Sin of the Golden Calf/1/he
חטא העגל
הקדמה
היעדרותו של משה
סיפור עגל הזהב נפתח בתיאור הרקע לחטאו של העם:
(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
לכאורה, התעכבותו של משה בירידה מהר סיני מניעה את העם לבקש מאהרן שיעשה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, לא ברור מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשה זו. האם העגל נעשה כתוצאה מחרדה קיומית שגרמה לעם לחפש דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, ייתכן כי העגל היה מענה לצורך בהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לנווט במדבר ולשרוד את המסע. האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?
חטאי העם ואהרן
בתהלים ק״ו ישנה סקירה מקוצרת של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו), בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. מן הפסוקים הללו עולה כי חטא העגל היה ניסיון של העם להחליף את ה':
(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה. (כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב.
האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר הניסים הרבים אותם ביצע לנגד עיניהם, וכן לאחר התגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אך בהקשר פרק זה בספר תהלים, זהו רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל עדיין מתגלית בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.1 האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס של עבודה זרה, או האם אפילו העלאת האפשרות הזו היא אמירה שאינה ראויה? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,2 כמעט ומיד לאחר ההתרחשות? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?
שאלות נוספות
- "חַג לַי"י מָחָר" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",3 אך כשאהרן בנה את המזבח הוא אמר שיהיה חג ל"י"י" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם הויה כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו?
- למה עגל? האם הבחירה דווקא בצורת עגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם היא הייתה מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?4
- שבירת הלוחות – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, מעשה ידיו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי לשבירת הברית בין ה' לעם?
- שתיית אפרו של העגל – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?
- הגנתו העצמית של אהרן – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניית העגל. כיצד יש להבין את קו המיגננה הזה?
- כמה מן העם חטאו? כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (פסוקים ט'-י'), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני, שמות ל״ב מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם "וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם". כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים בהתאם לכך?
פרשנות ופולמוס
חטא עגל הזהב הוא אחד מנקודות השפל בהיסטוריה הקדומה של בני ישראל, והנצרות עשתה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי ולהסביר כי חוקי התורה הוטלו רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב לפולמוס עליו.
על אף שהיהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית שלא ייתכן שנביאים יחטאו, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנויותיהם למעשיו של אהרן. בגישות פרשניות, נסקור כיצד פרשני המקרא שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.
