The Manna in Art/5

EN/HEע/E

The Manna in Art

Sources

Shemot 16:4, 13-15, 31שמות ט״ז:ד׳,י״ג-ט״ו, ל״א

(ד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא. (יג) וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה. (יד) וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ. (טו) וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה. (לא) וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.

Bemidbar 11:7-9במדבר י״א:ז׳-ט׳

(ז) וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח. (ח) שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן. (ט) וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו.

Bavli Yoma 75aבבלי יומא ע״ה.

כתיב וברדת הטל על המחנה לילה [ירד המן עליו] וכתיב ויצא העם ולקטו וכתיב שטו העם ולקטו. הא כיצד? צדיקים ירד על פתח בתיהם, בינונים - יצאו ולקטו, רשעים שטו ולקטו.

Rashi Shemot 16:14רש״י שמות ט״ז:י״ד

ותעל שכבת הטל וגו' AND WHEN THE LAYER OF DEW WENT UP etc. – When the sun rose the dew which was lying upon the Manna ascended sunward, as is the manner of dew — that it ascends sunward; even if you were to fill an egg-shell with dew and close up its opening and place it in the sun, it (the egg-shell with the dew in it) will rise of its own accord into the air, (in consequence of the tendency of the dew to rise upwards). — But our Rabbi.e.plained that these words imply that the dew rose from the ground into the air. — When the layer of dew went up the Manna became visible, and they looked, (cf. Tanchuma, Shemot Rabbah 38) והנה על המדבר דק AND BEHOLD, UPON THE SURFACE OF THE DESERT there was etc. דק, a THIN object, מחספס uncovered – and there is no other example of this word in the Scriptures. One may also explain מחספס as having the same meaning as המיסה in (Mishna Bava Metzia 1:8) חפיסה ודלוסקמא, "a valise and chest", in Mishnaic Heberw, and the meaning would be, that when it became uncovered from the layer of dew they saw that there had been a thin object enclosed in it i.e. enclosed between the two layers of dew. Onkelos tranlates it by מקלף peeled (flaky), taking מחספס in the sense of, and from a similar root as, (Genesis 30:37) "peeling off (מחשף) the white". ככפר AS HOAR FORST – כפר is old French gelide. The Targum renders דק by דעדק כגיר, the word גיר occurring in (Isaiah 27:9) "גיר-stones" — this is a kind of black colour — just as we enumerate amongst the kinds of earth which may be used for covering the blood of a wild animal or bird after it has been slaughtered "powdered chalk (גיר) and orpiment" (Chullin 88b). Onkelos renders the entire phrase by "powdered like גיר, like hoar-frost upon the ground", meaning that it was as fine as גיר and lay congealed as frost in the ground. This is therefore the meaning of דק ככפור: "spread out fine but yet one atom hanging to another like hoar-frost". דק is old French tenuis — meaning that it formed a thin incrustation on top. The word וכגיר which Onkelos has in his translation is an addition to the Hebrew text, there being no word corresponding to it in the verse.

מחספס – מגולה ואין דומה לו במקרא, ויש לומר מחספס לשון חפיסה ודלוסקמא שבלשון משנה כשנתגלה משכבת הטל ראו שהיה דבר דק מחספס בתוכן בין שתי שכבות טל, ואונקלס תרגם מקלף לשון מחשוף הלבן (בראשית ל':ל"ז). ככפור – כפור יילֵידְא בלעז, דעדק כגיר, כאבני גיר (ישעיהו כ"ז:ט') והוא מין צבע שחור כדאמר' גבי כיסוי הדם הגיר והזרנך (בבלי חולין פ"ח:), דעדק כגיר כגלידא על ארעא דק היה כגיר, ושוכב מוגלד כקרח על הארץ, וכן פירושו דק ככפור שטוח קלוש ומחובר כגליד דק טינבש בלעז שהיה מגליד גלד דק מלמעלה, וכגיר שתירגם אונקלוס תוספת הוא על לשון העברית, ואין לו תיבה בפסוק.

Rashbam Shemot 16:14רשב״ם שמות ט״ז:י״ד

ותעל WHEN THE FALL OF DEW: that was overlaying the manna and covering it, LIFTED. Dew generally rises. מחספס: appears nowhere else [in the Bible]; from context it means "scattered ." ככפור AS HAIL: כפור is gresle in the vernacular.

מחספס – אין חבר, ופתרונו לפי עניינו: מפוזר. ככפור – שקורין גרישלא.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 16:13אבן עזרא שמות פירוש שני ט״ז:י״ג

ויהי {בערב} – בסוף היום בעצמו. ותעל השלו – אולי עלתה מפאת הים. שכבת הטל – כמו ונבלי שמים מי ישכיב (איוב ל"ח:ל"ז), כטעם ירידה, ובמקום אחר כתוב וברדת הטל (במדבר י"א:ט'). ירקב שם חיוי שאמר כי המן הוא הנקרא בלשון פרס תרנגבין, ובלשון ערב מן ובלשון לעז מנא. כי קושיות רבות יעמדו עליו. האחד, כי אינו יורד היום במדבר סיני, כי ההר ידוע. ואני ראיתי זה הדומה למן במלכות אלנצי"ר, והוא יורד בניסן ובאייר לא בחדשים אחרים. ועוד, אם תשימהו לשמש לא ימס, ועוד, כי בלילה לא יבאש. ועוד, כי איננו חזק, ואין צריך שידוכנו אדם במדוכה שיעשה ממנו עוגות. ועוד, כאשר יושם בלשון ימס. ועוד, כי איננו משביע שיוליד דם, רק הוא נכנס ברפואות. ועוד, כי ביום הששי היה יורד משנה. ועוד, כי לא היה יורד בשבת. ועוד, כי יורד לכל מקום שיחנו. ועוד, כי עבר עמהם הירדן, ולא שבת עד חצי ניסן על דרך הפשט.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 16:14אבן עזרא שמות פירוש שני ט״ז:י״ד

דק מחספס – כמו עגול. ואין לו חבר. והאומר שהוא מחשוף (בראשית ל':ל"ז), כמו בשין, אינו נכון. כי משפט הלשון שיכפלו הפ"ה והעי"ן, כמו יפיפית (תהלים מ"ה:ג'), או העי"ן והלמ"ד, כמו ירקרק (ויקרא י"ג:מ"ט). או הלמ"ד לבדה, כמו סגריר (משלי כ"ז:ט"ו). רק העי"ן לבדו לא מצאנו כי אם בעלומי הה"א, כמו הגיגי (תהלים ה':ב'), כי אחר שחסר הה"א, נראה הגימ"ל כלמ"ד פעל, על כן כפלוהו. רק באותיות נראות לא מצאנו העי"ן כפול.

U. Cassuto Shemot 16:14מ״ד קאסוטו שמות ט״ז:י״ד

מתחיל כאן סיפור של מעשה פלאים, מעשה ירידת המן במדבר. אף הוא, כרוב מעשי הנסים המסופרים למעלה, מיוסד על תופעה טבעית מצויה במקום, וחורג ממסגרת הרגיל בממדיו ובפרטיו (עיין מה שכתבתי למעלה על קריעת ים סוף). הרקע הטבעי, לפי ש. בודנהיימר שלפני שנים אחדות חקר על העניין בחצי-האי סיני, הוא זה, שמינים אחדים של כנימות, הרגילים לחיות על עצי האשל המרובים במקום, מפרישים מגופם את יתרון הסוכר ששאבו מתוך העצים, בצורת טיפות שמתייבשות באויר החם של המדבר, ונעשות לכדוריות לבנבנות או צהבהבות. כדוריות אלו נופלות על הקרקע ונשארות שם עד שבאות הנמלים, אחר השעות הראשונות של הבוקר, ולוקטות אותן, או עד שלוקטים אותן בני אדם. הערבים קוראים להן בשם מן, וגם מן א-סמא, מן השמים (השווה דגן שמים, תהיל' ע"ח, כ"ד, ו-לחם שמים, שם ק"ה, מ'). הפרשות דומות של חרקים אחרים מצויות גם בארצות אחרות, וביחוד בעיראק, ואף הן נקראות בערבית בשם מן. הפלא שעליו מספר הכתוב אינו אלא כמותו המרובה של המן ופרטי הימצאו המיוחדים.

Shadal Shemot 16:14שד״ל שמות ט״ז:י״ד

ככפור: גליד הוא הטל הקרוש מפני הקור והוא גרגירים גרגירים, והנה המן הידוע ברפואות הוא מין שרף הנוטף מקצת עצים בזמנים ידועים, ובמדבר סיני נמצא ממנו הרבה הנוטף מעץ טמריסק בחדש סיון, וכבר היו גדולים ונכבדים מחכמי קדם שהאמינו שהוא יורד מן האויר על אילנות, והמן הנמצא בארץ פרס ונקרא בלשונם תרנגבין הוא לבן כשלג ודומה בצורתו לזרע גד, וגם הוא נמצא בקצת חדשי השנה בלבד ועל ענפי האילנות, וכן בסבוב ר' פתחיה בדברו על הרי אררט כתוב : וההרים מלאים קמשונים ועשבים, וכשירד הטל עליהם ירד המן עליהם, וחם השמש ונמס, ומי שמלקטים בלילה אם הוא ממתין הוא נמס, אלא לוקחים המן עם הקמשונים ועם העשבים וחותכים אותם, כי קשים הם מאד; והוא לבן כשלג, והעשבים והקמשונים מאד מרים, וכשמבשלים אותם עם המן יהיו מתוקים מדבש ומכל מיני מתיקה, ואם היו מבשלים אותם בלא קמשונים, אבריו היו מתפרדות מרוב המתיקה, והם כגרעינים קטנים ונתנו לו לאכול מעט ונמס בפיו והיה מתוק ונכנס בכל אבריו ולא היה יכול לסבול המתיקה, עכ"ל ; והנה עם כל מה שהשתדלו החוקרים והכופרים לקרב ענין המן אל הטבע, עדיין על כרחם להודות כי המן הידוע אצלנו איננו מזון, וזה מלבד שאר נסים שהיו במן, שלא היה יורד בשבת ושהיה יורד ביום הששי לחם משנה, ושבשאר ימים היה מתליע ולא ביום השבת, וע' ראב"ע (פ' י"ג) ודון יצחק.