Difference between revisions of "Yosef's Economic Policies/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 12: Line 12:
 
<p>במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים<fn>לא כתוב בתורה באופן חד משמעי אם יוסף אכן קיבל את הצעתם. מיד לאחר מכן כתוב בתורה שיוסף קנה את אדמותיהם ללא כל התייחסות לעבדות. אולם ב<a href="Bereshit47-11-27" data-aht="source">פסוק כ"ג</a>, יוסף אומר: "הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה", ומשתמע מכאן שהוא קנה גם את העם וגם את האדמה.</fn> על מנת לקנות אוכל. יוסף לוקח את כל האדמה, וחמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז&#160;מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מה הייתה המטרה של הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא&#160;שהאוכל יחולק בצורה נכונה, או שיוסף&#160;החמיר יתר על המידה?</p>
 
<p>במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים<fn>לא כתוב בתורה באופן חד משמעי אם יוסף אכן קיבל את הצעתם. מיד לאחר מכן כתוב בתורה שיוסף קנה את אדמותיהם ללא כל התייחסות לעבדות. אולם ב<a href="Bereshit47-11-27" data-aht="source">פסוק כ"ג</a>, יוסף אומר: "הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה", ומשתמע מכאן שהוא קנה גם את העם וגם את האדמה.</fn> על מנת לקנות אוכל. יוסף לוקח את כל האדמה, וחמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז&#160;מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מה הייתה המטרה של הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא&#160;שהאוכל יחולק בצורה נכונה, או שיוסף&#160;החמיר יתר על המידה?</p>
  
−
<h2>Repeated and Seemingly Extraneous Details</h2>
+
<h2>כפילויות בפסוקים ופרטים מיותרים</h2>
−
<p>The episode includes several details which are repeated more than once, making the reader question their import:</p>
+
<p>סיפור זה כולל בתוכו פרטים רבים המוזכרים יותר מפעם אחת, מה שמעלה את השאלה בדבר חשיבותם:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>גורל כנען</b> – When describing the impoverishment of the Egyptians, there is a three-fold mention<fn>ראו <a href="Bereshit47-11-27" data-aht="source">בראשית מ"ז:י"ג-ט"ו</a>.</fn> that in Canaan too, money was scarce.&#160; Why does the Torah highlight this fact?&#160; What does it reveal about the overall economic situation of Canaan and the devastation caused there by the famine?</li>
+
<li><b>גורל כנען</b> – כאשר התורה מתארת את התרוששותה של כנען, ישנה התייחסות משולשת<fn>ראו <a href="Bereshit47-11-27" data-aht="source">בראשית מ"ז:י"ג-ט"ו</a>.</fn> לכך שגם בכנען, היה מחסור כלכלי. מדוע התורה מדגישה נקודה זו? מה ניתן להסיק מכך לגבי המצב הכלכלי&#160;הכללי בכנען ולגבי תוצאותיו ההרסניות של הרעב?</li>
 
<li><b>משפחת יוסף</b> – Yosef's economic policies are framed by details of Yosef's family settling and proliferating in Goshen.&#160; The literary sandwiching suggests that the Torah is trying to connect the two issues.&#160; What, though, is the point of the connection?</li>
 
<li><b>משפחת יוסף</b> – Yosef's economic policies are framed by details of Yosef's family settling and proliferating in Goshen.&#160; The literary sandwiching suggests that the Torah is trying to connect the two issues.&#160; What, though, is the point of the connection?</li>
 
<li><b>Priestly exemption</b> – The priestly exemption from selling their land to Paroh is mentioned twice in this short unit; why is this necessary?&#160; What is the reader supposed to learn from this fact?</li>
 
<li><b>Priestly exemption</b> – The priestly exemption from selling their land to Paroh is mentioned twice in this short unit; why is this necessary?&#160; What is the reader supposed to learn from this fact?</li>

Version as of 10:54, 25 July 2019

המדיניות הכלכלית של יוסף

הקדמה

היסטוריה מצרית בתורה?

לאחר תיאור הגעתם של יעקב ומשפחתו למצרים, התורה מתארת באריכות את מדיניותו הכלכלית של יוסף במהלך שנות הרעב. תיאור זה מפתיע, שכן לא ברור מה מטרתו וכיצד הוא מתקשר לשאר סיפורי יוסף. מדוע התורה, שבדרך כלל בוחרת בקפידה כה רבה את מילותיה, בוחרת להרחיב בדבר כלכלה מצרית? במלים של בעל עקדת יצחקבראשית שער ל"אאודות ר' יצחק עראמה:1

למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחק החמישית והעברת העם לערים וחק הכהנים מאת פרעה?  כי כל זה יאות ליכתב בספרי נימוסי מצרים לא בתורה האלהית!

חוכמה כלכלית או סחיטה?

במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים2 על מנת לקנות אוכל. יוסף לוקח את כל האדמה, וחמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מה הייתה המטרה של הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא שהאוכל יחולק בצורה נכונה, או שיוסף החמיר יתר על המידה?

כפילויות בפסוקים ופרטים מיותרים

סיפור זה כולל בתוכו פרטים רבים המוזכרים יותר מפעם אחת, מה שמעלה את השאלה בדבר חשיבותם:

  • גורל כנען – כאשר התורה מתארת את התרוששותה של כנען, ישנה התייחסות משולשת3 לכך שגם בכנען, היה מחסור כלכלי. מדוע התורה מדגישה נקודה זו? מה ניתן להסיק מכך לגבי המצב הכלכלי הכללי בכנען ולגבי תוצאותיו ההרסניות של הרעב?
  • משפחת יוסף – Yosef's economic policies are framed by details of Yosef's family settling and proliferating in Goshen.  The literary sandwiching suggests that the Torah is trying to connect the two issues.  What, though, is the point of the connection?
  • Priestly exemption – The priestly exemption from selling their land to Paroh is mentioned twice in this short unit; why is this necessary?  What is the reader supposed to learn from this fact?
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Yosef%27s_Economic_Policies/1/he&oldid=57796&useskin=vector"