Difference between revisions of "The Mabbul and Mesopotamian Myths/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 40: Line 40:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל מריח את הניחות שלו.<fn>בגירסה השומרית לא מצויין שהאלים הריחו את ניחוח הקורבנות.</fn></li>
 
<li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל מריח את הניחות שלו.<fn>בגירסה השומרית לא מצויין שהאלים הריחו את ניחוח הקורבנות.</fn></li>
<li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>בעלילות&#160;זיאוסודרה וגילגמש, הגיבור קיבל חיי נצח, בעוד בתנ"ך נוח התברך בפיריון. בחלקים ששרדו מעלילות אתרחסיס, לא מצויינת אף ברכה.</fn></li>
+
<li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>בעלילות&#160;זיאוסודרה וגילגמש, הגיבור קיבל חיי נצח, בעוד בתנ"ך נח התברך בפיריון. בחלקים ששרדו מעלילות אתרחסיס, לא מצויינת אף ברכה.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
Line 49: Line 49:
 
<li><b>אלים</b><br/>
 
<li><b>אלים</b><br/>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>מניעי האלים&#160;–&#160;</b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע&#160;אף הסבר למדוע דווקא הגיבור ניצל,<fn>בגירסה השומרית,&#160;זיאוסודרה מתואר ככומר המשרת את האלים, אך לא מוזכר קשר סיבתי ישיר בין עניין זה לבין העובדה שדווקא הוא ניצל.</fn> בבראשית, נוח ניצל כתוצאה מצדיקותו.</li>
+
<li><b>מניעי האלים&#160;–&#160;</b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע&#160;אף הסבר למדוע דווקא הגיבור ניצל,<fn>בגירסה השומרית,&#160;זיאוסודרה מתואר ככומר המשרת את האלים, אך לא מוזכר קשר סיבתי ישיר בין עניין זה לבין העובדה שדווקא הוא ניצל.</fn> בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.</li>
 
<li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי&#160;–&#160;</b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים&#160;ברמייה&#160;על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אחד שיחלוק עליו.</li>
 
<li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי&#160;–&#160;</b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים&#160;ברמייה&#160;על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אחד שיחלוק עליו.</li>
 
<li><b>אלים וטבע&#160;–</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא מפחד ממנו.</li>
 
<li><b>אלים וטבע&#160;–</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא מפחד ממנו.</li>
Line 57: Line 57:
 
<li><b>גיבור</b><br/>
 
<li><b>גיבור</b><br/>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>סטטוס&#160;–&#160;</b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נוח הינו איש פשוט.<fn>יתר על כן, נוח מוצג כדמות הרבה יותר פסיבית. בעוד גיבורי המבול האחרים מדברים, מבטאים רגשות ופועלים, נוח אינו אומר דבר לאורך כל הסיפור, ובקושי פועל מעבר להיענותו לציוויי ה'.</fn></li>
+
<li><b>סטטוס&#160;–&#160;</b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.<fn>יתר על כן, נח מוצג כדמות הרבה יותר פסיבית. בעוד גיבורי המבול האחרים מדברים, מבטאים רגשות ופועלים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הסיפור, ובקושי פועל מעבר להיענותו לציוויי ה'.</fn></li>
<li><b>שמות&#160;–&#160;</b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מלנוח המקראי. שמותיהם של&#160;זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נוח מגיע מן המילה מנוחה.<fn>בתנ"ך מוצע כי שמו מתקשר לנחמה, והאתימולוגיה של השם מוסברת כך: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'&#8207;".</fn></li>
+
<li><b>שמות&#160;–&#160;</b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של&#160;זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נח מגיע מן המילה מנוחה.<fn>בתנ"ך מוצע כי שמו מתקשר לנחמה, והאתימולוגיה של השם מוסברת כך: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'&#8207;".</fn></li>
<li><b>דרגה אלוהית</b>&#160;– בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נוח, לעומתם,&#160; נותר בן תמותה.</li>
+
<li><b>דרגה אלוהית</b>&#160;– בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>הכנות למבול</b>
 
<li><b>הכנות למבול</b>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>גילוי התוכנית&#160;–&#160;</b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נוח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>חלק זה מהסיפור אבד בגירסה השומרית.</fn> בעוד לנוח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li>
+
<li><b>גילוי התוכנית&#160;–&#160;</b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>חלק זה מהסיפור אבד בגירסה השומרית.</fn> בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li>
<li><b>הסירה&#160;–</b>בתנ"ך, נוח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות.&#160;</li>
+
<li><b>הסירה&#160;–</b>בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות.&#160;</li>
<li><b>מי ניצלו?&#160;</b>נוח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות.&#160;אתרחסיס&#160;ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>הבדל נוסף קשור במספר החיות שהובאו. בעוד לנוח נאמר שעליו להביא זוגות ושביעיות מן החיות, לגיבורים האחרים לא ניתנו הוראות שכאלה.</fn></li>
+
<li><b>מי ניצלו?&#160;</b>נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות.&#160;אתרחסיס&#160;ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>הבדל נוסף קשור במספר החיות שהובאו. בעוד לנח נאמר שעליו להביא זוגות ושביעיות מן החיות, לגיבורים האחרים לא ניתנו הוראות שכאלה.</fn></li>
<li><b>הדלת&#160;–&#160;</b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נוח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li>
+
<li><b>הדלת&#160;–&#160;</b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
Line 73: Line 73:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>הגרסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.<fn>באפוסים המסופוטמיים ירד גשם במשך 7 ימים, בעוד בבראשית הגשמים נמשכו 40 יום.</fn></li>
 
<li>הגרסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.<fn>באפוסים המסופוטמיים ירד גשם במשך 7 ימים, בעוד בבראשית הגשמים נמשכו 40 יום.</fn></li>
<li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>בעלילות אתרחסיס חלק זה מהסיפור חסר.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נוח מתי לצאת ממנה.</li>
+
<li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>בעלילות אתרחסיס חלק זה מהסיפור חסר.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
Line 97: Line 97:
 
<li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות דומות לבני האדם, בעלי צרכים פיזיים ורגשות. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וצריכים קורבנות בכדי לקיים את עצמם, או מפוחדים ומודאגים שיפגעו במבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,<fn>קאסוטו מציין כי בתיאור המקראי של הסופה ישנם מים ולא רוחות, על מנת להדגיש את השליטה הזו. אם ה' מחליט, הוא יכול להשתמש באותם הכוחות שבדרך כלל נדמים כברכה, על מנת לקלל ולהשמיד.</fn> או להיפגע מסופות.</li>
 
<li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות דומות לבני האדם, בעלי צרכים פיזיים ורגשות. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וצריכים קורבנות בכדי לקיים את עצמם, או מפוחדים ומודאגים שיפגעו במבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,<fn>קאסוטו מציין כי בתיאור המקראי של הסופה ישנם מים ולא רוחות, על מנת להדגיש את השליטה הזו. אם ה' מחליט, הוא יכול להשתמש באותם הכוחות שבדרך כלל נדמים כברכה, על מנת לקלל ולהשמיד.</fn> או להיפגע מסופות.</li>
 
<li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול&#160;להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה.</li>
 
<li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול&#160;להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה.</li>
<li>כניעותו של נוח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן&#160;תפקידו&#160;הפסיבי בסיפור, כולם&#160;מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li>
+
<li>כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן&#160;תפקידו&#160;הפסיבי בסיפור, כולם&#160;מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li>
<li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>בתורה המבול אינו מסתיים באופן טבעי, אלא מכיוון שה' זכר את נוח.</fn> וציוויו&#160;על&#160;היציאה מן התיבה.<fn>קאסוטו גם מציין שבתורה מתוארת תיבה, ולא סירה בעלת כוח מנועי, וכן אין ציון בתורה של אדם שמקצועו לנהוג בתיבה, על מנת להדגיש את שליטתו של ה' בכל.&#160;</fn></li>
+
<li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>בתורה המבול אינו מסתיים באופן טבעי, אלא מכיוון שה' זכר את נח.</fn> וציוויו&#160;על&#160;היציאה מן התיבה.<fn>קאסוטו גם מציין שבתורה מתוארת תיבה, ולא סירה בעלת כוח מנועי, וכן אין ציון בתורה של אדם שמקצועו לנהוג בתיבה, על מנת להדגיש את שליטתו של ה' בכל.&#160;</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
<li><b>שרירותי או צודק&#160;–&#160;</b>נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.<fn>היוצא מן הכלל היחידי בעלילות גילגמש הינו איה, אשר, בעת שמואשם בכך שגילה את תוכניות האלים לאותנפישתים, מוחה כנגד העוול שמתבטא בכך שהאלים מענישים אנשים שלא חטאו כלל.</fn> ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.<fn>למעשה,&#160;<multilink><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">סנהדרין קח:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">ל׳:ז׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> מתארים את נוח חולק את תוכניתו של ה' עם אנשים אחרים, ומנסה לשכנע אותם לחזור בהם מדרכיהם הרעות.</span></fn> בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נוח בפיריון.<fn>סוף עלילות אתרחסיס שונה מאוד מהמקרא בנקודה זו, שם האלים מחפשים דרכים חלופיות לשלוט בגודל האוכלוסייה. ראו תקווה-פרימר-קנסקי&#160;"The Atrahasis Epic and its Significance for our Understanding of Genesis 1-9",&#160;Biblical Archaeologist, (דצמבר תשל"ז): 155-147.</fn></li>
+
<li><b>שרירותי או צודק&#160;–&#160;</b>נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.<fn>היוצא מן הכלל היחידי בעלילות גילגמש הינו איה, אשר, בעת שמואשם בכך שגילה את תוכניות האלים לאותנפישתים, מוחה כנגד העוול שמתבטא בכך שהאלים מענישים אנשים שלא חטאו כלל.</fn> ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.<fn>למעשה,&#160;<multilink><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">סנהדרין קח:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">ל׳:ז׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> מתארים את נח חולק את תוכניתו של ה' עם אנשים אחרים, ומנסה לשכנע אותם לחזור בהם מדרכיהם הרעות.</span></fn> בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.<fn>סוף עלילות אתרחסיס שונה מאוד מהמקרא בנקודה זו, שם האלים מחפשים דרכים חלופיות לשלוט בגודל האוכלוסייה. ראו תקווה-פרימר-קנסקי&#160;"The Atrahasis Epic and its Significance for our Understanding of Genesis 1-9",&#160;Biblical Archaeologist, (דצמבר תשל"ז): 155-147.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  

Version as of 07:30, 30 July 2019

המבול והמיתוסים של מסופוטמיה

הקדמה

ישנם סיפורי מבול עתיקים רבים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי שבט המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן לשער, הסיפורים הדומים ביותר לתיאור המקראי (בראשית ז׳-ח'), מקורם באזור מסופוטימיה. בסיפורים אלו ישנן הקבלות רבות לתיאור המקראי, לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם בכדי למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו מדגישים את הערכים הייחודיים של בני ישראל, את המערכת האמונית הייחודית שלהם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו מ״ד קאסוטומנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19אודות פרופ' משה דוד קאסוטו.

תיאורים מסופוטמיים

  • עלילות גילגמש –  הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".1
  • עלילות אתרחסיס – גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר שידוע לנו עליו מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.2
  • עלילות זיאוסודרה – על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".3

הקבלות לתיאור התנ"כי

  • עלילה כללית
    • אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.
    • אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עלו על סירה/תיבה וניצלו כתוצאה מכך.
  • גיבור – הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.4
  • הכנות למבול 
    • הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, העשוייה מתאים, ומכוסה בשרף.
    • ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.5
  • דעיכת המבול
    • לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.6
    • הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור של ציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בניהם מצויינת תקופת המתנה בת שבעה ימים.
  • הקורבנות והברכות שלאחר המבול
    • הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל מריח את הניחות שלו.7
    • הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.8

ניגודים

  • אלים
    • מניעי האלים – בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר למדוע דווקא הגיבור ניצל,9 בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.
    • פנתיאון פוליתיאיסטי – בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אחד שיחלוק עליו.
    • אלים וטבע – האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא מפחד ממנו.
    • אלים רעבים – בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות אליהם היו מורגלים. בדומה לכך, הם ממהרים לקבל את הקורבנות לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.
  • גיבור
    • סטטוס – בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.10
    • שמות – לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נח מגיע מן המילה מנוחה.11
    • דרגה אלוהית – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.
  • הכנות למבול
    • גילוי התוכנית – באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,12 בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.
    • הסירה –בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. 
    • מי ניצלו? נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.13
    • הדלת – בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.
  • תיאור המבול
    • הגרסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.14
    • נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,15 בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.
  • הבטחות לחיים שלאחר המבול
    • רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים כועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול,16 ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות לשליטה בגודל האוכלוסייה.
    • בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.17 רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות אכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.

ניתוח

רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לזה המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:

  • פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.
  • הבדלים בין בני האדם לאלים
    • חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות דומות לבני האדם, בעלי צרכים פיזיים ורגשות. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וצריכים קורבנות בכדי לקיים את עצמם, או מפוחדים ומודאגים שיפגעו במבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,18 או להיפגע מסופות.
    • האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה.
    • כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.
    • כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,19 וציוויו על היציאה מן התיבה.20
  • שרירותי או צודק – נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.21 ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.22 בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.23

טבלת סיכום

 תורהגירסאות מסופוטמיות
תיאור הא-ל א-ל יחיד פנתאון של אלים
ישר ומוסרי גחמניים
כל יכול לא כל יכולים
מעל לצרכים פיזיים בעלי צרכים פיזיים
שולט בטבע פוחדים מן הטבע
תיאור הגיבור איש פשוט, לא בעל שם מלך מכובד
דור עשירי24
פסיבי, עושה את המצווה עליו אקטיבי
נשאר בן תמותה מועלה לדרגת אל
הכנות למבול ה' חולק את תוכניתו בגלוי התוכנית מתגלה בסוד
בניית סירה/ תיבה
הצלת המשפחה והחיות הצלת המשפחה, החיות, בעלי המלאכה והרכוש
ה' סוגר את הדלת בעצמו הגיבור סוגר את הדלת
המבול מים מהרקיע ומן המעמקים סופה סוערת
40 יממות של גשם 7 יממות של גשם25
--- האלים רועדים ומתכווצים בפחד
התיבה מגיעה להרים וציפורים נשלחות
ה' מצווה לצאת מהתיבה הגיבור יוצא מהסירה על דעת עצמו
אחרי המבול הבאת קורבנות
--- האלים לוקחים את הקורבנות
מתברך בפריון מתברך בהעלאה לדרגת א-ל

הבטחה שלא להביא עוד מבול שכזה על העולם

האלים כועסים על שיש ניצולים ומציעים הצעות חדשות להשמדת האנושות