Shabbat Table Topics – Parashat Balak/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת בלק
האם התורה מאמינה בקסם?
האם הדיוטות יכולים לברך או לקלל בצורה שמשפיעה? האם כוחות כישוף באמת קיימים בעולם? אם כן, האם מעשים כאלה תלויים ברצון ה'?
- איזו תשובה לשאלות אלה עולה מהתורה בכלל ומפרשת בלק בפרט? אם ה' לא רצה לפגוע בבני ישראל, איזה כוח היה לדברי בלעם? האם קללותיו היו משפיעות? להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- האם התורה אוסרת על כישוף וניחוש אוסרים מכיוון שהם שטויות? או שמא הם אסורים למרות (או אולי בגלל) יעילותם? השוו עמדות אבן עזרא ורמב"ן לגבי שאלות אלה.
- להמשך לימוד: ראו כיצד הגישות השונות לסיפור זה קשורות לפירושים לסיפורים אחרים העוסקים במעשי כישוף, כמו סיפור שאול ובעלת האוב בהאם בעלת האב החייתה את שמואל?
הרגעת ההמונים
ר' יוסף אבן כספי טוען כי בני ישראל חששו מהקללה של בלעם, מכיוון שהם חשבו בטעות שיש שהיא יכולה לפגוע בהם. דאגתם לא הייתה מבוססת, אך ה' בכל זאת לא רצה שיפחדו, ולכן הוא מנע מבלעם לקלל. להרחבה, ראו היש סיבה לדאוג מקללת בלעם?
- האם ה' לפעמים פועל רק כדי להרגיע פחדים וחששות הנובעים מהאמונות המוטעות של ההמונים? האם אין זה לא מנציח את האמונות הללו? האם לא עדיף במקום זה לתקן את התפיסות השגויות?
- במקומות אחרים הפרשנים מציעים גם שיש אפילו מצוות מסוימות שניתנו רק בתגובה לאמונות שגויות. לדוגמאות, ראו אבן כספי על מטרת פסח מצרים, שד"ל על "עין הרע" במחצית השקל – למניין או למשכן? וטומאת צרעת, וגישת רמב"ם במטרת הקרבנות. האם גישה כזאת משכנעת בעיניכם?
לְבָדָד יִשְׁכֹּן: ברכה או קללה?
בלעם מברך את האומה, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". אולם מה הברכה בלשכון לבד?
- נצי"ב קורא את דברי בלעם כאזהרה מפני התבוללות. כאשר העם גר לבדו, אז "יִשְׁכֹּן" [בשלום ובכבוד]. אולם כאשר הם מתערים "בַגּוֹיִם", אז "לֹא יִתְחַשָּׁב", הם לא נחשבים חשובים או ראויים לכבוד.1
- האם אתם מסכימים? האם היטמעות גורמת לרדיפה או מונעת אותה? באופן כללי, האם התורה מקדמת יחס בדלני לתרבויות שמסביב, או מדיניות של מעורבות עם העולם החיצון? מה האיזון המתאים בין השניים?
- חפשו את המלה "בָּדָד" בקונקורדנציה. אילו משמעויות או קונוטציות אחרות עשויות להיות למלה? כיצד ניתן להבין את הפסוק שלנו לאורם? להרחבה, ראו "הן עם לבדד ישכן" ור' יוסף בכור שור שם.
יחסי יהודים וגויים
מדרשים רבניים יוצרים קשר בין יתרו לבילם, מעמידים את שניהם בחצרו של פרוה וגורמים לשניהם להיות חשובים להחלטתו לשעבד את עם ישראל. בעוד בילם מוצג כאדריכל של השעבוד הישראלי, יתרו מתאר כמי שאינו רוצה שום חלק בתוכנית. מה בטקסט המקראי עשוי להעלות דיוקנאות כאלה?
השווה והשווה בין שני הגיבורים. כיצד כל אחת קשורה לעם ישראל? כיצד מטפלים בכל אחד בתורו?
Rabbinic Midrashim draw a connection between Yitro and Bilam, placing them both in Paroh's court and making them each privy to his decision to enslave the Jewish people. While Bilam is portrayed as an architect of the Israelite Bondage, Yitro is depicting as wanting no part in the plan. What in the Biblical text might be prompting such portraits?
- Compare and contrast the two protagonists. How does each relate to the nation of Israel? How is each treated in turn?
- מה ניתן ללומוד מהשוואה זו על יחסי גומלין עם אנשים בעלי אמונות אחרות? ראו יתרו ובלעם.
מה כל כך מיוחד במעשה פינחס?
מה הפך את רצח זמרי על ידי פנחס למעשה מיוחד וראוי לשבח עד כדי כך שהוא עצר מגיפה וזיכה את פנחס במעמד מיוחד?
- האם פנחס לקח את החוק לידיו, או שמא הוא בסך הכל מילא פקודות? אם הראשון, מדוע זה הוא לא רק לא נענש אלא אפילו זכה לשבחים על המעשה? אם האחרון, מה למה המעשה היה כל כך מיוחד? השוו גישות בבלי וספרי, והביאו תמיכה מהפסוקים לכל אחת מהאפשרויות.
- האם חטא זמרי היה זנות או עבודת זרה? איך זה קשור לחטא בני ישראל? כיצד האפשרויות השונות משפיעות על הבנתכם את המעשים של פנחס? לדיון נרחב בנושאים אלו, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בלק.
