EN/HEע/E

Who Accompanied Yitro?

Sources

Shemot 18:2-6שמות י״ח:ב׳-ו׳

(2) And Yitro, Moshe's father-in-law, took Zipporah, Moshe's wife, after he had sent her away, (3) and her two sons; of whom the name of one was Gershom; for he said: 'I have been a stranger in a strange land'; (4) and the name of the other was Eliezer: 'for the God of my father was my help, and delivered me from the sword of Pharaoh.' (5) And Yitro, Moshe's father-in-law, came with his sons and his wife to Moshe into the wilderness where he was encamped, at God's mountain. (6) And he said to Moshe: 'I your father-in-law Yitro am coming to you, and your wife, and her two sons with her.'

(ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. (ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. (ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. (ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים. (ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ.

Josephus Antiquities 3:3:1יוספוס קדמוניות היהודים ג׳:ג׳:א׳

NOW when Raguel, Moses's father-in-law, understood in what a prosperous condition his affairs were, he willingly came to meet him, and Moses and his children, and pleased himself with his coming.

ולרעואל, חותנו של משה, נודעה הצלחתו והוא יצא לקראתו וקיבל אותו ואת צפורה ואת בניהם בשמחה.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:5תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:ה׳

And Jethro the father-in-law of Mosheh, and the sons of Mosheh, and his wife, came to Mosheh at the desert in which he was sojourning hard by the mountain upon which the glory of the Lord was revealed to Mosheh at the beginning.

ואתא יתרו חמוי דמשה ובנוי דמשה ואינתתיה לות משה למדברא דהוא שרי תמן סמיך לטוורא דאיתגלי עלוי יקרא דייי למשה מן שירויא.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:5-6אבן עזרא שמות פירוש שני י״ח:ה׳-ו׳

(ה) ויבא – הזכיר הכתוב דרך מוסר בבואו אל משה, כי יתרו הולך בראשונה, ואחריו בני משה, ואחר כן האשה כמשפט. אשר הוא חנה שם – כי ימים רבים חנה שם. (ו) ויאמר – וכבר אמר אל משה לפני באו על ידי שליח או באגרת כתובה. אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך – שהיא העיקר, ושני בניה עמה.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 18:2-3,6ר׳ יוסף בכור שור שמות י״ח:ב׳-ג׳,ו׳

(ב) ויקח יתרו – הנה אמר כי באה השמועה עד יתרו, ועתה מספר מה שעשה יתרו. כי לאחר שהביא משה ציפורה ובניה למצרים, כדכתיב: ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' וישב ארצה מצרים (שמות ד':כ'), אחרי כן ויקח יתרו {חותן משה} את צפורה {אשת משה} ממצרים והביאה אצלו למדין, להיות עומדת ומשמרת. אחר שילוחיה – כל מה שאדם נותן לבתו בשעה שמשיאה לבעל נקראים שלוחים, שעל ידי כן משלחה מביתו. וכן כתב שלוחים על מ{ו}רשת גת (מיכה א':י"ד), ויתנה שילוחים לבתו אשת שלמה (מלכים א ט':ט"ז) – שנתן אותה העיר שילוחים לבתו. ויתרו, כיון שראה שמשה מתאחר לשם, לקח את צפורה משם, להיות עומדת אחר שילוחיה – סמוך לשילוחיה – הקרקעות שניתנו לה כשנישאת לבעל, לעבדם ולשמרם. (ג) ואת שני בניה – כשהביאה אצלו למדין, הביא בניה עמה. (ו) ויאמר אל משה אני חותנך יתרו – על ידי שליח, ומקרא קצר הוא. אי נמי: הכי אמר לו במצרים כשהביא את צפורה למדין, ואמר לו משה: איני יכול לשוב, כי הקב"ה מוציא על ידי את ישראל ממצרים. אמר לו יתרו: הנח את צפורה שאוליכנה אחר שילוחיה, אותה ובניה. וכשתוציאם, אני חותנך יתרו בא אליך, למקום שאשמע שאתה שם, ואשתך ושני בניה עמה, ועתה בא. ומשה כשידע שהוא בא, יצא לקראת ח{ו}תנו.

Ramban Shemot 18:1רמב״ן שמות י״ח:א׳

והנה יהיה פירוש הכתוב ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם ויבא אל הר האלהים, כי אל ההר בא ושם עמד, והוא כמו שאמר ויבא אל הר האלהים חורבה, וכן ויפגשהו בהר האלהים (לעיל ד כז), וכן רב לכם שבת בהר הזה (שם ד כז). ומן ההר שלח אליו אני חותנך יתרו בא אליך, ויצא אליו משה. ולא נצטרך לומר כי "ויאמר" יהיה מוקדם.

Zohar Yitro (69b)זוהר יתרו (ס״ט:)

And her two sons - Why are they called "her two sons" and not "sons of Moses"? R. Chiyya said because she had brought them up. R. Elazar, however, explained it differently, saying that because Moses had united himself with a supernal sphere of holiness, it would have been irreverent to call them "his sons," although they were in fact his sons, and later, when he had separated himself for the time being from the Shekhinah, and went out to meet his father-in-law, we read: "And Yitro, Moshe's father-in-law, came with his sons and his wife." Said R. Shimon: 'Elazar, Elazar! I see that the beginning of your interpretation is quite right, but not the end. Certainly, because of the honor of the Shekhinah, who was united with him at the time, it is written, "her sons", but when it says afterwards "his sons" it refers not to Moshe but to Yitro, who begat sons after Moshe had come to him, like Lavan, who had no sons before Yaakov came and dwelt in his house. For Moshe's sake, and through his merit, did Yitro beget sons, whom he then brought with him to Moshe, so that they might all enter together under the wings of the Shekhinah. Therefore it says also in the following verse: "I your father-in-law Yitro am coming to you, and your wife, and her two sons with her." And that Yitro did have sons is definitely stated: "And the children of the Kenite, Moshe's father-in-law..." (Shofetim 1:16), and he left his sons to be with Moshe.'

ואת שני בניה אמר רבי חייא וכי בניה ולא בניו של משה, אלא בגין דאיהי אשתדלת אבתרייהו בלא בעלה קרא לון אורייתא בניה ולא בניו, א"ר יוסי אף על גב דבנוי דמשה הוו, מלה דקשוט בניה ודאי, ר' אלעזר אמר הא משה הוה מזדווג באתר אחרא קדישא עלאה ולאו יקרא דיליה למקרי לון בניו, השתא אף על גב דבנוי הוו בגין יקרא דההוא אתר דאזדווג ביה קרא לון בניה הכא, לבתר קרא לון בניו, מ"ט בגין דההוא שעתא דמטו הוה משה ממלל בשכינתא, לבתר דאתפרש ונפק לגבי חמוי כדין כתיב ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו וגו', אמר ר' שמעון אלעזר אלעזר אנא חמינא בפרשתא דא דאת שארי מלה כדקא יאות וסיומא לאו הכי, ודאי בגין יקרא דשכינתא אזדווגותא עלאה דאזדווג ביה במשה כתיב בניה ואי תימא והא כתיב ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה כלא איהו כללא חדא, ובניו בניו דיתרו דהא לבתר דאתא משה לגביה הוו ליה בנין, והכי הוה ביעקב דכיון דאתא לגביה דלבן ושוי דיוריה ביה הוו ליה בנין, אוף הכא משה כיון דשוי דיוריה ביתרו הוו ליה ליתרו בנין וכל ביתיה אייתי עמיה למיעל לון תחות גדפי דשכינתא ויתרו אמר למשה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ושני בניה כתיב ולא כתיב ושני בניך (ס"א ויבא יתרו חתן משה ובניו) בנין הוו ליה ליתרו דכתיב (שופטים א':ט"ז) ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים ובנוי שבק עם משה.

Minchah Belulah Shemot 18:5מנחה בלולה שמות י״ח:ה׳

ובניו ואשתו - של יתרו. אל המדבר - רצון הפסוק שתכלית בואם היה להיות במדבר אצל הר הא-להים במתן תורה, וזהו כמ"ד יתרו קודם מתן תורה בא.

HaKetav VeHaKabbalah 18:5הכתב והקבלה שמות י״ח:ה׳

ובניו. תיב"ע ובנוי דמשה, אבל במכדרשב"י איתא ובניו בניו דיתרו, דלבתר דאתא משה לגביה הוי' לי' בנין וכל ביתי' אייתי יתרו עמו למיעל לון תחות גדפי דשכינת', כי בני משה לא קראן הכתוב אחריו רק אחרי האם אשתך ושני בני', ולזה הקדים כאן הבנים לאשתו.

R. S.R. Hirsch Shemot 18:5רש״ר הירש שמות י״ח:ה׳

ובניו ואשתו – בפסוקים ב–ג המספרים על החלטת יתרו, ובפסוק ו שבו מודיע יתרו למשה על בואו, נקראים הבנים ״בניה״ – הבנים של צפורה. יתרו אינו רוצה להפריע למשה או להיות למעמסה עליו. משה שילח את אשתו ובניו הביתה אל יתרו, ואולי אינו נמצא עדיין במצב שיוכל להחזיקם אצלו. לפי זה, כוונת יתרו הייתה שבתו ונכדיו ימשיכו לשהות עמו, והוא לא בא אל המדבר כדי להביאם אל חתנו, אלא מתוך כיסופים וגעגועים אל ה׳ ואל חתנו. מאידך גיסא, פסוקנו מוסר את הדברים כהווייתם מנקודת המבט של משה: יתרו הוא חותנו של משה, הבנים הם בניו, וצפורה היא אשתו. משום כך נזכרים כאן הבנים לפני האשה. רשימת בני המשפחה מתחילה בלאו הכי בחותנו, ובפסוקנו היא מסתיימת באשתו האהובה, בבחינת ״אחרון אחרון חביב״.