Yosef's Economic Policies/1/he
המדיניות הכלכלית של יוסף
הקדמה
היסטוריה מצרית בתורה?
לאחר תיאור הגעתם של יעקב ומשפחתו למצרים, התורה מתארת באריכות את מדיניותו הכלכלית של יוסף במהלך שנות הרעב. תיאור זה מפתיע, שכן לא ברור מהי מטרתו וכיצד הוא מתקשר לשאר סיפורי יוסף. מדוע התורה, שבדרך כלל בוחרת בקפידה רבה כל כך את מילותיה, בוחרת להרחיב בדבר כלכלה מצרית? במילותיו של בעל עקדת יצחק:1
למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחק החמישית והעברת העם לערים וחק הכהנים מאת פרעה? כי כל זה יאות ליכתב בספרי נימוסי מצרים לא בתורה האלהית!
חוכמה כלכלית או סחיטה?
במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם צעדים נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים2 על מנת לקנות אוכל. יוסף קונה מן העם את כל אדמתם, ומייעד חמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מהי מטרת הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא שהאוכל יחולק כראוי, או שיוסף החמיר יתר על המידה?
כפילויות בפסוקים ופרטים מיותרים
סיפור זה כולל בתוכו פרטים רבים המוזכרים יותר מפעם אחת, מה שמעלה את השאלה בדבר חשיבותם:
- גורל כנען – כאשר התורה מתארת את התרוששותה של המצרים, ישנה התייחסות משולשת3 לכך שגם בכנען היה מחסור כלכלי. מדוע התורה מדגישה נקודה זו? מה ניתן להסיק מכך לגבי המצב הכלכלי הכללי בכנען ולגבי תוצאותיו ההרסניות של הרעב?
- משפחת יוסף – תיאור מדיניותו הכלכלית של יוסף נמצא בין פרטים על התיישבות משפחתו בגשן והתרבותה. מבנה זה יכול להעיד על כך כי ישנו קשר בין שני האירועים הללו, אך מהי מטרת קישור זה?
- פטור הכהנים – העובדה שהכהנים היו פטורים ממכירת אדמתם לפרעה מוזכרת פעמיים ביחידה קצרה זו. מהי חשיבותה של העובדה הזו? מה הקורא אמור ללמוד ממנה?
