Shabbat Table Topics – Parashat Balak/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק
האם התורה מאמינה בקסם?
האם יש השפעה לברכה או קללה של הדיוטות? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה תלויים ברצון ה'?
- איזו תשובה לשאלות אלה עולה מהתורה בכלל ומפרשת בלק בפרט? אם ה' לא רצה לפגוע בבני ישראל, איזה כוח היה לדברי בלעם? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- האם התורה אוסרת על כישוף וניחוש מכיוון שהם שטויות? או שמא הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות אבן עזרא ורמב"ן לגבי שאלות אלה.
- להמשך לימוד: ראו כיצד הגישות השונות לסיפור זה קשורות לפירושים לסיפורים אחרים העוסקים במעשי כישוף, כמו סיפור תחיית שמואל בהאם בעלת האב החייתה את שמואל?
הרגעת ההמונים
ר' יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל חששו מהקללה של בלעם, מכיוון שהם חשבו בטעות שהיא יכולה לפגוע בהם. למרות שדאגתם לא הייתה מבוססת, ה' בכל זאת לא רצה שיפחדו, ולכן הוא מנע מבלעם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- האם ה' לפעמים פועל רק כדי להרגיע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם זה לא מנציח את האמונות הללו? האם לא עדיף במקום זה לתקן את התפיסות השגויות?
- במקומות אחרים הפרשנים מציעים גם שיש אפילו מצוות מסוימות שניתנו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמאות, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל – למניין או למשכן? ובטומאת צרעת, וגישת רמב"ם במטרת הקרבנות. האם גישה כזאת משכנעת בעיניכם?
לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?
בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מה הברכה בלהיות בודד ולבד?
- נצי"ב קורא את דברי בלעם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר העם גר לבדו, אז "יִשְׁכֹּן" [בשלום ובכבוד]. אולם כאשר הם נטמעים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", כלומר, הם לא יהיו נחשבים או ראויים לכבוד.1
- האם אתם מסכימים? האם היטמעות גורמת לרדיפה או מונעת אותה? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס בדלני לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?
- חפשו את המלה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למלה? כיצד ניתן להבין את הפסוק שלנו לאורם? להרחבה, ראו "הן עם לבדד ישכן" ור' יוסף בכור שור שם.
יחסי יהודים וגויים
מדרשים רבניים מקשרים בין יתרו לבלעם ומדמיינים את שניהם בחצר של פרעה, כאשר פרעה משתף את שניהם בהחלטתו לשעבד את בני ישראל. בעוד בלעם מוצג כהוגה רעיון השעבוד, יתרו מתואר כמי שאינו רוצה שום קשר לתוכנית. מה הבסיס המקראי לתפיסה זו?
- השוו בין שתי הדמויות. כיצד הם קשורים לעם ישראל? לאיזה יחס הם זוכים?
- מה ניתן ללמוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות? ראו יתרו ובלעם.
מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?
מה הפך את רצח זמרי על ידי פינחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פינחס במעמד מיוחד?
- האם פינחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע הוא לא נענש ולא עוד אלא שאפילו זכה לשבחים על מעשהו? אם האחרון, למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות בבלי וספרי, והביאו תמיכה מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.
- האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פינחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בלק.
