Difference between revisions of "The Mabbul and Mesopotamian Myths/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(9 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div style="text-align:center; font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתח טבלת השוואה</a><!-- &#160; <a href="Outline" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Outline</a>--><br/></div>
 
<div style="text-align:center; font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתח טבלת השוואה</a><!-- &#160; <a href="Outline" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Outline</a>--><br/></div>
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>ניתן&#160;למצוא סיפורי מבול עתיקים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן היה לשער, אלו&#160;הדומים ביותר לתיאור המקראי&#160;(<a href="Bereshit7" data-aht="source">בראשית ז׳</a>-<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח'</a>), מקורם באזור מסופוטימיה. תיאורים אלו&#160;מקבילים לתיאור המקראי לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם בכדי למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו מדגישים את הערכים הייחודיים&#160;של בני ישראל, את המערכת האמונית הייחודית שלהם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו&#160;<multilink><a href="CassutoBereshit6-9" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit6-9" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1</a><a href="CassutoBereshit6-10" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19</a><a href="CassutoBereshit6-10" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>.</p>
+
<p>ישנם סיפורי מבול עתיקים רבים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי שבט המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן לשער, הסיפורים הדומים ביותר לתיאור המקראי&#160;(<a href="Bereshit7" data-aht="source">בראשית ז׳</a>-<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח'</a>), מקורם מאזור מסופוטימיה. בסיפורים אלו ישנן הקבלות רבות לתיאור המקראי, לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם על מנת למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו עוזרים להצביע על הערכים הייחודיים לבני ישראל,&#160;מדגישים את המערכת האמונית הייחודית להם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו&#160;<multilink><a href="CassutoBereshit6-9" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit6-9" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1</a><a href="CassutoBereshit6-10" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19</a><a href="CassutoBereshit6-10" data-aht="source">מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>.</p>
  
 
<h2>תיאורים מסופוטמיים</h2>
 
<h2>תיאורים מסופוטמיים</h2>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>עלילות גילגמש&#160;–&#160;</b>&#160;הגירסה הבבלית הידועה ביותר של סיפור המבול היא זו שנמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור של סיפור זה נקרא&#160;אותנפישתים, או&#160;"מצא/מצאתי חיים".<fn>גירסאות רבות לאפוס זה שרדו עד היום. הגרסה המלאה ביותר הידועה לנו הינה הגרסה "הבבלית הסטנדרטית", המתוארכת לתקופה שבין המאה ה13 למאה ה10 לפנה"ס, בעוד הגרסה "הבבלית הישנה" מתוארכת למאה ה18 לפנה"ס. הגרסה הבבלית הסטנדרטית מכילה 12 לוחות, כששני שליש מתוכם נמצאו. אחד העותקים &#160;שהשתמרו באופן הטוב ביותר התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה50 של המאה ה19 בנינוה, בהריסות ספריית מלך אשורבניפל מהמאה השביעית. האפוס בכללותו מספר את סיפורם של שני חברים, גילגמש ואנכידו, ושל הרפתקאותיהם הנועזות. לאחר מותו של אנכידו, גילגמש מתחיל להרהר בהיותו בן תמותה, דבר המוביל אותו לחיפוש אחד מאבותיו, אותנפישתים, שהועלה לדרגת אל וזכה לחיי נצח. הלוח ה11 מספר את סיפורו של אותנפישתים, בו הוא ניצל מהמבול וזכה לחיי נצח. סיפור מבול זה לא מוזכר בשברי האפוס הבבלי הישן, ונראה כי זוהי תוספת מאוחרת. לקריאת הטקסט המלא, שתורגם על ידי א. א. שפיצר, ראו כאן.</fn></li>
+
<li><b>עלילות גילגמש&#160;–&#160;</b>&#160;הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא&#160;אותנפישתים, או&#160;"מצא/מצאתי חיים".<fn>גירסאות רבות לאפוס זה שרדו עד היום. הגירסה המלאה ביותר הידועה לנו הינה הגירסה "הבבלית הסטנדרטית", המתוארכת לתקופה שבין המאה ה13 למאה ה10 לפנה"ס, בעוד הגירסה "הבבלית הישנה" מתוארכת למאה ה18 לפנה"ס. הגירסה הבבלית הסטנדרטית מכילה 12 לוחות, כששני שליש מתוכם התגלו. אחד מן העותקים שהשתמרו באופן הטוב ביותר התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה50 של המאה ה19 בנינוה, בהריסות ספריית מלך אשורבניפל מהמאה השביעית. האפוס בכללותו מספר את סיפורם של שני חברים, גילגמש ואנכידו, ואת עלילות הרפתקאותיהם הנועזות. לאחר מותו של אנכידו, גילגמש מתחיל להרהר בהיותו בן תמותה, דבר המוביל אותו לחיפוש אחד מאבותיו, אותנפישתים, שהועלה לדרגת אל וזכה לחיי נצח. הלוח ה11 מספר את סיפורו של אותנפישתים, בו הוא ניצל מהמבול וזכה לחיי נצח. סיפור מבול זה לא מוזכר בשברי האפוס הבבלי הישן, ונראה כי זוהי תוספת מאוחרת. לקריאת הטקסט המלא, שתורגם על ידי א. א. שפיצר, ראו כאן.</fn></li>
−
<li><b>עלילות&#160;אתרחסיס&#160;–&#160;</b>גירסה זו אף היא בבלית במקורה. היא השתמרה&#160;בקטעים רבים אך העותק העתיק והמלא ביותר שידוע לנו עליו מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.<fn>It contains a colophon dating it to the reign of Ammisaduqa, who ruled in 1646-1626, during the 1st Babylonian dynasty. W.G. Lambert and A.R. Millard published a critical edition in 1969. The three tablets recount the creation of man and then tell how the gods decree upon them a series of disasters which culminate in the Flood. A copy of the translated epic can be found <a href="http://jewishchristianlit.com/Texts/ANEmyths/atraha2-3.htm">here</a>.</fn></li>
+
<li><b>עלילות&#160;אתרחסיס&#160;–&#160;</b>גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר&#160;הידוע&#160;כיום מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.<fn>הוא מכיל קולופון המתוארך לתקופת מלכותו של עמיצדוקה, ששלט משנת ה'שפ"ו לשנת ה'ת"ו, במהלך המלוכה הבבלית הראשונה. ו. למברט וא. מילארד הוציאו גירסה ביקורתית בשנת תשכ"ט. שלושה לוחות מתארים את בריאת בני האדם ואז מספרים כיצד האלים הטילו עליהם סדרת אסונות, ובפסגתם המבול. עותק של האפוס המתורגם ניתן למצוא&#160;<a href="http://jewishchristianlit.com/Texts/ANEmyths/atraha2-3.htm">כאן</a>.</fn></li>
−
<li><b>עלילות זיאוסודרה&#160;–&#160;</b>תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור&#160;זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתואר למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".<fn>The epic was published in 1914 by Arno Poebel. Only the bottom third of the tablet's 6 columns have survived, making it difficult to reconstruct the entire narrative. Other relevant Sumerian material includes the Sumerian king lists (several versions have been recovered) which divide the recorded kings into ante and post-diluvian listings. In the WB-62 Sumerian king list recension, Ziusudra is listed as having reigned right before the Flood, in the 3rd millennium BCE. See here to read the text as translated by T. Jacobsen.</fn></li>
+
<li><b>עלילות זיאוסודרה&#160;– </b>על&#160;תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור&#160;זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".<fn>האפוס הוצא לאור בשנת תרע"ד על ידי ארנו פובל. רק השליש התחתון של 6 העמודות בלוח זה שרד, כך שקשה לשחזר את כל הסיפור. חומרים שומריים רלוונטיים אחרים כוללים את רשימת המלכים השומריים (נמצאו גרסאות רבות) המחלקת את המלכים המתועדים לתקופה שלפני ואחרי המבול. ברשימת המלוכה השומרית&#160; WB-62,&#160;זיאוסודרה מצויין כמי שמלך בדיוק לםני המבול, במילניום השלישי לפנה"ס. ראו כאן את הטקסט כפי שתורגם על ידי ת. יעקובסון.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  
Line 18: Line 18:
 
<li><b>עלילה כללית</b>
 
<li><b>עלילה כללית</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול</li>
+
<li>אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.</li>
−
<li>אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים ניצלים על סירה/תיבה.</li>
+
<li>אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עולים על סירה/תיבה&#160;וניצלים כתוצאה מכך.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
−
<li><b>גיבור&#160;–&#160;</b>הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.<fn>None of the fragments from the three Mesopotamian flood stories mention the hero's placement explicitly but according to the WB 62 version of the Sumerian king list, and in the flood version of the 3rd century BCE Babylonian priest, Berossus (as quoted by later Greek historians), the hero is the tenth in the royal line. Other versions of the Sumerian king list record just eight kings before the Deluge.</fn></li>
+
<li><b>גיבור&#160;–&#160;</b>הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.<fn>אף אחד מסיפורי המבול המסופוטמיים אינו מציין במפורש את&#160;דורו&#160;של הגיבור, אך על פי גירסת&#160;WB 62 לרשימת המלוכה השומרית, וכן גירסת המבול של הכומר הבבלי&#160;ברוסוס מהמאה ה3 לפנה"ס (כפי שצוטטה על ידי היסטוריונים יוונים מאוחרים יותר), הגיבור הינו בן לדור העשירי של שושלת המלוכה. גירסאות אחרות של רשימת המלכית מציינות רק שמונה מלכים לפני המבול.</fn></li>
 
<li><b>הכנות למבול</b>&#160;</li>
 
<li><b>הכנות למבול</b>&#160;</li>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>הן בתנ"ך והן בגרסות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, העשוייה מתאים, ומכוסה בשרף.</li>
+
<li>הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, מחולקת לתאים, ומכוסה בשרף.</li>
−
<li>ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.<fn>This whole section is missing from the Sumerian version.</fn></li>
+
<li>ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.<fn>כל החלק הזה חסר בגירסה השומרית.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</ul>
 
</ul>
Line 33: Line 33:
 
<li>
 
<li>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.<fn>There is a lacuna in this section of the story in both the Epic of Ziusudra and Atrahasis.</fn></li>
+
<li>לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.<fn>ישנם חלקים חסרים מחלק זה של הסיפור הן בעלילות&#160;זיאוסודרה והן בעלילות אתרחסיס.</fn></li>
−
<li>הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור של ציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בניהם מצויינת תקופת המתנה בת שבעה ימים.</li>
+
<li>הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור&#160;משתמש&#160;בציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בין שליחות הציפורים&#160;ישנה תקופת המתנה בת שבעה ימים.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>הקורבנות והברכות שלאחר המבול</b>
 
<li><b>הקורבנות והברכות שלאחר המבול</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל מריח את הניחות שלו.<fn>The Sumerian version does not mention the deity smelling the sacrificial odor.</fn></li>
+
<li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל שואף את הניחוחות שלו.<fn>בגירסה השומרית לא כתוב שהאלים הריחו את ניחוח הקורבנות.</fn></li>
−
<li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>In the Epics of Ziusudra and Gilgamesh the hero is blessed with eternal life, while, in Tanakh, Noach is blessed with progeny. In the surviving fragments of the Atrahasis Epic, no blessing is mentioned.</fn></li>
+
<li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>בעלילות&#160;זיאוסודרה וגילגמש, הגיבור זכה לחיי נצח, בעוד בתנ"ך נח התברך בפיריון. בחלקים ששרדו מעלילות אתרחסיס, לא כתובה אף ברכה.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
Line 49: Line 49:
 
<li><b>אלים</b><br/>
 
<li><b>אלים</b><br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>מניעי האלים&#160;–&#160;</b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע&#160;אף הסבר למדוע דווקא הגיבור ניצל,<fn>In the Sumerian version, Ziusudra is described as a priest serving the gods, but no direct connection is made betweeen this point and his being chosen to be saved.</fn> בבראשית, נוח ניצל כתוצאה מצדיקותו.</li>
+
<li><b>מניעי האלים&#160;–&#160;</b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או לחילופין כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע&#160;אף הסבר לכך שדווקא הגיבור ניצל,<fn>בגירסה השומרית,&#160;זיאוסודרה מתואר ככומר המשרת את האלים, אך לא מוזכר קשר סיבתי ישיר בין עניין זה לבין העובדה שדווקא הוא ניצל.</fn> בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.</li>
−
<li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי&#160;–&#160;</b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים&#160;ברמייה&#160;על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אחד שיחלוק עליו.</li>
+
<li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי&#160;–&#160;</b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים&#160;ברמייה&#160;על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אל אחר שיכול לחלוק עליו.</li>
−
<li><b>אלים וטבע&#160;–</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא מפחד ממנו.</li>
+
<li><b>אלים וטבע&#160;–</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא&#160;ירא ממנו.</li>
−
<li><b>אלים רעבים&#160;–&#160;</b>בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות אליהם היו מורגלים. בדומה לכך, הם&#160;ממהרים&#160;לקבל את הקורבנות לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.</li>
+
<li><b>אלים רעבים&#160;–&#160;</b>בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות להם היו מורגלים. בדומה לכך, הם&#160;נחפזים לקבל את הקורבנות שהוקרבו לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>גיבור</b><br/>
 
<li><b>גיבור</b><br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>סטטוס&#160;–&#160;</b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נוח הינו איש פשוט.<fn>Noach is further portrayed as a much more passive character. While the other flood heroes speak, portray emotions, and act, Noach says nothing throughout the narrative and hardly acts except to obey Hashem's commands.</fn></li>
+
<li><b>סטטוס&#160;–&#160;</b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.<fn>יתר על כן, נח מוצג כדמות הרבה יותר פסיבית. בעוד גיבורי המבול האחרים מדברים, מבטאים רגשות ופועלים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הסיפור, ובקושי פועל, מלבד להיענותו הטוטאלית לציוויי ה'.</fn></li>
−
<li><b>שמות&#160;–&#160;</b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מלנוח המקראי. שמותיהם של&#160;זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נוח מגיע מן המילה מנוחה.<fn>Tanakh suggests that it might connote comfort, explaining the etymology of the name: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'&#8207;".</fn></li>
+
<li><b>שמות&#160;–&#160;</b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של&#160;זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, שמו של נח&#160;מקורו במילה מנוחה.<fn>בתנ"ך מוצע כי שמו מתקשר לנחמה, והאתימולוגיה של השם מוסברת כך: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'&#8207;".</fn></li>
−
<li><b>דרגה אלוהית</b>&#160;– בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נוח, לעומתם,&#160; נותר בן תמותה.</li>
+
<li><b>דרגה אלוהית</b>&#160;– בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>הכנות למבול</b>
 
<li><b>הכנות למבול</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>גילוי התוכנית&#160;–&#160;</b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נוח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>This part of the narrative is lost from the Sumerian account.</fn> בעוד לנוח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li>
+
<li><b>גילוי התוכנית&#160;–&#160;</b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>חלק זה מהסיפור אבד בגירסה השומרית.</fn> בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li>
−
<li><b>הסירה&#160;–</b>בתנ"ך, נוח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות.&#160;</li>
+
<li><b>הסירה&#160;–</b>בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות.&#160;</li>
−
<li><b>מי ניצלו?&#160;</b>נוח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות.&#160;אתרחסיס&#160;ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>Another difference relates to the numbers of animals brought. While Noach is told to bring pairs and sevens of animals, the other heroes do not receive such specifics.</fn></li>
+
<li><b>מי ניצלו?&#160;</b>נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות.&#160;אתרחסיס&#160;ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>הבדל נוסף קשור במספר החיות שהועלו לתיבה. בעוד לנח נאמר שעליו להביא זוגות ושביעיות מן החיות, לגיבורים האחרים לא ניתנו הוראות שכאלה.</fn></li>
−
<li><b>הדלת&#160;–&#160;</b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נוח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li>
+
<li><b>הדלת&#160;–&#160;</b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>תיאור המבול</b>
 
<li><b>תיאור המבול</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>הגרסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.<fn>In the epics it rains for just 7 days, while in Bereshit the downpour lasts for 40 days.</fn></li>
+
<li>הגירסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.<fn>באפוסים המסופוטמיים ירד גשם במשך 7 ימים, בעוד בבראשית הגשמים נמשכו 40 יום.</fn></li>
−
<li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>The Atrahasis Epic is missing this section of the narrative.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נוח מתי לצאת ממנה.</li>
+
<li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>בעלילות אתרחסיס חלק זה מהסיפור חסר.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
 
<li><b>הבטחות לחיים שלאחר המבול</b>
 
<li><b>הבטחות לחיים שלאחר המבול</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>רק בתיאור המקראי&#160;ישנו&#160;ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים כועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול,<fn>In the Sumerian version this section has not survived.</fn> ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות לשליטה בגודל האוכלוסייה.</li>
+
<li>רק בתיאור המקראי&#160;ישנו&#160;ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף שעלול להוביל להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים מתוארים ככועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול כלל,<fn>הגירסה השומרית של חלק זה לא שרדה.</fn> ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות&#160;שמטרתם לשלוט בגידול&#160;האוכלוסייה בעולם.</li>
−
<li>בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.<fn>Almost every day of creation is alluded to. The wind of&#160;<a href="Bereshit8" data-aht="source">8:1</a> recalls the wind of <a href="Bereshit1-2" data-aht="source">1:2</a>. The closing of the waters of the depths and heavens parallels the separation of waters by the firmament. The tops of the mountains are seen, much like the land is seen in <a href="Bereshit1-9" data-aht="source">1:9</a> and the dove's olive branch might represent the vegetation. The setting of seasons in&#160;<a href="Bereshit8" data-aht="source">8:22</a> parallels the setting of luminaries and times in <a href="Bereshit1-14" data-aht="source">1:14</a>. The birds and animals are mentioned explicitly, and the people are blessed just as they had been in Parashat Bereshit. For elaboration see <a href="The Flood Story: Undoing and Redoing Creation" data-aht="page">The Flood Story: Undoing and Redoing Creation</a></fn> רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות אכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.</li>
+
<li>בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.<fn>ישנם רמיזות לכמעט כל יום של הבריאה. הרוחות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':א'</a>&#160;מזכירות את הרוחות ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">א':ב'</a>. סגירת מי המעמקים ומי הרקיע מקבילה להפרדת המים העליונים מהתחתונים. פסגות ההרים נגלות, בדומה לאדמה המתגלה ב<a href="Bereshit1-9" data-aht="source">א':ט'</a>, וענף עץ הזית של היונה יכולה לסמל את הצמחייה. מעבר העונות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':כ"ב</a>&#160;מקבילה לבריאת המאורות והזמנים ב<a href="Bereshit1-14" data-aht="source">א':י"ד</a>. הציפורים והחיות מוזכרות באופן מפורש, ובני האדם בורכו ממש כמו בפרשת בראשית. להרחבה בנושא, ראו&#160;<a href="The Flood Story: Undoing and Redoing Creation" data-aht="page">סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש</a></fn> רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות איכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
Line 90: Line 90:
 
<h2>ניתוח</h2>
 
<h2>ניתוח</h2>
 
<!-- of Points of Contrast or Understanding the Differences-->
 
<!-- of Points of Contrast or Understanding the Differences-->
−
<p>רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לזה המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:</p>
+
<p>רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לתיאור המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li><b>פוליתאיזם לעומת מונותאיזם&#160;–&#160;</b>מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.</li>
 
<li><b>פוליתאיזם לעומת מונותאיזם&#160;–&#160;</b>מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.</li>
 
<li><b>הבדלים בין בני האדם לאלים</b>
 
<li><b>הבדלים בין בני האדם לאלים</b>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות דומות לבני האדם, בעלי צרכים פיזיים ורגשות. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וצריכים קורבנות בכדי לקיים את עצמם, או מפוחדים ומודאגים שיפגעו במבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,<fn>Cassuto points out that in the Biblical account the storm takes the form of just water and not winds to emphasize this control. If He so decides, God can use the same forces of nature that are normally viewed as a blessing, in order to curse and destroy.</fn> או להיפגע מסופות.</li>
+
<li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות הדומות לבני האדם, בעלות צרכים פיזיים ורגשיים. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וכזקוקים&#160;לקורבנות בכדי לקיים את עצמם, או לחילופין מפוחדים ומודאגים שיפגעו מן המבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,<fn>קאסוטו מציין כי בתיאור המקראי של הסופה ישנם מים ולא רוחות, על מנת להדגיש את השליטה הזו. אם ה' מחליט, הוא יכול להשתמש באותם הכוחות שבדרך כלל נדמים כברכה, על מנת לקלל ולהשמיד.</fn> או להיפגע מסופות.</li>
−
<li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול&#160;להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה.</li>
+
<li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול&#160;להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה תמיד.</li>
−
<li>כניעותו של נוח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן&#160;תפקידו&#160;הפסיבי בסיפור, כולם&#160;מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li>
+
<li>כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן&#160;תפקידו&#160;הפסיבי מאוד בסיפור, כולם&#160;מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li>
−
<li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>In the Torah the Flood ends not due to a natural waning of the storm but to God's remembering of Noach .</fn> וציוויו&#160;על&#160;היציאה מן התיבה.<fn>Cassuto also notes that in the Biblical account the vehicle is an ark and not a technically engineered boat and there is no one to professionally steer it, further emphasizing that all is in Hashem's hands.</fn></li>
+
<li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>בתורה המבול אינו מסתיים באופן טבעי, אלא מכיוון שה' זכר את נח.</fn> וציוויו&#160;על&#160;היציאה מן התיבה.<fn>קאסוטו גם מציין שבתורה מתוארת תיבה, ולא סירה בעלת כוח מנועי, וכן אין ציון בתורה של אדם שמקצועו לנהוג בתיבה, על מנת להדגיש את שליטתו של ה' בכל.&#160;</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</li>
 
</li>
−
<li><b>שרירותי או צודק&#160;–&#160;</b>נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.<fn>The one exception in the Epic of Gilgamesh is Ea, who, when blamed for divulging the gods' plans to Utnapishtim, protests against the injustice of the gods in punishing those who have not transgressed any sins.</fn> ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.<fn>In fact, <multilink><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">סנהדרין קח:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> and <multilink><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">ל׳:ז׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> depict Noach sharing Hashem's plans with the people, trying to convince them to repent.</fn> בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נוח בפיריון.<fn>This differs greatly from the ending of the Atrahasis Epic which has the gods contemplating other methods of population control. See Tikva Frymer-Kensky, "The Atrahasis Epic and its Significance for our Understanding of Genesis 1-9," Biblical Archaeologist (December 1977): 147-155.</fn></li>
+
<li><b>שרירותי או צודק&#160;–&#160;</b>נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.<fn>היוצא מן הכלל היחידי בעלילות גילגמש הינו איה, אשר, בעת שמואשם בכך שגילה את תוכניות האלים לאותנפישתים, מוחה כנגד העוול שמתבטא בכך שהאלים מענישים אנשים שלא חטאו כלל.</fn> ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.<fn>למעשה,&#160;<multilink><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin108b" data-aht="source">סנהדרין קח:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah30-7" data-aht="source">ל׳:ז׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> מתארים את נח חולק את תוכניתו של ה' עם אנשים אחרים, ומנסה לשכנע אותם לחזור בהם מדרכיהם הרעות.</span></fn> בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.<fn>סוף עלילות אתרחסיס שונה מאוד מהמקרא בנקודה זו, שם האלים מחפשים דרכים חלופיות לשלוט בגודל האוכלוסייה. ראו תקווה-פרימר-קנסקי&#160;"The Atrahasis Epic and its Significance for our Understanding of Genesis 1-9",&#160;Biblical Archaeologist, (דצמבר תשל"ז): 155-147.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  
Line 133: Line 133:
 
</tr>
 
</tr>
 
<tr>
 
<tr>
−
<td style="text-align: center;" colspan="2"><fn>According to the WB 62 version of the Sumerian King list, the Flood hero is the tenth king. Other versions list only eight kings before the Deluge.</fn>דור עשירי</td>
+
<td style="text-align: center;" colspan="2">דור עשירי<fn>על פי גירסת&#160; WB 62 לרשימת המלכים השומרית, גיבור המבול הוא המלך העשירי. גירסאות אחרות מתעדות רק שמונה מלכים לפני המבול.</fn></td>
 
</tr>
 
</tr>
 
<tr>
 
<tr>
Line 164: Line 164:
 
<tr>
 
<tr>
 
<td>40 יממות של גשם</td>
 
<td>40 יממות של גשם</td>
−
<td>7 יממות של גשם<fn>The Epic of Gilgamesh mentions 6 rather than 7.</fn></td>
+
<td>7 יממות של גשם<fn>בעלילות גילגמש מצויינים 6 ימים ולא 7.</fn></td>
 
</tr>
 
</tr>
 
<tr>
 
<tr>

Latest revision as of 08:01, 2 September 2019

המבול והמיתוסים של מסופוטמיה

פתח טבלת השוואה

הקדמה

ישנם סיפורי מבול עתיקים רבים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי שבט המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן לשער, הסיפורים הדומים ביותר לתיאור המקראי (בראשית ז׳-ח'), מקורם מאזור מסופוטימיה. בסיפורים אלו ישנן הקבלות רבות לתיאור המקראי, לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם על מנת למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו עוזרים להצביע על הערכים הייחודיים לבני ישראל, מדגישים את המערכת האמונית הייחודית להם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו מ״ד קאסוטומנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 1מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19מנח עד אברהם, הקדמה, עמ׳ 18-19אודות פרופ' משה דוד קאסוטו.

תיאורים מסופוטמיים

  • עלילות גילגמש –  הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".1
  • עלילות אתרחסיס – גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר הידוע כיום מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.2
  • עלילות זיאוסודרה – על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".3

הקבלות לתיאור התנ"כי

  • עלילה כללית
    • אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.
    • אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עולים על סירה/תיבה וניצלים כתוצאה מכך.
  • גיבור – הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.4
  • הכנות למבול 
    • הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, מחולקת לתאים, ומכוסה בשרף.
    • ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.5
  • דעיכת המבול
    • לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.6
    • הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור משתמש בציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בין שליחות הציפורים ישנה תקופת המתנה בת שבעה ימים.
  • הקורבנות והברכות שלאחר המבול
    • הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל שואף את הניחוחות שלו.7
    • הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.8

ניגודים

  • אלים
    • מניעי האלים – בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או לחילופין כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר לכך שדווקא הגיבור ניצל,9 בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.
    • פנתיאון פוליתיאיסטי – בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אל אחר שיכול לחלוק עליו.
    • אלים וטבע – האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא ירא ממנו.
    • אלים רעבים – בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות להם היו מורגלים. בדומה לכך, הם נחפזים לקבל את הקורבנות שהוקרבו לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.
  • גיבור
    • סטטוס – בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.10
    • שמות – לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, שמו של נח מקורו במילה מנוחה.11
    • דרגה אלוהית – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.
  • הכנות למבול
    • גילוי התוכנית – באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,12 בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.
    • הסירה –בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. 
    • מי ניצלו? נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.13
    • הדלת – בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.
  • תיאור המבול
    • הגירסה המסופוטמית מתארת ​​סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.14
    • נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,15 בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.
  • הבטחות לחיים שלאחר המבול
    • רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף שעלול להוביל להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים מתוארים ככועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול כלל,16 ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות שמטרתם לשלוט בגידול האוכלוסייה בעולם.
    • בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.17 רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות איכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.

ניתוח

רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לתיאור המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:

  • פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.
  • הבדלים בין בני האדם לאלים
    • חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות הדומות לבני האדם, בעלות צרכים פיזיים ורגשיים. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וכזקוקים לקורבנות בכדי לקיים את עצמם, או לחילופין מפוחדים ומודאגים שיפגעו מן המבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,18 או להיפגע מסופות.
    • האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה תמיד.
    • כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי מאוד בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.
    • כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,19 וציוויו על היציאה מן התיבה.20
  • שרירותי או צודק – נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.21 ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.22 בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.23

טבלת סיכום

 תורהגירסאות מסופוטמיות
תיאור הא-ל א-ל יחיד פנתאון של אלים
ישר ומוסרי גחמניים
כל יכול לא כל יכולים
מעל לצרכים פיזיים בעלי צרכים פיזיים
שולט בטבע פוחדים מן הטבע
תיאור הגיבור איש פשוט, לא בעל שם מלך מכובד
דור עשירי24
פסיבי, עושה את המצווה עליו אקטיבי
נשאר בן תמותה מועלה לדרגת אל
הכנות למבול ה' חולק את תוכניתו בגלוי התוכנית מתגלה בסוד
בניית סירה/ תיבה
הצלת המשפחה והחיות הצלת המשפחה, החיות, בעלי המלאכה והרכוש
ה' סוגר את הדלת בעצמו הגיבור סוגר את הדלת
המבול מים מהרקיע ומן המעמקים סופה סוערת
40 יממות של גשם 7 יממות של גשם25
--- האלים רועדים ומתכווצים בפחד
התיבה מגיעה להרים וציפורים נשלחות
ה' מצווה לצאת מהתיבה הגיבור יוצא מהסירה על דעת עצמו
אחרי המבול הבאת קורבנות
--- האלים לוקחים את הקורבנות
מתברך בפריון מתברך בהעלאה לדרגת א-ל

הבטחה שלא להביא עוד מבול שכזה על העולם

האלים כועסים על שיש ניצולים ומציעים הצעות חדשות להשמדת האנושות
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=The_Mabbul_and_Mesopotamian_Myths/0/he&oldid=60715&useskin=vector"