Difference between revisions of "Sin of the Golden Calf in Shemot and Devarim/0"
Jump to navigation
Jump to search
This topic has not yet undergone editorial review
m |
m |
||
| Line 30: | Line 30: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ארבעים יום בהר<br/></b></td> | <td><b>ארבעים יום בהר<br/></b></td> | ||
| − | <td>(כד:יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר <span style="color: # | + | <td>(כד:יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר <span style="color: #3366ff;">וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה</span>...<br/>(לא:יח) <span style="color: #3366ff;">וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה</span> כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר בְּהַר סִינַי<span style="color: #3366ff;"> שְׁנֵי לֻחֹת</span> הָעֵדֻת לֻחֹת <span style="color: #3366ff;">אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים</span>.<br/> <br/> <br/><br/></td> |
| − | <td>(ט:ט) בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת י"י עִמָּכֶם <span style="color: # | + | <td>(ט:ט) בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת י"י עִמָּכֶם <span style="color: #3366ff;">וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה</span> לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי. (י) <span style="color: #3366ff;">וַיִּתֵּן י"י אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים</span> וַעֲלֵיהֶם כְּכׇל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל. (יא) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן י"י אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית.</td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| Line 42: | Line 42: | ||
<td>(ז) וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה לֶךְ <span style="color: #ff0000;">רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר</span> הֶעֱלֵיתָ <span style="color: #ff0000;">מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם</span>. (ח) <span style="color: #ff0000;">סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם</span> עֵגֶל <span style="color: #ff0000;">מַסֵּכָה</span> וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ט) <span style="color: #ff0000;">וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא</span>. (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם<span style="color: #ff0000;"> וַאֲכַלֵּם</span> <span style="color: #ff0000;">וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי</span> גָּדוֹל.</td> | <td>(ז) וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה לֶךְ <span style="color: #ff0000;">רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר</span> הֶעֱלֵיתָ <span style="color: #ff0000;">מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם</span>. (ח) <span style="color: #ff0000;">סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם</span> עֵגֶל <span style="color: #ff0000;">מַסֵּכָה</span> וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ט) <span style="color: #ff0000;">וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא</span>. (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם<span style="color: #ff0000;"> וַאֲכַלֵּם</span> <span style="color: #ff0000;">וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי</span> גָּדוֹל.</td> | ||
<td> | <td> | ||
| − | <p>(יב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי קוּם <span style="color: #ff0000;">רֵד</span> מַהֵר מִזֶּה <span style="color: #ff0000;">כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר</span> הוֹצֵאתָ <span style="color: #ff0000;">מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.</span> | + | <p>(יב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי קוּם <span style="color: #ff0000;">רֵד</span> מַהֵר מִזֶּה <span style="color: #ff0000;">כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר</span> הוֹצֵאתָ <span style="color: #ff0000;">מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.</span> (יג) <span style="color: #ff0000;">וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא</span>. (יד) הֶרֶף מִמֶּנִּי <span style="color: #ff0000;">וְאַשְׁמִידֵם</span> וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם <span style="color: #ff0000;">וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי</span> עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ.</p> |
| − | |||
</td> | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 50: | Line 49: | ||
<td>(יא) <span style="color: #800080;">וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי י"י</span> אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה י"י יֶחֱרֶה אַפְּךָ <span style="color: #800080;"><span style="color: #339966;">בְּ</span><span style="color: #99cc00;"><span style="color: #339966;">עַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה</span>.</span></span> (יב) <span style="color: #ff9900;">לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים</span> <span style="color: #ff9900;">וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</span> שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ. (יג) <span style="color: #0000ff;">זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל</span> <span style="color: #0000ff;">עֲבָדֶיךָ</span> אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכׇל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם. (יד) וַיִּנָּחֶם י"י עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.</td> | <td>(יא) <span style="color: #800080;">וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי י"י</span> אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה י"י יֶחֱרֶה אַפְּךָ <span style="color: #800080;"><span style="color: #339966;">בְּ</span><span style="color: #99cc00;"><span style="color: #339966;">עַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה</span>.</span></span> (יב) <span style="color: #ff9900;">לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים</span> <span style="color: #ff9900;">וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</span> שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ. (יג) <span style="color: #0000ff;">זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל</span> <span style="color: #0000ff;">עֲבָדֶיךָ</span> אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכׇל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם. (יד) וַיִּנָּחֶם י"י עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.</td> | ||
<td> | <td> | ||
| − | <p> [פסוקים כ"ה-כ"ט]</ | + | <p> [פסוקים כ"ה-כ"ט] <br/>(כה) <span style="color: #800080;">וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י</span> אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר י"י לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם. (כו) <span style="color: #800080;">וָאֶתְפַּלֵּל אֶל י"י</span> וָאֹמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אַל תַּשְׁחֵת <span style="color: #339966;">עַמְּךָ</span> וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגׇדְלֶךָ <span style="color: #339966;">אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה</span>. (כז) <span style="color: #0000ff;">זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ</span> <span style="color: #0000ff;">לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב</span> אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. (כח) <span style="color: #ff9900;">פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת י"י לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #ff9900;">אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם</span> <span style="color: #ff9900;">הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר</span>. (כט) <span style="color: #339966;">וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל</span> וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה.</p> |
| − | |||
</td> | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ירדה מן ההר</b></td> | <td><b>ירדה מן ההר</b></td> | ||
| − | <td>(טו) <span style="color: # | + | <td>(טו) <span style="color: #800080;"><span style="color: #3366ff;">וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ</span> </span>לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת.</td> |
| − | <td>(טו) <span style="color: #800000;"><span style="color: # | + | <td>(טו) <span style="color: #800000;"><span style="color: #3366ff;">וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר</span> <span style="color: #000000;">וְ</span></span>הָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ <span style="color: #800080;"><span style="color: #3366ff;">וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית</span> עַל <span style="color: #000000;">שְׁתֵּי</span><span style="color: #3366ff;"> יָדָי</span>.</span></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| Line 73: | Line 71: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>השמדת העגל</b></td> | <td><b>השמדת העגל</b></td> | ||
| − | <td>כ) <span style="color: #008080;">וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם</span> וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.</td> | + | <td>(כ) <span style="color: #008080;">וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם</span> וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.</td> |
<td> | <td> | ||
| − | <p>[(כא) וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם<span style="color: #008080;"> אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל</span> הַיֹּרֵד מִן הָהָר. | + | <p>[פסוק כא]<br/>(כא) וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם<span style="color: #008080;"> אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל</span> הַיֹּרֵד מִן הָהָר.</p> |
</td> | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 91: | Line 89: | ||
<td><b>הריגת העם ע"י הלווים</b></td> | <td><b>הריגת העם ע"י הלווים</b></td> | ||
<td>(כה) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. (כו) וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַי"י אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כׇּל בְּנֵי לֵוִי. (כז) וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר י"י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. (כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. (כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה <span style="color: #993300;">מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַי"י </span>כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה.</td> | <td>(כה) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. (כו) וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַי"י אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כׇּל בְּנֵי לֵוִי. (כז) וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר י"י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. (כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. (כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה <span style="color: #993300;">מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַי"י </span>כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה.</td> | ||
| − | <td>[ | + | <td> |
| + | <p>[פרק י:ח] <br/><span style="color: #993300;"><span style="color: #000000;">(י:ח)</span> בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל י"י אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי</span> לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית י"י <span style="color: #993300;">לַעֲמֹד לִפְנֵי י"י לְשָׁרְתוֹ</span> וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ט) עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו י"י הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֱלֹהֶיךָ לוֹ.</p> | ||
| + | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>תפילת משה השני<br/></b></td> | <td><b>תפילת משה השני<br/></b></td> | ||
<td>(ל) וַיְהִי מִמׇּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה <span style="color: #000000;">אֶעֱלֶה אֶל י"י אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם.</span> (לא) וַיָּשׇׁב מֹשֶׁה אֶל י"י וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. (לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. (לג) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. (לד) וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פׇּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. (לה) וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן.</td> | <td>(ל) וַיְהִי מִמׇּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה <span style="color: #000000;">אֶעֱלֶה אֶל י"י אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם.</span> (לא) וַיָּשׇׁב מֹשֶׁה אֶל י"י וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. (לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. (לג) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. (לד) וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פׇּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. (לה) וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן.</td> | ||
| − | <td>[ראה | + | <td>[ראה ט:יח – "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י כָּרִאשֹׁנָה..."]</td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| Line 111: | Line 111: | ||
<td><b>לוחות שניים</b></td> | <td><b>לוחות שניים</b></td> | ||
<td> | <td> | ||
| − | <p>(לד:א) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה <span style="color: #ff9900;">פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.</span> (ב) וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְ<span style="color: #ff9900;">עָלִיתָ</span> בַבֹּקֶר <span style="color: #ff9900;">אֶל הַר סִינַ</span>י וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכׇל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. (ד)<span style="color: #ff9900;"> וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים </span>וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר <span style="color: #ff9900;">וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי</span> כַּאֲשֶׁר צִוָּה י"י אֹתוֹ <span style="color: #ff9900;">וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים...</ | + | <p>(לד:א) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה <span style="color: #ff9900;">פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.</span> (ב) וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְ<span style="color: #ff9900;">עָלִיתָ</span> בַבֹּקֶר <span style="color: #ff9900;">אֶל הַר סִינַ</span>י וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכׇל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. (ד)<span style="color: #ff9900;"> וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים </span>וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר <span style="color: #ff9900;">וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי</span> כַּאֲשֶׁר צִוָּה י"י אֹתוֹ <span style="color: #ff9900;">וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים...<br/><span style="color: #000000;">(לד:כח) <span style="color: #3366ff;">וַיְהִי שָׁם עִם י"י אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה</span><span style="color: #ff9900;"> וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.</span></span><br/></span></p> |
| − | |||
</td> | </td> | ||
<td> | <td> | ||
| − | <p>(א) בָּעֵת הַהִוא <span style="color: #ff9900;">אָמַר י"י אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה</span> וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. (ב)<span style="color: #ff9900;"> וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ </span>וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. (ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים <span style="color: #ff9900;">וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי</span>. (ד) <span style="color: #ff9900;">וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת</span> כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן <span style="color: #ff9900;">אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים</span> אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם י"י אֵלָי.... | + | <p>(א) בָּעֵת הַהִוא <span style="color: #ff9900;">אָמַר י"י אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה</span> וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. (ב)<span style="color: #ff9900;"> וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ </span>וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. (ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים <span style="color: #ff9900;">וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי</span>. (ד) <span style="color: #ff9900;">וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת</span> כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן <span style="color: #ff9900;">אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים</span> אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם י"י אֵלָי.... (י) <span style="color: #3366ff;">וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר</span> כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים <span style="color: #3366ff;">אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה</span> וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה י"י הַשְׁחִיתֶךָ.</p> |
| − | |||
</td> | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 172: | Line 170: | ||
<li><b>Context</b> – Though Moshe focuses on the Sin of the Golden Calf (as it is one of the nation's most egregious sins), he does not limit himself to it and mentions also the people's complaints in Tavera, Masa, Kivrot HaTa'avah, and the Sin of the Spies in Kadesh Barnea (Devarim 9:22-23).<fn>Mention of these sins interrupt the larger story of the Sin of the Golden Calf, and makes sense only if one recognizes that Moshe's discussion of the Golden Calf is just an example brought to highlight the need for Moshe's intervention.</fn></li> | <li><b>Context</b> – Though Moshe focuses on the Sin of the Golden Calf (as it is one of the nation's most egregious sins), he does not limit himself to it and mentions also the people's complaints in Tavera, Masa, Kivrot HaTa'avah, and the Sin of the Spies in Kadesh Barnea (Devarim 9:22-23).<fn>Mention of these sins interrupt the larger story of the Sin of the Golden Calf, and makes sense only if one recognizes that Moshe's discussion of the Golden Calf is just an example brought to highlight the need for Moshe's intervention.</fn></li> | ||
<li><b>Opening</b> – Moshe opens with Hashem's decision to wipe out the nation (rather than a description of the nation's idolatry) because this is the point he wants the nation to take home – the potential repercussions of their deeds. The specific sin is less important than the fact that the nation's rebelliousness constantly merits them destruction.</li> | <li><b>Opening</b> – Moshe opens with Hashem's decision to wipe out the nation (rather than a description of the nation's idolatry) because this is the point he wants the nation to take home – the potential repercussions of their deeds. The specific sin is less important than the fact that the nation's rebelliousness constantly merits them destruction.</li> | ||
| − | <li><b>Prayers</b> – In Devarim, Moshe focuses less on the content of his prayers to Hashem and more on the duration of those prayers and the fact that he needed to implore God repeatedly (וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י <b>כָּרִאשֹׁנָה, </b>וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי<b> גַּם בַּפַּעַם הַהִוא </b>).<fn>It is even possible that the prayer of 9:26-29 does not refer to that said after the Sin of the Golden Calf, but to prayers said after each of the sins mentioned in verses 22-23.</fn> Though the original arguments Moshe made to convince Hashem are no longer relevant, the nation needed reminding of the intensity of the effort required to attain forgiveness. Moshe stresses how vital his prayers were in keeping them alive, reminding them that when he dies, they will no longer have his intercession to rely upon. </li> | + | <li><b>Prayers</b> – In Devarim, Moshe focuses less on the content of his prayers to Hashem and more on the duration of those prayers and the fact that he needed to implore God repeatedly (וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י <b>כָּרִאשֹׁנָה, </b>וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי<b> גַּם בַּפַּעַם הַהִוא </b>).<fn>It is even possible that the prayer of 9:26-29 does not refer to that said after the Sin of the Golden Calf, but to prayers said after each of the sins mentioned in verses 22-23.</fn> Though the original arguments Moshe made to convince Hashem are no longer relevant, the nation needed reminding of the intensity of the effort required to attain forgiveness. Moshe stresses how vital his prayers were in keeping them alive, reminding them that when he dies, they will no longer have his intercession to rely upon.</li> |
<li><b>Aharon</b> – Moshe speaks of his intervention on behalf of Aharon for the same reason, emphasizing that even Aharon would have been killed had it not been for Moshe's prayers.</li> | <li><b>Aharon</b> – Moshe speaks of his intervention on behalf of Aharon for the same reason, emphasizing that even Aharon would have been killed had it not been for Moshe's prayers.</li> | ||
<li><b>Role of the Levites</b> – Moshe might not have desired to remind the people how they were killed at the hands of their brethren specifically, preferring only to hint to the fact that the Levites' role merited them reward.<fn>As noted above, however, not all agree that the verses are implying that the Levites were first chosen for their tasks now, and as such, not all agree that they were given the position of serving in the Mikdash as a reward for their role in punishing the worshipers of the calf. See <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">Selection of the Priests and Levites</a>.</fn></li> | <li><b>Role of the Levites</b> – Moshe might not have desired to remind the people how they were killed at the hands of their brethren specifically, preferring only to hint to the fact that the Levites' role merited them reward.<fn>As noted above, however, not all agree that the verses are implying that the Levites were first chosen for their tasks now, and as such, not all agree that they were given the position of serving in the Mikdash as a reward for their role in punishing the worshipers of the calf. See <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">Selection of the Priests and Levites</a>.</fn></li> | ||
Version as of 05:56, 13 July 2018
Sin of the Golden Calf in Shemot and Devarim
Introduction
The events surrounding the Sin of the Golden Calf are discussed in Shemot 32-34, and then reviewed by Moshe in his speech to the nation in Devarim 9-10. On the whole, Moshe's retelling is quite close to the original, though he omits certain aspects of the story, and emphasizes others. Exploring these differences can help the reader discern the specific message Moshe hoped to relay when recounting the episode.
Points of Contrast
There are a number of differences between the accounts:
- Context – Though Sefer Shemot tells how the sin occurred in the aftermath of Hashem's revelation at Sinai, Moshe does not connect the two events in his retelling. Instead, he brings the sin as one example of many instances of the nation's "lack of righteousness," pointing to the story as evidence that it is not due to the people's upright behavior that they are to inherit the land.1
- Opening of the story – Shemot 32 opens with a description of the people's request: "עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים", and the subsequent creation of the calf and its worship. In Devarim, Moshe skips this description, starting the story with Hashem telling him of the nation's sin and His desire to destroy the nation.
- Moshe's prayers – While Sefer Shemot presents Moshe as praying for the nation while still on the mountain, from Sefer Devarim it sounds as it Moshe prayed only afterwards.2 Moreover, Moshe speaks of praying for forty days and forty nights (and even repeats this fact three distinct times, in 9:18, 25 and 10:10)3 while Sefer Shemot says nothing about the duration of the prayer. Though both books point out that Moshe prayed multiple times, only in Shemot is the content of Moshe's second prayer included (32:30-35ff).
- Yehoshua – Moshe's discussion with Yehoshua at the foot of the mountain is found only in Sefer Shemot.
- Aharon – Sefer Shemot tells how Moshe questioned Aharon regarding his actions and how Aharon attempted to defend himself. In Devarim, Moshe omits this conversation, but instead imparts that he prayed for Aharon since Hashem had wanted to destroy him.
- Role of the Levites – In Devarim, Moshe makes no mention of the Levites' killing of those who worshiped the calf but he does say that "at that time" Hashem separated the Levites to serve him.4
Comparison Table
The following table highlights the similarities and differences between the two accounts:
EN/HEע/E
| שמות | דברים | |
| ארבעים יום בהר | (כד:יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה... (לא:יח) וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים. | (ט:ט) בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת י"י עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי. (י) וַיִּתֵּן י"י אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכׇל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל. (יא) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן י"י אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית. |
| עשיית העגל | (לב:א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. (ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי. (ג) וַיִּתְפָּרְקוּ כׇּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן. (ד) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַי"י מָחָר. (ו) וַיַּשְׁכִּימוּ מִמׇּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק | |
| ה' אומר למשה שהעם חטא | (ז) וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ח) סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ט) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל. | (יב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה. (יג) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. (יד) הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ. |
| תפילת משה | (יא) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי י"י אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה י"י יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. (יב) לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ. (יג) זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכׇל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם. (יד) וַיִּנָּחֶם י"י עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. | [פסוקים כ"ה-כ"ט] |
| ירדה מן ההר | (טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. | (טו) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי. |
| שיחה עם יהושע | (יז) וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. (יח) וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ. | |
| שבירת הלוחות | (יט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. | (טז) וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַי"י אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה י"י אֶתְכֶם. (יז) וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם. |
| השמדת העגל | (כ) וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. | [פסוק כא] |
| משה מאשים את אהרון | (כא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה. (כב) וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא. (כג) וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. (כד) וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה. | |
| תפילת משה | [ראה שמות לב:לה, לד:כח] | (יח) וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כׇּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי י"י לְהַכְעִיסוֹ. (יט) כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף י"י עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא. (כ) וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף י"י מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא. |
| הריגת העם ע"י הלווים | (כה) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. (כו) וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַי"י אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כׇּל בְּנֵי לֵוִי. (כז) וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר י"י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. (כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. (כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַי"י כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה. | [פרק י:ח] |
| תפילת משה השני | (ל) וַיְהִי מִמׇּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל י"י אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם. (לא) וַיָּשׇׁב מֹשֶׁה אֶל י"י וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. (לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. (לג) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. (לד) וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פׇּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. (לה) וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. | [ראה ט:יח – "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י כָּרִאשֹׁנָה..."] |
| מקרים אחרים בו הקציפו את ה' | (כב) וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת י"י. (כג) וּבִשְׁלֹחַ י"י אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ. (כד) מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם י"י מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם. | |
| [כ"ה-כ"ט: תפילת משה] | ||
| לוחות שניים | (לד:א) וַיֹּאמֶר י"י אֶל מֹשֶׁה פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. (ב) וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכׇל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. (ד) וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה י"י אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים... | (א) בָּעֵת הַהִוא אָמַר י"י אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. (ב) וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. (ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. (ד) וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם י"י אֵלָי.... (י) וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה י"י הַשְׁחִיתֶךָ. |
Analysis
In this section of his speech, Moshe's main goal is to convince the people that it is not due to their righteousness that they have inherited the land. In fact, the opposite is true. They are a stiff necked, rebellious people5 whose sins almost led to their annihilation. Had it not been for Moshe's prayers on their behalf, not only would they not have inherited the land, they would have been totally destroyed. Moshe implies that the people better change their ways in the future, for after they enter the land, Moshe will no long be around to intercede on their behalf. In light of this objective, many of the variations between the accounts can be easily explained:
- Context – Though Moshe focuses on the Sin of the Golden Calf (as it is one of the nation's most egregious sins), he does not limit himself to it and mentions also the people's complaints in Tavera, Masa, Kivrot HaTa'avah, and the Sin of the Spies in Kadesh Barnea (Devarim 9:22-23).6
- Opening – Moshe opens with Hashem's decision to wipe out the nation (rather than a description of the nation's idolatry) because this is the point he wants the nation to take home – the potential repercussions of their deeds. The specific sin is less important than the fact that the nation's rebelliousness constantly merits them destruction.
- Prayers – In Devarim, Moshe focuses less on the content of his prayers to Hashem and more on the duration of those prayers and the fact that he needed to implore God repeatedly (וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י"י כָּרִאשֹׁנָה, וַיִּשְׁמַע י"י אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא ).7 Though the original arguments Moshe made to convince Hashem are no longer relevant, the nation needed reminding of the intensity of the effort required to attain forgiveness. Moshe stresses how vital his prayers were in keeping them alive, reminding them that when he dies, they will no longer have his intercession to rely upon.
- Aharon – Moshe speaks of his intervention on behalf of Aharon for the same reason, emphasizing that even Aharon would have been killed had it not been for Moshe's prayers.
- Role of the Levites – Moshe might not have desired to remind the people how they were killed at the hands of their brethren specifically, preferring only to hint to the fact that the Levites' role merited them reward.8
- Conversation with Yehoshua – As this conversation was not germane to the message Moshe was trying to impart he left it out of his account.
