Yitro's Arrival in Art/0/he
ביקור יתרו באמנות
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל.
הקדמה
עיבודים אומנותיים לסצנות מקראיות לעיתים קרובות מספקות רובד ניתוחי נוסף לטקסט. בחירותיו של כל אמן יכולות לשמש כפרשנויות לעמימויות בפסוקים, ואפילו למלא פערים כפי שעושים מדרשים. שתי היצירות המוצגות כאן, חריטתו של ג'רארד ג'וליאן, ביקורו של יתרו (1670)1 וציורו של ויליאם ארטאוד, חזרתם של יתרו וציפורה (1790)2מדגימים בבירור רעיון זה. שתי היצירות מתארות את אותה הסצנה המקראית, חזרתו של יתרו ופגישתו המחודשת עם משה (שמות י״ח:א׳-י״ב). כל אמן קיבל החלטות מסויימות כגון, הדמויות הכלולת בציור ומראיהן, הרקע על גבו תוארה הסצנה, והדגשת דמויות השונות.
השוואת התמונות
ג'וליאן
בחריטתו של ג'וליאן, שמונה דמויות נראות על רקע מחנה ישראל. יתרו ומשה מתחבקים בחזית, בעוד מאחוריהם, שתי נשים מצד אחד, ושני גברים מצד שני, משוחחים ביניהם. זהותם של דמויות הרקע אינה ברורה לחלוטין. ניתן להניח שאחת מן הנשים הינה ציפורה, בעוד השנייה היא כנראה המיינקת. סביר ששני הגברים הינם זקני ישראל, אשר באו לקבל את פניו של הבחור החדש, כאות כבוד.3 שני ילדיו הקטנים של משה עומדים בפינה השמאלית התחתונה, ידיהם מתוחות אל עבר אביהם.
ארטאוד
לעומת זאת, בציורו של ארטאוד, רק שש דמויות מופיעות: משה, ציפורה, יתרו, שני הבנים, ואישה לא מזוהה ברקע, אולי אשת יתרו.4 הדמויות הבולטות ביותר הן יתרו וציפורה; הם ממוקמים בחזית הציור, ופניהם מוארות. יתרו, זקן למראה, עומד על יד ציפורה ונדמה כי הוא דוחף אותה אל עבר בעלה, משה. היא אוחזת בידו של משה, והוא מופנה לעברה. הבנים, נערים מתבגרים, עומדים בצד וצופים במתרחש. ברקע, ארטאוד צייר את מחנות ישראל לרגלי הר, כנראה הר סיני.5
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גילו של יתרו
ארטאוד מתאר את יתרו כאיש זקן, שיערו לבן לחלוטין, בעוד ג'וליאן מציג אותו בערך כבן גילו של משה.6 הבדל זה מקורו בעמימויות בטקסט המקראי. בן כמה היה משה בעת שהגיע למדין והתחתן על ציפורה, ומה היו גילאיהם? ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'. הקשר בין יתרו למשה אינו ברור אף הוא: האם יתרו היה חתנו של משה, גיסו, או אפילו סבא של אשתו? להרחבה, ראו שמותיו של יתרו.
האיחוד
בעוד ארטאוד הדגיש את הקשר שבין משה לציפורה, ג'וליאן הדגיש דווקא את איחודו של משה עם יתרו, כשציפורה נותרת בצד התמונה, פחות את יותר לבדה. ציור זה מעלה את השאלה: מה היו מניעיו של יתרו בהגעה למחנה ישראל? האם מטרתו המרכזית הייתה לאחד בעל ואישה, או שמא הוא בא כחלק ממסע דתי אישי, או כחלק ממשימה דיפלומטית? להרחבה, ראו ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו. האופן בו ג'וליאן מיקם את ציפורה, בצד התמונה יחד עם אישה נוספת, מעלה תהיות לגבי אופי הקשר שבין משה לציפורה. האם משה לקח אישה שנייה? האם הם נפרדו או התגרשו? ראו "אחר שילוחיה" – מי שלח מה למי? וביקורת מרים על משה והכושית.
הילדים
ג'וליאן מציג את ילדיו של משה כפעוטות,7 בעוד ארטאוד מתאר אותם כנערים מתבגרים. מהתורה עצמה בלתי אפשרי להסיק לגבי גילם המדויק, כך ששתי האופציות אפשריות. על מנת לגלות את גילאיהם יש להבין קודם לכן: מתי גרשם נולד? מהם גילו וזהותו של הילד שעבר ברית מילה בשמות ד׳:כ״ה? כמה זמן עבר מעזיבתו של משה את מדין ועד ליציאת מצרים? מתי יתרו בא לבקר? להרחבה בנושאים הללו, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד' וכרונולוגיה – שמות י"ח.8
הרקע
את הבחירה להדגיש רק את מחנה ישראל או את המחנה לרגלות הר סיני, ניתן לייחס לנקודת מחלוקת נוספת בין הפרשנים המקראיים: מתי ולאן יתרו הגיע? האם הוא הגיע לפני מתן הדברות וההגעתם של בני ישראל להר סיני, או בנקודה מאוחרת יותר, כאשר כבר חנו שם?9 לדיון מלא, ראו כרונולוגיה – שמות י"ח.
