Difference between revisions of "Sin of the Golden Calf/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 31: Line 31:
  
 
<h2>פרשנות ופולמוס</h2>
 
<h2>פרשנות ופולמוס</h2>
<p>The sin of the Golden Calf was one of the spiritual nadirs of the early history of the Children of Israel, and it was seized upon by Christianity in its attempt to both demonstrate the stiff-necked nature of the Jewish people and rationalize that fulfillment of the Torah's commandments was required only for those who had sinned with the Calf.&#160; Given the centrality of the story for religious doctrine, it is not surprising to find that Jewish exegetes attempt to relate and respond.</p>
+
<p>חטא עגל הזהב היא אחת מנקודות השפל בהיסטוריה המוקדמת של בני ישראל, והנצרות עושה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי, ולתרץ כי ציווי חוקי התורה מוטל רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב עליו.</p>
<p>While Jews living in Islamic lands were less affected by the national aspect, they encountered the Muslim doctrine of prophetic infallibility, and this may have impacted their readings of Aharon's actions.&#160; ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, we will survey how Biblical commentators living in different countries and eras interpreted the sin, and explore some of the impact of these polemical factors.</p>
+
<p>בעוד היהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית בדבר חוסר יכולתם של הנביאים, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנותם למעשיו של אהרן.&#160;ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, נסקור כיצד הפרשנים מקראיים שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 05:33, 24 July 2019

חטא העגל

הקדמה

(הקליקו לנושא זה באמנות)

היעדרותו של משה

סיפור עגל הזהב נפתח ברקע לחטאו של העם:

(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.

לכאורה, איחורו של משה בירידה מהר סיני מניע את העם לבקש מאהרן שיבנה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשתם? האם העגל נבנה כתוצאה מחרדה אקסיסטנציאליסטית בה העם חיפשו דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, האם העגל היה מענה לצורך שהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לשרוד את המסע במדבר? האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?

חטאי העם ואהרן

בתהלים ק״ו ישנה סקירה של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו) בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. נדמה כי בפסוקים הללו, חטא העגל מובן כניסיון להחליף את ה':

(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה. (כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב. 

האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר ניסיו של ה' והתגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אולם, בהקשר המובא בפרק זה בספר תהילים, זהו רק חלק אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל טמונה בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.1 האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס עבודה זרה, או שאפילו שקילת האפשרות הזו הינה חילול ה'? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,2 כמעט מיד לאחר מכן? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?

שאלות נוספות

  • "חַג לַי"י מָחָר" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",3 אך כשאהרן בונה את המזבח הוא אומר שתהיה סעודה ל"ה'" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם ה' כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו? 
  • למה עגל? האם הבחירה דווקא בעגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?4
  • שבירת הלוחות – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, עבודת ידו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי של שבירת הברית?
  • שתיית אפרו של העגל – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?
  • הגנת אהרן על עצמו – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניין העגל. כיצד יש להבין את המיגננה הזו?
  • כמה מן העם חטאו? כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (פסוקים ט'-י'), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני שמות ל״ב מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם. כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים כתוצאה מכך?

פרשנות ופולמוס

חטא עגל הזהב היא אחת מנקודות השפל בהיסטוריה המוקדמת של בני ישראל, והנצרות עושה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי, ולתרץ כי ציווי חוקי התורה מוטל רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב עליו.

בעוד היהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית בדבר חוסר יכולתם של הנביאים, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנותם למעשיו של אהרן. בגישות פרשניות, נסקור כיצד הפרשנים מקראיים שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.