Yaakov's Dream in Art/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

חלום יעקב באמנות

הקדמה

שלוש יצירות האמנות שנדונים כאן, "חלומו של יעקב" של ברטולומה מורילו (1665),1 המיניאטורה מההגדה של האחות,2 וסולם יעקב של ז'אק סטלה (1650),3 כולם מתארים את סצנת הפתיחה של פרשת ויצא, חלום יעקב בבית אל. אף על פי שכל תיאור מכיל רכיבים דומים (יעקב ישן, "סֻלָּם", ומלאכים), הפרטים השונים שכללו כל אחד מהאמנים מציעים פרשנויות שונות למה שראה יעקב בחלומו ומשמעות חזון זה.

השוואת התמונות

מורילו

מורילו מציב את הסצנה בנוף מיוער כהה. במרכז הקומפוזיציה אור פורץ בין העננים ומאיר את הסולם ומלאכיו. הכרובים לבושים בגלימות בצבע פסטל ונראים שלווים וחסרי דאגות כשהם מטפסים למעלה ולמטה. שני המלאכים בקצוות התחתונים של הסולם מסתכלים לעבר יעקב שנמצא ישן על הרצפה, כשמקל רועים וילקוט לצידו.

הגדת האחות

תמונה זו היא עיבוד פשטני יותר של הנושא, עם פחות דמויות ורקע יותר פשוט. הסולם חוצה את הקומפוזיציה באלכסון, ומשתרע מיעקב בפינה השמאלית התחתונה לשתי דמויות המציצות דרך ענן מסוגנן בפינה השמאלית העליונה.4 מלאך אחד עולה בסולם בעוד שלושה מלאכים אחרים מקיפים את יעקב על הרצפה. אחד מאלו יושב לרגליו של יעקב, ואילו אחר עומד מאחוריו, תומך בו כשהוא נשען לאחור.

סטלה

הציור של סטלה מעורר תחושה רדופה במקצת, כשהסצנה מוגדרת על רקע אפור, שנשבר על ידי פסים צהובים דמויי ברק. אלומת זהב מוזהבת עם מלאכים מחברת בין א-לוהים בחלק השמאלי העליון של התמונה ליעקב הישן למטה בצד הימנית. כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב, ובמרחק נראה כי עיר צפה באוויר.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

מעשי המלאכים

בציור של סטלה, המלאכים יורדים בסולם בזוגות ונראה שהם משוחחים זה עם זה, בלי לשים לב ליעקב. בהגדת האחות, לעומת זאת, חלק מהמלאכים כלל אינם בסולם אלא מרחפים מעל דמותו של יעקב. תמונתו של מורילו מציגה עמדת ביניים. בעוד שרוב המלאכים שלו פשוט מטפסים על הסולם ומתעלמים מיעקב, נדמה כי אחד המלאכים בתחתית הסולם נפרד ממנו לשלום ומלאך אחר עומד לברך אותו.

הבדלים אלו קשורים לדבר שאינו מפורש בטקסט המקראי. אף על פי שהפסוקים אומרים שהמלאכים היו עולים ויורדים בסולם, הם אינם מרחיבים יותר על מעשיהם של המלאכים, וגם לא על משמעות תנועותיהם. זה משאיר את משמעות החזון לוטה בערפל. האם המלאכים סימלו חיילי משמר המגינים על יעקב?5 האם הם יצרו מין משמר כבוד להקביל פני יעקב לפני כניסתו לדבר עם ה'? או האם ה' פשוט רצה שיעקב יראה את מלאכיו דנים במשימותיהם?6 להרחבה, ראו חלום יעקב.

כמה מלאכים?

גם מורילו וגם סטלה מציגים שישה מלאכים, ואילו הגדת האחות מציגה רק ארבעה. בתורה לא מוזכר מספר, אך בראשית רבהס״ח:י״דאודות בראשית רבה מסיק מצורת הרבים של הפעלים "עֹלִים וְיֹרְדִים" שהיו זוגות של מלאכים עולים וגם זוגות יורדים. זה מוביל את המדרש7 לפרשנות שהמלאכים ייצגו את ארבע הממלכות שהיו עתידות לשעבד את ישראל, ואז להיכבש בתורן. להרחבה, ראו חלום יעקב.

"וְהִנֵּה סֻלָּם"

בהגדת האחות וגם בציורו של מורילו, יש סולם שבולט במרכז הקומפוזיציה. לעומת זאת, בציור של סטלה ה"סֻלָּם" מופיע כזרקור של אור, היוצר גשר בין ה' ליעקב. על אף שבעברית מודרנית מתרגמים את המילה "סֻלָּם" כחפץ עם שלבים שמטפסים עליו, בעברית המקראית היא מילה יחידאית, המופיעה רק בסיפור זה. היא ככל הנראה נגזרת מהשורש סלל (להרים או לרומם), ולכן הוא יכול לקיים מספר משמעויות, כולל לא רק סולם אלא גם רמפה או מדרגות.8 התיאורים השונים עשויים להתייחס גם לסמליותו של ה"סֻלָּם".9 האם ה"סֻלָּם" נועד פשוט לייצג את הקשר בין שמיים וארץ, או האם יש משמעות כלשהי לפעולת הטיפוס למעלה ולמטה, שלב שלב?10

"כִּי בְמַקְלִי"

מורילו מצייר את יעקב שוכב על הרצפה כשרק מטה וצרור קטן לצידו. באופן דומה, בהגדת האחות, ליעקב אין רכוש מלבד הבגדים שעל גבו. בתמונתו של סטלה, לעומת זאת, כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב. האם יעקב עזב את הבית בידיים ריקות, או שיצא לדרך עם עדר כבשים ורכוש אחר?11 שאלה זו מתייחסת לאופי הכפול של יציאתו של יעקב מהבית. מצד אחד, הוא עזב כפליט, נמלט מחמת זעמו של עשו, וכנראה שלא הספיק לאסוף ציוד. מצד שני, הוא גם נשלח על ידי אביו למצוא אשה, ואפשר היה לצפות שהוא יביא מתנות כנדוניה.12 גורם אחר הוא אולי מצבה הכלכלי של משפחת יעקב. האם יצחק היה עשיר כמו אברהם, או שהוא אולי היה עני ופשוט לא יכול היה להרשות לעצמו לשלוח את בנו עם מתנות רבות?13 להרחבה, ראו מכירת הבכורה.

אבן אחת או רבות?

בהגדת האחות ובציורו של סטלה, האבן שעליה נשען יעקב לא נראית לעין.14 בתמונתו של מורילו, לעומת זאת, יש שלוש אבנים ליד ראשו של יעקב. מהקריאה הפשוטה של ​​הטקסט עולה כי יעקב בחר רק באבן אחת מתוך רבים כדי לשמש ככרית. אולם, המעבר מלשון הרבים של "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" לצורה היחיד של "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" בשעה יעקב מתעורר, מוביל את המדרש להציע שהיו מספר אבנים שנבחרו שלאחר כך התאחדו לאחד. יש הצעות שונות לגבי המספר הספציפי שנבחר, ובין האפשרויות שהועלו הן: שתיים, שלוש, ארבע, ושתים עשרה.15