Difference between revisions of "Yitro's Arrival in Art/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
|||
| (10 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>ביקור יתרו באמנות</h1> | <h1>ביקור יתרו באמנות</h1> | ||
<div class="dedication on"> | <div class="dedication on"> | ||
| − | " | + | "ביקור יתרו באמנות" הוקדש על ידי ד"ר עדינה ורש"י קור,<br/> |
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל. | לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל. | ||
</div> | </div> | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>עיבודים אומנותיים לסצנות  | + | <p>עיבודים אומנותיים לסצנות מקראיות לעיתים קרובות מספקות רובד ניתוחי נוסף לטקסט. בחירותיו של כל אמן יכולות לשמש כפרשנויות לעמימויות בפסוקים, ואפילו לגשר על פערים כפי שעושים מדרשים. שתי היצירות המוצגות כאן, חריטתו של ג'רארד ג'וליין, "ביקורו של יתרו" (1670),<fn>חריטה זו מופיעה בLa Saincte Bible.</fn> וציורו של ויליאם ארטאוד, "חזרתם של יתרו וצפורה" (1790),<fn>ציור זה הודפס בMacklin and Bowyer Bibles.</fn> מדגימים בבירור רעיון זה. שתי היצירות מתארות את אותה סצנה מקראית, הגעתו של יתרו ופגישתו המחודשת עם משה (<a href="Shemot18-1-8" data-aht="source">שמות י״ח:א׳-י״ב</a>). כל אמן קיבל החלטות מסויימות לגבי הדמויות הכלולות בציור ומראיהן, הרקע על גבו תוארה הסצנה, ואיזו דמות להדגיש.</p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
| − | <subcategory>ג' | + | <subcategory>ג'וליין |
| − | <p>בחריטתו של ג' | + | <p>בחריטתו של ג'וליין מוצגות שמונה דמויות, וברקע מחנה ישראל. יתרו ומשה מתחבקים בחזית, בעוד מאחוריהם, שתי נשים מצד אחד, ושני גברים מצד שני, משוחחים ביניהם. זהותם של הדמויות ברקע אינה ברורה לחלוטין. ניתן להניח כי אחת מן הנשים הינה צפורה, בעוד השנייה היא כנראה המינקת. סביר ששני הגברים הינם נציגים מזקני ישראל, אשר באו להקדים את פניו של האורח ולחלוק לו כבוד.<fn>השוו <multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">יתרו עמלק א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> הטוען כי משה בא לקבל את פניו של יתרו יחד עם אהרן, נדב, אביהו, שבעים הזקנים, ושאר בני ישראל.</fn> שני ילדיו הקטנים של משה עומדים בפינה השמאלית התחתונה, ידיהם מתוחות אל עבר אביהם.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>ארטאוד | <subcategory>ארטאוד | ||
| − | <p>לעומת זאת, בציורו של ארטאוד, רק שש דמויות מופיעות: משה, | + | <p>לעומת זאת, בציורו של ארטאוד, רק שש דמויות מופיעות: משה, צפורה, יתרו, שני הבנים, ואישה לא מזוהה ברקע, אולי אשת יתרו.<fn>ראו <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי ליווה את יתרו?</a> לאפשרות שהכינוי "וְאִשְׁתּוֹ" ב<a href="Shemot18-1-8" data-aht="source">י"ח:ה'</a> מתייחס לאישתו של יתרו עצמו.</fn> הדמויות הבולטות ביותר הן יתרו וצפורה; אלו ממוקמות בחזית הציור, ופניהן מוארות. יתרו, זקן למראה, עומד על יד צפורה ונדמה כי הוא דוחף אותה אל עבר בעלה, משה. צפורה אוחזת בידו של משה, ופניו מופנים לעברה. הבנים, נערים מתבגרים, עומדים בצד וצופים במתרחש. ברקע, ארטאוד צייר את מחנות ישראל לרגלי הר, כנראה הר סיני.<fn>ראו <a href="Shemot19-2" data-aht="source">שמות י״ט:ב׳</a>: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 21: | Line 21: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>גילו של יתרו | <subcategory>גילו של יתרו | ||
| − | <p> | + | <p>ארטאוד מציג את יתרו כאיש זקן, שיערו לבן לחלוטין, בעוד בציורו של ג'וליין הוא נראה בערך בגילו של משה.<fn>למעשה, הם זהים עד כדי כך שבמבט ראשוני, לא ברור מי הוא יתרו ומי הוא משה. לאחר בחינה מעמיקה יותר, ניתן להניח שמשה נמצא בצד שמאל, ומגיע יחד עם הזקנים על מנת לברך את יתרו, ויתרו ממוקם מימין עם ציפורה ובניה. אם מסתכלים על היצירה מקרוב, ניתן גם לראות שג'וליין מצייר את משה עם קרניים הבוקעות ממצחו (ראו שמות ל"ד:ל' ו<a href="Moshe and the Luchot in Art" data-aht="page">משה שובר את הלוחות באמנות</a>).</fn> הבדל זה מקורו בעמימויות בטקסט המקראי. בן כמה היה משה בעת שהגיע למדין והתחתן עם צפורה, ומה היה ההפרש בין גילאיהם? ראו <a href="Chronology – Shemot 2" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות ב'-ד'</a>. גם הקשר בין יתרו למשה אינו ברור דיו: האם יתרו היה חותנו של משה, גיסו, או אולי אפילו סבא של אשתו של משה? להרחבה, ראו <a href="Yitro – Names" data-aht="page">שמותיו של יתרו</a>.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>האיחוד | <subcategory>האיחוד | ||
| − | <p>בעוד ארטאוד הדגיש את הקשר שבין משה | + | <p>בעוד ארטאוד הדגיש את הקשר שבין משה לצפורה, ג'וליין הדגיש דווקא את חיבוקו של משה עם יתרו, כשצפורה נותרת בצד התמונה, פחות או יותר לבדה. ציור זה מעלה את השאלה: מה היו מניעיו של יתרו בהגעתו למחנה ישראל? האם מטרתו המרכזית הייתה לאחד בעל ואישה, או שמא הוא בא כחלק ממסע דתי אישי או כחלק ממשימה דיפלומטית? להרחבה, ראו <a href="Yitro's Visit – Purpose and Significance" data-aht="page">ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</a>. האופן בו ג'וליין מיקם את צפורה, בצד התמונה יחד עם אישה נוספת, מעלה תהיות לגבי אופי הקשר שביניהם. האם משה לקח אישה שנייה? האם הם נפרדו או התגרשו? ראו <a href="אחר שלוחיה – Who Sent What to Whom" data-aht="page">"אחר שילוחיה" – מי שלח מה למי?</a> ו<a href="Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage" data-aht="page">ביקורת מרים על משה והכושית</a>.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>הילדים | <subcategory>הילדים | ||
| − | <p>ג' | + | <p>ג'וליין מציג את ילדיו של משה כפעוטות,<fn>ראו לעיל בדבר האפשרות כי האישה השנייה בתחריטו של ארטאוד הינה המינקת של הילדים.</fn> בעוד ארטאוד מתאר אותם כנערים מתבגרים. מהתורה עצמה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את גילם המדויק, כך ששתי האופציות אפשריות. על מנת להתחיל לענות על שאלה זו יש להבין קודם לכן: מתי גרשם נולד? מהם גילו וזהותו של הילד שנימול ב<a href="Shemot4-25" data-aht="source">שמות ד׳:כ״ה</a>? כמה זמן עבר מעזיבתו של משה את מדין ועד ליציאת מצרים? מתי יתרו בא לבקר? להרחבה בנושאים הללו, ראו <a href="Chronology – Shemot 2" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות ב'-ד'</a> ו<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה – שמות י"ח</a>.<fn>הבנה אפשרית נוספת לציורו של ארטאוד היא ששני הבנים המופיעים בציור זה אינם בניו של משה כלל, אלא של יתרו. ראו <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי ליווה את יתרו?</a> להרחבה בדבר פרשנות זו ל<a href="Shemot18-1-8" data-aht="source">שמות י״ח:ה'</a>. ראו גם את ההערה לעיל, בה מובאת האפשרות שאשתו של יתרו מופיעה ברקע של התמונה של ארטאוד.</fn> </p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>הרקע | <subcategory>הרקע | ||
| − | <p>הבחירה להדגיש רק את מחנה ישראל או את המחנה | + | <p>את הבחירה להדגיש רק את מחנה ישראל או את המחנה למרגלות הר סיני, ניתן לייחס לנקודת מחלוקת נוספת בין פרשני המקרא: מתי ולאן יתרו הגיע? האם הוא הגיע לפני מתן הדברות והגעתם של בני ישראל להר סיני, או בנקודה מאוחרת יותר, כאשר הם כבר חנו שם?<fn>ראו הערה לעיל על פיה ג'וליין צייר את משה כבר בשלב זה עם קרניים הבוקעות ממצחו (אף שצויינו לראשונה בתורה רק לאחר ההתגלות בהר סיני).</fn> לדיון מלא, ראו <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה – שמות י"ח</a>.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 23:49, 21 October 2019
ביקור יתרו באמנות
"ביקור יתרו באמנות" הוקדש על ידי ד"ר עדינה ורש"י קור,
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל.
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל.
הקדמה
עיבודים אומנותיים לסצנות מקראיות לעיתים קרובות מספקות רובד ניתוחי נוסף לטקסט. בחירותיו של כל אמן יכולות לשמש כפרשנויות לעמימויות בפסוקים, ואפילו לגשר על פערים כפי שעושים מדרשים. שתי היצירות המוצגות כאן, חריטתו של ג'רארד ג'וליין, "ביקורו של יתרו" (1670),1 וציורו של ויליאם ארטאוד, "חזרתם של יתרו וצפורה" (1790),2 מדגימים בבירור רעיון זה. שתי היצירות מתארות את אותה סצנה מקראית, הגעתו של יתרו ופגישתו המחודשת עם משה (שמות י״ח:א׳-י״ב). כל אמן קיבל החלטות מסויימות לגבי הדמויות הכלולות בציור ומראיהן, הרקע על גבו תוארה הסצנה, ואיזו דמות להדגיש.
השוואת התמונות
ג'וליין
בחריטתו של ג'וליין מוצגות שמונה דמויות, וברקע מחנה ישראל. יתרו ומשה מתחבקים בחזית, בעוד מאחוריהם, שתי נשים מצד אחד, ושני גברים מצד שני, משוחחים ביניהם. זהותם של הדמויות ברקע אינה ברורה לחלוטין. ניתן להניח כי אחת מן הנשים הינה צפורה, בעוד השנייה היא כנראה המינקת. סביר ששני הגברים הינם נציגים מזקני ישראל, אשר באו להקדים את פניו של האורח ולחלוק לו כבוד.3 שני ילדיו הקטנים של משה עומדים בפינה השמאלית התחתונה, ידיהם מתוחות אל עבר אביהם.
ארטאוד
לעומת זאת, בציורו של ארטאוד, רק שש דמויות מופיעות: משה, צפורה, יתרו, שני הבנים, ואישה לא מזוהה ברקע, אולי אשת יתרו.4 הדמויות הבולטות ביותר הן יתרו וצפורה; אלו ממוקמות בחזית הציור, ופניהן מוארות. יתרו, זקן למראה, עומד על יד צפורה ונדמה כי הוא דוחף אותה אל עבר בעלה, משה. צפורה אוחזת בידו של משה, ופניו מופנים לעברה. הבנים, נערים מתבגרים, עומדים בצד וצופים במתרחש. ברקע, ארטאוד צייר את מחנות ישראל לרגלי הר, כנראה הר סיני.5
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גילו של יתרו
ארטאוד מציג את יתרו כאיש זקן, שיערו לבן לחלוטין, בעוד בציורו של ג'וליין הוא נראה בערך בגילו של משה.6 הבדל זה מקורו בעמימויות בטקסט המקראי. בן כמה היה משה בעת שהגיע למדין והתחתן עם צפורה, ומה היה ההפרש בין גילאיהם? ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'. גם הקשר בין יתרו למשה אינו ברור דיו: האם יתרו היה חותנו של משה, גיסו, או אולי אפילו סבא של אשתו של משה? להרחבה, ראו שמותיו של יתרו.
האיחוד
בעוד ארטאוד הדגיש את הקשר שבין משה לצפורה, ג'וליין הדגיש דווקא את חיבוקו של משה עם יתרו, כשצפורה נותרת בצד התמונה, פחות או יותר לבדה. ציור זה מעלה את השאלה: מה היו מניעיו של יתרו בהגעתו למחנה ישראל? האם מטרתו המרכזית הייתה לאחד בעל ואישה, או שמא הוא בא כחלק ממסע דתי אישי או כחלק ממשימה דיפלומטית? להרחבה, ראו ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו. האופן בו ג'וליין מיקם את צפורה, בצד התמונה יחד עם אישה נוספת, מעלה תהיות לגבי אופי הקשר שביניהם. האם משה לקח אישה שנייה? האם הם נפרדו או התגרשו? ראו "אחר שילוחיה" – מי שלח מה למי? וביקורת מרים על משה והכושית.
הילדים
ג'וליין מציג את ילדיו של משה כפעוטות,7 בעוד ארטאוד מתאר אותם כנערים מתבגרים. מהתורה עצמה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את גילם המדויק, כך ששתי האופציות אפשריות. על מנת להתחיל לענות על שאלה זו יש להבין קודם לכן: מתי גרשם נולד? מהם גילו וזהותו של הילד שנימול בשמות ד׳:כ״ה? כמה זמן עבר מעזיבתו של משה את מדין ועד ליציאת מצרים? מתי יתרו בא לבקר? להרחבה בנושאים הללו, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד' וכרונולוגיה – שמות י"ח.8
הרקע
את הבחירה להדגיש רק את מחנה ישראל או את המחנה למרגלות הר סיני, ניתן לייחס לנקודת מחלוקת נוספת בין פרשני המקרא: מתי ולאן יתרו הגיע? האם הוא הגיע לפני מתן הדברות והגעתם של בני ישראל להר סיני, או בנקודה מאוחרת יותר, כאשר הם כבר חנו שם?9 לדיון מלא, ראו כרונולוגיה – שמות י"ח.
