Difference between revisions of "A Three Day Journey/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(22 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>"דרך שלשת ימים"?</h1>
 
<h1>"דרך שלשת ימים"?</h1>
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="Media/2Shemot/03/A Three Day Journey/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a>&#160;<a class="word-before" href="Media/2Shemot/03/A Three Day Journey/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a>&#160;</p>
+
<p class="top-buttons" style="text-align:center"><a class="pdf" href="Media/2Shemot/03/A Three Day Journey/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a>&#160;<a class="word-before" href="Media/2Shemot/03/A Three Day Journey/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a>&#160;</p>
<h2>Divine Duplicity?</h2>
+
<h2>מרמה א-לוהית?</h2>
<p>In Shemot 3:17, at the Burning Bush, Hashem tells Moshe to gather the elders of Israel and tell them of His plans to redeem the Children of Israel from the afflictions of Egypt and bring them to the Land of Israel:</p>
+
<p>בספר שמות ג':י"ז במעמד הסנה, ה' מצווה את משה לאסוף את זקני ישראל ולספר להם על תוכניתו לגאול את בני ישראל משעבוד מצרים ולהביאם לארץ ישראל:</p>
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q dir="rtl" lang="he">
<q xml:lang="he" dir="rtl">וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.</q>
+
וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.</q>
<q xml:lang="en">And I have said: I will bring you up out of the affliction of Egypt unto the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite, unto a land flowing with milk and honey.</q>
+
<p>בפסוק הבא, ה' מצווה את משה להמשיך בשליחותו ולדבר עם פרעה, והוא מכתיב לו מילה במילה מה עליו להגיד למלך. אך בעוד שהקורא מצפה לשמוע "שלח את עמי!", במקום זאת, ה' אומר למשה לבקש מפרעה רשות להוביל את העם למדבר לחוג לשלושה ימים בלבד:</p>
</multilang>
+
<q dir="rtl" lang="he">
<p>In the very next verse, Hashem commands Moshe to follow this up by speaking to Paroh, and He dictates to him what should be said to the king. As the reader waits expectantly to hear "Let my people go!", Hashem instead tells Moshe to petition Paroh to permit the nation to depart for only a three day holiday in the wilderness:</p>
+
וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו י"י אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ.</q>
<multilang style="overflow: auto;">
+
<p>פסוקים אלו מעלים הרבה שאלות. מדוע ה' ציווה את משה לבקש מפרעה לאפשר לעם לצאת ממצרים לחופשה של שלושה ימים בלבד, אם כוונתו האמתית הייתה לקחת את העם לארץ המובטחת לעד? האם זה היה ניסיון לרמות את פרעה? מדוע ה' היה בוחר בהונאה במקום להצהיר במפורש על מטרתו הסופית?<fn><multilink><a href="Ran11" data-aht="source">ר"ן</a><a href="Ran11" data-aht="source">ר"ן</a><a href="ר' נסים גירונדי" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> מוסיף כי בהתחלה בני ישראל תהו מדוע משה פחד להיות גלוי לב עם פרעה, וזה גרם להם לתהות האם משה באמת שליח ה'.</fn> מה היה קורה אילו פרעה היה מסכים לבקשת שלושת הימים? האם פרעה ידע על התוכנית לעזוב לצמיתות? האם המצרים ידעו? האם כל בני ישראל ידעו?</p>
<q xml:lang="he" dir="rtl">וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו י"י אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ.</q>
 
<q xml:lang="en" style="margin-bottom:.3em;">וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.</q><q xml:lang="en" style="margin-bottom:.3em;">And they said: 'The God of the Hebrews hath met with us. Let us go, we pray thee, three days' journey into the wilderness, and sacrifice unto the Lord our God; lest He fall upon us with pestilence, or with the sword.'</q><q xml:lang="en">And they shall hearken to thy voice. And thou shalt come, thou and the elders of Israel, unto the king of Egypt, and ye shall say unto him: The Lord, the God of the Hebrews, hath met with us. And now let us go, we pray thee, three days' journey into the wilderness, that we may sacrifice to the Lord our God.</q>
 
</multilang>
 
<p>These verses raise a host of questions. Why would Hashem instruct Moshe to ask Paroh for only a three day furlough if His real intent was to take the nation to the Promised Land forever? Was this an attempt to deceive Paroh? Why would Hashem choose to resort to deception rather than being upfront about the ultimate goal?<fn>The <multilink><a href="Ran11" data-aht="source">Ran</a><a href="Ran11" data-aht="source">Derashot HaRan 11</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink> adds that the Children of Israel initially wondered why Moshe was afraid to be candid with Paroh, and this caused them to have doubts as to whether Moshe was really Hashem's messenger.</fn> What would have happened had Paroh consented to the three day request? Did Paroh know of the plans to leave permanently? Did the Egyptians know? Did the Israelites all know?</p>
 
  
<h2>Ongoing Negotiations</h2>
+
<h2>משא ומתן מתמשך</h2>
<p>Two subsequent verses confirm that Moshe followed Hashem's instructions to the letter. In Shemot 5:3, when Moshe and Aharon meet Paroh they tell him:</p>
+
<p>שני פסוקים בהמשך מאשרים כי משה פעל על פי הוראותיו של ה' באופן מדויק. בספר שמות ה':ג' כאשר משה ואהרן נפגשו עם פרעה הם אמרו לו:</p>
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q dir="rtl" lang="he">
<q xml:lang="he" dir="rtl">וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.</q>
+
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.</q>
<q xml:lang="en">And they said: 'The God of the Hebrews hath met with us. Let us go, we pray thee, three days' journey into the wilderness, and sacrifice unto the Lord our God; lest He fall upon us with pestilence, or with the sword.'</q>
+
<p>באופן דומה, בספר שמות ח':כ"ג, בעקבות המכה הרביעית, מכת ערוב, משה חזר על הבקשה:</p>
</multilang>
+
<q dir="rtl" lang="he">
<p>Similarly, in Shemot 8:23, in the aftermath of the fourth plague of ערוב, Moshe reiterates:</p>
+
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַי"י אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.</q>
<multilang style="overflow: auto;">
+
<p>למעשה, השיח של משה עם פרעה לאורך כל המכות נראה כמורה על כך שפרעה המשיך להאמין כי בני ישראל היו אמורים לחזור למצרים אחרי החג במדבר. משום כך, אפילו במהלך המשא ומתן בספר שמות י':כ"ד לאחר המכה התשיעית, מכת ברד, פרעה מתעקש שהצאן של בני ישראל יישאר במצרים על מנת להבטיח כי בעליהם יחזרו למצרים לאחר החג במדבר.&#160;</p>
<q xml:lang="he" dir="rtl">דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַי"י אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.</q>
+
<q dir="rtl" lang="he">
<q xml:lang="en">We will go three days' journey into the wilderness, and sacrifice to the Lord our God, as He shall command us.'</q>
+
וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת י"י רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.</q>
</multilang>
+
<p>אמירה זו מביאה אותנו לשאלה האולטימטיבית: כאשר פרעה הסכים סוף סוף, אחרי מכת בכורות, לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים, האם הוא שילח אותם באופן מוחלט (כפי שהשורש "גרש" המופיע שם אולי רומז<fn>ראו <a href="Shemot6-1" data-aht="source">שמות ו׳:א׳</a>, <a href="Shemot11-1" data-aht="source">י״א:א׳</a>, <a href="Shemot12-39" data-aht="source">י״ב:ל״ט</a>.</fn>) או שמא הוא רק נתן להם רשות להיעדר לזמן קצוב לצורך פולחן דתי? או, בניסוח אחר, כאשר פרעה רדף אחר ישראל ב<a href="Shemot14-1" data-aht="source">ספר שמות פרק י"ד</a>, האם הוא עשה זאת מכיוון שהם נראו חסרי אונים ("נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר") והוא התחרט ("וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה") על החלטתו לשלחם לחירות? או שמא הוא רדף אחריהם מכיוון שמבחינתו הם היו עבדים שברחו ("כִּי בָרַח הָעָם") ולא עמדו במלה שלהם לשוב למצרים אחרי שלושת ימים?</p>
<p>In fact, Moshe's dialogue with Paroh throughout the entire set of Plagues appear to indicate that Paroh continued to believe that the Israelites were supposed to return to Egypt after their desert holiday. For this reason, even during the negotiations in Shemot 10:24 following the ninth plague of darkness, Paroh insists that the Israelites' livestock remain in Egypt to guarantee that their owners would come back after their holiday.</p>
 
<multilang style="overflow: auto;">
 
<q xml:lang="he" dir="rtl">וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת י"י רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.</q>
 
<q xml:lang="en">And Pharaoh called unto Moses, and said: 'Go ye, serve the Lord; only let your flocks and your herds be stayed; let your little ones also go with you.'</q>
 
</multilang>
 
<p>This leads us to the ultimate question: When Paroh finally agreed to let the Israelites go after the Plague of the Firstborn, was he expelling them permanently (as the usages of the root גרש&#8206;<fn>See <a href="Shemot6-1" data-aht="source">Shemot 6:1</a>, <a href="Shemot11-1" data-aht="source">11:1</a>,&#160; and <a href="Shemot12-39" data-aht="source">12:39</a>.</fn> might imply) or merely granting them a temporary leave of absence for religious worship? Or, formulated alternatively, when Paroh chases after the Israelites in <a href="Shemot14-1" data-aht="source">Shemot 14</a>, is he doing so because they appeared to be vulnerable ("נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר") and he regretted expelling them ("וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה") or because he had expected that they would return ("כִּי בָרַח הָעָם")?</p>
 
  
<h2>Gifts or Loans</h2>
+
<h2>מתנות או הלוואות</h2>
<p>The matter of the three day request is intertwined with the question of the nature of the gold and silver vessels the Egyptians gave the Israelites see <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">Reparations and Despoiling Egypt</a>. Did the Egyptians intend them as loans, anticipating that the Israelites would be returning, or as outright gifts knowing full well that the Israelites were leaving for good?</p>
+
<p>נושא בקשת שלושת הימים שזור בשאלת אופי כלי הכסף וכלי הזהב שהמצרים נתנו לבני ישראל ראו&#160;<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>. האם המצרים ייעדו אותם להלוואות, מתוך ציפייה שבני ישראל ישובו ויחזירו אותם, או שמא הם היו מתנות שניתנו מתוך הכרה מלאה בכך שבני ישראל עוזבים לצמיתות?&#160;</p>
<p>In <a href="2" data-aht="subpage">Exegetical Approaches</a>, we will explore the relationship between the various expectations of Paroh, the Egyptians, and the Israelites.</p>
+
<p>בהרחבה בעניין ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> נבחן את מערכת היחסים בין הציפיות השונות של פרעה, המצרים, ובני ישראל. &#160;</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 01:56, 6 August 2019

"דרך שלשת ימים"?

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

מרמה א-לוהית?

בספר שמות ג':י"ז במעמד הסנה, ה' מצווה את משה לאסוף את זקני ישראל ולספר להם על תוכניתו לגאול את בני ישראל משעבוד מצרים ולהביאם לארץ ישראל:

וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

בפסוק הבא, ה' מצווה את משה להמשיך בשליחותו ולדבר עם פרעה, והוא מכתיב לו מילה במילה מה עליו להגיד למלך. אך בעוד שהקורא מצפה לשמוע "שלח את עמי!", במקום זאת, ה' אומר למשה לבקש מפרעה רשות להוביל את העם למדבר לחוג לשלושה ימים בלבד:

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו י"י אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ.

פסוקים אלו מעלים הרבה שאלות. מדוע ה' ציווה את משה לבקש מפרעה לאפשר לעם לצאת ממצרים לחופשה של שלושה ימים בלבד, אם כוונתו האמתית הייתה לקחת את העם לארץ המובטחת לעד? האם זה היה ניסיון לרמות את פרעה? מדוע ה' היה בוחר בהונאה במקום להצהיר במפורש על מטרתו הסופית?1 מה היה קורה אילו פרעה היה מסכים לבקשת שלושת הימים? האם פרעה ידע על התוכנית לעזוב לצמיתות? האם המצרים ידעו? האם כל בני ישראל ידעו?

משא ומתן מתמשך

שני פסוקים בהמשך מאשרים כי משה פעל על פי הוראותיו של ה' באופן מדויק. בספר שמות ה':ג' כאשר משה ואהרן נפגשו עם פרעה הם אמרו לו:

וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי"י אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.

באופן דומה, בספר שמות ח':כ"ג, בעקבות המכה הרביעית, מכת ערוב, משה חזר על הבקשה:

דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַי"י אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.

למעשה, השיח של משה עם פרעה לאורך כל המכות נראה כמורה על כך שפרעה המשיך להאמין כי בני ישראל היו אמורים לחזור למצרים אחרי החג במדבר. משום כך, אפילו במהלך המשא ומתן בספר שמות י':כ"ד לאחר המכה התשיעית, מכת ברד, פרעה מתעקש שהצאן של בני ישראל יישאר במצרים על מנת להבטיח כי בעליהם יחזרו למצרים לאחר החג במדבר. 

וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת י"י רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.

אמירה זו מביאה אותנו לשאלה האולטימטיבית: כאשר פרעה הסכים סוף סוף, אחרי מכת בכורות, לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים, האם הוא שילח אותם באופן מוחלט (כפי שהשורש "גרש" המופיע שם אולי רומז2) או שמא הוא רק נתן להם רשות להיעדר לזמן קצוב לצורך פולחן דתי? או, בניסוח אחר, כאשר פרעה רדף אחר ישראל בספר שמות פרק י"ד, האם הוא עשה זאת מכיוון שהם נראו חסרי אונים ("נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר") והוא התחרט ("וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה") על החלטתו לשלחם לחירות? או שמא הוא רדף אחריהם מכיוון שמבחינתו הם היו עבדים שברחו ("כִּי בָרַח הָעָם") ולא עמדו במלה שלהם לשוב למצרים אחרי שלושת ימים?

מתנות או הלוואות

נושא בקשת שלושת הימים שזור בשאלת אופי כלי הכסף וכלי הזהב שהמצרים נתנו לבני ישראל – ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים. האם המצרים ייעדו אותם להלוואות, מתוך ציפייה שבני ישראל ישובו ויחזירו אותם, או שמא הם היו מתנות שניתנו מתוך הכרה מלאה בכך שבני ישראל עוזבים לצמיתות? 

בהרחבה בעניין בגישות פרשניות נבחן את מערכת היחסים בין הציפיות השונות של פרעה, המצרים, ובני ישראל.