<p>לכאורה, איחורו של משה בירידה מהר סיני מניע את העם לבקש מאהרן שיבנה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשתם? האם העגל נבנה כתוצאה מחרדה אקסיסטנציאליסטית בה העם חיפשו דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, האם העגל היה מענה לצורך שהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לשרוד את המסע במדבר? האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?</p>
+
<p>לכאורה, התעכבותו של משה בירידה מהר סיני מניעה את העם לבקש מאהרן שיעשה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, לא ברור מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשה זו. האם העגל נעשה כתוצאה מחרדה קיומית שגרמה לעם לחפש דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, ייתכן כי העגל היה מענה לצורך בהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לנווט במדבר ולשרוד את המסע. האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?</p>
−
<h2 name="העם ואהרן">חטאי העם ואהרן</h2>
+
<h2>חטאי העם ואהרן</h2>
−
<p>ב<a href="Tehillim106-20" data-aht="source">תהלים ק״ו</a> ישנה סקירה של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו) בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. נדמה כי בפסוקים הללו, חטא העגל מובן כניסיון להחליף את ה':</p>
+
<p>ב<a href="Tehillim106-20" data-aht="source">תהלים ק״ו</a> ישנה סקירה מקוצרת של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו), בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. מן הפסוקים הללו עולה כי חטא העגל היה ניסיון של העם להחליף את ה':</p>
<p>האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר ניסיו של ה' והתגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אולם, בהקשר המובא בפרק זה בספר תהילים, זהו רק חלק אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל טמונה בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.<fn>זה אפילו הוביל מספר פרשנים (אותם מצטט <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryShemot32-1-6" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryShemot32-1-6" data-aht="source">פירוש שמות ל״ב:א׳-ו׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>) להצעה הרדיקאלית כי אהרן לא היה אחיו של משה.</fn> האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס עבודה זרה, או שאפילו שקילת האפשרות הזו הינה חילול ה'? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,<fn>ישנם מספר אפשרויות למתי אהרן נבחר להיות כהן גדול. ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">בחירת הכהנים והלויים</a> לדיון מורחב בנושא. אולם, לפי כל האפשרויות, ההגשמה הסופית של המינוי התרחשה לאחר חטא העגל.</fn> כמעט מיד לאחר מכן? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?</p>
+
<p>האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר הניסים הרבים אותם ביצע לנגד עיניהם, וכן לאחר התגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אך בהקשר פרק זה בספר תהלים, זהו רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל עדיין מתגלית בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.<fn>דבר זה אפילו הוביל מספר פרשנים (אותם מצטט <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryShemot32-1-6" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryShemot32-1-6" data-aht="source">פירוש שמות ל״ב:א׳-ו׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>) להצעה הקיצונית כי אהרן לא היה אחיו של משה.</fn> האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס של עבודה זרה, או האם אפילו העלאת האפשרות הזו היא אמירה שאינה ראויה? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,<fn>ישנן מספר אפשרויות לתזמון הבחירה באהרן לכהן גדול. ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">בחירת הכהנים והלויים</a> לדיון מורחב בנושא. אולם, לפי כל האפשרויות, ההגשמה הסופית של המינוי התרחשה לאחר חטא העגל.</fn> כמעט ומיד לאחר ההתרחשות? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?</p>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<ul>
<ul>
−
<li><b>"חַג לַי"י מָחָר</b>" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",<fn>ראו את דברי העם ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים א' וד'</a> וכן את איזכור נאומו של העם על ידי ה' ועל ידי אהרן ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים ז' וכ"ג</a>.</fn> אך כשאהרן בונה את המזבח הוא אומר שתהיה סעודה ל"ה'" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם ה' כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו? </li>
+
<li><b>"חַג לַי"י מָחָר</b>" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",<fn>ראו את דברי העם ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים א' וד'</a> וכן את איזכור נאומו של העם על ידי ה' ועל ידי אהרן ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים ז' וכ"ג</a>.</fn> אך כשאהרן בנה את המזבח הוא אמר שיהיה חג ל"י"י" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם הויה כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו? </li>
−
<li><b>למה עגל? </b>האם הבחירה דווקא בעגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?<fn>ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוק ד'</a>, נדמה כי אהרן מעצב את העגל, אך כאשר מספר את הסיפור למשה ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוק כ"ד</a>, הוא מציע כי הוא רק זרק את הזהב אל תוך המדורה והעגל הופיע מעצמו.</fn></li>
+
<li><b>למה עגל? </b>האם הבחירה דווקא בצורת עגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם היא הייתה מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?<fn>ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוק ד'</a>, נדמה כי אהרן מעצב את העגל, אך כאשר הוא מספר את הסיפור למשה ב<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוק כ"ד</a>, הוא טוען שהוא רק זרק את הזהב אל תוך האש והעגל הופיע מעצמו.</fn></li>
−
<li><b>שבירת הלוחות</b> – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, עבודת ידו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי של שבירת הברית?</li>
+
<li><b>שבירת הלוחות</b> – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, מעשה ידיו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי לשבירת הברית בין ה' לעם?</li>
<li><b>שתיית אפרו של העגל</b> – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?</li>
<li><b>שתיית אפרו של העגל</b> – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?</li>
−
<li><b>הגנת אהרן על עצמו</b> – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניין העגל. כיצד יש להבין את המיגננה הזו?</li>
+
<li><b>הגנתו העצמית של אהרן</b> – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניית העגל. כיצד יש להבין את קו המיגננה הזה?</li>
−
<li><b>כמה מן העם חטאו?</b> כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים ט'-י'</a>), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני <a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל״ב</a> מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם. כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים כתוצאה מכך?</li>
+
<li><b>כמה מן העם חטאו?</b> כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (<a href="Shemot32" data-aht="source">פסוקים ט'-י'</a>), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני, <a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל״ב</a> מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם "וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם". כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים בהתאם לכך?</li>
</ul>
</ul>
<h2>פרשנות ופולמוס</h2>
<h2>פרשנות ופולמוס</h2>
−
<p>חטא עגל הזהב היא אחת מנקודות השפל בהיסטוריה המוקדמת של בני ישראל, והנצרות עושה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי, ולתרץ כי ציווי חוקי התורה מוטל רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב עליו.</p>
+
<p>חטא עגל הזהב הוא אחד מנקודות השפל בהיסטוריה הקדומה של בני ישראל, והנצרות עשתה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי ולהסביר כי חוקי התורה הוטלו רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב לפולמוס עליו.</p>
−
<p>בעוד היהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית בדבר חוסר יכולתם של הנביאים, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנותם למעשיו של אהרן. ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, נסקור כיצד הפרשנים מקראיים שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.</p>
+
<p>על אף שהיהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית שלא ייתכן שנביאים יחטאו, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנויותיהם למעשיו של אהרן. ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, נסקור כיצד פרשני המקרא שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.</p>
לכאורה, התעכבותו של משה בירידה מהר סיני מניעה את העם לבקש מאהרן שיעשה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, לא ברור מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשה זו. האם העגל נעשה כתוצאה מחרדה קיומית שגרמה לעם לחפש דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, ייתכן כי העגל היה מענה לצורך בהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לנווט במדבר ולשרוד את המסע. האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?
חטאי העם ואהרן
בתהלים ק״ו ישנה סקירה מקוצרת של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו), בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. מן הפסוקים הללו עולה כי חטא העגל היה ניסיון של העם להחליף את ה':
האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר הניסים הרבים אותם ביצע לנגד עיניהם, וכן לאחר התגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אך בהקשר פרק זה בספר תהלים, זהו רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל עדיין מתגלית בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.1 האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס של עבודה זרה, או האם אפילו העלאת האפשרות הזו היא אמירה שאינה ראויה? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,2 כמעט ומיד לאחר ההתרחשות? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?
שאלות נוספות
"חַג לַי"י מָחָר" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",3 אך כשאהרן בנה את המזבח הוא אמר שיהיה חג ל"י"י" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם הויה כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו?
למה עגל? האם הבחירה דווקא בצורת עגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם היא הייתה מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?4
שבירת הלוחות – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, מעשה ידיו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי לשבירת הברית בין ה' לעם?
שתיית אפרו של העגל – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?
הגנתו העצמית של אהרן – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניית העגל. כיצד יש להבין את קו המיגננה הזה?
כמה מן העם חטאו? כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (פסוקים ט'-י'), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני, שמות ל״ב מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם "וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם". כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים בהתאם לכך?
פרשנות ופולמוס
חטא עגל הזהב הוא אחד מנקודות השפל בהיסטוריה הקדומה של בני ישראל, והנצרות עשתה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי ולהסביר כי חוקי התורה הוטלו רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב לפולמוס עליו.
על אף שהיהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית שלא ייתכן שנביאים יחטאו, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנויותיהם למעשיו של אהרן. בגישות פרשניות, נסקור כיצד פרשני המקרא שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.
