Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bechukotai/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(14 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בחקתי</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בחקתי</h1>
−
<category>What Brings Forgiveness?
+
<category>מה מביא לסליחה?
−
<p>Do confession and repentance necessarily bring atonement in their wake? In the curses of <a href="Vayikra26-38-41" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, the Torah describes how, after an initial punishment, the people will confess their sins.&#160; Surprisingly, however, the text tells us that this will lead not to forgiveness, but to redoubled punishment!&#160; How is it that Hashem rejects the nation's repentance?</p><ul>
+
<p>האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה?&#160;בקללות של <a href="Vayikra26-38-41" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, התורה מתארת איך לאחר העונש הראשוני שיבוא על עם ישראל, הם יתוודו על חטאיהם. אולם באופן מפתיע, ממשיכה התורה&#160;ומוסיפה כי לאחר הוידוי ה' לא יסלח לעם, אלא יכפיל את עונשם! מדוע ידחה ה' את תשובת העם?</p>
−
<li>While&#160;<multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikra70" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikra70" data-aht="source">ויקרא ע'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> suggests that the people's repentance was not sincere,&#160;<multilink><a href="IbnEzraVayikra26-40-41" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra26-40-41" data-aht="source">ויקרא כ"ו:מ'-מ"א</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> asserts that the text does not really mean that Hashem continued to punish them. Do these reinterpretations conform to the simple meaning of the verses?&#160; What support can you bring for either position?&#160; What marks repentance as sincere or insincere?</li>
+
<ul>
−
<li><multilink><a href="TzerorHaMorVayikra26-40" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorVayikra26-40" data-aht="source">צרור המור ויקרא כ"ו:מ'</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160;prefers to maintain the literal reading of the text, and he claims that the assumption that repentance must avert punishment is simply wrong.&#160; Do you find this claim theologically troubling?&#160; Why or why not?&#160; For elaboration, see <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a></li>
+
<li>בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikra70" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikra70" data-aht="source">ויקרא ע'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מציע כי תשובת העם לא הייתה כנה, ו<multilink><a href="IbnEzraVayikra26-40-41" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra26-40-41" data-aht="source">ויקרא כ"ו:מ'-מ"א</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> טוען שכוונת הפסוקים איננה שה' באמת הכפיל את העונש.&#160;האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של ​​הפסוקים? אילו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? ומה בעצם הופך תשובה לכנה או לא כנה?&#160;</li>
 +
<li><multilink><a href="TzerorHaMorVayikra26-40" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorVayikra26-40" data-aht="source">צרור המור ויקרא כ"ו:מ'</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160;מעדיף להיצמד להבנה מילולית של הטקסט, וטוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתכם טענה זו בעייתית מבחינה תיאולוגית? מדוע? להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Autobiographical Parshanut
+
<category>פרשנות אוטוביוגרפית
−
<p>In trying to determine when the prophecy that the people will confess their sins but nonetheless be further punished was fulfilled, R. Avraham Saba looks to his own time.&#160; The Jews of Castille, who had initially lived in exile like royalty, were expelled to Portugal and from there again to surrounding Arab lands. These Jews were righteous people, who had confessed their wrongdoings numerous times, but nevertheless continuously suffered. For more on this reading, see <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a></p><p>Can you think of other cases where commentators read the events of their own eras back into Tanakh?&#160;</p><p>Here are a few additional examples:</p><ul>
+
<p>בנסיון לקבוע מתי תתממש אותה הנבואה בה העם יתוודה על חטאיו אך בכל זאת ימשיך להיענש, ר' אברהם סבע מתבונן על אירועי זמנו. הוא מצביע על יהודי קסטיליה, אשר חיו בתחילה בגלות ברווחה רבה, גורשו לפורטוגל, ומשם שוב גורשו לארצות ערב. יהודים אלה היו אנשים צדיקים שהתוודו על חטאיהם פעמים רבות אך בכל זאת סבלו שוב ושוב. להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a></p><p>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים בהם פרשנים מבינים את האירועים האקטואלים שהתרחשו בתקופתם בהתאם לנבואות או קטעים מן התנ"ך?&#160;</p><p>הנה כמה דוגמאות נוספות:&#160;</p><ul>
−
<ul>
+
<li>ר חסדאי קרשקש&#160;מפרש את שעבוד מצרים כייסורים של&#160;אהבה. הוא מנסה לנחם את הסובלים בגלות בתקופתו בכך שהוא אומר להם שגם גלותם נובעת מאהבה ולא, כפי שטענו הנוצרים בזמנם, מעונש. ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</li>
−
<li>R. Chasdai Crescas understands the Egyptian bondage as being afflictions of love.&#160; He thereby attempts to comfort the oppressed of his own time by telling them that their exile, too, stemmed from love, and not, as contemporary Christians claimed, from punishment.&#160; See <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</li>
+
<li>ר"א סבע קורא את לקיחתה בכפייה של אסתר לארמון המלכות לאור המרות הדת שנכפו על יהודי פורטוגל בזמנו.<fn>ר"א סבע מדבר מניסיון אישי ומתוך הייסורים שעברו עליו; שני בניו נלקחו ממנו בכוח והוטבלו במהלך הגזירה.</fn> ראו&#160;<a href="Esther's Relations with Achashverosh" data-aht="page">יחסי אסתר ואחשורוש</a>.</li>
−
<li>R"A Saba reads Esther's being forcibly taken to the King's palace in light of the forced conversions of Portuguese Jewry in his own time.<fn>R. Saba speaks from personal experience and anguish; his own two sons were forcibly taken from him and baptized during the decree.</fn> See <a href="Esther's Relations with Achashverosh" data-aht="page">יחסי אסתר ואחשורוש</a>.</li>
+
<li>מ"ד קאסוטו מציג את יתרו כמנהיג דיפלומטי אשר&#160;נפגש עם&#160;משה על מנת להכיר את העם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים. בקריאה זו הוא ככל הנראה הושפע מאירועי זמנו – הקמת מדינת ישראל והתקווה שהיא תזכה בהכרה דומה מצד המדינות השכנות. ראו <a href="Yitro's Visit – Purpose and Significance" data-aht="page">ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</a>.</li>
−
<li>U. Cassuto portrays Yitro as a diplomatic leader coming to visit Moshe so as to recognize the new people which had just emerged from slavery and joined the league of nations.&#160; In this reading, he was likely influenced by events of his own day – the establishment of the State of Israel and the hope that it would similarly gain recognition from surrounding countries.&#160; See <a href="Yitro's Visit – Purpose and Significance" data-aht="page">ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</a>.</li>
+
<li>רבים מהפרשנים הספרדים בימי הביניים, אשר היו בעצמם יהודי חצר ומקורבים למלכות בארצם, פירשו את דמות אחשוורוש במגילת אסתר כדמות חיובית עם השקפה אוהדת כלפי העם היהודי, כל זאת בהשפעת מערכת היחסים שלהם עם השלטון בתקופתם. ראו <a href="Achashverosh's Shock and Fury" data-aht="page">תדהמת אחשורוש וכעסו</a>.</li>
−
<li>Many medieval Spanish exegetes, themselves courtier Jews on good terms with their monarchs, read such relationships back into Megillat Esther, portraying Achashverosh as a positive figure with a favorable view of the Jewish people.&#160; See <a href="Achashverosh's Shock and Fury" data-aht="page">תדהמת אחשורוש וכעסו</a>.</li>
 
−
</ul>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Disproportionate Punishment?<br/>
+
<category>ענישה לא מידתית?
−
<p>Justice would seem to dictate that people should never receive a greater punishment than deserved. Yet, <a href="Vayikra26-18-28" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a> repeats multiple times that if the nation continues to sin, they will get a seven-fold punishment, apparently seven times more than their crimes warrant.</p><ul>
+
<p>נראה כי על פי מידת הצדק, אדם לעולם לא אמור&#160;לקבל עונש גדול יותר מהמגיע לו. אולם, ב<a href="Vayikra26-18-28" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a> מודגש מספר פעמים שאם בני ישראל ימשיכו לחטוא, הם ייענשו "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם", כלומר פי שבע יותר ממה שפשעיהם מצדיקים.</p><ul>
−
<li>To solve this theological problem, several commentators attempt to reread the text, suggesting either that the nation's sin in the verses is more egregious than it appears, justifying the "seven-fold" punishment,<fn>See&#160;<multilink><a href="SifraVayikra26-18" data-aht="source">ספרא ויקרא</a><a href="SifraVayikra26-18" data-aht="source">כ"ו:י"ח</a><a href="Sifra Vayikra" data-aht="parshan">אודות הספרא ויקרא</a></multilink> and&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra26-18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>.</fn> or that the punishment described is really less harsh than assumed.<fn>See <multilink><a href="IbnEzraVayikra26-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</fn>&#160; How might either option work with the simple sense of the text?</li>
+
<li>כדי&#160;להתמודד עם הבעיה התיאולוגית הזו, כמה פרשנים מנסים לקרוא מחדש את הטקסט, ומציעים אפשרויות שונות ליישוב הקושי. חלקם מציעים כי חטא האומה בפסוקים הוא גדול יותר מכפי שנראה ובכך הם מצדיקים את העונש המופרז לכאורה,<fn>ראו <multilink><a href="SifraVayikra26-18" data-aht="source">ספרא ויקרא</a><a href="SifraVayikra26-18" data-aht="source">כ"ו:י"ח</a><a href="Sifra Vayikra" data-aht="parshan">אודות הספרא ויקרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra26-18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>.</fn> וחלקם טוענים שהעונש המתואר היה קל ממה שמובן בקריאת הפשט.<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraVayikra26-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</fn> כיצד יכולות פרשנויות אלה להסתדר עם המובן הפשוט של הטקסט? ראו <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">"שבע על חטאתיכם"</a>.</li>
−
<li><multilink><a href="KeliYekarVayikra26-18" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekarVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה מלונטשיץ</a></multilink>, in contrast, suggests that sometimes, as punishment for sin, Hashem leaves the world to chance.&#160; Under such circumstances one might indeed suffer more than deserved. How might this approach be understanding the phrase "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי... וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי"?</li>
+
<li><multilink><a href="KeliYekarVayikra26-18" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekarVayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה מלונטשיץ</a></multilink>, לעומת זאת, מציע שלפעמים כעונש על חטא, השם מפקיר את העולם להתנהל על פי יד המקרה. בנסיבות כאלה&#160;אכן אפשר שאדם או אומה יסבלו יותר משמגיע להם. לפי גישה זו, כיצד ניתן להבין את הביטוי "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי ... וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי"?</li>
−
<li>Are there any circumstances in which it might actually be fair to inflict a harsher punishment than deserved?&#160; If doing so will prevent future crimes from taking place, is it justified?</li>
+
<li>האם ישנן נסיבות בהן הטלת עונש קשה יותר מהראוי היא אכן מעשה הוגן? האם זה מוצדק במצב בו העונש ימנע פשעים עתידיים?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>More...
+
<category>עוד...
−
<p>For more, see: <a href="Parashat Bechukotai/TopicList" data-aht="page">Parashat Bechukotai Topics</a>.</p>
+
<p>לעוד נושאים בפרשה, ראו: <a href="Parashat Bechukotai/TopicList" data-aht="page">רשימת נושאים – פרשת בחקתי</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 07:48, 4 June 2020

נושאים לשולחן שבת – פרשת בחקתי

מה מביא לסליחה?

האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? בקללות של ויקרא כ"ו, התורה מתארת איך לאחר העונש הראשוני שיבוא על עם ישראל, הם יתוודו על חטאיהם. אולם באופן מפתיע, ממשיכה התורה ומוסיפה כי לאחר הוידוי ה' לא יסלח לעם, אלא יכפיל את עונשם! מדוע ידחה ה' את תשובת העם?

פרשנות אוטוביוגרפית

בנסיון לקבוע מתי תתממש אותה הנבואה בה העם יתוודה על חטאיו אך בכל זאת ימשיך להיענש, ר' אברהם סבע מתבונן על אירועי זמנו. הוא מצביע על יהודי קסטיליה, אשר חיו בתחילה בגלות ברווחה רבה, גורשו לפורטוגל, ומשם שוב גורשו לארצות ערב. יהודים אלה היו אנשים צדיקים שהתוודו על חטאיהם פעמים רבות אך בכל זאת סבלו שוב ושוב. להרחבה, ראו תשובה שאינה מתקבלת?

האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים בהם פרשנים מבינים את האירועים האקטואלים שהתרחשו בתקופתם בהתאם לנבואות או קטעים מן התנ"ך? 

הנה כמה דוגמאות נוספות: 

  • ר חסדאי קרשקש מפרש את שעבוד מצרים כייסורים של אהבה. הוא מנסה לנחם את הסובלים בגלות בתקופתו בכך שהוא אומר להם שגם גלותם נובעת מאהבה ולא, כפי שטענו הנוצרים בזמנם, מעונש. ראו מטרות שעבוד מצרים.
  • ר"א סבע קורא את לקיחתה בכפייה של אסתר לארמון המלכות לאור המרות הדת שנכפו על יהודי פורטוגל בזמנו.1 ראו יחסי אסתר ואחשורוש.
  • מ"ד קאסוטו מציג את יתרו כמנהיג דיפלומטי אשר נפגש עם משה על מנת להכיר את העם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים. בקריאה זו הוא ככל הנראה הושפע מאירועי זמנו – הקמת מדינת ישראל והתקווה שהיא תזכה בהכרה דומה מצד המדינות השכנות. ראו ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו.
  • רבים מהפרשנים הספרדים בימי הביניים, אשר היו בעצמם יהודי חצר ומקורבים למלכות בארצם, פירשו את דמות אחשוורוש במגילת אסתר כדמות חיובית עם השקפה אוהדת כלפי העם היהודי, כל זאת בהשפעת מערכת היחסים שלהם עם השלטון בתקופתם. ראו תדהמת אחשורוש וכעסו.

ענישה לא מידתית?

נראה כי על פי מידת הצדק, אדם לעולם לא אמור לקבל עונש גדול יותר מהמגיע לו. אולם, בויקרא כ"ו מודגש מספר פעמים שאם בני ישראל ימשיכו לחטוא, הם ייענשו "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם", כלומר פי שבע יותר ממה שפשעיהם מצדיקים.

  • כדי להתמודד עם הבעיה התיאולוגית הזו, כמה פרשנים מנסים לקרוא מחדש את הטקסט, ומציעים אפשרויות שונות ליישוב הקושי. חלקם מציעים כי חטא האומה בפסוקים הוא גדול יותר מכפי שנראה ובכך הם מצדיקים את העונש המופרז לכאורה,2 וחלקם טוענים שהעונש המתואר היה קל ממה שמובן בקריאת הפשט.3 כיצד יכולות פרשנויות אלה להסתדר עם המובן הפשוט של הטקסט? ראו "שבע על חטאתיכם".
  • כלי יקרויקרא כ"ו:י"חאודות ר' שלמה מלונטשיץ, לעומת זאת, מציע שלפעמים כעונש על חטא, השם מפקיר את העולם להתנהל על פי יד המקרה. בנסיבות כאלה אכן אפשר שאדם או אומה יסבלו יותר משמגיע להם. לפי גישה זו, כיצד ניתן להבין את הביטוי "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי ... וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי"?
  • האם ישנן נסיבות בהן הטלת עונש קשה יותר מהראוי היא אכן מעשה הוגן? האם זה מוצדק במצב בו העונש ימנע פשעים עתידיים?

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בחקתי.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Bechukotai/0/he&oldid=70012&useskin=vector"