Difference between revisions of "Two Accounts of Creation: Bereshit 1–2/5"
Jump to navigation
Jump to search
EN/HEע/E
m |
|||
| Line 41: | Line 41: | ||
<h3 xml:lang="HE">רשב"ם בראשית א':כ"ז</h3> | <h3 xml:lang="HE">רשב"ם בראשית א':כ"ז</h3> | ||
<text xml:lang="HE"><b>זכר ונקבה ברא אותם</b> – כמו שמפרש לפנינו ויקח אחת מצלעותיו, כלל ואח"כ פירש. וכן מצאתי בל"ב מדות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי שלמד מפסוק זה כלל ואח"כ פרט.</text> | <text xml:lang="HE"><b>זכר ונקבה ברא אותם</b> – כמו שמפרש לפנינו ויקח אחת מצלעותיו, כלל ואח"כ פירש. וכן מצאתי בל"ב מדות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי שלמד מפסוק זה כלל ואח"כ פרט.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="RadakBereshit2-4-5"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Radak Bereshit 2:4-5</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">רד"ק בראשית ב':ד'-ה'</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">(ד) <b>...</b>ואמר ה' אלהים, ובכל מעשה בראשית לא נזכר אלא אלהים, לכך אמרו חז"ל (ב"ר י"ג) נקרא שם מלא על עולם מלא, וכתב החכם ר' אברהם בעבור שאין בארץ דבר עומד אלא נשמת האדם לבדו על כן לא נמצא השם הנכבד נזכר במעשה בראשית רק בשם אלהים כדמות הדיבורים שנקראו שפה ולשון בעבור שיראו שממנה יצאו וכן נשמת האדם העליונה נקראת לב והלב גוף, והיא איננה גוף, רק בעבור היות הלב המרכבה הראשונה נקראת כן, וכן בעבור היות כל מעשי השם על ידי המלאכים עושי רצונו על כן נקרא על שמם, ונתחבר שם ה' עמו בעבור האדם שנברא בתכלית מעשה בראשית בעבור הנשמה העליונה שיש בו שהיא עומדת ולא נאמר ה' לבדו עד שנולד קין; ועוד נכתוב הטעם שכתב בו החכם הזה. <br/>(ה) <b>וכל שיח השדה</b> – פרט הנה מעשי בראשית מה שלא זכר, ומה שקרה לו לאדם ביום שנברא, בקצת שנבראו יום שלישי ויום ששי הנמצאים עמו ביבשה, ולפי שעתיד לזכור ענין עץ החיים ועץ הדעת שהם מכלל הצמחים ספר תחלה איך היתה הצמיחה, ואמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, ענינו אילן, וכן תחת אחד השיחים (ברא' כ"א ט"ו) ר"ל כי אע"פ שכתוב למעלה תדשא הארץ לא הדשיאה הארץ מיד כי עדין לא המטיר ה' על הארץ, ואדם אין לעבוד, כי שני דברים האלה צריכה האדמה להוציא צמחה, וכל זה לא היה ביום השלישי בתחלתו עדיין, ואיך הוציאה הארץ צמחה ? שעלה אד מן הארץ בכח המאורות שנתלו ברקיע והשקה את כל פני האדמה ואז הדשיאה והוציאה צמחה אע"פ שלא היה אדם לעבודת האדמה, כי לא כל הצמחים צריכים לעבודת האדמה אלא אותם שהם למאכלו, כמו שאמר במזמור ברכי נפשי את ה' (ק"ד) "ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ" ומה שאמר תחלה, כי לא המטיר ה' אלהים ואחר כן אמר ואד יעלה מן הארץ ולא אמר בשניהם כי לא המטיר השם או אד העלה, להודיע כי פעולת המטר מהאד והאל הוא הממטיר על יד האד העולה ברצון האל בטבעו ששם בו. והגאון רבי סעדיה פירש ולא אד יעלה מן הארץ, ולא שזכר או אין עומד במקום שנים, וכן פירש, כי לא היה בתחלת העולם לא אדם שיזרע ויטע, ולא אד שיעלה וישקה אלא ברא הקב"ה בגזירותיו הכל מתוקן. ומה שאמר ולא אד יעלה אחר שכבר אמר כי לא המטיד, ודי לו בזה, נאמר, כי אד יעלה הוא פירוש כי לא המטיר, להודיע כי האל הוא הממטיר על ידי האד כי זה תחלת הספור במטר ככתוב. ובב"ר (פ' י"ג) הכא אתאמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ והכא את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה אתמהא? אמר רבי חנינא להלן לגן עדן וכאן ליישובו של עולם. תני רבי חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים, ואחר שפירש יציאת הצמחים איך היתה פירש גם כן יצירת האדם שזכר, באמרו ויברא אלהים את האדם, ופירש עתה איך היתה יצירתו כי שאר ב"ח שהוציאה הארץ וששרצו המים יצאו עם נפשם וגופם שהוציאה אותם תולדת הארץ, המים, האויר. והאש כן בשעת יצירתם, כי הנפש גם כן היא מארץ ומהמים ומהאויר ומהאש כמו הגוף, אבל האדם היתה יצירתו בענין אחר.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="RadakBereshit2-19"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Radak Bereshit 2:19</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">רד"ק בראשית ב':י"ט</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE"><b>ויצר</b> – ביו"ד אית"ן לבד ויו"ד השורש נעלמה מהכתיבה, ופירושו וכבר יצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, ובכלל חית השדה הבהמה כמו שפרש בפסוק ויקרא האדם, ונוצרו מן האדמה טרם האדם; וכיון שברא האדם ואמר לו שימשול בהם, הביאם לפניו לאמר שימשול על כולם כמו שהיה רואה אותם, כעבד לפני מושל, ושיקרא להם שמות לפי טבעם הנתון בהם כפי חכמתו שנתן האל בו יותר על כולם. </text> | ||
</source> | </source> | ||
Version as of 11:23, 20 April 2015
Two Accounts of Creation
Sources
Classical Texts
Mishnat R. Eliezer 1משנת רבי אליעזר א'
| מכלל שאחריו מעשה ואינו אלא פרטו שלראשון כיצד. ויברא אלהים את האדם בצלמו, הרי כלל, ואחר כך פירט את מעשיו, וייצר ייי אלהים את האדם, ויפל ייי אלהים תרדמה על האדם, ויבן ייי אלהים את הצלע. השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו שלראשון. כיוצ' בד' אתה אומ' חזון ישעיהו בן אמוץ, הרי זה כלל, ואחר כך הוא פורט בשנת מות המלך עזיהו, בשנת מות [עמוד 25] המלך אחז, ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו. השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו שלראשון. |
Medieval Texts
Rashi Bereshit 2:5רש"י בראשית ב':ה'
| טרם יהיה בארץ – כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא, ואינו לשון קודם, ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים, וזה מוכיח, ועוד אחר (שמות ט ל) כי טרם תיראון, עדין לא תיראון ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם. וכל עשב השדה טרם יצמח – עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי. כי לא המטיר – ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צרך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים. ה' אלהים – ה' הוא שמו, אלהים שהוא שופט ושליט על כל, וכן פרוש זה בכל מקום לפי פשוטו, ה' שהוא אלהים. |
Rashi Bereshit 2:8רש"י בראשית ב':ח'
| מקדם – במזרחו של עדן נטע את הגן ואם תאמר הרי כבר כתב (לעיל א כז) ויברא אלהים את האדם וגו'. ראיתי בברייתא של ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי משלושים ושתים מדות שהתורה נדרשת, וזו אחת מהן כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון. ויברא את האדם זהו כלל, סתם בריאתו מהיכן וסתם מעשיו, חזר ופירש וייצר ה' אלהים וגו', ויצמח לו גן עדן, ויניחהו בגן עדן, ויפל עליו תרדמה, השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו של ראשון. וכן אצל הבהמה חזר וכתב ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה (ב יט), כדי לפרש ויבא אל האדם לקרות שם, וללמד על העופות שנבראו מן הרקק. |
Rashi Bereshit 2:19רש"י בראשית ב':י"ט
| ויצר וגו' מן האדמה – היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה (לעיל א כה) ויעש אלהים את חית הארץ וגו', אלא בא ופירש שהעופות מן הרקק נבראו, לפי שאמר למעלה מן המים נבראו וכאן אמר מן הארץ נבראו ועוד למדך כאן שבשעת יצירתן מיד בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם. ובדברי אגדה יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו (דברים כ יט) כי תצור אל עיר, שכבשן תחת ידו של אדם. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה וגו' – סרסהו ופרשהו כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם. |
Rashbam Bereshit 1:27רשב"ם בראשית א':כ"ז
| זכר ונקבה ברא אותם – כמו שמפרש לפנינו ויקח אחת מצלעותיו, כלל ואח"כ פירש. וכן מצאתי בל"ב מדות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי שלמד מפסוק זה כלל ואח"כ פרט. |
Radak Bereshit 2:4-5רד"ק בראשית ב':ד'-ה'
| (ד) ...ואמר ה' אלהים, ובכל מעשה בראשית לא נזכר אלא אלהים, לכך אמרו חז"ל (ב"ר י"ג) נקרא שם מלא על עולם מלא, וכתב החכם ר' אברהם בעבור שאין בארץ דבר עומד אלא נשמת האדם לבדו על כן לא נמצא השם הנכבד נזכר במעשה בראשית רק בשם אלהים כדמות הדיבורים שנקראו שפה ולשון בעבור שיראו שממנה יצאו וכן נשמת האדם העליונה נקראת לב והלב גוף, והיא איננה גוף, רק בעבור היות הלב המרכבה הראשונה נקראת כן, וכן בעבור היות כל מעשי השם על ידי המלאכים עושי רצונו על כן נקרא על שמם, ונתחבר שם ה' עמו בעבור האדם שנברא בתכלית מעשה בראשית בעבור הנשמה העליונה שיש בו שהיא עומדת ולא נאמר ה' לבדו עד שנולד קין; ועוד נכתוב הטעם שכתב בו החכם הזה. (ה) וכל שיח השדה – פרט הנה מעשי בראשית מה שלא זכר, ומה שקרה לו לאדם ביום שנברא, בקצת שנבראו יום שלישי ויום ששי הנמצאים עמו ביבשה, ולפי שעתיד לזכור ענין עץ החיים ועץ הדעת שהם מכלל הצמחים ספר תחלה איך היתה הצמיחה, ואמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, ענינו אילן, וכן תחת אחד השיחים (ברא' כ"א ט"ו) ר"ל כי אע"פ שכתוב למעלה תדשא הארץ לא הדשיאה הארץ מיד כי עדין לא המטיר ה' על הארץ, ואדם אין לעבוד, כי שני דברים האלה צריכה האדמה להוציא צמחה, וכל זה לא היה ביום השלישי בתחלתו עדיין, ואיך הוציאה הארץ צמחה ? שעלה אד מן הארץ בכח המאורות שנתלו ברקיע והשקה את כל פני האדמה ואז הדשיאה והוציאה צמחה אע"פ שלא היה אדם לעבודת האדמה, כי לא כל הצמחים צריכים לעבודת האדמה אלא אותם שהם למאכלו, כמו שאמר במזמור ברכי נפשי את ה' (ק"ד) "ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ" ומה שאמר תחלה, כי לא המטיר ה' אלהים ואחר כן אמר ואד יעלה מן הארץ ולא אמר בשניהם כי לא המטיר השם או אד העלה, להודיע כי פעולת המטר מהאד והאל הוא הממטיר על יד האד העולה ברצון האל בטבעו ששם בו. והגאון רבי סעדיה פירש ולא אד יעלה מן הארץ, ולא שזכר או אין עומד במקום שנים, וכן פירש, כי לא היה בתחלת העולם לא אדם שיזרע ויטע, ולא אד שיעלה וישקה אלא ברא הקב"ה בגזירותיו הכל מתוקן. ומה שאמר ולא אד יעלה אחר שכבר אמר כי לא המטיד, ודי לו בזה, נאמר, כי אד יעלה הוא פירוש כי לא המטיר, להודיע כי האל הוא הממטיר על ידי האד כי זה תחלת הספור במטר ככתוב. ובב"ר (פ' י"ג) הכא אתאמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ והכא את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה אתמהא? אמר רבי חנינא להלן לגן עדן וכאן ליישובו של עולם. תני רבי חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים, ואחר שפירש יציאת הצמחים איך היתה פירש גם כן יצירת האדם שזכר, באמרו ויברא אלהים את האדם, ופירש עתה איך היתה יצירתו כי שאר ב"ח שהוציאה הארץ וששרצו המים יצאו עם נפשם וגופם שהוציאה אותם תולדת הארץ, המים, האויר. והאש כן בשעת יצירתם, כי הנפש גם כן היא מארץ ומהמים ומהאויר ומהאש כמו הגוף, אבל האדם היתה יצירתו בענין אחר. |
Radak Bereshit 2:19רד"ק בראשית ב':י"ט
| ויצר – ביו"ד אית"ן לבד ויו"ד השורש נעלמה מהכתיבה, ופירושו וכבר יצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, ובכלל חית השדה הבהמה כמו שפרש בפסוק ויקרא האדם, ונוצרו מן האדמה טרם האדם; וכיון שברא האדם ואמר לו שימשול בהם, הביאם לפניו לאמר שימשול על כולם כמו שהיה רואה אותם, כעבד לפני מושל, ושיקרא להם שמות לפי טבעם הנתון בהם כפי חכמתו שנתן האל בו יותר על כולם. |
