Yitro – Names/5

EN/HEע/E

Yitro – Names

Sources

Shemot 2:16-21שמות ב׳:ט״ז-כ״א

(16) Now the priest of Midian had seven daughters. They came and drew water and filled the troughs to water their father’s flock. (17) The shepherds came and drove them away; but Moses stood up and helped them and watered their flock. (18) They came to Reuel, avihen, and he said, “How is it that you have returned so early today?” (19) They said, “An Egyptian delivered us out of the hand of the shepherds, and moreover he drew water for us, and watered the flock.” (20) He said to his daughters, “Where is he? Why is it that you have left the man? Call him, that he may eat bread.” (21) Moshe was content to dwell with the man, and he gave Zipporah, his daughter, to Moshe.

(טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. (יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם. (יח) וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. (יט) וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. (כ) וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.

Shemot 3:1שמות ג׳:א׳

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.

Shemot 4:18שמות ד׳:י״ח

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל-יֶתֶר חֹתְנוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל-אַחַי אֲשֶׁר-בְּמִצְרַיִם, וְאֶרְאֶה, הַעוֹדָם חַיִּים; וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה, לֵךְ לְשָׁלוֹם.

Shemot 18:1שמות י״ח:א׳

Yitro, the priest of Midian, Moshe's choten, heard of all that God had done for Moshe, and for Israel His people, how Hashem had brought Israel out of Egypt.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.

Bemidbar 10:29-32במדבר י׳:כ״ט-ל״ב

(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. (ל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. (לא) וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. (לב) וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ.

Shofetim 1:16שופטים א׳:ט״ז

וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.

Shofetim 4:11שופטים ד׳:י״א

וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ.

Shemuel I 15:6שמואל א׳ ט״ו:ו׳

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.

Divrei HaYamim I 2:55דברי הימים א׳ ב׳:נ״ה

וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים (ישבו) יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב.

Demetrius the Chronographer (cited by Eusebius, Praeparatio Evangelica 29)דמטריוס הכרונוגרף (מובא באבסביוס פרק כ״ט)

Demetrius described the slaying of the Egyptian, and the quarrel with him who gave information about the deceased man, in the same way as the writer of the Sacred Book. He says, however, that Moses fled into Midian, and there married Zipporah the daughter of Jothor, who was, as far as one may conjecture from the names, one of the descendants of Keturah, of the stock of Abraham, from Jexan who was the son of Abraham by Keturah: and from Jexan was born Dadan, and from Dadan Raguel, and from Raguel, Jothor, and Hobab: and from Jothor Zipporah, whom Moses married. The generations also agree; for Moses was seventh from Abraham, and Zipporah sixth. For Isaac, from whom Moses descended, was already married when Abraham at the age of a hundred and forty married Keturah, and begat by her a second son Isaar. Now he begat Isaac when he was a hundred years old; so that Isaar, from whom Zipporah derived her descent, was born forty-two years later than Isaac. There is therefore no inconsistency in Moses and Zipporah having lived at the same time. And they dwelt in the city Midian, which was called from one of the sons of Abraham. For it says that Abraham sent his sons towards the East to find a dwelling-place: for this reason also Aaron and Miriam said at Hazeroth that Moses had married an Ethiopian woman.

Philo, On the Change of Names XVII:103-105פילון על שינוי השמות י״ז:ק״ג-ק״ה

(103) And indeed the scriptures at one time call the father-in-law of the first prophets Jother, and at another time Raguel. Jother, when pride is flourishing and at its height; for the name Jother being interpreted means "superfluous," and pride is superfluous in an honest and sincere life, turning into ridicule, as it does, all that is equal and necessary to life, and honouring the unequal things of excess and covetousness. (104) This passion honours human things above divine, and customs above laws, and profane above sacred things, and mortal above immortal things, and, in short, appearances above reality; and it even ventures of its accord to pass on into the rank of counsellors, suggesting to the wise man not to teach those things which alone are worthy to be known, namely, "the commandments of God, and the Law," but to study the covenants and contracts of men with one another, which are almost the causes of the society which exists among them being so little sociable. But the great man is obedient in all things, thinking that little things are adapted to little people, and that great things are justly added to the great; (105) but very often this man who is wise in his own conceit, and who, passing over from the herds which the blind had assigned to him for him to guide, having sought out the divine herd, becomes no small portion of it; admiring the leader of nature, and marvelling at his way of leading which he employs in his care of his own flocks, for the name Raguel being interpreted, signifies the "pastoral care of God."

Philo, On Drunkenness X-XI:36-45פילון על השכרות י׳-י״א:ל״ו-מ״ה

X.(36) Now of the soul attached to its mother, yielding to the opinions of the many and constantly changing its appearance in accordance with the various forms arising from the manifold and different ways of life, after the manner of the Egyptian Proteus, who was able to assume the likeness of anything in the whole world, and to conceal his real form so as to render it entirely invisible, the most visible image is Jothor, a compound of pride, who evidently represents a city and constitution of men from all quarters, and of all nations, carried away by vain opinions. (37) For after the wise Moses had invited the whole people of the soul to observe piety and to pay the honour due to God, and had taught them the commandments and the most sacred laws, (for he says, "When there is a controversy among them and they come to me, I will decide between them all, and I will bring together to them the commandments of God and his Law."){8}{#ex 18:16.} then Jothor, wise in his own conceit, uninitiated in the divine blessings, but having principally lived among human and corruptible things, harangues the people, and proposes laws contrary to those of nature, having regard only to opinion, while those other laws are all referrible to the standard of reality and truth. (38) And indeed the prophet, pitying this man and commiserating his exceeding error, thinks it fitting to endeavour to teach him better things, and to persuade him to change his ways, and to forsake vain opinions and steadily to follow the truth. (39) For says he, "We after having cut up and eradicated the vain pride of the mind, will leave our abodes and depart to the place of knowledge, which we shall gain possession of by the divine oracles and their agreement of the result with them. Come now with us, and we will do thee Good."{9}{#nu 10:29.} For so doing you will get rid of that most pernicious thing, false opinion, and you will acquire that most advantageous thing, truth. (40) But he, being as it were subdued by enchantment in this way, will neglect what is said, and will by no means follow any kind of knowledge whatever, but will retire and will run off to his own individual and empty pride. For it is said in the scripture that he replied to him, "I will not go, except to my own country and to my own race;" that is to say, to his kindred infidelity imbued with false opinions, since he had not learnt that true faith which is dear to men. XI. (41) For, when desiring to make a display of his piety, he says, "Now I know that God is a great Lord in comparison of all Gods,"{10}{#ex 18:11.} he accuses himself of impiety in the eyes of all men who are competent to form a judgment; for they will say to him, (42) "Dost thou now know, O impious man, the power of the Ruler of the universe? but before this thou didst not know it. For was there anything which thou hast ever fallen in with of more antiquity or power than God? And are not the virtues of their parents known to the children before anything else in the world? And was not the Ruler of the universe the creator and the father of it? So that if you now say that you know it, you do not know it now, because you did not know it from the beginning of the creation." (43) And you are not the less convicted of false pretences, when you profess to compare things that cannot be compared, and say that you now recognise the greatness and pre-eminence of God in comparison of all other gods. For if thou hadst in real truth known the living God, you would never have supposed that there was any other god endued with independent authority; (44) for as the sun, when he has arisen, hides the stars, pouring forth his own light altogether over our sight, so also when the beams of the light-giving God, unmingled as they are, and entirely pure, and visible at the greatest distance, shone upon the eye of the soul, being comprehensible only by the intellect, then the eye of the soul can see nothing else; for the knowledge of the living God having beamed upon it, out-dazzles everything else, so that even those things which are most brilliant by their own intrinsic light appear to be dark in comparison. (45) Therefore he would never have ventured to compare the true and faithful God to those falsely named gods, if he had really known him; but ignorance of the one God has caused him to entertain a belief of many as gods, who have in reality no existence at all.

Philo, The Special Laws IV:XXXIII:173-175פילון על החוקים המיוחדים ד׳:ל״ג:קע״ג-קע״ה

(173) And we can find clear instances of both kinds in the sacred laws, which it is well for us to imitate; for there was once a time in which Moses, alone by himself, decided all causes and all matters of legal controversy, labouring from morning till night. But after a time his father-inlaw came to him, and seeing with what a weight of business he was overwhelmed, as all those who had any disputes were everlastingly coming upon him, he gave him most excellent advice, counselling him to choose subordinate magistrates, that they might decide the less important affairs, and that he might have only the more serious causes to occupy him, and by this means provide himself with time for Rest.{39}{#ex 18:14.} (174) And Moses, being convinced by the arguments of Jethro (for, indeed, they were for his good), having chosen the men of the highest reputation in the whole nation, he appointed them his lieutenants and judges, bidding them refer the more important cases to him. (175) And the history of the sacred laws contains this arrangement duly recorded, for the instruction of the rulers in all succeeding generations, that, in the first place, they may not despise the assistance of fellow counsellors, as if they were able to themselves to superintend everything, since that all-wise and godly man, Moses, did not reject them; and, secondly, that they may learn to choose subordinates of the second class and of the third class, so as to provide for themselves not being driven to neglect matters of greater importance, through being wholly occupied by affairs of a more trifling nature; for it is impossible for human nature to attend to everything at once.

Josephus Antiquities 2:12:1 (264)יוספוס קדמוניות ב׳:י״ב:א׳ (264)

Now Moshe, when he had obtained the favor of Yitro, for that was one of the names of Raguel, stayed there and fed his flock.

וכן זכה משה לכיבודים כאלה אצל יתרו, כי זה היה כינויו של רעואל, והיה יושב שם ורועה את הצאן.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳ (מהדורת הורוביץ - רבין)

וישמע יתרו - שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל, קני. יתר שהותיר פרשה אחת בתורה, יתרו שייתר במעשים טובים, חובב שהיה חביב למקום, רעואל שהיה כריע למקום, חבר שנעשה כחבר למקום, פוטיאל שנפטר מעבודה זרה, קני שקנא לשמים וקנה לו תורה. דבר אחר וישמע יתרו, מתחלה לא היו קוראין לו אלא יתר, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת. וכן אתה מוצא באברהם, שמתחלה לא היו קוראין אותו אלא אברם, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת, ונקרא שמו אברהם. וכן אתה מוצא בשרה, שמתחלתה היו קוראין אותה שרי, וכשעשתה מעשים טובים הוסיפו לה אות אחת גדולה ונקראת שמה שרה. וכן אתה מוצא ביהושע, [שמתחלה היו קוראין אותו הושע, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יהושע,] שנא' ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ויש אחרים שפחתו מהם; יש לך ללמד מעפרון, שמתחלה היו קוראין אותו עפרון, וכששקל הכסף מיד אברהם פחתו אות אחת משמו, שנאמר וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן את הכסף, עפרן כתיב. וכן אתה מוצא ביונדב, שמתחלה היו קוראין אותו יהונדב, וכשבא לאותו מעשה, פחתו לו אות אחת ונקרא יונדב, שנאמר בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך. מכאן אמרו חכמים, אל יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1 Comparedמכילתא יתרו עמלק א׳ - השוואת עדי נוסח

מכילתא יתרו עמלק א' כתב יד אוקספורד מכילתא יתרו עמלק א' כתב יד מינכן מכילתא יתרו עמלק א' דפוס קושטא (רע"ה) מכילתא יתרו עמלק א' דפוס ונציה (ש"ה) וישמע יתרו - שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, בן, רעואל, פוטיאל, קיני. יתר שהותיר פרשה אחת בתורה, יתרו שהותיר במעשים טובים, חבר שנתחבר למקום, חובב שהיה חביב למקום, בן שהוא כבן למקום, רעואל שהוא כריע למקום, פוטיאל שנפטר מע"ז, קיני שקינא לשמים וקינה לו את התורה. וישמע יתרו - ז' שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חבר, חובב, בן, רעואל, פוטיאל, קני. יתר שהותיר פרשה אחת בתורה, יתרו שהותיר במעשים טובים, חובב שהוא חביב למקום, בן שהוא כבן למקום, רעואל שהוא כריע למקום, פוטיאל שנפטר מע"ז, קיני שקינא לשמים וקנה לו את התורה. וישמע יתרו - שבע שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, בן, רעואל, פוטיאל, קני. יתר שהותיר פרשה אחת בתורה, יתרו שייתר במעשים טובים, חובב שהיה חביב למקום, רעואל שהיה כריע למקום, פוטיאל שנפטר מעבודה זרה, קני שקנא לשמים וקנה לו תורה. וישמע יתרו - שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל, קני. יתר שהותיר פרשה אחת בתורה, יתרו שייתר במעשים טובים, חובב שהיה חביב למקום, רעואל שהיה כריע למקום, חבר שנעשה כחבר למקום, פוטיאל שנפטר מעבודה זרה, קני שקנא לשמים וקנה לו תורה.

Mekhilta DeRashbi Shemot 18:1מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות י״ח:א׳

שבעה שמות נקראו ליתרו: יתר, ויתרו, וחובב בן רעואל, פוטי, וקיני. יתר שייתר פרשה בתורה, יתרו שעשה מעשים נאים, חובב שהיה חביב למקום, קיני שקנה העולם הבא, בן שהיה כבן למקום, רעואל שהיה ריע למקום, פוטי שפט כל עבדי עבדה זרה שבעולם.

Sifre Bemidbar 78ספרי במדבר ע״ח

ויאמר משה לחובב בן רעואל - חובב היה שמו? רעואל היה שמו, שנאמר ותבואנה אל רעואל אביהן (שמות ב יח). כשהוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה (שופטים ד יא) חובב היה שמו, ולא רעואל היה שמו. ומה ת"ל ותבואנה אל רעואל אביהן? מלמד שהתינוקות קורים לאבי אביהם אבא... ר' שמעון בן יוחי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) והלא אף בידי משה היו מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים (שם/שמות י"ח כ"ג/) ולמה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו חובב על שם שחיבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחיבבו את התורה כיתרו.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 2:16-21תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ב׳:ט״ז-כ״א

(16) And the priest of Midian had seven daughters; and they came and drew, and filled the watering-troughs, to give drink to the flocks of their father. (17) But the shepherds came and drave them away. And Mosheh arose in the power of his might, and rescued them, and gave the flocks drink. (18) And they came to Reuel, their grandfather, who said to them, How is it that you are come (so) early today? (19) And they replied, A Mizraite man not only delivered us from the hand of the shepherds, but also himself drawing drew and watered the flock. (20) And he said to his son's daughters, And where is he? Why did you leave the man? Call him, and let him eat bread. But when Reuel knew that Mosheh had fled from before Pharoh, he cast him into a pit; but Zipporah, the daughter of his son, maintained him with food, secretly, for the time of ten years; and at the end of ten years brought him out of the pit. And Mosheh went into the bedchamber of Reuel, and gave thanks and prayed before the Lord, who by him would work miracles and mighty acts. And there was shown to him the Rod which was created between the evenings, and on which was engraven and set forth the Great and Glorious Name, with which he was to do the wonders in Mizraim, and to divide the sea of Suph, and to bring forth water from the rock. And it was infixed in the midst of the chamber, and he stretched forth his hand at once and took it. (21) Then, behold, Mosheh was willing to dwell with the man, and he gave Zipporah, the daughter of his son, to Mosheh.

(טז) ולאוניס דמדין שבע בנתא ואתא ודלאה ומלאה ית מורכיוותא לאשקאה ענא דאבוהן. (יז) ואתון רעיא וטרדינון וקם משה בכח גבורתיה ופרקינין ואשקי ית ענהין. (יח) ואתאה לות רעואל אבוה דאבוהן ואמר מה דין אוחיתון למיתי יומא דין. (יט) ואמרא גבר מצראי שיזבנהו מן ידא דרעיא ולחוד מדול חד דלה לן ואשקי ית ענא. (כ) ואמר לבנתיה דבריה והאן הוא למא דנן שבקתין ית גברא קרין ליה וייכול לחמא. (כא) וכד חכים רעואל דערק משה מן קדם פרעה טלק יתיה לגובא והות צפרה ברתיה דבריה מפרנסא יתיה בסיתרא בזמן עישרתי שנין ולסוף עישרתי שנין אפקיה מן גובא ועל משה בגו גינוניתא דרעואל והוה מודי ומצלי קדם ייי דעבד עימיה ניסין וגבורן ואיסתכי ית חוטרא דאיתבריאת ביני שימשתא וחקי(ין){ק} ומפרש עלה שמא רבא ויקירא דביה עתיד למיעבד ית תימהיא במצרים וביה עתיד למבזע ית ימאדסוף ולהנפקא מוי מן כיפא והוה דעיץ בגו גינוניתא ומן יד אושיט ידיה ונסביה הא בכין צבי משה למיתב עם גברא ויהב ית ציפורה ברת בריה למשה.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 3:1תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ג׳:א׳

But Mosheh was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the rabba of Midian; and he had led the flock to a pleasant place of pasturage which is behind the desert, and had come to the mountain on which was revealed the glory of the Lord, even Horeb.

ומשה הוה רעי ית ענא דיתרו חמוי רבא דמדין ודבר ית ענא לאתר שפר רעייא דאחורי מדברא ואתא לטוורא דאיתגלי עלוי יקרא דייי לחורב.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:1תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:א׳

And Jethro, prince of Midian, the father-in-law of Mosheh, heard all that the Lord had done for Mosheh and for Israel His people, and that the Lord had brought forth Israel from Mizraim.

ושמע יתרו אונוס מדין חמוי דמשה ית כל מאן דעבד ייי למשה ולישראל עמיה ארום אפיק ייי ית ישראל ממצרים.

Tanchuma Buber Shemot 11מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמות סימן יא

שבעה שמות נקראו לו: יתר יתרו, רעואל, חובב, [חבר,] קיני, פוטיאל.

Yalkut Shimoni Shemot 169ילקוט שמעוני שמות רמז קסט

ולכהן מדין שבע בנות - ששה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, רעואל, חובב, קיני, פוטיאל. אית דאמרי, שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חבר, חובב, רעואל, פוטיאל, קיני. יתר שהותיר במעשים טובים, חבר שנתחבר למקום, חובב שהוא חביב למקום כבן, רעואל שהוא כריע למקום, פוטיאל שנפטר מע"ז, קיני שקנה למקום וקנה לו את התורה.

Yalkut Shimoni Shofetim 38ילקוט שמעוני שופטים רמז לח

ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים - יתרו שבע שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חבר, חובב (בן) רעואל, פוטיאל, קיני. יתר - שיתר פרשה אחת בתורה, יתרו - שהותיר במעשים טובים, חבר - שנתחבר למקום, חובב - שהיה חביב למקום, (בן שהיה כבן למקום), רעואל - שהיה כריע למקום, פוטיאל - שנפטר מעבודה זרה, דבר אחר שמתחלה פטם עגלים לאלילים, קיני - שקנה לשמים וקנה לו תורה, דבר אחר שפירש מע"ז שנאמר הם קנאוני בלא אל, ואומר אשר שם מושב סמל הקנאה.

Ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. חתןר׳ יונה אבן ג׳נאח ספר השרשים "חתן"

החת והתו והנון... אע"פ שהוא בלשון הערב נופל על אבי האשה ואחיה ועל בעל הבת, הפרישו העברים בינים בלשון, ר"ל בין בעל הבת ובין אבי האשה ואחיה. אמרו באבי האשה ויחזק בו חתנו אבי הנערה... ואמרו באחי האשה וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה, וידוע כי חובב אחי אשת משה ע"ה כמו שנאמר ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה ורעואל אביה כמו שנאמר ותבאנה אל רעואל אביהן והנה שוה אבי האשה ואחיה בלשון. אבל בעל הבת נאמר בו שמשון חתן התמני...

Rashi Shemot 18:1רש״י שמות י״ח:א׳

יתרו JETHRO – He was called by seven names: Reuel, Jether, Jethro, Hobab, Heber, Keni and Putiel. He was called Jether (from יִתֵּר "to add") because he added (it was through him that there was added) a section to the Torah; viz., that beginning at (21 ff.) "Moreover thou shalt provide". Jethro — so was he called because when he became a proselyte and fulfilled the divine precepts one more letter was added to his name (יתר). Hobab — because he loved (חִבֵּב) the Torah (cf. Mekhilta). — Hobab is certainly identical with Jethro, as it is said, (Judges 4:11) "of the sons of Hobab, the father-in-law of Moses" and therefore it is correct to say that Hobab is one of his names. But as to Reuel there are some who say that he is not identical with Jethro, but that he was Hobab's (Jethro's) father, as may be seen from Numbers 10:29. Then what, according to this view, would be the meaning of (Exodus 2:18) "And they came to Reuel, their father" (from which it would appear that Reuel and Jethro are the same)? It means their grandfather, for children call their grandfather: father. This is to be found in Sifrei (on Numbers 10:29).

יתרו – שבעה שמות נקרא' לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל, יתר על שייתר פרש' אחת בתורה ואתה תחזה (שמות י"ח:כ"א), יתרו, לכשנתגייר הוסיפו לו אות אחת, חובב, שחיבב את התורה חובב הוא יתרו, שנאמר מבני חובב חותן משה (שופטים ד':י"א) ויש אומרים רעוא' אביו של יתרו היה ומהו אומר ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב':י"ח), שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא, בסיפרי.

Rashi Bemidbar 10:29רש״י במדבר י׳:כ״ט

חבב is identical with Jethro, as it is said, (Judges 4:11) of the sons of Hobab, the father-in-law of Moses". (Thus חתן משה in our verse is to be connected with חבב and not with רעואל המדיני immediately preceding). — But why then does it state (Exodus 2:18) "and they (the daughters of Jethro) came to Reuel, their father", since he was their grandfather and not their father? It teaches us that children are in the habit of calling their grandfather by the term "father". — He (Jethro) was called by several names: Jethro, because he added (it was through him there was added) a section to the Torah (viz., Exodus 18:21 ff.); Hobab (חֹבָב) because he loved (חֹבֵב) the Torah, etc.

חובב – הוא יתרו, כמו שנאמר: מבני חובב חתן משה (שופטים ד':י"א), ומה ת'ל ותבאנה אל רעוא' אביהן (שמות ב':י"ח), מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא, ושני שמות היו לו, יתרו, על שם שייתר פרשה אחת בתורה. חובב, על שחיבב את התורה.

Rashbam Shemot 2:18רשב״ם שמות ב׳:י״ח

אל רעואל TO REUEL, [THEIR FATHER: i.e] their father's father. Accordingly their father's name was Jethro; and as for "Hobab the son of Reuel" mentioned below (Num. 10:29), Hobab and Jethro are one and the same person. [However,] if [one were to read the phrase in our verse "TO REUEL, THEIR FATHER" literally and then posit that] Reuel and Jethro are one and the same person, then [one would also have to posit that] Hobab is Jethro's son [i.e. Moses' brother in law]. A passage in the prophets (Jud. 4:11), "descendants of Hobab, Moses' חותן" proves that Hobab [is Moses' father in law, not his brother in law, and that he] and Jethro are one and the same person. The phrase, חותן משה, [which is applied to Hobab in the Judges passage] is [otherwise] invariably applied to Jethro.

(טז-יח) ולכהן מדין {וגו'}. אל רעואל – רעואל אבי אביהן. אם כן שם אביהם יתרו, וחובב בן רעואל האמור לפנינו (במדבר י':כ"ט), הוא חובב הוא יתרו. ואם רעואל הוא יתרו, אם כן בן יתרו היה. ומה שכתוב בנביאים מבני חובב חותן משה (שופטים ד':י"א) מוכיח שחובב הוא יתרו, שבכל מקום שמזכיר חותן משה מזכיר יתרו.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 2:16-21אבן עזרא שמות פירוש שני ב׳:ט״ז-כ״א

(טז) ולכהן מדין – הוא יתרו לא רעואל. וכל כהן במקרא משרת הוא לשם או לע"ז, והעד, וכהני י"י (ישעיהו ס"א:ו'). ויתרו היה כהן לשם כאשר אפרש עוד. (יז) ויבאו... מ"ם ויגרשום – כמו נו"ן, שלא תתערב המלה עם הנו"ן הנוסף. וככה צאנם במ"ם שלא להתחבר שנים נונין. (יח) ותבאנה – רעואל היה אבי אביהן היה, כי יתרו הוא חתנו, והוא חובב, וכתיב מבני חובב חותן משה (שופטים ד':י"א), וכתיב לחובב בן רעואל (במדבר י':כ"ט). (יט) ותאמרן – הם הוסיפו, אם לא הספיקו המים שדלו לצאן. (כ) ויאמר {אל בנותיו} – אבי האב יקרא אב, כמו אלהי {אבי} אברהם (בראשית ל"ב:י'). גם נבוכדנצר אבוך (דניאל ה':י"ח). ובן הבן יקרא בן. וככה הבנות בנותי והבנים בני (בראשית ל"א:מ"ג). ואנת ברה בלשצר (דניאל ה':כ"ב). ויאמר – הנה תפש הכתוב דרך קצרה, שלא להזכיר ותקראן לו, כי ידוע הוא מדרך הסברא. (כא) ויואל – אולי לא היה שם יתרו בן רעואל, על כן לא הזכירו.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 3:1אבן עזרא שמות פירוש ראשון ג׳:א׳

יתרו חתנו – לפי דעתי שהוא אחי צפורה כאשר אפרש בפסוק ויאמר משה לחובב (במדבר י':כ"ט).

Ibn Ezra Bemidbar 10:29אבן עזרא במדבר י׳:כ״ט

מצאנו שצפורה היא בת רעואל, כי כן כתוב, להשקות צאן אביהן ( שמות ב':ט"ז), ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב':י"ח) ויתן את צפרה בתו למשה (שמות ב':כ"א). והנה חבב – הוא בן רעואל, והנה הוא אחי צפורה. ולפי שקול הדעת שהוא יתרו, בעבור חנותנו במדבר (במדבר י':ל"א), ואמר על דבר יתרו כאשר בא אל המדבר אשר הוא חונה שם. ואם יטעון טוען כי הכתוב אמר על יתרו חותן משה, יש להשיב, כי דרך המקרא לקרא אבי הנערה ואחיה חתן, והעד, לחבב בן רעואל המדיני חתן משה – וכבר נתברר שחובב אחי צפורה, וקראו חותן משה. ואם אמר אין חתן משה דבק עם חובב רק עם רעואל, התשובה, מבני חובב חותן משה (שופטים ד':י"א). ורבים אמרו, שחובב הוא יתרו, והוא אבי צפורה, ורעואל היה זקנה, ואמר הכתוב, אל רעואל אביהן (שמות ב':י"ח), כאשר אמר יעקב. אלהי אבי אברהם (בראשית ל"ב:י'), ואמר הכתוב בתו (שמות ב':כ"א), כאשר אמר על בלשצר, שהוא בן נבוכדנצר (דניאל ה':י"ח), והוא בן בנו. וחכמינו אמרו כי שבעה שמות היה לו ליתרו. ושבעים פנים לתורה.

Radak Sefer HaShorashimרד״ק ספר השרשים "חתן"

וכתב רבי יונה כי אחי האשה יקרא לבעלה חותן מבני חבב חתן משה (שופטים ד, יא) לפי שמצא ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה (במדבר י, כט) ואומר ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב, יח), דומה לו, כי רעואל הוא יתרו וחובב הוא בן יתרו. ולא יתכן לפרש כך כי הלא אמר לו כי על כן ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעינים, ויתרו הוא שהיה עמהם במדבר כמו שאמר וישמע יתרו כהן מדין וגו'. אבל הנכון כי חובב הוא יתרו ורעואל אבי יתרו. ומה שאמר אל רעואל אביהן הוא אבי אביהן, כי כן דרך הלשון לקרוא לאבי אביו, אביו, ולבן בנו, בנו.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 2:20ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות ב׳:כ׳

ויאמר (וג') ואיו וג' – ממשפחת אברהם היה (רעואל) כי מדין מבני קטורה אשר ממדותיו כלומר (ממדותיו) של אברהם ע"ה גמילת החסד והכנסת האורחים סימן לזרע אברהם גומלי חסדים.

Ramban Shemot 2:16רמב״ן שמות ב׳:ט״ז

ולכהן מדין שבע בנות - לא יזכיר הכתוב שמו, כי איננו ידוע רק מן הכנוי שהוא נכבד בכהונתו. והוא יתרו, כי אחרי התחתן במשה כתוב וישב אל יתר חותנו (להלן ד יח), ושם כתוב ויאמר יתרו למשה לך לשלום, כמו אליה (מ"ב א ג) ואליהו (שם א יז א), ירמיה (ירמיה כז א) וירמיהו (שם א א). ואחרי שנתגייר נקרא חובב, דכתיב מבני חובב חותן משה (שופטים ד יא), כי דרך כל המתיהדים לקרא להם שם אחר בישראל. והוא בן רעואל, דכתיב ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני (במדבר י כט). ומה שאמר בכאן (פסוק יח) ותבאנה אל רעואל אביהן, הוא אבי אביהן, כמו אלהי אבי אברהם (בראשית לב י), נבוכדנצר אבוהי (דניאל ה ב), וכן הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט ה), וכן ומפיבושת בן שאול (ש"ב יט כה), ורבים כן. והיה זה, כי הכהן לא ימצא בבית, כי היה נטרד בכיהונו בבית אלהיו, ותבאנה אל הזקן. ויתכן כי "ויואל משה לשבת את האיש" הוא הכהן הנזכר למעלה, כי הוא שנתן לו צפורה בתו.

R. Yosef ibn Kaspi Shemot 2:16-21ר׳ יוסף אבן כספי שמות ב׳:ט״ז-כ״א

(טז) ולכהן מדין – זה היה בארץ מדין כהן לנעבד היה שם אז, ואולי גם רבים היו שם כמוהו, ואולי הוא היה הכהן הגדול ועל כל פנים זה היה כהן מדין, והוא היה רעואל, וגם יתרו יתכן כי היה כהן אז, כי כן היו אהרן ובניו, והוא הנקרא בשם אחר חובב, אולי זה השם, רצוני חובב, משה קראו כן לכבוד כטעם ידיד י"י (דברים ל"ג:י"ב). (יח) רעואל אביהן – זה היה אבי יתרו, כמ"ש לחובב בן רעואל (במדבר י':י"ט), וכבר קדם לנו פרוש אב וסוגו שהכל אחד, וכן בן ובת. (כא) ויתן את צפורה בתו וכ' – כי רעואל אבי יתרו הוא הגדול והנכבד בבית ולא יעשה יתרו דבר רק במצות אביו, לכן ראו שייוחס הכל לרעואל.

R. Chayyim Paltiel Shemot 18:1ר׳ חיים פלטיאל שמות י״ח:א׳

וישמע יתרו. פרש"י ז' שמות יש לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קני פוטיאל, ופי' יתרו [שכ]שנתגייר וקיים מצות הוסיפו לו אות אחת לפי שזכה לומר דברים לישראל ללוים לארץ ישראל לעולם הזה ולעולם הבא ועולם חדש, וסבירא ליה יתרו אחר מתן תורה היה. רק צ"ע והא כתיב לחובב בן רעואל המדייני חותן משה, א"כ האי חותן משה אמאי קאי אי אחובב או ארעואל, ועוד דכתיב וחבר הקני מבני חובב חותן משה ואי חותן משה קאי אחובב מתוך שני המקראות א"כ חבר אין זה משמות יתרו. ושמא י"ל דמסתמא כל אדם קורא לבנו בשמו וחותן משה קאי אחובב ואביו שמו רעואל וגם קרא ליתרו על שמו דכתיב ותבאנה אל רעואל אביהן, וגם נקרא קני דכתיב בני קני חותן משה עלו מעיר התמרים, וגם קרא לבנו חבר על שמו. ותימא למה לא מנה שמונה וימנה רכב דכתיב לבני רכב חותן משה, וי"ל דלא חשיב אלא אותן שנקראין בחומש. ועוד קשה למ"ד פוטיאל זה יוסף שפטפט ביצרו ליכא ז' שמות. ועוד ק' שפי' רש"י כאן ז' שמות היה ליתרו ולהלן בפרשת בהעלותך פי' הוא עצמו ושני שמות היה לו וכו', וי"ל שמה [ש]פי' שם היינו אליבא דמ"ד רעואל אביו של יתרו ואינו מונה חבר וקני דשם אחד הוא ובנו של יתרו הוא שנ' וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה ולא מצינו שנקרא יתרו חבר וקני, גם אינו מונה יתרו דסבר יתר ויתרו שם אחד הוא ואינו אלא תוספת אות על שמו, גם אינו מונה רעואל שהוא אביו של יתרו כמו שפיר' ולא מצינו שנקרא שמו רעואל, הילכך אין כאן אלא יתר וחובב.

Biur Bemidbar 10:29ביאור במדבר י׳:כ״ט

[א"ה, וכבר זכרנו בתחלת פרשת יתרו שיש פה מקום ספק, שכפי משמעות הכתובים בא יתרו קודם מתן תורה, ונאמר שם וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, וכאן משמע שהי' עמו אף בשנה השנית, ונחלקו מפרשי התור' בהתרת הספק הזה כמו שזכרנו שם. לדעת הרמב"ן הלך לו ובא אליו שנית, ולדעת רש"י לא נאמרה הפרשה הכתובה שם עד שנה שנייה. ולולי דברי חז"ל שאמרו שבע שמות יש לו ליתרו, הייתי אומר שרעואל הי' אבי צפורה, ולה שני אחים שם האחד יתרו ושם השני חובב, ושלשתן נקראו חותני משה, שכל קרובי האדם מחמת חתון נקראים כך כמו שכתב הראב"ע, ויתרו חתן משה בא קודם מתן תורה ושב אל ארצו ממחרת בואו, וחובב חותן משה בא גם הוא אליו והלך עמו. ואל החתן הזה אמר משה פה לכה אתנו. וממה שאמר כי על כן ידעת חנותנו במדבר אין ראיה שחובב הא יתרו, כמו שנפרש שם, לפי משמעות פשטות הכתוב. ועוד שחובב גם הוא אפשר שידע חנותם ונתן לב לדעת צרכיהם. והותרו לפי זה רוב הספקות שנפלו בענין זה בלי דוחק כלל.]

Shadal Shemot 2:18שד״ל שמות ב׳:י״ח

אל רעואל אביהן: זקנן היה, אבי יתרו; ואמר י' ד' מיכאעליס כי כאן הזכיר רעואל לפי שהיה עדיין בחיים, והיה בעל הבית, ואח"כ מת ונזכר יתרו שהיה בעל הבית אחריו.

Shadal Shemot 18:1שד״ל שמות י״ח:א׳

וישמע יתרו: למטה (כ"ז) כתוב וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, ובחומש הפקודים (י' כ"ט) בשנה השנית (שם שם י"א) כתוב ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, א"כ עדיין היה במחנה ישראל ; ואם יאמר אדם כי רעואל ולא חובב הוא חותן משה, כבר מצינו בס' שופטים (ד' י"א) מבני חובב חותן משה. וכבר נחלקו בזה בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי (זבחים קט"ז ע"א) חד אמר יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר אחר מתן תורה היה, ולפניהם גם חכמי המשנה אמרו (שם שם) מה שמועה שמע יתרו? ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע (ולא מתן תורה, כי קודם מתן תורה בא), ר' אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע; וכבר היו מן החכמים שבחרו לכרות הקשר הזה, אשר היה קשה להם להתירו, ואמרו כי חובב איננו יתרו. הראשון אשר הלך בדרך הזאת הוא המדקדק הנכבד ר' יונה בן גנאח שאמר כי חובב הוא בן ליתרו ואח לצפורה, ואמר כי גם אחי האשה יקרא לבעלה חותן (הביא דבריו רד"ק בשורש חתן, ודחה אותם). ואחרו החזיק בפירוש מילת חותן רמבמ"ן, אלא שהוא אומר (בפרשת בהעלותך, במדבר י' כ"ט) כי יתרו וחובב היו שני אחים לצפורה ושלשתם בני רעואל. גם ראב"ע, אעפ"י שהוא מודה כי חובב הוא יתרו, הוא אומר שהיה אחי צפורה, ולא אביה. והדעת הזאת בענין מילת חותן רחוקה מאד, כי לא מצאנו בשום מקום חותן וחותנת להוראה זו, ובהפך מצאנו (דברים כ"ז כ"ג) ארור שוכב עם חותנתו, והנה אחות האשה מותרת היא במות אחותה, ואיך תבוא קללה בלשון הנשמע לשני פנים, שמשפטיהם שונים זה מזה, האחד אסור בכל זמן, והאחר אסור בזמן מה ומותר בזמן אחר? ואמנם רוב החכמים, חדשים גם ישנים, מישראל ומשאר האומות רחקו מעל דרכו של ר' יונה והסכימו בדעת רז"ל, כי חובב הוא יתרו ורעואל אבי יתרו ואבי אביה של צפורה. ואמר הרמב"ן כי חובב הוא שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר, כי לעבדיו ייקרא שם אחר, ואיננו רחוק שיהיה חובב שם חדש שקראו ישראל ליתרו, אם מלשון חביבות, ואם מגזרה אחרת בלתי ידועה היום. אך מה שהרמב"ן ואחרים אומרים כי יתרו נתגייר, זה אינו נ"ל, שהרי אם נתגייר, איך השיב למשה: לא כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י' ל')? ואין ספק כי כהטמעות המילות האלה הוא הליכה לחלוטין לא הליכה על מנת לגייר בני ביתו ולחזור. וגם אחר הדור ההוא אנו מוצאים כי חבר הקיני אע"פ שהיה יושב בארץ ישראל היה בשלום עם יבין צורר ישראל ואינני אומר שהיה בית חבר הקיני אוהב את יבין, כי מעשה יעל מעיד הפך מזה (שופטים ד' י"ז-כ"ב), אבל יבין היה בשלום עם בית חבר וסיסרא בטח ביעל, וזה דבר שאין הדעת סובלתו, אם היו הקינים גרי צדק והיו מעורבים עם בני ישראל מכמה זמן קודם לכן. ורבה מזאת הנה בימי שאול היה הקיני בתוך עמלק (שמואל א' ט"ו ו'), הייתכן לגרי צדק שיקבעו דירתם בקרב העם המתועב, אשר ציוה ה' למחות את זכרו? ועוד הנה שאול אמר אל הקיני: ואתה עשית חסד עם בני ישראל בעלותם ממצרים, ולא אמר: ואתה שומר תורת ה' ואלהיך אלהי. ומה שהטעה את המפרשים הוא ענין משפחת הרכבים שהיתה בקרב ישראל (ירמיה ל"ה), ובדברי הימים (א' ב' נ"ה) כתוב המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ורז"ל בספרי (פרשת בהעלותך פיסקא ע"ה), ובסוטה י"א ע"א וסנהדרין ק"ד ע"א, למען הראות מעלת הגרים שאין ראוי לבזותם חלילה ושהם שווים לישראל בכל דבר וראויים לישב אפילו בסנהדרין, אמרו כי הקינים שבדברי הימים הם הם בני קיני חותן משה, וזה אמנם דרך דרש ואסמכתא, ואשרי השומע אל המוסר הטוב היוצא ממנו, ואולם בדרך הפשט נראה כי הקינים שבדברי הימים והרכבים שבירמיה מבני יהודה היו ואין להם שום התייחסות אל בני קיני חותן משה; ואולי נקראו גם הרכבים קינים, מפני שהיו יושבי אהלים ונעים ממקום למקום כמוהם; ואם תרצה אמור כי אלה ואלה נקראו קינים על שם קין שהיה נע ונד בארץ; והנה מקרא אחד נראה כמסייע את האומרים שבני קיני חותן משה נתגיירו, והוא מה שכתוב בשופטים (א' ט"ז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם. ואמנם אחרי כל מה שראינו למעלה לא ייתכן לנו ללמוד מן המקרא הזה שהיו גרי צדק, אלא שהיו גרים תושבים; אך באמת מפקפק אני מאד בענין הכתוב הזה אם הוא כמחשבת המפרשים, כלומר אם ענינו שבני קיני ישבו עם בני יהודה, כי לא מצאתי להם פירוש מספיק ומדויק ללשון המקרא, ואולי המכוון בו הפך מה שחשבו ותהיה משמעות הכתוב הזה, כי בני קיני היושבים באהלים ונעים ממקום למקום היו אז במקרה שרויים אצל עיר התמרים, וכשראו כי בני יהודה יוצאים למלחמה על הכנעני, הם שהיו אנשי שלום (ולפיכך נקראו בארמית בתרגום שם שלמאה) התרחקו ממקומות המלחמה, ועלו משם והלכו למדבר יהודה אשר בנגב ערד והלכו וישבו עם העם, כלומר עם העמלקי והכנעני יושבי הארץ, ומילות עלו מעיר התמרים את בני יהודה, ענינן מאת בני יהודה, ומ"ם מעיר התמרים מושכת אחרת עמה; וייתכן ג"כ לפרש עלו מעיר התמרים אשר היו שם את אנשי יהודה שקודם לכן היו עם בני יהודה.

Hoil Moshe Bemidbar 10:29הואיל משה במדבר י׳:כ״ט

חתן משה – יתרו הנקרא ג"כ רעואל היה אבי צפורה, וחובב אחיה.

R. David Zvi Hoffmann Shemot 2:18רב דוד צבי הופמן שמות ב׳:י״ח

ואפשר שרעואל היה שם השבט או המשפחה, כפי שמצינו שבט אדומי בשם זה בספר בראשית, ובדומה לאמור בספר שופטים "קיני חותן משה", ושם בוודאי "קיני" הוא שם השבט.