The Mabbul and Mesopotamian Myths/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

המבול והמיתוסים של מסופוטמיה

הקדמה

ישנם סיפורי מבול עתיקים רבים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי שבט המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן לשער, הסיפורים הדומים ביותר לתיאור המקראי (בראשית ז׳-ח'), מקורם מאזור מסופוטימיה. בסיפורים אלו ישנן הקבלות רבות לתיאור המקראי, לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם על מנת למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו עוזרים להצביע על הערכים הייחודיים לבני ישראל, מדגישים את המערכת האמונית הייחודית להם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו מ״ד קאסוטומנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19אודות פרופ' משה דוד קאסוטו.

תיאורים מסופוטמיים

  • עלילות גילגמש –  הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".1
  • עלילות אתרחסיס – גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר הידוע כיום מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.2
  • עלילות זיאוסודרה – על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".3

הקבלות לתיאור התנ"כי

  • עלילה כללית
    • אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.
    • אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עולים על סירה/תיבה וניצלים כתוצאה מכך.
  • גיבור – הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.4
  • הכנות למבול 
    • הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, מחולקת לתאים, ומכוסה בשרף.
    • ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.5
  • דעיכת המבול
    • לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.6
    • הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור משתמש בציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בין שליחות הציפורים ישנה תקופת המתנה בת שבעה ימים.
  • הקורבנות והברכות שלאחר המבול
    • הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל שואף את הניחוחות שלו.7
    • הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.8

ניגודים

  • אלים
    • מניעי האלים – בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או לחילופין כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר לכך שדווקא הגיבור ניצל,9 בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.
    • פנתיאון פוליתיאיסטי – בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אל אחר שיכול לחלוק עליו.
    • אלים וטבע – האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא ירא ממנו.
    • אלים רעבים – בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות להם היו מורגלים. בדומה לכך, הם נחפזים לקבל את הקורבנות שהוקרבו לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.
  • גיבור
    • סטטוס – בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.10
    • שמות – לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, שמו של נח מקורו במילה מנוחה.11
    • דרגה אלוהית – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.
  • הכנות למבול
    • גילוי התוכנית – באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,12 בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.
    • הסירה –בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. 
    • מי ניצלו? נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.13
    • הדלת – בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.
  • תיאור המבול
    • הגירסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.14
    • נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,15 בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.
  • הבטחות לחיים שלאחר המבול
    • רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף שעלול להוביל להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים מתוארים ככועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול כלל,16 ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות שמטרתם לשלוט בגידול האוכלוסייה בעולם.
    • בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.17 רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות איכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.

ניתוח

רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לתיאור המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:

  • פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.
  • הבדלים בין בני האדם לאלים
    • חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות הדומות לבני האדם, בעלות צרכים פיזיים ורגשיים. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וכזקוקים לקורבנות בכדי לקיים את עצמם, או לחילופין מפוחדים ומודאגים שיפגעו מן המבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,18 או להיפגע מסופות.
    • האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה תמיד.
    • כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי מאוד בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.
    • כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,19 וציוויו על היציאה מן התיבה.20
  • שרירותי או צודק – נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.21 ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.22 בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.23

טבלת סיכום

 תורהגירסאות מסופוטמיות
תיאור הא-ל א-ל יחיד פנתאון של אלים
ישר ומוסרי גחמניים
כל יכול לא כל יכולים
מעל לצרכים פיזיים בעלי צרכים פיזיים
שולט בטבע פוחדים מן הטבע
תיאור הגיבור איש פשוט, לא בעל שם מלך מכובד
דור עשירי24
פסיבי, עושה את המצווה עליו אקטיבי
נשאר בן תמותה מועלה לדרגת אל
הכנות למבול ה' חולק את תוכניתו בגלוי התוכנית מתגלה בסוד
בניית סירה/ תיבה
הצלת המשפחה והחיות הצלת המשפחה, החיות, בעלי המלאכה והרכוש
ה' סוגר את הדלת בעצמו הגיבור סוגר את הדלת
המבול מים מהרקיע ומן המעמקים סופה סוערת
40 יממות של גשם 7 יממות של גשם25
--- האלים רועדים ומתכווצים בפחד
התיבה מגיעה להרים וציפורים נשלחות
ה' מצווה לצאת מהתיבה הגיבור יוצא מהסירה על דעת עצמו
אחרי המבול הבאת קורבנות
--- האלים לוקחים את הקורבנות
מתברך בפריון מתברך בהעלאה לדרגת א-ל

הבטחה שלא להביא עוד מבול שכזה על העולם

האלים כועסים על שיש ניצולים ומציעים הצעות חדשות להשמדת האנושות