Difference between revisions of "Why Was Hashem Angry at Bilam/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 22: Line 22:
 
<p>רבים רואים בחמורו המדבר הניסי של בלעם וכן בפגישתו עם המלאך, את החלקים הזכירים ביותר מהסיפור, אך אלו הם למעשה גם חלקים מבלבלים ביותר:</p>
 
<p>רבים רואים בחמורו המדבר הניסי של בלעם וכן בפגישתו עם המלאך, את החלקים הזכירים ביותר מהסיפור, אך אלו הם למעשה גם חלקים מבלבלים ביותר:</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>מדוע ה' מחליט להעביר לבלעם את מסרו באופן זה,&#160;במקום&#160;להביע את כעסו עליו ישירות?<fn>דבר זה קשה עוד יותר לאור העובדה שבלעם קיבל נבואה ותקשר עם ה' ישירות לאורך כל הסיפור.</fn> האם הנס (החמור רואה את המלאך, ויכול לדבר) באמת היה הכרחי על מנת להעביר נקודה זו?<fn>ראו <multilink><a href="RalbagBemidbar22-13-33" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBemidbar22-13-33" data-aht="source">במדבר כ״ב:י״ג-ל״ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBemidbar22-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar22-2" data-aht="source">במדבר כ״ב:ב׳</a><a href="AbarbanelBemidbar22-7" data-aht="source">במדבר כ״ב:ז׳</a><a href="AbarbanelBemidbar22-22" data-aht="source">במדבר כ״ב:כ״ב</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (בשאלתו האחת עשר על הפרק), המציינים שה' אינו עושה ניסים מיותרים. מאחר והמלאך יכול היה לתקשר ישירות עם בלעם, נדמה מיותר לתת לחמור יכולות דיבור, ויכולת לראות מלאכים. כפי שכותב רלב"ג: "ואם אמרנו שה׳ יתעלה עשה זה על דרך המופת, הנה ישאל שואל אי־זה תועלת היה בזה המופת...&#160; והוא מבואר שה׳ יתעלה לא יחדש המופתים ללא צורך". שאלה זו עולה בקנה אחד עם הדגש החוזר שלו, שניסים קשורים בכורח. להרחבה, ראו <a href="Philosophy:Miracles" data-aht="page">ניסים</a> ו<a href="Moshe's Epitaph – Signs and Wonders" data-aht="page">האותות והמופתים של משה</a>.</fn></li>
+
<li>מדוע ה' מחליט להעביר לבלעם את מסרו באופן זה,&#160;במקום&#160;להביע את כעסו עליו ישירות?<fn>קשה עוד יותר להסביר זאת, לאור העובדה שבלעם קיבל נבואה ותקשר עם ה' ישירות לאורך כל הסיפור.</fn> האם הנס (החמור רואה את המלאך, ויכול לדבר) באמת היה הכרחי על מנת להעביר נקודה זו?<fn>ראו <multilink><a href="RalbagBemidbar22-13-33" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBemidbar22-13-33" data-aht="source">במדבר כ״ב:י״ג-ל״ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBemidbar22-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar22-2" data-aht="source">במדבר כ״ב:ב׳</a><a href="AbarbanelBemidbar22-7" data-aht="source">במדבר כ״ב:ז׳</a><a href="AbarbanelBemidbar22-22" data-aht="source">במדבר כ״ב:כ״ב</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> (בשאלתו האחת עשר על הפרק), המציינים שה' אינו עושה ניסים מיותרים. מאחר והמלאך יכול היה לתקשר ישירות עם בלעם, נדמה מיותר לתת לחמור יכולות דיבור, ויכולת לראות מלאכים. כפי שכותב רלב"ג: "ואם אמרנו שה׳ יתעלה עשה זה על דרך המופת, הנה ישאל שואל אי־זה תועלת היה בזה המופת...&#160; והוא מבואר שה׳ יתעלה לא יחדש המופתים ללא צורך". שאלה זו עולה בקנה אחד עם הדגש החוזר שלו, שניסים קשורים בכורח. להרחבה, ראו <a href="Philosophy:Miracles" data-aht="page">ניסים</a> ו<a href="Moshe's Epitaph – Signs and Wonders" data-aht="page">האותות והמופתים של משה</a>.</fn></li>
 
<li>בהתחשב בכעסו של ה' על בלעם, ניתן לצפות כי בסוף הסיפור יתואר שינוי כלשהו בציוויו של ה' או במעשיו של בלעם. אולם, המלאך פשוט חוזר על דברי ה' שנאמרו קודם לכן כמעט מילה במילה, ובלעם ממשיך בדיוק כבעבר (ראו טבלה בהמשך). אם כן, מה הייתה מטרת ההתרחשות כולה?<fn>ראו <multilink><a href="AkeidatYitzchakBemidbarPeirush22" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakBemidbarPeirush22" data-aht="source">במדבר פירוש כ״ב</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> שכותב: "מה נתחדש ביציאת המלאך אחריו, אחר שפטרו באותן הדברים עצמן, שא״ל האל יתעלה מתחלה באומרו: קום לך אתם ואפס את הדבר וגו׳."</fn></li>
 
<li>בהתחשב בכעסו של ה' על בלעם, ניתן לצפות כי בסוף הסיפור יתואר שינוי כלשהו בציוויו של ה' או במעשיו של בלעם. אולם, המלאך פשוט חוזר על דברי ה' שנאמרו קודם לכן כמעט מילה במילה, ובלעם ממשיך בדיוק כבעבר (ראו טבלה בהמשך). אם כן, מה הייתה מטרת ההתרחשות כולה?<fn>ראו <multilink><a href="AkeidatYitzchakBemidbarPeirush22" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakBemidbarPeirush22" data-aht="source">במדבר פירוש כ״ב</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> שכותב: "מה נתחדש ביציאת המלאך אחריו, אחר שפטרו באותן הדברים עצמן, שא״ל האל יתעלה מתחלה באומרו: קום לך אתם ואפס את הדבר וגו׳."</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>

Version as of 11:59, 22 July 2019

למה כעס ה' על בלעם?

הקדמה

(הקליקו לנושא זה באמנות)

מדוע ה' שינה את דעתו?

בבמדבר כ״ב מתואר כיצד בלק, מלך מואב, ביקש מבלעם לקלל את בני ישראל. בלעם מתייעץ עם ה', אשר מסרב לתת לו אישור לעשות זאת ומצווה אותו:

 לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא.

בעקבות תשובתו של בלעם, בלק מנסה את מזלו פעם נוספת, ושולח שליחים נוספים על מנת שישכנעו את בלעם לחזור בו. על אף סירובו הקודם של ה', בלעם מבקש את אישורו פעם נוספת, ולמרבה ההפתעה, מקבל בפעם הזאת את התשובה ההפוכה:

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה.

מדוע ה' משנה את דעתו? האם קרה משהו בין שתי הבקשות שגרם לה' לחזור בו?

התחרטות נוספת

מבלבלת עוד יותר מהתחרטותו הראשונית של ה', היא תגובתו על מעשהו של בלעם שנעשה באישורו של ה'. מיד לאחר שבלעם עוזב עם המואבים, נאמר לנו שה' נמלא חמה ("וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא"). כיצד ניתן להבין תגובה זו? מדוע ה' כועס אם בלעם שרק עשה את המוטל עליו? כפי ששואל אברבנאל בשאלתו השמינית על פרק זה:

אם הוא יתברך הרשה את בלעם ללכת, ואמר לו: "אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם", איך אחרי שהלך נאמר: "ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך י״י בדרך לשטן לו", והוא לא הלך אלא ברשותו ובמאמרו?!

המלאך והאתון המדבר

רבים רואים בחמורו המדבר הניסי של בלעם וכן בפגישתו עם המלאך, את החלקים הזכירים ביותר מהסיפור, אך אלו הם למעשה גם חלקים מבלבלים ביותר:

  • מדוע ה' מחליט להעביר לבלעם את מסרו באופן זה, במקום להביע את כעסו עליו ישירות?1 האם הנס (החמור רואה את המלאך, ויכול לדבר) באמת היה הכרחי על מנת להעביר נקודה זו?2
  • בהתחשב בכעסו של ה' על בלעם, ניתן לצפות כי בסוף הסיפור יתואר שינוי כלשהו בציוויו של ה' או במעשיו של בלעם. אולם, המלאך פשוט חוזר על דברי ה' שנאמרו קודם לכן כמעט מילה במילה, ובלעם ממשיך בדיוק כבעבר (ראו טבלה בהמשך). אם כן, מה הייתה מטרת ההתרחשות כולה?3
פסוקים כ'-כ"א (לפני הפגישה) פסוק ל"ה (בסוף הפגישה)
וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה. וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ י״י אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר.
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק

וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב

משרת כנוע או איש מזימות ערמומי?

מקריאת פרק זה לבדו, ניתן היה לחשוב שבלעם הינו דמות חיובית.4 הוא מתנהג כמשרת נאמן של ה', פועל תמיד לאחר התייעצות עימו,5 ועוקב בקפידה אחר הוראותיו. הוא מקבל נבואה,6 וקורא לה' בשמו האמיתי (שם הויה), דבר המרמז לכך שהוא מכיר בעליונותו של ה'.

אולם, פסוקים רבים מאוחר יותר בתורה, מאתגרים את התפיסה הזו. בדברים כ״ג,7 משה מספר:

וְלֹא אָבָה י״י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ י״י אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ י״י אֱלֹהֶיךָ.

בניגוד לייצוג הכנוע של בלעם בסיפור שלנו, מפסוק זה משתמע שבלעם הלך למואב במזימה לקלל את בני ישראל, וה' היה צריך לבטל את תוכניתו המרושעת. בסוף ספר במדבר, בלעם מופיע פעם נוספת, וגם כאן תמימותו נדמית מוטלת בספק. בבמדבר ל״א:ח׳, כתוב שבלעם נהרג יחד עם מלכי מדיין במלחמה נגד בני ישראל, ובבמדבר ל״א:ט״ז ישנה הצדקה מסויימת למותו:

הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסׇר מַעַל בַּי״י עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת י״י.

מפסוק זה משתמע שעצת בלעם היא זו שהובילה את המדיינים לשכנע את בני ישראל לחטוא עם בעל פעור. מפסוק זה בלעם נראה לא כמשרת נאמן של ה', אלא כתככן הזומם להפיל את עם ישראל.

כיצד ניתן ליישב בין הסיפורים והפסוקים הללו? איזה סיפור מתאר את בלעם ה"אמיתי"? האם יש להבין את הסיפור המקורי באופן שונה לאור המידע שהובא לנו על בלעם מאוחר יותר בתורה, או, לקרוא מחדש את הפסוקים המאוחרים יותר לאור התנהגותו המופתית בסיפור הראשון?8   

שאלות נוספות

קושיות רבות ומהותיות פחות, יותר יכולות לספק הסבר אלו שהובאו לעיל:

  • "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא"‎ (כ"ב:י"ב) – כאשר בלעם אומר לקבוצת השליחים הראשונה שה' סירב להיענות לבקשתם, הוא מצטט רק חלק מתגובתו של ה', ומשמיט את החלק בו ה' אומר שאין לקלל את עם ישראל מכיוון שהם מבורכים. האם ישנה חשיבות להשמטה זו? מדוע בלעם בחר שלא לציין אמירה זו בפני השליחים? לחילופין, האם אפשרי שעל אף השמטת אמירה זו מהפסוקים, בלעם אכן העביר אותה לשליחים?
  • "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים" ‎‎ (כ"ב:כ') – נדמה שביטוי זה מיותר. מדוע ה' מוסיף את התנאי "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים"? האין זה ברור שהאנשים באו לקרוא לבלעם?
  • שרים שנעלמו‎ (כ"ב:כ"ב-ל"ד) – אף על פי שבלעם עוזב עם המואבים, (כ"ב:א'), הם לא מוזכרים כלל לאורך כל סיפור המלאך והחמור. לאן הם נעלמו? האם אפשרי שחרף היעדרותם מן הפסוקים, גם הם היו עדים להתרחשות?