The Births and Relative Ages of Yaakov's Children/1/he

הכרונולוגיה של הולדת בני יעקב

הקדמה

שנים עשר ילדים בשבע שנים?

בבראשית כ"ט-ל' מתואר התהליך בו הופך יעקב במהרה מרווק לאבא לשנים עשר ילדים (אחד עשר בנים ודינה). על פי ההבנה הפשוטה של הטקסט, יעקב התחתן עם לאה לאחר שסיים את שבע שנות עבודתו אצל לבן,¹ ויוסף, בנו השנים עשר, נולד בסוף שבע השנים הנוספות בהן עבד עבור רחל.² אם כך, מרווח הזמן שנותר ללידת כל שנים עשר הילדים הוא רק מעט יותר משש שנים, כאשר שבעה מהם נולדו רק מלאה לבדה. כיצד כל ההריונות והלידות האלה, אשר מכילים ביניהם גם הפסקות של לאה מלדת,³ מסתדרים עם מסגרת הזמן הכמעט בלתי סבירה הזו? האם חלק מההריונות חפפו אחד לשני?⁴ האם כל ההריונות היו מלאים? האם יכול להיות שמבין האחים ישנם תאומים?⁵ ולבסוף, האם ייתכן שחלק מהלידות אירעו בכלל לפני או אחרי טווח זמנים זה?⁶

שמעון ולוי בשכם

לכרונולוגיה של לידת שנים עשר השבטים יש השפעה משמעותית גם על הבנת הסיפורים הבאים בתנ"ך. המקרה של אונס דינה, ונקמת שמעון ולוי שבאה בעקבותיו בבראשית ל״ד מוצבים ממש באמצע סיפור מסעו של יעקב מבית לבן חזרה לבית אביו יצחק בחברון.⁷ התורה לא אומרת בפירוש כמה זמן המסע הזה לקח, אך ניתן להניח שהוא ארך שנתיים לכל היותר.⁸ אם יעקב התחתן עם לאה לאחר שבע שנות עבודה אצל לבן, ושמעון ולוי נולדו בשנה התשיעית והעשירית, יוצא שהם היו בני שתים עשרה ושלוש עשרה בלבד כאשר הם השמידו את כל אוכלוסיית הגברים של שכם!⁹ האם טענה זו מתקבלת על הדעת?¹⁰ האם ישנן אלטרנטיבות לכרונולוגיה המוצגת כאן? 

חצרון וחמול נמנים במנין השבעים

סיפור יהודה וצאצאיו בבראשית ל״ח מוסיף עוד נדבך לתעלומה. במהלך הפרק, יהודה מתחתן, מוליד שלושה ילדים שמגיעים לגיל בו גם הם יכולים להתחתן, ורק לאחר מכן מוליד שני ילדים נוספים מתמר: פרץ וזרח. באופן די מדהים, נראה מבראשית מ״ו:י״ב כי בזמן שיעקב וצאצאיו ירדו למצרים, לפרץ עצמו כבר היו שני ילדים – חצרון וחמול.¹¹ עם זאת, אם מניחים שיהודה נולד בשנתו העשירית של יעקב בחרן, גילו בזמן הירידה למצרים הוא רק ארבעים ושלוש,¹² וכיצד ייתכן שבשושלתו כבר נוצרו שלושה דורות נוספים?¹³ גם כאן מתעוררת השאלה: האם קיימת חלופה לסדר הכרונולוגי המוצג פה? 

¹ בראשית כ״ט:כ'-כ"ג מעיד לכאורה על כך שיעקב לקח את לאה לאישה אחרי שעבד בשביל לבן שבע שנים. כל זה נכון רק בהנחה שדברי יעקב - "מָלְאוּ יָמָי", פירושם שיעקב סיים את עבודתו עבור לבן, וראו תרגום אונקלוס, רשב"ם, ורמב״ןבראשית כ״ט:כ״א-כ״זאודות ר' משה בן נחמן. אולם, עיינו גם בבראשית רבה, רש״יבראשית כ״ט:כ״זאודות ר' שלמה יצחקי, ורלב״גבראשית ביאור הפרשה כ״ט:כ״אאודות ר' לוי בן גרשום, אשר מפרשים כאן שיעקב מתכוון לכך שהוא כבר בא בימים, שהרי הוא היה מעל גיל שמונים שנה.
מצד שני, דרישת לבן "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" בבראשית כ״ט:כ"ז עשויה לרמוז שיעקב בכלל לא השלים את שבע השנים הראשונות. זה תלוי אפוא, בשאלה האם המילה "שְׁבֻעַ" מתייחסת לשבע שנות העבודה או לאירועי השבוע של "שבע הברכות" לאחר החתונה. מכיוון שההקשר מדבר על שבע השנים, ומכיוון שהתורה לא הזכירה עד לשלב זה את המוסד של שבוע של "שבע ברכות" (וגם לא מזכירה אותו לאחר מכן, ראו רמב״ןבראשית כ״ט:כ״א-כ״זאודות ר' משה בן נחמן), ניתן להגיד שהאפשרות הסבירה היא שמדובר אכן בשבע שנים של עבודה.

[עם זאת, חשוב לציין, שבכל שאר המופעים של המילה "שְׁבֻעַ" בתורה, הכוונה היא תמיד לשבוע ימים, ורק בספר דניאל המאוחר המילה מופיעה בהקשר של שבע שנים (דניאל ט':כ"ד-כ"ז, י':ב'-ג').]

² על פי בראשית ל׳:כ"ה-ל"ד, יעקב מתמקח על תנאי העסקתו עם לבן רק לאחר שיוסף נולד. כשלוקחים בחשבון את בראשית ל״א:מ״א אשר מספר לנו שיעקב עבד ארבע עשרה שנים עבור שתי נשותיו ועוד שש שנים בתמורה לצאן, יוצא שיוסף נולד לאחר ארבע עשרה שנים. עם זאת, פסוקים אלה לא מוציאים מכלל אפשרות שיעקב התחיל לעבוד בתמורה לצאן לפני שיוסף נולד, ושיוסף בא לעולם בזמן שש השנים האחרונות. לפי האפשרות האחרונה, יעקב חיכה שלרחל יוולד ילד לפני שביקש לעזוב או ניסה לנהל משא ומתן על חוזהו, מפני שחשש שאם רחל תהיה עדיין עקרה, לבן ידרוש אותה בחזרה.

³ ראו בראשית כ״ט:ל״ה ול':ט'.

⁴ התורה מציגה את ההריון והלידה של כל ילד לפני שהיא ממשיכה לילד הבא. עם זאת, אין בכך הכרח שלא היו חפיפות בין ההריונות. ייתכן מאוד שהתורה פשוט משמרת סדר מסוים ואינה רוצה לדלג הלוך חזור מילד לילד.

⁵ התורה מציינת כל עיבור בנפרד רק אצל תשעה מהילדים, אך אינה עושה זאת לגד, אשר, ודינה. אם כן, אפשר שגד ואשר היו תאומים ודינה הייתה התאומה של זבולון.

⁶ ראו בהערות הקודמות שייתכן שיעקב נשא את לאה והיא ילדה לו כבר בשבע השנים הראשונות בהן עבד עבור לבן, ושבנוסף, ניתן לסבור שיוסף, וכמוהו עוד כמה מילדיה הצעירים של לאה, נולדו רק בשש השנים האחרונות בהן קיבל יעקב את משכורתו בצאן.

⁷ ניתן לטעון כי התורה מציגה את האירועים בסדר לא כרונולוגי, אך אין לכך הרבה רמיזות בטקסט. היתרונות והחסרונות של עמדה כזו יועמדו לדיון בגישות פרשניות.

⁸ זו דעת סדר עולם רבהב׳אודות סדר עולם רבה, רש״יבראשית ל״ג:י״זבראשית ל״ז:ל״דנזיר כ״ט:אבות ה׳:כ״אאודות ר' שלמה יצחקי, ולקח טובבראשית ל״ד:כ״האודות ר' טוביה בן אליעזר.

⁹ אם דינה נולדה בשנה הארבע עשרה למגוריו של יעקב בחרן, היא הייתה בת שבע או שמונה בזמן שנאנסה.

¹⁰ אמנם זה נכון שבזמננו אנו עדים למקרים בהם ילדים יוצאים למסעי הרג, אך בניגוד לילדים בתקופתנו, שמעון ולוי לא החזיקו רובי סער בידיהם.

¹¹ חצרון וחמול נחשבים ככל הנראה במנין שבעים הנפשות ממשפחת יעקב אשר ירדו מצרימה.

¹² תובנה זו מושגת באמצעות סדרה של חישובים חשבוניים. מבראשית מ״ז:ט׳,כ"ח אנחנו למדים שיעקב היה בן מאה ושלושים כאשר הגיע למצרים, ומהצירוף של בראשית מ״א:מ״ו ומ״ה:ו׳ ניתן להסיק שיוסף היה בן שלושים ותשע בזמן זה. לכן, אם יהודה נולד בשנה העשירית למגורי יעקב בבית לבן, ויוסף נולד בסוף השנה הארבע עשרה, גילו של יהודה מוכרח להיות ארבעים ושלוש בזמן הירידה למצרים.

¹³ הבעיה עומדת בעינה אפילו אם נטען שנישואיו הראשונים של יהודה אירעו לפני מכירת יוסף בבראשית ל"ז. מאידך, אם נניח שחתונת יהודה התרחשה לאחר המכירה, כפי שמתואר בפסוקים, הבעיה מחריפה כפליים.