The Message of Yeshayahu 20/5

EN/HEע/E

The Message of Yeshayahu 20

Sources

Bereshit 37:34בראשית ל״ז:ל״ד

Jacob tore his clothes, and put sackcloth on his waist, and mourned for his son many days.

וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמׇתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.

Shemuel II 3:31שמואל ב׳ ג׳:ל״א

And David said to Joab, and to all the people that were with him: 'Rend your clothes, and gird you with sackcloth, and wail before Abner.' And king David followed the bier.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כׇּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה.

Melakhim I 20:31-32מלכים א׳ כ׳:ל״א-ל״ב

(31) And his servants said unto him: 'Behold now, we have heard that the kings of the house of Israel are merciful kings; let us, we pray thee, put sackcloth on our loins, and ropes upon our heads, and go out to the king of Israel; peradventure he will save thy life.' (32) So they girded sackcloth on their loins, and put ropes on their heads, and came to the king of Israel, and said: 'Thy servant Ben-hadad saith: I pray thee, let me live.' And he said: 'Is he yet alive? he is my brother.'

(לא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמׇתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ. (לב) וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמׇתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ עַבְדְּךָ בֶן הֲדַד אָמַר תְּחִי נָא נַפְשִׁי וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי אָחִי הוּא.

Melakhim I 21:27מלכים א׳ כ״א:כ״ז

And it came to pass, when Ahab heard those words, that he rent his clothes, and put sackcloth upon his flesh, and fasted, and lay in sackcloth, and went softy.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט.

Yeshayahu 20ישעיהו כ׳

(1) In the year that Tartan came into Ashdod, when Sargon the king of Assyria sent him, and he fought against Ashdod and took it; (2) at that time the Lord spoke by Isaiah the son of Amoz, saying: 'Go, and loose the sackcloth from off thy loins, and put thy shoe from off thy foot.' And he did so, walking naked and barefoot. (3) And the Lord said: 'Like as My servant Isaiah hath walked naked and barefoot to be for three years a sign and a wonder upon Egypt and upon Ethiopia, (4) so shall the king of Assyria lead away the captives of Egypt, and the exiles of Ethiopia, young and old, naked and barefoot, and with buttocks uncovered, to the shame of Egypt. (5) And they shall be dismayed and ashamed, because of Ethiopia their expectation, and of Egypt their glory. (6) And the inhabitant of this coast-land shall say in that day: Behold, such is our expectation, whither we fled for help to be delivered from the king of Assyria; and how shall we escape?'

(א) בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ. (ב) בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר י"י בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מׇתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף. (ג) וַיֹּאמֶר י"י כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ. (ד) כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם. (ה) וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם. (ו) וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ.

Yeshayahu 22:12ישעיהו כ״ב:י״ב

And in that day did the Lord, the God of hosts, call To weeping, and to lamentation, and to baldness, and to girding with sackcloth;

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק.

Amos 8:10עמוס ח׳:י׳

And I will turn your feasts into mourning, And all your songs into lamentation; And I will bring up sackcloth upon all loins, And baldness upon every head; And I will make it as the mourning for an only son, And the end thereof as a bitter day.

וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכׇל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כׇּל מׇתְנַיִם שָׂק וְעַל כׇּל רֹאשׁ קׇרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר.

Esther 4:1אסתר ד׳:א׳

Now when Mordecai knew all that was done, Mordecai rent his clothes, and put on sackcloth with ashes, and went out into the midst of the city, and cried with a loud and a bitter cry;

וּמׇרְדֳּכַי יָדַע אֶת כׇּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מׇרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.

Nineveh Prism, (Ancient Near Eastern Texts, ed. J. Pritchard (Princeton, 1969): 286)מנסרת נינוה, מתורגם ע"י ג. גליל

[Aziru, king] of Ashdod....  on account of [this crime . . . ] from . . . Ahimiti . . . his younger brother over [them ... ] I made (him) ruler... tribute . . . like (those of) the [former] kings, I imposed upon him. [But these] accursed [Hittites] conceived [the idea] of not delivering the tribute and [started] a rebellion against their ruler; they expelled him . . . (la-ma-ni) a Greek, comm[oner without claim to the throne] to be king over them, they made sit down [on the very throne] of his (former) master and [they ... ] their city of (or: for) the at[tack]. Then [to] the rulers of Palestine (Pi-lii-te), Judah (la-u-di), Ed[om], Moab (and) those who live (on islands) and bring tribute [and] tdmartu -gifts to my lord Ashur— [he spread] countless evil lies to alienate (them) from me, and (also) sent bribes to Pir'u, king of Musru (Egypt)— a potentate, incapable to save them— and asked him to be an ally. But I, Sargon, the rightful ruler, devoted to the pronouncements (uttered by) Nebo and Marduk, (carefully) observing the orders of Ashur, led my army over the Tigris and the Euphrates, at the peak of the(ir) flood, the spring flood, as (if it be) dry ground. This Greek, however, their king who had put his trust in his own power and (therefore) did not bow to my (divinely ordained) rulership, heard about the approach of my expedition (while I was still) far away, and the splendor of my lord Ashur overwhelmed him and . . . he fled....

[ימני יחד עם מלכי] פלשת, יהודה, אד[ום] (ו)מואב, יושבי (חוף) הים, הנושאים מס ומנחה לאל אשור, אדוני שלחו שלמונים (עם) דברי שקר (ו)אמרי כזב אל פרעה מלך מצרים שליט שאין בידו לסייעם ובקשוהו לבוא עמם בברית, כדי לעשותו לו לאויב....

Targum Yonatan Yeshayahu 20:2-3תרגום יונתן ישעיהו כ׳:ב׳-ג׳

(ב) בְּעִדָנָא הַהִיא גְזַר יְיָ בְּיַד יְשַׁעְיָה בַּר אָמוֹץ לְמֵימָר אֱזֵיל וְתֵיסַר סַקָא בְחַרְצָךְ וּמְסָנָךְ תִּשְׁלוֹף מֵעַל רִגְלָךְ וַעֲבַד כֵּן אָזַל פָחֵיחַ וְיָחֵף. (ג) וַאֲמַר יְיָ כְּמָא דְהַלֵיךְ עַבְדִי יְשַׁעְיָהוּ פְחֵיחַ וְיָחֵיף תְּלַת שְׁנִין אָת וּמוֹפֵת עַל מִצְרָאֵי וְעַל כּוּשָׁאֵי.

Rashi Yeshayahu 20רש״י ישעיהו כ׳

(ב) ופתחת השק מעל מתניך – תרגם יונתן: ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק שהוא אומר לו להתירה ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות ופירוש ופתחת כמו (שמות ל״ט) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתראה חקוקה בבשרו. מעל מתניך – למעלה ממתניך. ערום – תרגם יונתן: פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש. (ג) שלש שנים – ילך כן לאות ולמופת למצרים ולכוש שלסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבי מצרים וגו׳ למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים לפני מפלתו של סנחרב שהרי מפלתו היתה כשהביא את שבי מצרים ותרהקה מלך כוש לפני ירושלים בקולרין כשבא לצור על חזקיהו. (ד) וחשופי שת – כמו חשף שת והיו״ד יתירה כיו״ד חלוני וחורי ושדי. שת – בית מוצא הרעי וכן (שמואל ב י׳) ויכרות את מדויהם עד שתותיהם וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה. (ה) וחתו ובשו – כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים. תפארתם – וונט״ש בלעז. (ו) יושב האי הזה – ארץ ישראל שהיו נשענים על פרעה לעזרה. האי – לשון איי הים.

R. Yosef Kara Yeshayahu 20ר׳ יוסף קרא ישעיהו כ׳

(א) בשנת בוא תרתן אשדודה[בשלח אותו סרגון מלך אשור וילח{ם באשדוד וילכדה} – ושנינו בסדר עולם (סדר עולם רבה כ״ג): ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך {אשור על כל ערי יהודה} הבצורות ויתפשם (ישעיהו ל״ו:א׳). שמונה שנים שהיו בין גלות ראשונה לשנייה, ועוד ש{מונה שנים שהה בין} גלות שנייה לשלישית, שהה עוד שמונה שנים ועלה על יהוד׳ לקיים מה שנ׳: כעת {הראשון הקל ארצה זבלון} וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים (ישעיהו ח׳:כ״ג). ו]א״ר יוסי טעות גדולה טעה סנחריב: אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבוא ביהודה ויחן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו (דברי הימים ב ל״ב:א׳), אותה שעה שלח תרתן לאשדוד: בשנת בוא תרתן אשדודה. ושטף עמונים ומואבים והערבים שהיו מסייעים אותו כשצר על שומרון שלש שנים, לקיים מה שנאמר ועתה דבר י״י לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב (ישעיהו ט״ז:י״ד). אותה שעה: וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלימה וגו׳, ויצא אליו אליקים בן חלקיהו וגו׳ (ישעיהו ל״ו:ב׳-ג׳), ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר אליהם ישעיהו וגו׳, הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו (ישעיהו ל״ז:ו׳-ז׳). מה היא השמועה ששמע שנאמר: וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר (מלכים ב י״ט:ט׳), שטף שבנא הסופר וכל סיעתו, והוליכן זקוקין והלך לו לכוש, ונטל חמדת כל האוצרות ובא לו לירושלם, לקיים מה שנאמר: כה אמר י״י יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה אליך יעבורו ולך יהיו אחריך ילכו בזיקים יעבורו ואליך ישתחוו ואליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים (ישעיהו מה:י״ד), יגיע מצרים – זה פרעה מלך מצרים, וסחר כוש – זה תרהקה, כולם כמפורש למעלה (ר״י קרא ישעיהו י״ט:י״ח-י״ט). (ב) ופתחת השק מעל מתניך – מלמד שהיה הולך בלבוש שק, וכן אתה מוצא בכל הנביאים שהיו הולכים מר בחמת רוח כשהיו רואים פורענות משמשת ובאה על ישראל, היו נותנין שק על מותניהן. (ד) {ו}חשופי שת – מגולי יסוד. (ה) וחתו ובושו מכוש מבטם – כגון הושע בן אלה שמרד במלך אשור, ושלח מלאכים אל סוא מלך מצרים להצילו, ולא העלה לו מנחה (מלכים ב י״ז:ד׳). ומ{ן מ}מצרים תפארתם – שהיו נושאים את נפשם להנצל אליהם מפני מלך אשור.

Ibn Ezra Yeshayahu 20אבן עזרא ישעיהו כ׳

(1) Sargon. Either Sennacherib or another Assyrian king. Ashdod. A place belonging to the Philistines. (2) And loose the sackcloth, etc. This shows that the prophet wore sackcloth. It would be a strange thing that the prophet should have gone naked, as a sign for Egypt. I shall explain this circumstance, with the help of the Lord, at the beginning of the minor prophets (Hos. 1:1). (3) ומופת And an example. Comp. And Ezekiel shall be unto you an example (Ez. 24:24). שלש שנים וגו' Either in three years from that day, or three years, shall Egypt be in misfortune. (4) Ethiopia, that came to help them. וַחְַשׁוּפַי And my naked people. The first person refers either to the prophet, the people whose nakedness he indicated by going naked, or to God; the people whom God hath made bare. שת The back. Comp. 2 Sam. 10:14. ערות מצרים Either, To the shame of Egypt; or join וחשופי, mentioned before, also to ערות, so that ערות מצרים is in apposition to .שת (5) And they shall be afraid. The Israelites, that flee to Egypt, will fear. Their expectation. The country to which their eyes are directed for help. Their glory. Of whom—that is, of whose alliance—they were proud. (6) The inhabitant of this isle. The Israelites, who live in these islands near Egypt, will say, This has happened to those to whom we fled, etc.

(א) בשלוח, סרגון – יתכן היותו סנחריב או אחר, ואשדוד היתה לפלשתים. (ב) בעת, ופתחת השק – לאות כי הנביא היה לובש שקל, וזאת שאלה קשה, איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים, ואני אפרשנה בתחלת תרי עשר בעזרת השם. (ג) ויאמר, אות – ומופת, כמו (יחזקאל כ״ד:כ״ד) והיה יחזקאל לכם למפת. וטעם שלש שנים לשלש שנים מהיום או שלש שנים יהיה מצרים ברעה. (ד) כן, גלות כוש – שבאו לעזרם. וחשופי – בעבור שהנביא הלך ערום או שהשם חשפם. שת – הוא האחור הגזרת עד שתותיהם (שמואל ב י׳:ד׳). ערות מצרים – זאת ערות מצרים, או מלת וחשופי שת מושכת עצמה ואחרת עמה. (ה) וחתו – ישראל הבורחים אל מצרים. מכוש מבטם – שעיניהם תלויות אליהם. תפארתם – שהיו מתפארין בם. (ו) ואמר – היושב באיי הים סביבות מצרים מישראל. הנה – כן אירע לאלה שנסנו אליהם.

R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 20ר׳ אליעזר מבלגנצי ישעיהו כ׳

(א) ועכשיו אומר הנביא אילו נבואות נאמרו לי בשנת מות המלך אחז על מצרים ועל כוש על העתיד, ובשנת בא תרתן – שר צבא אשור אשדודה, אז נאמר לי איך ימכרו ביד מלך אשור. ואין אנו יכולים לומר שזה היה בבאו לצור על ירושלם שעדיין לא שלח ידו בכושיים שאז בהיותו בלכיש שלח רבשקה לירושלם ומשם נסע לשוב אל ארצו ששמע על תרהקה מלך כוש שיצא להלחם אתו. גם על פרעה היה מתפאר שלא יוכל לעזור את יהודה. ואם כבר שבה והגלה מצרים וכוש נערים וזקנים היה לו להתפאר עליהם כמו שהתפאר על חמת וארפד וספרוים. והרי על מה שעשו אבותיו התפאר על מה שעשה הוא עצמו ששבי מצרים וגלות כוש בידו ועמו במצור לא נתפאר. בתמיה. יאמר הלא את עצמו ואת עמו לא הושיע מידי ואיך יושיע אחרים. אלא ודאי סרגון הוא אסרחדון בן סנחריב ולא הספיק אביו לעלות על תרהקה מלך כוש ועל מצרים שהרי נהרג ועמד בנו ונלחם בהם אחרי מות אביו ועליו הוא אומר כן ינהג מלך אשור וגו׳. ואף מעשה אשדוד אחר מפלת סנחריב היה כי לא נתפאר על אחד מהם. וג׳ שנים היה בין מעשה אשדוד למעשה כוש ומצרים. (ב) ופתחת – אזור חגורת השק מעל מתניך – שחגרת על ישראל שגלו מעל אדמתם. כענין שלמטה ויקרא י״י אלהי צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק. וכענין על זאת חגרו שקים ספדו והילילו ואני בחלותם לבושי שק. וכהנה רבות שמלמדים לך הנביאים ואנשי קדש חוגרים שקים בצרת עמם. ועל זה אמר הנביא אכן חליינו הוא נשא. גם על יורם בן אחאב אתה רואה שלבש שק על בשרו מבית בצרת עמו. ואם תאמרו היכן הגיד לנו הכתוב שחגר שק, הרבה דברים במקרא שלא הגידם הכתוב תחלה. ולפי דרכו מלמדך אותם והטעם לפי שלא רצה להפסיק שיטתו על כך ולא בא לו מקום לכך. ושק יורם יוכיח, היכן הגיד לך הכתוב שלבש שק שהוא אומר וירא העם כי שק על בשרו מבית. ופתוח זה – על כרחנו כמו מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם. וכמו לא נפתח אזור חלציו. ועל כרחנו שק במתנים בכל מקום בחגירה הוא. וגם לשון מעל מתניך – לשון סלוק הוא דמיון מעל רגלך. ולשון פתוח אינו לשון דביקות כלל. ונעלך תחלוץ מעל רגלך – ולא לאבלות שהרי מסלק השק. וגם אין חליצת נעל במקרא דרך איבול אלא לאות ולמופת כמו שמפרש והולך. ערום ויחף – מכוסה קצת. כמו חפה ארז ויחף מזבח ארז. ולא ערום ועריה, מגולה הכל. יחף – כמו יעפים, יגעים. (ד) וחשופי שת – מאחור שהיא ערות מצרים – שנוהגים בגלוי זה ערוה וקלון. כמו כי תועבת מצרים כל רעה צאן. וחשופי – כמו חייתו שדי. ואורגים חורי. וקרע לו חלוני. שת – כמו עד שתותיהם. (ה) וחתו ובשו – כושיים מארץ כוש ומערי מבצריה שהיו מבטם וצפייתם ומבטחם. וכן מצריים מארץ מצרים וממבצריה שהיו מתפארים בה להשתגב. (ו) ישב האי הזה – הנותר בין יארי מצרים ונהרי כוש הנה כך הוא מצרים הגדולה והבצורה וכוש הרחבה והחזקה אשר היה לנו לנוס שם לעזרה. ואין לומר האי הזה ירושלם שאין אי אלא בימים ובנהרות וירושלם הרים סביב לה ועוד לכוש לא ירדו ישראל לעזרה.

Radak Yeshayahu 20רד״ק ישעיהו כ׳

(א) בשנת בא תרתן – זה הענין היה בשנת ארבע עשרה שנה לחזקיהו מלך יהודה שבא על ירושלים ושמע על תרהקה מלך כוש שיצא להלחם עמו ונסע משם ונלחם עם מצרים ועם כוש וכבשם ובא עם השבי וחזר לירושלים וקודם לכן באותה שנה שלח תרתן לאשדוד ולכדה, ואז נאמרה נבואה זו לישעיה כי כמו שלכד מלך אשור אשדוד כן ילכד מצרים וכוש, ויש מפרשים כי שלש שנים קודם שבא לירושלם מלך אשור היה זה שבא תרתן לאשדוד ולכדה ואז נאמרה נבואה זו לישעיה, כי לסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבות מצרים ואת גלות כוש כמו שאמר שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש, ולפירושינו שלש שנים ידבק עם הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף, אמר כי שלש שנים הלך וזה אות ומופת על מצרים ועל כוש כי כן ילכו הם. סרגון – הוא סנחריב, ורבותינו ז״ל אמרו שמונה שמות יש לו. (ב) בעת ההיא – ביד ישעיהו הנביא פורענות מצרים וכוש דבר בידו, ואמר לו שיעשה האות בעצמו שיהיה סימן, להם וילך ערום ויחף, ומה שאמר לו ופתחת השק לפי שהיה לובש שק על גלות השבטים ומתאבל עליהם, ואמר לו שיפתח אותו השק שהיה חגור על בשרו ועל מתניו ויחלוץ נעליו וילך ערום ויחף. ויעש כן – הלוך ערום ויחף, הדבר הזה אין לפרשו כמשמעו שצוה האל את הנביא שילך ערום ויחף חלילה, וכן מה שאמר האל להושע קח לך אשת זנונים, וכן מה שאמר ליחזקאל והעברת על ראשך ועל זקנך תער, וכן מה שאמר לו שיאכל עוגת שעורים אפויה בצפיעי הבקר, וכל אלו והדומים להם אינם דברים שיצוה האל לנביאיו לעשותם, אלא הכל היה במראה הנבואה שהיה רואה הנביא במראה הנבואה שהיה מצוה אותו האל שיעשה כך והיה עושה כך במראה הנבואה ההיא, ואף על פי שיאריך הזמן כמו בזאת הנבואה שלש שנים ובנבואת הושע וילך ויקח ותהר ותלד בן ואחר כך ותהר ותלד בת כל זה במראה הנבואה, ואף על פי שיראה שהיה זמן רב הכל היה במראה הנבואה בפעם אחת. ונעלך – אמר לשון יחיד דרך כלל, ויונתן תרגם ופתחת השק בהפך העניין ותיסר סקא בחרצך. (ג) ויאמר – כן שמע במראה הנבואה אחר שהלך ערום ויחף שהיה ה׳ קורא אותו ואומר כאשר הלך עבדי ישעיהו אות ומופת מה שעשה עבדי ישעיהו זה כאשר צויתיו לאות ולמופת על מצרים ועל כוש עשה כן להודיע כי כן ילכו הם לפני שוביהם. (ד) כן ינהג – אמר וחשופי שת אחר שאמר ערום ויחף כי הגנות בלכתם ערומים הוא שילכו חשופי ערוה כמו שעשה מלך עמון במלאכי דוד לגנות, ויכרות את מדויהם בחצי עד שתותיהם. וחשופי – כמו וחשופים, וכן וקרע לו חלוני כמו חלונים, והדומים להם. ושת – הוא כנוי לעגבות לערוה, וכן עד שתותיהם, ואמר ערות מצרים והוא הדין לכוש כי כבר זכר שניהם, ומה ששנה הענין במצרים לרוב גנותם כמו שאמר עליהם גדלי בשר אשר בשר חמורים בשרם. (ה) וחתו ובשו – על ישראל אמר שהיה בטחונם בכוש ובמצרים לפי שהיו בעלי מלחמה למלך אשור, כמו שאמר על תרהקה מלך כוש יצא להלחם אתך, ועל יהודה ובנימן אמר ועל השרידים שנשארו מעטים בארץ כי עשרת השבטים בכלל כבר גלו בשנת שש לחזקיהו וכאשר נהג מלך אשור את שבות מצרים וגלות כוש היה בשנת ארבע עשרה לחזקיהו והיו מביטים לכוש שילחמו למלך אשור ומתוך כך ימלטו מידו, וכן היו מתפארים להנצל על ידם ממלך אשור וכאשר יראו מפלת כוש ומצרים ביד מלך אשור יחתו ויבשו. (ו) ואמר האי, – ארץ ישראל כי היא על גבול הים. אשר נסנו שם לעזרה – כתרגומו דהוינא סבירין למערק לתמן לסעיד לאשתזבא מן קדם מלכא דאתור עד כען נפשיהון לא שזיבו ואיכדין נשתזיב אנחנא.

Abarbanel Yeshayahu 20 Introductionאברבנאל ישעיהו כ׳ הקדמה

הכוונה הכוללת בנבואה השלשה עשר הואת היא להודיע לבני יהודה שהיו בוטחים בעזרת מצרים וכוש שעוד מעט ינהג מלך אשור את שנים ולכן יבושו מהיותם בוטחים בהם. והיותר נכון שלא היה זה עדין התרהקה מלך כוש שנאמר בספר מלכים שיצא להלהם עם סנחריב בהיותו על ירושלם אבל היה מה שגזבר פאן קודם זה שלש שנים ששלח סנחריב שהוא עצמו הנקרא סרגון כי שמות רבים היו לו כמו שאמרו חכמים ז"ל בהיותו בבבל ותרתן אולי שהיה שר צבאו או מלך מן המלכים הסרים אל משמעתו ללכת להלחם באשדוד וילכדה וכן כתב רש"י למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים קודם מפלת סנחריב ובמו שיתבאר בפסוקים:

Shadal Yeshayahu 20שד״ל ישעיהו כ׳

(הקדמה) נבואה על חיל מלך אשור שיכה את מצרים ואת כוש, שהיו קצת מאנשי יהודה בוטחים בהם. (א) תרתן – מצאנוהו גם בימי סנחריב (מלכים ב י״ח:י״ז), והנכון כדעת רוזנמילר וגיזניוס שהיה סרגון בין שלמנאסר וסנחריב, והוא נלחם במצרים וכוש, והוליך מהם רבים בשבי ואחר כך הלך לו, וחזרו מצרים וכוש להיות בני חורין כבראשונה, אלא שמלכות מצרים הושפלה, וכוש על ידי גבורת תרהקה גדלה והצליחה, והנה ראה ה׳ כי בני יהודה בראותם מלך אשור הולך וגדל היו פונים להשען על מצרים, על כן קדם להודיעם כי מצרים וכוש עתידים למוט לפני אשור, ואם כן אין ראוי לבטוח בהם. והנה תרתן היה בימי סרגון, והיה חי גם בימי סנחריב, אף על פי שאולי היה זקן, ועל כן נזכר במלכים תחלה לכל שרי סנחריב. אשדוד – עיר בארץ פלשתים, והיתה חזקה ובצורה מאד, וכתב הירודוט כי פסאמיטיכוס צר עליה כ״ט שנה ואחרי כן לכדה. והנה מלך אשור ברצותו ללכת על מצרים היה צריך ללכוד תחלה את אשדוד שהיתה בדרום ארץ ישראל וקרובה למצרים, ואולי באותו זמן היתה ביד מצרים, ונראה כי צר עליה תרתן שלש שנים, ומה שכתוב בשנת בא תרתן אשדודה וילחם באשדוד וילכדה, אין הכוונה שלכדה בשנה אחת, אלא שהנבואה היתה לישעיה בשנת בוא תרתן, ותרתן זה נלחם אחרי כן באשדוד וילכדה, והוא סוף המאורע. (ב) דבר ה׳ ביד ישעיהו – דבר לישראל ביד ישעיה פורענות מצרים וכוש (רד״ק), והדבור ביד ישעיה איננו הצווי שנצטוה ישעיה (לך ופתחת השק), כי אז היה ראוי שיאמר דבר ה׳ אל ישעיה, אך ביד ישעיה משמע מה שהודיע ה׳ לישראל על ידי ישעיה והכוונה על הנבואה שאחר הצווי, שהיא כן ינהג וגו׳, והצווי אינו אלא כהקדמה אל הנבואה, ומלת לאמר היא על הצווי שהיה הקדמה לנבואה. ופתחת השק – הסר מעל מתניך חגורת השק שאתה רגיל לחגור. לשון ופתחת הוא הפך החגירה, כטעם אל יתהלל חוגר כמפתח (מלכים א כ׳:י״א), והשק היה מין אזור שחוגרים על המתנים, על כן על הרוב נמצא אצל שק לשון מתנים, או לשון חגירה, או פתוח, ועל המעט מצאנו אצלו לשון לבישה או כסוי {יונה ג׳:ה׳-ו׳, תהלים ל״ה:י״ג, ס״ט:י״ב, אסתר ד׳:א׳, מלכים ב י״ט:א׳, ישעיה ל״ז:א׳} ואז הכוונה על בגד של שק. והנה נראה מכאן שהיה השק על מתני ישעיה קודם לכן, ונראה שהיה כן דרך הנביאים לחגור שק, להבדל משאר העם הרודפים אחרי התענוגים והמוֹתָרות, כטעם יבושו הנביאים וגו׳ ולא ילבשו אדרת שער למען כחש (זכריה י״ג:ד׳) וכן אליהו היה איש בעל שער ואזוֹר עור אָזוּר במתניו {מלכים ב א׳:ח׳}, וטעם בעל שער שהיה לבוש אדרת שער (גיזניוס), וכאשר הסיר ישעיה את השק מעל מתניו, היה בגדו נפתח והיה אפשר שיהיה קצת מבשרו נראה, והנה היה נקרא ערום כי היה במצב המביא לידי בושה (עיין בכורי העתים תקפ״ז עמוד 187- 188), ואם היה לשון ערום מורה על העדר כל מיני לבוש, מה צורך להזכיר אחריו ויחף? והנה אין צורך לדברי ראב״ע רמב״ם {מורה נבוכים חלק ב פרק מ״ו} ורד״ק החושבים שהיה כל זה בחזיון, ואין ספק כי באמרו אות ומופת על מצרים ועל כוש, היתה הכוונה שיעשה הדבר הזה לעיני כל העם, ויפה האריך בזה דון יצחק {אברבנאל}, ויונתן החליף הענין על דרך הנתיב הי״ג, ותרגם: ותיסר שקא בחרצך, כדי שלא יהיה הנביא ללעג ולקלס לאנשי דורו בשמעם שהיה הולך בלי חגורה ובגדיו פתוחים. (ג) שלש שנים אות ומופת – מאז בתחלת הסירו השק מעל מתניו היה דבר ה׳ כן, כי גלוי היה לפניו שימשך מצור אשדוד שלש שנים, והיה ישעיה מודיע לבני יהודה כי כמו שהוא הולך ערום ויחף, וזה יהיה במשך שלש שנים אות ומופת וגו׳, כן ינהג וגו׳. (ד) וחשופי שת – שת ל׳ שתות שענינו יסוד, וכן עד שתותיהם (שמואל ב י׳:ד׳) יסודם, כלומר מקום הישיבה. חשופי – איננו סמוך ע״ד לשון סורי (כדעת Alting ואחרים) כי אין הפתח בסמיכות הרבים משפט פרטי בלשון סורי, אלא כל צר״י שאחריו יו״ד הם קוראים אותו בהרחבה ועושים אותו פתח (עי׳ אוהב גר עמוד 100) ולא יתכן שיבטא הנביא הצר״י תמיד על דרך המִבְטָא העברי ופעם אחת על פי המבטא הסורי. אך חשופַי נפרד וטעמו חשופִים, כמו חלונַי {ירמיהו כ״ב:י״ד}, שָדַי {דברים ל״ב:י״ג}, ובא התאר בלא סמיכות, כמו מלֻבּשים בגדים בגרן (מלכים א כ״ב:י׳). וחשופי שת ערות מצרים – קשה מאד חבור המלות האלה, ונראה לי כי ערות מצרים הוא פירוש ותאר למלת שֵת, אמר שיהיו חשופים בשת שלהם, והוסיף ואמר כי השת הוא ערות מצרים, כלומר שהיה גלוי השת בושה גדולה למצרים יותר משאר אומות, וזה כי להיותם שטופים בזמה ובמשכב זכור היה גלוי השת חרפה אצלם יותר, כי היה מזכיר עון ותועבה. (ה) וחתו ובשו – אחרים שהיו בוטחים בהם ותולים עיניהם אליהם (כטעם הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו׳, תהלים קכ״ג:ב׳) והם כת מגדולי יהודה ושריה. (ו) האי הזה – המקום הזה, הוא ארץ יהודה. הנה כה מבטנו – הנה כה היה מי שהיינו מביטים אליו. והנה סוף הנבואה הזאת הוא עקר המכוון בה והוא שאין ראוי להשען על מצרים.