Sin of the Golden Calf/1/he
חטא העגל
הקדמה
היעדרותו של משה
סיפור עגל הזהב נפתח בתיאור הרקע לחטאו של העם:
(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
לכאורה, התעכבותו של משה בירידה מהר סיני מניעה את העם לבקש מאהרן שיבנה להם "אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ". אולם, לא ברור מה הקשר בין היעדרותו של משה לבין בקשה זו. האם העגל נבנה כתוצאה מחרדה אקסיסטנציאליסטית, שבשמה העם חיפש דרך למלא את החלל התיאולוגי שנפער בהיעדרותו של משה? לחילופין, ייתכן כי העגל היה מענה לצורך בהנהגה מוחשית יותר שתעזור להם לשרוד את המסע במדבר. האם למונח "אֱלֹהִים" כאן, משמעות דתית (א-ל) או חילונית (שופט)? האם המילים "יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" נאמרות בהקשר רוחני או מוחשי? בכל אופן, כיצד בני ישראל רואים בעגל פיתרון לבעיותיהם?
חטאי העם ואהרן
בתהלים ק״ו ישנה סקירה מקוצרת של רבים מן האירעים שהתרחשו במדבר (ומעבר לו), בהם אמונתם של בני ישראל בה' מתערערת. מן הפסוקים הללו עולה כי חטא העגל היה ניסיון של העם להחליף את ה':
(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה. (כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב.
האפשרות שבני ישראל חיפשו להחליף את ה' בפסל, זמן כה קצר לאחר הניסים הרבים אותם ביצע לנגד עיניהם, וכן לאחר התגלותו בהר סיני, מטרידה במיוחד. אולם, בהקשר המובא בפרק זה בספר תהילים, זהו רק חלק אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועים בהם העם הביע נטייה מרדנית שכזו. אולם, ייחודיותו של חטא העגל טמונה בתפקידו המרכזי של אהרן בהתרחשות.1 האם אפשרי שאהרן היה שותף בטקס עבודה זרה, או שאפילו שקילת האפשרות הזו הינה בגדר חילול ה'? יתר על כן, כיצד אהרן זכה לתפקיד של כהן גדול,2 כמעט ומיד לאחר ההתרחשות? האם התנהגותו באירוע זה לא פגעה במינויו?
שאלות נוספות
- "חַג לַי"י מָחָר" – לאורך הסיפור כולו, אנשים התייחסו לעגל כ"אֱלֹהִים",3 אך כשאהרן בנה את המזבח הוא אמר שתהיה סעודה ל"ה'" למחרת. האם ישנה חשיבות לשינוי זה? האם אהרן משתמש בשם ה' כדי להתייחס לעגל או לה' עצמו?
- למה עגל? האם הבחירה דווקא בעגל הייתה שרירותית או מכוונת? אם היא הייתה מכוונת, מי קיבל החלטה זו ומדוע?4
- שבירת הלוחות – כיצד משה יכל לשבור את הלוחות, עבודת ידו של ה'? האם מעשה זה הוא פשוט ביטוי לכעסו של משה, או שזהו ייצוג סימבולי לשבירת הברית בין ה' לעם?
- שתיית אפרו של העגל – מדוע משה מפזר את אפר העגל במים ונותן אותו לעם לשתות? האם זהו עונש, ניסיון, או כלי חינוכי?
- הגנתו העצמית של אהרן – כאשר אהרן מתרץ את מעשיו למשה, נדמה כי הוא פשוט חוזר על ההתרחשות ומאשים את אופיו ה"מרושע" של העם, בעודו ממזער את היקף תפקידו שלו בבניית העגל. כיצד יש להבין את קו המיגננה הזה?
- כמה מן העם חטאו? כאשר ה' מדבר אל משה בעודו עדיין על הר סיני (פסוקים ט'-י'), הוא שוקל להשמיד את העם כולו. ניתן להבין מכך שכל העם, או לפחות רובו הגדול, היה שותף לחטא. אף על פי כן, כאשר הלוויים נענים לקריאתו של משה להרוג את החוטאים, רק 3,000 איש נהרגים. מצד שני שמות ל״ב מסתיים בהצהרה שה' היכה בעם "וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם". כמה מן העם חטאו? האם כולם ביצעו את אותה העבירה, או שהיו גישות שונות בקרב העם כלפי העגל, ואולי גם עונשים שונים בהתאם לכך?
פרשנות ופולמוס
חטא עגל הזהב הוא אחד מנקודות השפל בהיסטוריה המוקדמת של בני ישראל, והנצרות עושה שימוש בסיפור זה על מנת להדגים את אופיו העקשן של העם היהודי, ולתרץ כי חוקי התורה הוטלו רק על אלו שחטאו בחטא העגל. בהינתן מרכזיותו של סיפור זה בהשקפה הדתית הנוצרית, לא מפתיע שפרשנים יהודיים רבים מנסים להתייחס לסיפור, ולהגיב לפולמוס עליו.
על אף שהיהודים שחיו בארצות מוסלמיות השופעו פחות מן הפן הלאומי הזה, הם נתקלו בהשקפה המוסלמית בדבר חוסר יכולתם של הנביאים, וייתכן כי זו השפיעה על פרשנויותיהם למעשיו של אהרן. בגישות פרשניות, נסקור כיצד הפרשנים מקראיים שחיו בארצות ובתקופות השונות פירשו את סיפור חטא העגל, ונתייחס לכמה מן ההשפעות שהוזכרו כאן.
