Yitro and Bilam, placing them both in Paroh's court and making them each privy to his decision to enslave the Jewish people.&#160; While Bilam is portrayed as an architect of the Israelite Bondage, Yitro is depicting as wanting no part in the plan.&#160; What in the Biblical text might be prompting such portraits?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Compare and contrast the two protagonists.&#160; How does each relate to the nation of Israel?&#160; How is each treated in turn?</li>
+
<li>השוו בין שתי הדמויות. כיצד הם קשורים לעם ישראל? לאיזה יחס הם זוכים?&#160;</li>
−
<li>מה ניתן ללומוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות?&#160; ראו <a href="Yitro and Bilam" data-aht="page">יתרו ובלעם</a>.</li>
+
<li>מה ניתן ללמוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות? ראו <a href="Yitro and Bilam" data-aht="page">יתרו ובלעם</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?
 
<category>מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?
−
<p>מה הפך את רצח זמרי על ידי פנחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פנחס במעמד מיוחד?&#160;</p>
+
<p>מה הפך את רצח זמרי על ידי פינחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פינחס במעמד מיוחד?&#160;</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>האם פנחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע זה הוא לא רק לא נענש אלא אפילו זכה לשבחים על המעשה? אם האחרון, מה למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות <multilink><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">בבלי</a><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">סנהדרין פ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">כ"ה</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, והביאו תמיכה&#160;מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.</li>
+
<li>האם פינחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע הוא לא נענש ולא עוד אלא שאפילו זכה לשבחים על מעשהו? אם האחרון, למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות <multilink><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">בבלי</a><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">סנהדרין פ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">כ"ה</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, והביאו תמיכה&#160;מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.</li>
−
<li>האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פנחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו <a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</li>
+
<li>האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פינחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו <a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 00:06, 13 September 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק

האם התורה מאמינה בקסם?

האם יש השפעה לברכה או קללה של הדיוטות? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה תלויים ברצון ה'?

הרגעת ההמונים

ר' יוסף אבן כספיהקדמה, פרק כ"חאודות ר' יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל חששו מהקללה של בלעם, מכיוון שהם חשבו בטעות שהיא יכולה לפגוע בהם. למרות שדאגתם לא הייתה מבוססת, ה' בכל זאת לא רצה שיפחדו, ולכן הוא מנע מבלעם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?

  • האם ה' לפעמים פועל רק כדי להרגיע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם זה לא מנציח את האמונות הללו? האם לא עדיף במקום זה לתקן את התפיסות השגויות?
  • במקומות אחרים הפרשנים מציעים גם שיש אפילו מצוות מסוימות שניתנו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמאות, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל – למניין או למשכן? ובטומאת צרעת, וגישת רמב"ם במטרת הקרבנות. האם גישה כזאת משכנעת בעיניכם?

לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?

בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מה הברכה בלהיות בודד ולבד?

  • נצי"בבמדבר כ"ג:ט'אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין קורא את דברי בלעם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר העם גר לבדו, אז "יִשְׁכֹּן" [בשלום ובכבוד]. אולם כאשר הם נטמעים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", כלומר, הם לא יהיו נחשבים או ראויים לכבוד.1
  • האם אתם מסכימים? האם היטמעות גורמת לרדיפה או מונעת אותה? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס בדלני לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?
  • חפשו את המלה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למלה? כיצד ניתן להבין את הפסוק שלנו לאורם? להרחבה, ראו "הן עם לבדד ישכן" ור' יוסף בכור שורבמדבר כ"ג:ט'אודות ר' יוסף בכור שור שם.

יחסי יהודים וגויים

מדרשים רבניים מקשרים בין יתרו לבלעם ומדמיינים את שניהם בחצר של פרעה, כאשר פרעה משתף את שניהם בהחלטתו לשעבד את בני ישראל. בעוד בלעם מוצג כהוגה רעיון השעבוד, יתרו מתואר כמי שאינו רוצה שום קשר לתוכנית. מה הבסיס המקראי לתפיסה זו?

  • השוו בין שתי הדמויות. כיצד הם קשורים לעם ישראל? לאיזה יחס הם זוכים? 
  • מה ניתן ללמוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות? ראו יתרו ובלעם.

מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?

מה הפך את רצח זמרי על ידי פינחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פינחס במעמד מיוחד? 

  • האם פינחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע הוא לא נענש ולא עוד אלא שאפילו זכה לשבחים על מעשהו? אם האחרון, למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות בבליסנהדרין פ"ב.אודות הבבלי וספריכ"האודות ספרי במדבר, והביאו תמיכה מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.
  • האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פינחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בלק.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Balak/0/he&oldid=61186&useskin=vector"