Shabbat Table Topics – Parashat Vayishlach/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת וישלח
שמעון ולוי עומדים למשפט
איך אתם מעריכים את הטבח שבצעו שמעון ולוי בתושבי עירו של שכם? האם ניתן להצדיק את מעשיהם כנקמה מתבקשת על כבוד אחותם שחולל, או שמא צריך לגנות את מעשיהם על האכזריות המופרזת שהם כללו?
- ראו חטא שכם ותגובת בני יעקב ודונו בשולחן השבת שלכם באפשרויות השונות שמוצעות. עם איזה מהן אתם מסכימים?
- הסיפור מעלה שאלות בקשר ליתרונות היחסיים של מדיניות של איפוק מול מדיניות של הרתעה פעילה, המוסריות של עונש קולקטיבי מול סיכול ממוקד, והתגובה הראויה לשימוש במגינים אנושיים. דונו בשאלות האלה ביחס למעשי האחים וסוגיות עכשוויות.
עשו: ידיד או אויב?
פרשת וישלח פותחת בתיאור של יעקב שחושש שעשו בא עם 400 איש לתקוף אותו. אך כאשר הם נפגשים בפועל, עשו מקבל את פניו בחיבוק ונשיקה. האם שינוי הגישה היה תוצאה של ניסיון הפיוס של יעקב, או שמא יעקב מראש הבין לא נכון את הכוונות של עשו, ובאמת עשו כבר סלח לאחיו? מה בעצם מאפשר לאנשים לשכוח ולסלוח?
- השוו את הגישות של רד״ק ורשב״ם. עם מי אתם מסכימים?
- רשב"ם טוען שהחשש של יעקב מאחיו לא הייתה מוצדקת, ושיעקב אף נענש על הניסיון שלו לברוח. איזו תמיכה אפשר למצוא לעמדה זו בטקסט? ראו "שרית עם א-להים ואנשים".
- לאורך הפירוש שלו לספר בראשית רואה רשב"ם את עשו באופן עקבי כדמות ניטרלית ולא כדמות מרושעת. האם אתם מסכימים עם ההבנה הזאת, או שאתם חושבים שדמות עשו המרושעת שמוצגת במדרש היא תמונה מדויקת יותר? עד כמה המדרש נעוץ בטקסט, ועד כמה הוא מושפע מפולמוס ומהזיהוי של אדום עם רומא והכנסייה? ראו דמותו של עשו להרחבה.
"שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים"
אחת מנקודות השיא של פרשת וישלח היא המאבק של יעקב עם ה"איש" המסתורי. האם התוקף היה אדם או מלאך? מצד אחד, הוא נקרא "איש" ולא "מלאך", דבר שרומז להיותו בן אדם.1 מצד שני, יעקב קורא לו "אֱ-לֹהִים", דבר שרומז לזהותו כדמות שמימית.2
- איזה ראיות נוספות אתם יכולים למצוא שיתמכו באחת העמדות?3
- אם התוקף היה דמות שמימית, האם ה' הוא ששלח אותו, או שמא הוא פועל לבד? במקרה הראשון, למה ה' שולח שליח לפגוע ביעקב? במקרה השני, ובהנחה שהמלאך פועל לטובת עשו ולא לטובת יעקב,4 האם ניתן להבין מכאן שלמלאכים יש בחירה חופשית?
- התעמקו בפירושים השונים שמוצעים ב"שרית עם א-להים ואנשים". מה אתם מבינים מכאן לגבי ההשקפה של כל פרשן בנושא מלאכים?
האם הייתה "תוכנית ב'" שהחליפה את "תוכנית א'"?
פעמים רבות כאשר דמות בתנ"ך אומרת שהיא מתכוונת לבצע פעולה מסוימת, אנחנו מניחים שהיא אכן השלימה אחר כך את התוכנית. אנחנו לרוב לא לוקחים בחשבון את האפשרות שאירועים שהתרחשו בינתיים השפיעו על ההחלטה שלה, ושדבר זה הוביל ליצירת "תוכנית ב'". מצד שני, הקורא, שכבר יודע את סוף הסיפור, לפעמים מניח שגם הדמויות התנ"כיות ידעו את הסוף ופעלו בהתאם. אך ייתכן שהדמויות האלה ציפו לסוף שונה לחלוטין. בשני המקרים, ההנחה שהיה שינוי בתוכניות יכולה להסביר נקודות קשות בסיפור.
- דוגמה לזה נמצאת בסיפור שבו יעקב מחלק את מחנהו. יעקב מדבר על התכנון למעשה זה בפרק ל"ב, אך בפרק ל"ג אין עדות לקיום של שני מחנות. כדי ליישב את מה שנראה כאן כסתירה, ר׳ אברהם בן הרמב״ם טוען שהתרחשו בינתיים אירועים שגרמו ליעקב לשנות את דעתו. רשב"ם, לעומת זאת, מציע שהשינוי בנסיבות מנע מיעקב לפעול כפי שהוא תכנן.
- נסו לחשוב ביחד על מקרים אחרים בתנ"ך שבהם ההנחה שהיה שינוי בתוכנית יכולה ליישב סתירות בטקסט או להאיר סיפור באור חדש.5
"כל האומר ראובן חטא..."
בבבלי שבת, ר' יונתן מצביע על מספר דמויות תנ"כיות שֶמִפשט הפסוקים נראה שחטאו, והוא מצהיר שכולם חפים מפשע.6 כלולים ברשימה זו הם: ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, ושלמה.
- האם דברי ר' יונתן באים רק כדי לזכות דמויות שנחשבות צדיקות, באמירה אגדית שבאה ללמד לקח ושאין להבין אותה פשוטה כמשמעה? או שמא דבריו משקפים את המשמעויות האמיתיות של הסיפורים?
- איזה בסיס אפשר למצוא בטקסט לכך שהדמויות האלה אינן אשמות כפי שהן נראות? אם באמת הן זכאיות, למה הטקסט לא מציג אותן ככאלה?
- במקרים רבים, פרשנים מצדיקים מעשים בעייתיים-לכאורה של אבותינו. אך המקרים שהוזכרו כאן מיוחדים בכך שהטקסט מציין שהדמויות ננזפו ואף נענשו. האם במקרים כאלה עלינו להרגיש מחויבים להצדיק את אבותינו?
ראו מעשה ראובן ובלהה ודוד ובת-שבע להרחבה.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת וישלח.
