The Mabbul and Mesopotamian Myths/0/he

המבול והמיתוסים של מסופוטמיה

פתח טבלת השוואה

הקדמה

ניתן למצוא סיפורי מבול עתיקים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן היה לשער, אלו הדומים ביותר לתיאור המקראי (בראשית ז׳-ח'), מקורם באזור מסופוטימיה. תיאורים אלו מקבילים לתיאור המקראי לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם בכדי למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו מדגישים את הערכים הייחודיים ואת המערכת האמונית הייחודית של בני ישראל, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהם, ראו מ״ד קאסוטומנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19אודות פרופ' משה דוד קאסוטו.

תיאורים מסופוטמיים

• עלילות גילגמש –  הגירסה הבבלית הידועה ביותר של סיפור המבול היא זו שנמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור של סיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".¹
• עלילות אתרחסיס – גירסה זו אף היא בבלית במקורה. היא השתמרה בקטעים רבים אך העותק העתיק והמלא ביותר שידוע לנו עליו מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.²
• עלילות זיאוסודרה – תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתואר למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".³

הקבלות לתיאור התנ"כי

• עלילה כללית
  • אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול
  • אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים ניצלים על סירה/תיבה.
• גיבור – הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.⁴
• הכנות למבול 
• הן בתנ"ך והן בגרסות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, העשוייה מתאים, ומכוסה בשרף.
• ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.⁵

• דעיכת המבול
• • לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.⁶
  • הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור של ציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בניהם מצויינת תקופת המתנה בת שבעה ימים.
• הקורבנות והברכות שלאחר המבול
  • הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל מריח את הניחות שלו.⁷
  • הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.⁸

ניגודים

• אלים
  
  • מניעי האלים – בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר למדוע דווקא הגיבור ניצל,⁹ בבראשית, נוח ניצל כתוצאה מצדיקותו.
  • פנתיאון פוליתיאיסטי – בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אחד שיחלוק עליו.
  • אלים וטבע – האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא מפחד ממנו.
  • אלים רעבים – בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות אליהם היו מורגלים. בדומה לכך, הם ממהרים לקבל את הקורבנות לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.
• גיבור
  
  • סטטוס – בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נוח הינו איש פשוט.¹⁰
  • שמות – לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מלנוח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נוח מגיע מן המילה מנוחה.¹¹
  • דרגה אלוהית – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נוח, לעומתם,  נותר בן תמותה.
• הכנות למבול
  • גילוי התוכנית – באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נוח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,¹² בעוד לנוח לא ניתן אף ציווי שכזה.
  • הסירה –בתנ"ך, נוח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. 
  • מי ניצלו? נוח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.¹³
  • הדלת – בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נוח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.
• תיאור המבול
  • הגרסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.¹⁴
  • נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,¹⁵ בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נוח מתי לצאת ממנה.
• הבטחות לחיים שלאחר המבול
  • רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים כועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול,¹⁶ ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות לשליטה בגודל האוכלוסייה.
  • בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.¹⁷ רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות אכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.

Analysis

Many of the differences between the Mesopotamian and Biblical accounts of the Flood reflect the cultures' differing belief systems and notions of a deity:

• Polytheism versus monotheism – As the Torah believes in only one God, there is obviously no room for disagreements among other gods regarding His decisions.
• Divide between man and God
  • Polytheistic societies viewed their gods as similar to humans, with physical needs and emotions. This explains the description of hungry gods, in need of sacrifices to sustain themselves, or fearful gods worried about being hurt in the Deluge. Hashem, in contrast, is above the physical and in control of nature,¹⁸ and, thus, not susceptible to hunger or storms.
  • The Mesopotamian anthropomorphizing of its gods serves to blur the lines between man and god. In such a system, a man can be raised to the status of gods (and vice versa.) This is not so in a culture that sees God as separate and supreme.
  • Noach's obeisance to God, relatively less glorified stature, and passive character all further underscore the divide between man and God.
  • God's omnipotence in the Biblical account is also emphasized in some of the smaller details: His personal sealing of the boat, His explicit decision to end the Flood,¹⁹ and his command of when to exit the ark.²⁰
• Arbitrary or just – The Mesopotamian gods emerge as arbitrary gods, acting capriciously or looking to serve themselves rather than their creations.²¹ The Israelite God stands in stark contrast. His actions (to destroy or save) come to serve justice. He has no desire to hide His actions or deceive His creatures, for that would be immoral.²² In contrast to the gods of the other stories, He wants to rebuild the world after the Flood, promising never to bring another all-devastating flood and blessing Noach with progeny.²³

טבלת סיכום

	תורה	גירסאות מסופוטמיות
תיאור הא-ל	א-ל יחיד	פנתאון של אלים
	ישר ומוסרי	גחמניים
	כל יכול	לא כל יכולים
	מעל לצרכים פיזיים	בעלי צרכים פיזיים
	שולט בטבע	פוחדים מן הטבע
תיאור הגיבור	איש פשוט, לא בעל שם	מלך מכובד
	24דור עשירי
	פסיבי, עושה את המצווה עליו	אקטיבי
	נשאר בן תמותה	מועלה לדרגת אל
הכנות למבול	ה' חולק את תוכניתו בגלוי	התוכנית מתגלה בסוד
	בניית סירה/ תיבה
	הצלת המשפחה והחיות	הצלת המשפחה, החיות, בעלי המלאכה והרכוש
	ה' סוגר את הדלת בעצמו	הגיבור סוגר את הדלת
המבול	מים מהרקיע ומן המעמקים	סופה סוערת
	40 יממות של גשם	7 יממות של גשם25
	---	האלים רועדים ומתכווצים בפחד
	התיבה מגיעה להרים וציפורים נשלחות
	ה' מצווה לצאת מהתיבה	הגיבור יוצא מהסירה על דעת עצמו
אחרי המבול	הבאת קורבנות
	---	האלים לוקחים את הקורבנות
	מתברך בפריון	מתברך בהעלאה לדרגת א-ל
	הבטחה שלא להביא עוד מבול שכזה על העולם	האלים כועסים על שיש ניצולים ומציעים הצעות חדשות להשמדת האנושות

¹ The epic has survived in several versions. The fullest version, known as the "Standard Babylonian" version, dates from the 13th to the 10th centuries BCE while the "Old Babylonian", shorter version, dates to the 18th century BCE. The former contains 12 tablets of which about two thirds have been recovered. One of the best preserved copies was discovered during excavations in the 1850's in Nineveh, in the ruins of the 7th century library of King Ashurbanipal. The epic as a whole is about the story of two friends, Gilgamesh and Enkidu, and their daring adventures. After Enkidu dies, Gilgamesh begins to think about his own mortality leading him to search for his ancestor, Utnapishtim, who has attained the status of gods and eternal life. The 11th tablet of the epic details Utnapishtim's story in which he is saved from the Flood and achieves immortality. The Flood story in this tablet is not attested to in Old Babylonian fragments of the epic and appears to be a later addition. To read the full text as translated by E.A. Speiser, see here.

² It contains a colophon dating it to the reign of Ammisaduqa, who ruled in 1646-1626, during the 1st Babylonian dynasty. W.G. Lambert and A.R. Millard published a critical edition in 1969. The three tablets recount the creation of man and then tell how the gods decree upon them a series of disasters which culminate in the Flood. A copy of the translated epic can be found here.

³ The epic was published in 1914 by Arno Poebel. Only the bottom third of the tablet's 6 columns have survived, making it difficult to reconstruct the entire narrative. Other relevant Sumerian material includes the Sumerian king lists (several versions have been recovered) which divide the recorded kings into ante and post-diluvian listings. In the WB-62 Sumerian king list recension, Ziusudra is listed as having reigned right before the Flood, in the 3rd millennium BCE. See here to read the text as translated by T. Jacobsen.

⁴ None of the fragments from the three Mesopotamian flood stories mention the hero's placement explicitly but according to the WB 62 version of the Sumerian king list, and in the flood version of the 3rd century BCE Babylonian priest, Berossus (as quoted by later Greek historians), the hero is the tenth in the royal line. Other versions of the Sumerian king list record just eight kings before the Deluge.

⁵ This whole section is missing from the Sumerian version.

⁶ There is a lacuna in this section of the story in both the Epic of Ziusudra and Atrahasis.

⁷ The Sumerian version does not mention the deity smelling the sacrificial odor.

⁸ In the Epics of Ziusudra and Gilgamesh the hero is blessed with eternal life, while, in Tanakh, Noach is blessed with progeny. In the surviving fragments of the Atrahasis Epic, no blessing is mentioned.

⁹ In the Sumerian version, Ziusudra is described as a priest serving the gods, but no direct connection is made betweeen this point and his being chosen to be saved.

¹⁰ Noach is further portrayed as a much more passive character. While the other flood heroes speak, portray emotions, and act, Noach says nothing throughout the narrative and hardly acts except to obey Hashem's commands.

¹¹ Tanakh suggests that it might connote comfort, explaining the etymology of the name: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'‏".

¹² This part of the narrative is lost from the Sumerian account.

¹³ Another difference relates to the numbers of animals brought. While Noach is told to bring pairs and sevens of animals, the other heroes do not receive such specifics.

¹⁴ In the epics it rains for just 7 days, while in Bereshit the downpour lasts for 40 days.

¹⁵ The Atrahasis Epic is missing this section of the narrative.

¹⁶ In the Sumerian version this section has not survived.

¹⁷ Almost every day of creation is alluded to. The wind of 8:1 recalls the wind of 1:2. The closing of the waters of the depths and heavens parallels the separation of waters by the firmament. The tops of the mountains are seen, much like the land is seen in 1:9 and the dove's olive branch might represent the vegetation. The setting of seasons in 8:22 parallels the setting of luminaries and times in 1:14. The birds and animals are mentioned explicitly, and the people are blessed just as they had been in Parashat Bereshit. For elaboration see The Flood Story: Undoing and Redoing Creation

¹⁸ Cassuto points out that in the Biblical account the storm takes the form of just water and not winds to emphasize this control. If He so decides, God can use the same forces of nature that are normally viewed as a blessing, in order to curse and destroy.

¹⁹ In the Torah the Flood ends not due to a natural waning of the storm but to God's remembering of Noach .

²⁰ Cassuto also notes that in the Biblical account the vehicle is an ark and not a technically engineered boat and there is no one to professionally steer it, further emphasizing that all is in Hashem's hands.

²¹ The one exception in the Epic of Gilgamesh is Ea, who, when blamed for divulging the gods' plans to Utnapishtim, protests against the injustice of the gods in punishing those who have not transgressed any sins.

²² In fact, בבלי סנהדריןסנהדרין קח:About the Bavli and בראשית רבהל׳:ז׳אודות בראשית רבה depict Noach sharing Hashem's plans with the people, trying to convince them to repent.

²³ This differs greatly from the ending of the Atrahasis Epic which has the gods contemplating other methods of population control. See Tikva Frymer-Kensky, "The Atrahasis Epic and its Significance for our Understanding of Genesis 1-9," Biblical Archaeologist (December 1977): 147-155.

²⁴ According to the WB 62 version of the Sumerian King list, the Flood hero is the tenth king. Other versions list only eight kings before the Deluge.

²⁵ The Epic of Gilgamesh mentions 6 rather than 7.