Difference between revisions of "The Mabbul and Mesopotamian Myths/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) |
||
| Line 9: | Line 9: | ||
<h2>תיאורים מסופוטמיים</h2> | <h2>תיאורים מסופוטמיים</h2> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>עלילות גילגמש – </b> הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".<fn>גירסאות רבות לאפוס זה שרדו עד היום. | + | <li><b>עלילות גילגמש – </b> הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".<fn>גירסאות רבות לאפוס זה שרדו עד היום. הגירסה המלאה ביותר הידועה לנו הינה הגירסה "הבבלית הסטנדרטית", המתוארכת לתקופה שבין המאה ה13 למאה ה10 לפנה"ס, בעוד הגירסה "הבבלית הישנה" מתוארכת למאה ה18 לפנה"ס. הגירסה הבבלית הסטנדרטית מכילה 12 לוחות, כששני שליש מתוכם התגלו. אחד מן העותקים שהשתמרו באופן הטוב ביותר התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה50 של המאה ה19 בנינוה, בהריסות ספריית מלך אשורבניפל מהמאה השביעית. האפוס בכללותו מספר את סיפורם של שני חברים, גילגמש ואנכידו, ואת עלילות הרפתקאותיהם הנועזות. לאחר מותו של אנכידו, גילגמש מתחיל להרהר בהיותו בן תמותה, דבר המוביל אותו לחיפוש אחד מאבותיו, אותנפישתים, שהועלה לדרגת אל וזכה לחיי נצח. הלוח ה11 מספר את סיפורו של אותנפישתים, בו הוא ניצל מהמבול וזכה לחיי נצח. סיפור מבול זה לא מוזכר בשברי האפוס הבבלי הישן, ונראה כי זוהי תוספת מאוחרת. לקריאת הטקסט המלא, שתורגם על ידי א. א. שפיצר, ראו כאן.</fn></li> |
| − | <li><b>עלילות אתרחסיס – </b>גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר | + | <li><b>עלילות אתרחסיס – </b>גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר הידוע כיום מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.<fn>הוא מכיל קולופון המתוארך לתקופת מלכותו של עמיצדוקה, ששלט משנת ה'שפ"ו לשנת ה'ת"ו, במהלך המלוכה הבבלית הראשונה. ו. למברט וא. מילארד הוציאו גירסה ביקורתית בשנת תשכ"ט. שלושה לוחות מתארים את בריאת בני האדם ואז מספרים כיצד האלים הטילו עליהם סדרת אסונות, ובפסגתם המבול. עותק של האפוס המתורגם ניתן למצוא <a href="http://jewishchristianlit.com/Texts/ANEmyths/atraha2-3.htm">כאן</a>.</fn></li> |
<li><b>עלילות זיאוסודרה – </b>על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".<fn>האפוס הוצא לאור בשנת תרע"ד על ידי ארנו פובל. רק השליש התחתון של 6 העמודות בלוח זה שרד, כך שקשה לשחזר את כל הסיפור. חומרים שומריים רלוונטיים אחרים כוללים את רשימת המלכים השומריים (נמצאו גרסאות רבות) המחלקת את המלכים המתועדים לתקופה שלפני ואחרי המבול. ברשימת המלוכה השומרית  WB-62, זיאוסודרה מצויין כמי שמלך בדיוק לםני המבול, במילניום השלישי לפנה"ס. ראו כאן את הטקסט כפי שתורגם על ידי ת. יעקובסון.</fn></li> | <li><b>עלילות זיאוסודרה – </b>על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".<fn>האפוס הוצא לאור בשנת תרע"ד על ידי ארנו פובל. רק השליש התחתון של 6 העמודות בלוח זה שרד, כך שקשה לשחזר את כל הסיפור. חומרים שומריים רלוונטיים אחרים כוללים את רשימת המלכים השומריים (נמצאו גרסאות רבות) המחלקת את המלכים המתועדים לתקופה שלפני ואחרי המבול. ברשימת המלוכה השומרית  WB-62, זיאוסודרה מצויין כמי שמלך בדיוק לםני המבול, במילניום השלישי לפנה"ס. ראו כאן את הטקסט כפי שתורגם על ידי ת. יעקובסון.</fn></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 19: | Line 19: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.</li> | <li>אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.</li> | ||
| − | <li>אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים | + | <li>אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עולים על סירה/תיבה וניצלים כתוצאה מכך.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
| − | <li><b>גיבור – </b>הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.<fn>אף אחד מסיפורי המבול המסופוטמיים אינו מציין במפורש את דורו של הגיבור, אך על פי גירסת WB 62 לרשימת המלוכה השומרית, וכן גירסת המבול של הכומר הבבלי ברוסוס מהמאה ה3 לפנה"ס (כפי שצוטטה על ידי היסטוריונים יוונים מאוחרים יותר), הגיבור הינו בן לדור העשירי של שושלת המלוכה. גירסאות אחרות של רשימת המלכית | + | <li><b>גיבור – </b>הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.<fn>אף אחד מסיפורי המבול המסופוטמיים אינו מציין במפורש את דורו של הגיבור, אך על פי גירסת WB 62 לרשימת המלוכה השומרית, וכן גירסת המבול של הכומר הבבלי ברוסוס מהמאה ה3 לפנה"ס (כפי שצוטטה על ידי היסטוריונים יוונים מאוחרים יותר), הגיבור הינו בן לדור העשירי של שושלת המלוכה. גירסאות אחרות של רשימת המלכית מציינות רק שמונה מלכים לפני המבול.</fn></li> |
<li><b>הכנות למבול</b> </li> | <li><b>הכנות למבול</b> </li> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, | + | <li>הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, מחולקת לתאים, ומכוסה בשרף.</li> |
<li>ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.<fn>כל החלק הזה חסר בגירסה השומרית.</fn></li> | <li>ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.<fn>כל החלק הזה חסר בגירסה השומרית.</fn></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 34: | Line 34: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.<fn>ישנם חלקים חסרים מחלק זה של הסיפור הן בעלילות זיאוסודרה והן בעלילות אתרחסיס.</fn></li> | <li>לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.<fn>ישנם חלקים חסרים מחלק זה של הסיפור הן בעלילות זיאוסודרה והן בעלילות אתרחסיס.</fn></li> | ||
| − | <li>הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור | + | <li>הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור משתמש בציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בין שליחות הציפורים ישנה תקופת המתנה בת שבעה ימים.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
<li><b>הקורבנות והברכות שלאחר המבול</b> | <li><b>הקורבנות והברכות שלאחר המבול</b> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל | + | <li>הגיבור מקריב קורבן בצאתו מהסירה, והאל שואף את הניחוחות שלו.<fn>בגירסה השומרית לא כתוב שהאלים הריחו את ניחוח הקורבנות.</fn></li> |
| − | <li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>בעלילות זיאוסודרה וגילגמש, הגיבור | + | <li>הגיבור מקבל ברכה בסוף הסיפור.<fn>בעלילות זיאוסודרה וגילגמש, הגיבור זכה לחיי נצח, בעוד בתנ"ך נח התברך בפיריון. בחלקים ששרדו מעלילות אתרחסיס, לא כתובה אף ברכה.</fn></li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
| Line 49: | Line 49: | ||
<li><b>אלים</b><br/> | <li><b>אלים</b><br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>מניעי האלים – </b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר | + | <li><b>מניעי האלים – </b>בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או לחילופין כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר לכך שדווקא הגיבור ניצל,<fn>בגירסה השומרית, זיאוסודרה מתואר ככומר המשרת את האלים, אך לא מוזכר קשר סיבתי ישיר בין עניין זה לבין העובדה שדווקא הוא ניצל.</fn> בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.</li> |
| − | <li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי – </b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף | + | <li><b>פנתיאון פוליתיאיסטי – </b>בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אל אחר שיכול לחלוק עליו.</li> |
| − | <li><b>אלים וטבע –</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא | + | <li><b>אלים וטבע –</b> האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא ירא ממנו.</li> |
| − | <li><b>אלים רעבים – </b>בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות | + | <li><b>אלים רעבים – </b>בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות להם היו מורגלים. בדומה לכך, הם נחפזים לקבל את הקורבנות שהוקרבו לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
<li><b>גיבור</b><br/> | <li><b>גיבור</b><br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>סטטוס – </b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.<fn>יתר על כן, נח מוצג כדמות הרבה יותר פסיבית. בעוד גיבורי המבול האחרים מדברים, מבטאים רגשות ופועלים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הסיפור, ובקושי פועל | + | <li><b>סטטוס – </b>בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.<fn>יתר על כן, נח מוצג כדמות הרבה יותר פסיבית. בעוד גיבורי המבול האחרים מדברים, מבטאים רגשות ופועלים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הסיפור, ובקושי פועל, מלבד להיענותו הטוטאלית לציוויי ה'.</fn></li> |
| − | <li><b>שמות – </b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, נח | + | <li><b>שמות – </b>לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, שמו של נח מקורו במילה מנוחה.<fn>בתנ"ך מוצע כי שמו מתקשר לנחמה, והאתימולוגיה של השם מוסברת כך: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'‏".</fn></li> |
<li><b>דרגה אלוהית</b> – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.</li> | <li><b>דרגה אלוהית</b> – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 66: | Line 66: | ||
<li><b>גילוי התוכנית – </b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>חלק זה מהסיפור אבד בגירסה השומרית.</fn> בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li> | <li><b>גילוי התוכנית – </b>באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,<fn>חלק זה מהסיפור אבד בגירסה השומרית.</fn> בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.</li> | ||
<li><b>הסירה –</b>בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. </li> | <li><b>הסירה –</b>בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות. </li> | ||
| − | <li><b>מי ניצלו? </b>נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>הבדל נוסף קשור במספר החיות | + | <li><b>מי ניצלו? </b>נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.<fn>הבדל נוסף קשור במספר החיות שהועלו לתיבה. בעוד לנח נאמר שעליו להביא זוגות ושביעיות מן החיות, לגיבורים האחרים לא ניתנו הוראות שכאלה.</fn></li> |
<li><b>הדלת – </b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li> | <li><b>הדלת – </b>בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 72: | Line 72: | ||
<li><b>תיאור המבול</b> | <li><b>תיאור המבול</b> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>הגירסה המסופוטמית מתארת סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.<fn>באפוסים המסופוטמיים ירד גשם במשך 7 ימים, בעוד בבראשית הגשמים נמשכו 40 יום.</fn></li> |
<li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>בעלילות אתרחסיס חלק זה מהסיפור חסר.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.</li> | <li>נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,<fn>בעלילות אתרחסיס חלק זה מהסיפור חסר.</fn> בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 78: | Line 78: | ||
<li><b>הבטחות לחיים שלאחר המבול</b> | <li><b>הבטחות לחיים שלאחר המבול</b> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים | + | <li>רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף שעלול להוביל להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים מתוארים ככועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול כלל,<fn>הגירסה השומרית של חלק זה לא שרדה.</fn> ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות שמטרתם לשלוט בגידול האוכלוסייה בעולם.</li> |
| − | <li>בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.<fn>ישנם רמיזות לכמעט כל יום של הבריאה. הרוחות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':א'</a> מזכירות את הרוחות ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">א':ב'</a>. סגירת מי המעמקים ומי הרקיע מקבילה להפרדת המים העליונים מהתחתונים. פסגות ההרים נגלות, בדומה לאדמה המתגלה ב<a href="Bereshit1-9" data-aht="source">א':ט'</a>, וענף עץ הזית של היונה יכולה לסמל את הצמחייה. מעבר העונות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':כ"ב</a> מקבילה לבריאת המאורות והזמנים ב<a href="Bereshit1-14" data-aht="source">א':י"ד</a>. הציפורים והחיות מוזכרות באופן מפורש, ובני האדם בורכו ממש כמו בפרשת בראשית. להרחבה בנושא, ראו <a href="The Flood Story: Undoing and Redoing Creation" data-aht="page">סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש</a></fn> רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות | + | <li>בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.<fn>ישנם רמיזות לכמעט כל יום של הבריאה. הרוחות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':א'</a> מזכירות את הרוחות ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">א':ב'</a>. סגירת מי המעמקים ומי הרקיע מקבילה להפרדת המים העליונים מהתחתונים. פסגות ההרים נגלות, בדומה לאדמה המתגלה ב<a href="Bereshit1-9" data-aht="source">א':ט'</a>, וענף עץ הזית של היונה יכולה לסמל את הצמחייה. מעבר העונות ב<a href="Bereshit8" data-aht="source">ח':כ"ב</a> מקבילה לבריאת המאורות והזמנים ב<a href="Bereshit1-14" data-aht="source">א':י"ד</a>. הציפורים והחיות מוזכרות באופן מפורש, ובני האדם בורכו ממש כמו בפרשת בראשית. להרחבה בנושא, ראו <a href="The Flood Story: Undoing and Redoing Creation" data-aht="page">סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש</a></fn> רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות איכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</li> | </li> | ||
| Line 90: | Line 90: | ||
<h2>ניתוח</h2> | <h2>ניתוח</h2> | ||
<!-- of Points of Contrast or Understanding the Differences--> | <!-- of Points of Contrast or Understanding the Differences--> | ||
| − | <p>רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים | + | <p>רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לתיאור המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li><b>פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – </b>מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.</li> | <li><b>פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – </b>מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.</li> | ||
<li><b>הבדלים בין בני האדם לאלים</b> | <li><b>הבדלים בין בני האדם לאלים</b> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות | + | <li>חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות הדומות לבני האדם, בעלות צרכים פיזיים ורגשיים. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וכזקוקים לקורבנות בכדי לקיים את עצמם, או לחילופין מפוחדים ומודאגים שיפגעו מן המבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,<fn>קאסוטו מציין כי בתיאור המקראי של הסופה ישנם מים ולא רוחות, על מנת להדגיש את השליטה הזו. אם ה' מחליט, הוא יכול להשתמש באותם הכוחות שבדרך כלל נדמים כברכה, על מנת לקלל ולהשמיד.</fn> או להיפגע מסופות.</li> |
| − | <li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה.</li> | + | <li>האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה תמיד.</li> |
| − | <li>כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li> | + | <li>כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי מאוד בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.</li> |
<li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>בתורה המבול אינו מסתיים באופן טבעי, אלא מכיוון שה' זכר את נח.</fn> וציוויו על היציאה מן התיבה.<fn>קאסוטו גם מציין שבתורה מתוארת תיבה, ולא סירה בעלת כוח מנועי, וכן אין ציון בתורה של אדם שמקצועו לנהוג בתיבה, על מנת להדגיש את שליטתו של ה' בכל. </fn></li> | <li>כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,<fn>בתורה המבול אינו מסתיים באופן טבעי, אלא מכיוון שה' זכר את נח.</fn> וציוויו על היציאה מן התיבה.<fn>קאסוטו גם מציין שבתורה מתוארת תיבה, ולא סירה בעלת כוח מנועי, וכן אין ציון בתורה של אדם שמקצועו לנהוג בתיבה, על מנת להדגיש את שליטתו של ה' בכל. </fn></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Latest revision as of 08:01, 2 September 2019
המבול והמיתוסים של מסופוטמיה
הקדמה
ישנם סיפורי מבול עתיקים רבים בתרבויות מכל רחבי העולם, מאנשי שבט המאיה של מרכז אמריקה ועד לבני תרבות ההינדו שבהודו. כפי שניתן לשער, הסיפורים הדומים ביותר לתיאור המקראי (בראשית ז׳-ח'), מקורם מאזור מסופוטימיה. בסיפורים אלו ישנן הקבלות רבות לתיאור המקראי, לא רק בעיקרון הכללי על פיו יישות עליונה הביאה מבול על העולם על מנת למחוק את האנושות, אלא גם בפרטים רבים המיוחסים לאירוע עצמו. אף על פי כן, ההבדלים בין הגירסאות הם מוקד העניין במאמר זה, מאחר ואלו עוזרים להצביע על הערכים הייחודיים לבני ישראל, מדגישים את המערכת האמונית הייחודית להם, וכן תורמים להבדלתם משכניהם הפוליתאיסטים. לניתוח מעמיק בנושא המקבילות הרבות לסיפור המבול וההבדלים ביניהן, ראו מ״ד קאסוטו.
תיאורים מסופוטמיים
- עלילות גילגמש – הגירסה הבבלית הידועה ביותר לסיפור המבול נמצאה על הלוח האחד עשר של עלילות גילגמש. הגיבור בסיפור זה נקרא אותנפישתים, או "מצא/מצאתי חיים".1
- עלילות אתרחסיס – גירסה זו אף היא בבלית במקורה. קטעים רבים ממנה השתמרו, והעותק העתיק והמלא ביותר הידוע כיום מתוארך למאה ה17 לפנה"ס.2
- עלילות זיאוסודרה – על תיאור שומרי זה המתמקד בגיבור זיאוסודרה, נודע לנו מלוח מקוטע אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בניפור ומתוארך למאה ה17 לפנה"ס. הלוח מכיל תיאור הן של הבריאה והן של המבול, והוא נקרא לעיתים גם "בראשית ארידו".3
הקבלות לתיאור התנ"כי
- עלילה כללית
- אל מחליט להשמיד את העולם באמצעות מבול.
- אדם אחד, משפחתו, ונציגים משאר היצורים החיים עולים על סירה/תיבה וניצלים כתוצאה מכך.
- גיבור – הגיבור ששורד הוא בן לדור העשירי לבריאה.4
- הכנות למבול
- הן בתנ"ך והן בגרסאות הבבליות, מתוארת בניית סירה רבת קומות, מחולקת לתאים, ומכוסה בשרף.
- ישנו אזכור מפורש של סגירת הדלת לפני תחילת המבול.5
- דעיכת המבול
-
- לאחר המבול, הסירה נחה על פסגת הר.6
- הן בבראשית והן בעלילות גילגמש, הגיבור משתמש בציפורים (כולל יונה ועורב) על מנת שיקבעו אם גובה פני המים ירד. בין שליחות הציפורים ישנה תקופת המתנה בת שבעה ימים.
- הקורבנות והברכות שלאחר המבול
ניגודים
- אלים
- מניעי האלים – בגירסאות המסופוטמיות, המבול מגיע או ללא סיבה חד משמעית, או לחילופין כי הרעש של האנושות הפריע לאלים. בתורה, ה' מביא את המבול בגלל השחיטות האנושית. בדומה לכך, בעוד בגירסאות המסופוטמיות לא מוצע אף הסבר לכך שדווקא הגיבור ניצל,9 בבראשית, נח ניצל כתוצאה מצדיקותו.
- פנתיאון פוליתיאיסטי – בעלילות המסופוטמיות, האלים חלוקים ביניהם לגבי ההחלטה להביא אסון על העולם ופועלים ברמייה על מנת לסכל זה את תוכניתו של זה. כל זה אינו נמצא בסיפור התנ"כי בו רק ה' קובע מה יהיה, ואין אף אל אחר שיכול לחלוק עליו.
- אלים וטבע – האלים הבבליים מוצגים כמפחדים מפני המים הסוערים והסופות. בתורה, ה' מתואר כשולט על הטבע, ולא ירא ממנו.
- אלים רעבים – בעלילות הבבליות, האלים מתוארים כרעבים וצמאים במהלך המבול, מאחר ונמנעו מהם הקורבנות להם היו מורגלים. בדומה לכך, הם נחפזים לקבל את הקורבנות שהוקרבו לאחר המבול. אין לעניין זה מקבילה בתנ"ך.
- גיבור
- סטטוס – בעוד הגיבורים האחרים הם מלכים, נח הינו איש פשוט.10
- שמות – לגיבורים המסופוטמיים שמות מפוארים הרבה יותר מאשר לנח המקראי. שמותיהם של זיאוסודרה ואותנפישתים מתייחסים למציאת חיים ארוכים, במעוד משמעות שמו של אתרחסיס הינה חכם מאוד. לעומתם, שמו של נח מקורו במילה מנוחה.11
- דרגה אלוהית – בסוף האפוסים, זיאוסודרה ואותנפישתים מועלים למעמד של האלים. נח, לעומתם, נותר בן תמותה.
- הכנות למבול
- גילוי התוכנית – באפוסים, האלים מתכוונים לשמור את תוכניתם בסוד מפני האנושות, בעוד בבראשית, ה' חולק את תוכניתו (ואת ההיגיון העומד מאחוריה) עם נח. בדומה לכך, לגיבורים המסופוטמיים נאמר שעליהם להסתיר את סיבתם לבניית הסירה מן הציבור,12 בעוד לנח לא ניתן אף ציווי שכזה.
- הסירה –בתנ"ך, נח בונה תיבה, בעוד בגירסאות אחרות מדובר על סירה. בנוסף, במקומות בהם ישנה התייחסות למידות, ניכר כי התיבה המקראית קטנה בהרבה ממקבילותיה המסופוטמיות.
- מי ניצלו? נח מביא לתיבה רק את משפחתו ואת החיות. אתרחסיס ואותנפישתים מביאים גם את חבריהם, בעלי מלאכה, סיראים, ואת רכושם.13
- הדלת – בעוד בתנ"ך ה' סוגר בעצמו את דלת התיבה לאחר כניסתו של נח, באפוסים, הגיבורים סוגרים את הדלת בעצמם.
- תיאור המבול
- הגירסה המסופוטמית מתארת סערת רוחות וגשמים, בעוד שהתורה מזכירה רק מים, המגיעים מן השמים ומן המעמקים.14
- נדמה כי הסערה דועכת באופן טבעי באפוסים,15 בעוד התורה מתארת את החלטתו המפורשת של ה' לסיים את המבול. בדומה לכך, הגיבורים המסופוטמיים מחליטים בעצמם מתי לצאת מן הסירה, בעוד ה' מצווה על נח מתי לצאת ממנה.
- הבטחות לחיים שלאחר המבול
- רק בתיאור המקראי ישנו ברית בה ה' מבטיח שלא להביא מבול נוסף שעלול להוביל להשמדת האנושות, ורק בו ניתנת לבני האדם ברכת פיריון. תיאור זה עומד בניגוד מוחלט לאפוסים המסופוטמיים, בהם האלים מתוארים ככועסים על כך שנשארו ניצולים מן המבול כלל,16 ובעלילות אתרחסיס הם אף מתכננים תוכניות חדשות שמטרתם לשלוט בגידול האוכלוסייה בעולם.
- בסיפור המבול ותוצאותיו, נראה כי התורה מאזכרת רבות את סיפור הבריאה, ויוצרת הקבלות רבות בין שני הסיפורים. נדמה כי הטקסט מציע שחרף היות המבול היפוך למעשה הבריאה, לאחר המבול התרחשה בריאה מחדש.17 רמיזות אלו מחזקות את דמותו של ה' כדמות איכפתית, שאינה רוצה בהשמדה כוללת של המין האנושי. רצונו של ה', כפי שעולה מן הפסוקים, הוא להסיר את הרוע מן העולם על מנת ליצור עולם מתוקן יותר.
ניתוח
רבים מן ההבדלים בין התיאורים המסופוטמיים לתיאור המקראי, משקפים הבדלים במערכות האמוניות של העמים השונים, וכן הבדלים בתפיסות הא-לוהות שלהם:
- פוליתאיזם לעומת מונותאיזם – מאחר והתורה מאמינה בא-ל אחד, ברור שאין מקום למחלוקות עם אלים אחרים לגבי החלטותיו.
- הבדלים בין בני האדם לאלים
- חברות פולוטאיסטיות ראו באלים ישויות הדומות לבני האדם, בעלות צרכים פיזיים ורגשיים. עובדה זו מהווה הסבר לתיאורי האלים כרעבים וכזקוקים לקורבנות בכדי לקיים את עצמם, או לחילופין מפוחדים ומודאגים שיפגעו מן המבול. ה', לעומת זאת, הוא מעבר לעולם הפיזי ושולט בטבע, ולכן לא יכול להיות רעב,18 או להיפגע מסופות.
- האנתרופומורפיזציה המסופוטמית של האלים משמשת על מנת לטשטש את הגבולות שבין בני האדם לאלים. במערכת שכזו, אדם יכול להגיע לדרגת אל (ולהפך). דבר זה אינו אפשרי בתרבות הרואה באל יישות נפרדת לחלוטין ועליונה תמיד.
- כניעותו של נח בפני ה', דמותו המפוארת פחות ממקבילותיה המסופוטמיות, וכן תפקידו הפסיבי מאוד בסיפור, כולם מדגישים את ההבדלים בין האדם לאל.
- כל יכולתו של ה' בתיאור המקראי, מודגשת גם על ידי הפרטים הקטנים: העובדה שהוא סוגר את דלת התיבה בעצמו, החלטתו המפורשת לסיים את המבול,19 וציוויו על היציאה מן התיבה.20
- שרירותי או צודק – נראה כי האלים המסופוטמיים פועלים באופן שרירותי, מתנהגים באופן גחמני, ופועלים על מנת לשרת את עצמם ולא את בריאותיהם.21 ה' עומד בניגוד מוחלט לתיאורים הללו. מעשיו (להשמיד או להציל) אמורים לשרת את הצדק. אין לו רצון להסתיר את תוכניותיו או להונות את בריאותיו, מאחר וזה יהיה מעשה לא מוסרי.22 בניגוד לאלים של הסיפורים האחרים, הוא רוצה לבנות את העולם מחדש לאחר המבול, ומבטיח שלא להביא מבול הרסני נוסף על העולם, וכן מברך את נח בפיריון.23
טבלת סיכום
| תורה | גירסאות מסופוטמיות | |
|---|---|---|
| תיאור הא-ל | א-ל יחיד | פנתאון של אלים |
| ישר ומוסרי | גחמניים | |
| כל יכול | לא כל יכולים | |
| מעל לצרכים פיזיים | בעלי צרכים פיזיים | |
| שולט בטבע | פוחדים מן הטבע | |
| תיאור הגיבור | איש פשוט, לא בעל שם | מלך מכובד |
| דור עשירי24 | ||
| פסיבי, עושה את המצווה עליו | אקטיבי | |
| נשאר בן תמותה | מועלה לדרגת אל | |
| הכנות למבול | ה' חולק את תוכניתו בגלוי | התוכנית מתגלה בסוד |
| בניית סירה/ תיבה | ||
| הצלת המשפחה והחיות | הצלת המשפחה, החיות, בעלי המלאכה והרכוש | |
| ה' סוגר את הדלת בעצמו | הגיבור סוגר את הדלת | |
| המבול | מים מהרקיע ומן המעמקים | סופה סוערת |
| 40 יממות של גשם | 7 יממות של גשם25 | |
| --- | האלים רועדים ומתכווצים בפחד | |
| התיבה מגיעה להרים וציפורים נשלחות | ||
| ה' מצווה לצאת מהתיבה | הגיבור יוצא מהסירה על דעת עצמו | |
| אחרי המבול | הבאת קורבנות | |
| --- | האלים לוקחים את הקורבנות | |
| מתברך בפריון | מתברך בהעלאה לדרגת א-ל | |
| הבטחה שלא להביא עוד מבול שכזה על העולם | האלים כועסים על שיש ניצולים ומציעים הצעות חדשות להשמדת האנושות | |
