Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Balak/0/he"
m |
|||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק</h1> | ||
<category>האם התורה מאמינה בקסם? | <category>האם התורה מאמינה בקסם? | ||
| + | <p>o יש למילים של אנשים חופשי יכולת להשפיע על ברכה או קללה? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה אינם תלויים ברצונו של השם?<br/><br/>מה מציעה התורה כולה, ופרשת בלק בפרט? אם ה 'לא היה רוצה לפגוע בבני ישראל, מדוע היה חשוב אם בילם דיבר עליהם חיובי או שלילי? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?<br/>האם איסור על פי התורה פרקטיקות קסיות ונבילות מכיוון שהם שטויות? או, האם הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות אבן עזרא ורמב"ן לגבי שאלות אלה.<br/>למחקר נוסף: ראו כיצד הגישות השונות לסיפורנו משתוות להבנות המגיבים של נרטיבים אחרים העוסקים בפרקטיקות קסומות, כמו תחייתו של שמואל בהאם בעלת האב החייתה את שמואל ?.</p> | ||
<p>Do the words of laypeople have the ability to affect a blessing or curse?  Do powers of sorcery really exist in the world?  If so, are such acts independent of Hashem's will?  </p> | <p>Do the words of laypeople have the ability to affect a blessing or curse?  Do powers of sorcery really exist in the world?  If so, are such acts independent of Hashem's will?  </p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 12: | Line 13: | ||
</category> | </category> | ||
<category>הרגעת ההמונים | <category>הרגעת ההמונים | ||
| − | <p><multilink><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">הקדמה, פרק כ"ח</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> asserts that many Israelites were anxious about Bilam's curse, as they erroneously believed it had the power to harm them. Though their concern was unfounded, Hashem, nonetheless, did not want them to be frightened and so he prevented Bilam from cursing. להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></p> | + | <p><multilink><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiIntroductionChapter28" data-aht="source">הקדמה, פרק כ"ח</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> ר 'יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל רבים חרדו מהקללה של בילם, מכיוון שהם טענו בטעות שיש בכוחם לפגוע בהם. אף על פי שדאגתם לא הייתה מבוססת, האשם בכל זאת לא רצה שיפחדו ולכן הוא מנע מבילם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?<br/><br/>האם יתכן שהשם לפעמים פועל רק בכדי לשכנע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם אין בכך פשוט להבטיח שאמונות כאלה מונצחות? האם לא עדיף במקום לתקן את תפיסותיה השגויות של האומה?<br/>במקום אחר מרחיבים הפרשנים עוד יותר את ההצעה שיש אפילו מצוות מסוימות שהוקמו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמא, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל - למניין או למשכן? וטומאת צרעת, וגישת הרמב"ם המטרת הקרבנות. האם גישתך כזו משכנעת?</p> |
| + | <p>asserts that many Israelites were anxious about Bilam's curse, as they erroneously believed it had the power to harm them. Though their concern was unfounded, Hashem, nonetheless, did not want them to be frightened and so he prevented Bilam from cursing. להרחבה, ראו <a href="Why Worry About Bilam" data-aht="page">היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?</a></p> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>Is it possible that Hashem sometimes acts merely to allay fears and concerns stemming from the misguided beliefs of the masses?  Does this not simply ensure that such beliefs are perpetuated?  Would it not be preferable to, instead, correct the nation's misconceptions? </li> | <li>Is it possible that Hashem sometimes acts merely to allay fears and concerns stemming from the misguided beliefs of the masses?  Does this not simply ensure that such beliefs are perpetuated?  Would it not be preferable to, instead, correct the nation's misconceptions? </li> | ||
| Line 19: | Line 21: | ||
</category> | </category> | ||
<category>לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה? | <category>לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה? | ||
| + | <p>בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". אולם מה הברכה בדירה בלבד?<br/><br/>נצי"ב קורא את דברי בילם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר האומה גרה לבדה, אז "יִשְׁכֹּן", הם מסוגלים להתעכב [בשלום ובכבוד], אולם כאשר הם מתקשרים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", הם לא נחשבים חשובים או ראויים לכבוד .1<br/>אתה מסכים? האם הטמעה גורמת לרדיפה או מונעת זאת? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס מבודד לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?<br/>חפש את המילה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למילה? כיצד ניתן ליישם את אלה על הפסוק שלנו? להרחבה, ראו "הם עם לבדד ישכן" ור 'יוסף בכור שור שם.</p> | ||
<p>Bilam blesses the nation, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".  What, though, is the blessing in dwelling alone?</p> | <p>Bilam blesses the nation, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".  What, though, is the blessing in dwelling alone?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 27: | Line 30: | ||
</category> | </category> | ||
<category>יחסי יהודים וגויים | <category>יחסי יהודים וגויים | ||
| + | <p>מדרשים רבניים יוצרים קשר בין יתרו לבילם, מעמידים את שניהם בחצרו של פרוה וגורמים לשניהם להיות חשובים להחלטתו לשעבד את עם ישראל. בעוד בילם מוצג כאדריכל של השעבוד הישראלי, יתרו מתאר כמי שאינו רוצה שום חלק בתוכנית. מה בטקסט המקראי עשוי להעלות דיוקנאות כאלה?<br/><br/>השווה והשווה בין שני הגיבורים. כיצד כל אחת קשורה לעם ישראל? כיצד מטפלים בכל אחד בתורו?</p> | ||
<p>Rabbinic Midrashim draw a connection between Yitro and Bilam, placing them both in Paroh's court and making them each privy to his decision to enslave the Jewish people.  While Bilam is portrayed as an architect of the Israelite Bondage, Yitro is depicting as wanting no part in the plan.  What in the Biblical text might be prompting such portraits?</p> | <p>Rabbinic Midrashim draw a connection between Yitro and Bilam, placing them both in Paroh's court and making them each privy to his decision to enslave the Jewish people.  While Bilam is portrayed as an architect of the Israelite Bondage, Yitro is depicting as wanting no part in the plan.  What in the Biblical text might be prompting such portraits?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 34: | Line 38: | ||
</category> | </category> | ||
<category>מה כל כך מיוחד במעשה פינחס? | <category>מה כל כך מיוחד במעשה פינחס? | ||
| − | <p> | + | <p><br/><br/><br/>האם חטאו של זמרי היה אחד של זנות או עבודה זרה?</p> |
| + | <p> </p> | ||
| + | <p>אם פנחס בסך הכל פעל לפי חוקי התורה, מדוע הוא זכה בשכר כה חריג? ואם לא, באיזו זכות הוא לקח את החוק לידיו, ואיך ייתכן שהוא קיבל שכר על שפיכת דמים</p> | ||
| + | <p> </p> | ||
| + | <p> </p> | ||
| + | <p>מה הפך את רצח זמרי על ידי פנחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פנחס במעמד מיוחד? </p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>האם במעשהו, האם פנחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע זה הוא לא רק לא נענש אלא אפילו זכה לשבחים על המעשה? אם האחרון, מה למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות <multilink><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">בבלי</a><a href="BavliSanhedrin82a" data-aht="source">סנהדרין פ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar25" data-aht="source">כ"ה</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, והביאו תמיכה מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.</li> |
| − | <li> | + | <li>האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פנחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו <a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 04:40, 28 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק
האם התורה מאמינה בקסם?
o יש למילים של אנשים חופשי יכולת להשפיע על ברכה או קללה? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה אינם תלויים ברצונו של השם?
מה מציעה התורה כולה, ופרשת בלק בפרט? אם ה 'לא היה רוצה לפגוע בבני ישראל, מדוע היה חשוב אם בילם דיבר עליהם חיובי או שלילי? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
האם איסור על פי התורה פרקטיקות קסיות ונבילות מכיוון שהם שטויות? או, האם הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות אבן עזרא ורמב"ן לגבי שאלות אלה.
למחקר נוסף: ראו כיצד הגישות השונות לסיפורנו משתוות להבנות המגיבים של נרטיבים אחרים העוסקים בפרקטיקות קסומות, כמו תחייתו של שמואל בהאם בעלת האב החייתה את שמואל ?.
Do the words of laypeople have the ability to affect a blessing or curse? Do powers of sorcery really exist in the world? If so, are such acts independent of Hashem's will?
- What does the Torah as a whole, and Parashat Balak in particular, suggest? If Hashem did not want harm to befall the Children of Israel, why would it have mattered whether Bilam spoke positively or negatively about them? Would his curses have had any effect? להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- Are magical practices and divination prohibited by the Torah because they are nonsense? Or, are they forbidden despite (or perhaps, because of) their efficacy? השוו עמדות אבן עזרא ורמב"ן לגבי שאלות אלה.
- For further study: See how the different approaches to our story compare to commentators' understandings of other narratives that deal with magical practices, such as the revival of Shemuel בהאם בעלת האב החייתה את שמואל?.
הרגעת ההמונים
ר' יוסף אבן כספי ר 'יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל רבים חרדו מהקללה של בילם, מכיוון שהם טענו בטעות שיש בכוחם לפגוע בהם. אף על פי שדאגתם לא הייתה מבוססת, האשם בכל זאת לא רצה שיפחדו ולכן הוא מנע מבילם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
האם יתכן שהשם לפעמים פועל רק בכדי לשכנע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם אין בכך פשוט להבטיח שאמונות כאלה מונצחות? האם לא עדיף במקום לתקן את תפיסותיה השגויות של האומה?
במקום אחר מרחיבים הפרשנים עוד יותר את ההצעה שיש אפילו מצוות מסוימות שהוקמו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמא, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל - למניין או למשכן? וטומאת צרעת, וגישת הרמב"ם המטרת הקרבנות. האם גישתך כזו משכנעת?
asserts that many Israelites were anxious about Bilam's curse, as they erroneously believed it had the power to harm them. Though their concern was unfounded, Hashem, nonetheless, did not want them to be frightened and so he prevented Bilam from cursing. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- Is it possible that Hashem sometimes acts merely to allay fears and concerns stemming from the misguided beliefs of the masses? Does this not simply ensure that such beliefs are perpetuated? Would it not be preferable to, instead, correct the nation's misconceptions?
- Elsewhere, commentators go even further to suggest that there are even certain commandments which were instituted only in response to mistaken beliefs. לדוגמאות, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל – למניין או למשכן? וטומאת צרעת, וגישת רמב"ם במטרת הקרבנות. Do you find such approaches persuasive?
לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?
בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". אולם מה הברכה בדירה בלבד?
נצי"ב קורא את דברי בילם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר האומה גרה לבדה, אז "יִשְׁכֹּן", הם מסוגלים להתעכב [בשלום ובכבוד], אולם כאשר הם מתקשרים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", הם לא נחשבים חשובים או ראויים לכבוד .1
אתה מסכים? האם הטמעה גורמת לרדיפה או מונעת זאת? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס מבודד לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?
חפש את המילה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למילה? כיצד ניתן ליישם את אלה על הפסוק שלנו? להרחבה, ראו "הם עם לבדד ישכן" ור 'יוסף בכור שור שם.
Bilam blesses the nation, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". What, though, is the blessing in dwelling alone?
- נצי"ב reads Bilam's words as a warning against assimilation. When the nation lives alone, then "יִשְׁכֹּן", they are able to dwell [in peace and dignity]. However, when they interact "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", they are not considered important or worthy of respect.1
- Do you agree? Does assimilation cause persecution or prevent it? In general, does the Torah promote an isolationist attitude towards surrounding cultures, or a policy of involvement with the outside world? What is the appropriate balance between the two?
- Look up the word "בָּדָד" בקונקורדנציה. What other meanings or connotations might the word have? How might these be applied to our verse? להרחבה, ראו "הן עם לבדד ישכן" ור' יוסף בכור שור שם.
יחסי יהודים וגויים
מדרשים רבניים יוצרים קשר בין יתרו לבילם, מעמידים את שניהם בחצרו של פרוה וגורמים לשניהם להיות חשובים להחלטתו לשעבד את עם ישראל. בעוד בילם מוצג כאדריכל של השעבוד הישראלי, יתרו מתאר כמי שאינו רוצה שום חלק בתוכנית. מה בטקסט המקראי עשוי להעלות דיוקנאות כאלה?
השווה והשווה בין שני הגיבורים. כיצד כל אחת קשורה לעם ישראל? כיצד מטפלים בכל אחד בתורו?
Rabbinic Midrashim draw a connection between Yitro and Bilam, placing them both in Paroh's court and making them each privy to his decision to enslave the Jewish people. While Bilam is portrayed as an architect of the Israelite Bondage, Yitro is depicting as wanting no part in the plan. What in the Biblical text might be prompting such portraits?
- Compare and contrast the two protagonists. How does each relate to the nation of Israel? How is each treated in turn?
- מה ניתן ללומוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות? ראו יתרו ובלעם.
מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?
האם חטאו של זמרי היה אחד של זנות או עבודה זרה?
אם פנחס בסך הכל פעל לפי חוקי התורה, מדוע הוא זכה בשכר כה חריג? ואם לא, באיזו זכות הוא לקח את החוק לידיו, ואיך ייתכן שהוא קיבל שכר על שפיכת דמים
מה הפך את רצח זמרי על ידי פנחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פנחס במעמד מיוחד?
- האם במעשהו, האם פנחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע זה הוא לא רק לא נענש אלא אפילו זכה לשבחים על המעשה? אם האחרון, מה למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות בבלי וספרי, והביאו תמיכה מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.
- האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פנחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בלק.
