Difference between revisions of "Yaakov's Dream in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>The three artworks discussed here, Bartolomé Murillo's <i>Jacob's Dream</i> (1665),<fn>Bartolomé Esteban Murillo (1617-1682) was one of the most well-known Spanish painters of his day. He worked in the Baroque style and is known mainly for his religious paintings. He also composed many realistic depictions of everyday life including paintings of contemporary children, beggars, and flower girls.  This work is housed in the Hermitage, St. Petersburg, Russia. </fn> the miniature from the Sister Haggadah,<fn> This late 14th century Catalonian illuminated Haggadah was illustrated by an unknown artist. Its name was coined by Bezalel Narkiss because of its similarity to the more well-known Golden Haggadah. It is located in the British Museum and pages from it can be accessed <a href="http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/record.asp?MSID=19290&amp;CollID=96&amp;NStart=2884">online</a>.</fn> and Jacques Stella's <i>Jacob's Ladder</i> (1650),<fn>Jacques Stella (1596 - 1657) was a French Baroque painter. He painted this image on onyx, making use of the natural veins of the marble in his composition. The painting is currently in the Los Angeles County Museum of Art.</fn> all depict the סצנת הפתיחה של פרשת ויצא, חלום יעקב בבית אל. Though each depiction contains similar components (a sleeping Yaakov, "סֻלָּם", ומלאכים), the varying details included by each artist suggest different interpretations of what Yaakov actually saw in his dream and the meaning of this vision.</p></div>
+
<p>שלוש יצירות האמנות שנדונים כאן, "חלומו של יעקב" של ברטולומה מורילו (1665),<fn>ברטולומה אסטבן מורילו (1617-1682) היה אחד הציירים הספרדים המפורסמים ביותר בימיו. הוא עבד בסגנון הבארוק וידוע בעיקר בזכות ציורי הדת שלו. הוא גם צייר תיאורים ריאליסטיים רבים מחיי היומיום, כולל ציורים של ילדים עכשוויים, קבצנים, ונערות פרחים. עבודה זו שוכנת בהרמיטאז' בסנקט פטרבורג.</fn> המיניאטורה מההגדה של האחות,<fn>הגדה מוארת זו מקטלוניה של המאה ה-14 אויירה על ידי אמן לא ידוע. את שמו טבע בצלאל נרקיס בגלל דמיונו להגדת הזהב הידועה יותר. ההגדה ממוקמת במוזיאון הבריטי ויש גישה מקוונת לדפים ממנה <a href="http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/record.asp?MSID=19290&amp;CollID=96&amp;NStart=2884">כאן</a>.</fn> וסולם יעקב של ז'אק סטלה (1650),<fn>ז'אק סטלה (1596 - 1657) היה צייר בארוק צרפתי. הוא צייר את הדימוי הזה באוניקס, תוך כדי שימוש בעורקים הטבעיים של השיש בהרכבו. הציור נמצא כעת במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס.</fn>&#160;כולם מתארים את סצנת הפתיחה של פרשת ויצא, חלום יעקב בבית אל. אף על פי שכל תיאור מכיל רכיבים דומים (יעקב ישן, "סֻלָּם", ומלאכים), הפרטים השונים שכללו כל אחד מהאמנים מציעים פרשנויות שונות למה שראה יעקב בחלומו ומשמעות חזון זה.</p></div>
−
<category>Contrasting Images
+
<category>השוואת התמונות
−
<subcategory>Murillo
+
<subcategory>מורילו
−
<p>Murillo sets the scene in a dark wooded landscape. In the center of the composition, light breaks through the clouds and illuminates the ladder and its angels. The cherubs are clothed in pastel colored robes and appear carefree and peaceful as they climb up and down. The two angels on the lower rungs of the ladder look towards Yaakov who is asleep on the floor, with his shepherd's staff and satchel at his side.</p>
+
<p>מורילו מציב את הסצנה בנוף מיוער כהה. במרכז הקומפוזיציה אור פורץ בין העננים ומאיר את הסולם ומלאכיו. הכרובים לבושים בגלימות בצבע פסטל ונראים שלווים וחסרי דאגות כשהם מטפסים למעלה ולמטה. שני המלאכים בקצוות התחתונים של הסולם מסתכלים לעבר יעקב שנמצא ישן על הרצפה, כשמקל רועים וילקוט לצידו.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Sister Haggadah
+
<subcategory>הגדת האחות
−
<p>This image is a more simplistic rendering of the subject, with fewer figures and a barer background. The ladder crosses the composition on a diagonal, extending from Yaakov in the bottom left corner to two visages that peer through a stylized cloud at the top right.<fn>The double image is perplexing. In context of the similar depiction in the Golden Haggadah, ג'ו מילגרום (עיינו <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=22">כאן</a>) suggests that the rendering stems מן ה<multilink><a href="PsJBereshit28-12" data-aht="source">תרגומים</a><a href="PsJBereshit28-12" data-aht="source">בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="TargumYerushalmi28-12" data-aht="source">תרגום ירושלמי (קטעים) בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="Targum Yerushalmi (Fragmentary)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (קטעים)</a></multilink>, which suggest that Yaakov's face was engraved on the Throne of Glory. The angels were climbing up and down to view this man who was asleep at their feet and yet whose face was up on high as well.</fn> One angel ascends the ladder while three surround Yaakov on the floor. One of these sits at Yaakov's feet, while another stands behind him, supporting him as he reclines.</p>
+
<p>תמונה זו היא עיבוד פשטני יותר של הנושא, עם פחות דמויות ורקע יותר פשוט. הסולם חוצה את הקומפוזיציה באלכסון, ומשתרע מיעקב בפינה השמאלית התחתונה לשתי דמויות המציצות דרך ענן מסוגנן בפינה השמאלית העליונה.<fn>התמונה הכפולה מביכה. במסגרת התיאור הדומה בהגדת הזהב, ג'ו מילגרום (עיינו <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=22">כאן</a>)&#160; מציעה כי הפרשנות נובעת מן ה<multilink><a href="PsJBereshit28-12" data-aht="source">תרגומים</a><a href="PsJBereshit28-12" data-aht="source">בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="TargumYerushalmi28-12" data-aht="source">תרגום ירושלמי (קטעים) בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="Targum Yerushalmi (Fragmentary)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (קטעים)</a></multilink>, הסבורים כי פניו של יעקב נחרטו בכסא הכבוד. המלאכים טיפסו למעלה ולמטה כדי לראות את האיש הזה שישן לרגליהם אף שפניו היו גם למעלה בשמיים.</fn> מלאך אחד עולה בסולם בעוד שלושה מלאכים אחרים מקיפים את יעקב על הרצפה. אחד מאלו יושב לרגליו של יעקב, ואילו אחר עומד מאחוריו, תומך בו כשהוא נשען לאחור.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Stella
+
<subcategory>סטלה
−
<p>Stella's painting elicits a somewhat haunted sensation, as the scene is set against a gray backdrop, broken by lightning-like streaks of yellow. A golden beam lined with angels connects God in the top left of the image to the sleeping Yaakov on the bottom right. Several sheep graze at Yaakov's feet, and, in the distance, a city seems to float in the air.</p>
+
<p>הציור של סטלה מעורר תחושה רדופה במקצת, כשהסצנה מוגדרת על רקע אפור, שנשבר על ידי פסים צהובים דמויי ברק. אלומת זהב מוזהבת עם מלאכים מחברת בין א-לוהים בחלק השמאלי העליון של התמונה ליעקב הישן למטה בצד הימנית. כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב, ובמרחק נראה כי עיר צפה באוויר.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
 
<category>יחס לטקסט המקראי
 
<category>יחס לטקסט המקראי
−
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
+
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>מעשי המלאכים
 
<subcategory>מעשי המלאכים
−
<p>In Stella's painting, the angels descend the ladder in pairs and seem to converse with each other, taking no notice of Yaakov. In the Sister Haggadah, in contrast, some of the angels are not on the ladder at all but rather hover over the figure of Yaakov on the floor. Murillo's image charts a middle course. While most of his angels are simply climbing the ladder oblivious to Yaakov, one of the angels at the bottom appears to be bidding him farewell while another seems to be about to greet him.</p>
+
<p>בציור של סטלה, המלאכים יורדים בסולם בזוגות ונראה שהם משוחחים זה עם זה, בלי לשים לב ליעקב. בהגדת האחות, לעומת זאת, חלק מהמלאכים כלל אינם בסולם אלא מרחפים מעל דמותו של יעקב. תמונתו של מורילו מציגה עמדת ביניים. בעוד שרוב המלאכים שלו פשוט מטפסים על הסולם ומתעלמים מיעקב, נדמה כי אחד המלאכים בתחתית הסולם נפרד ממנו לשלום ומלאך אחר עומד לברך אותו.</p><p>הבדלים אלו קשורים לדבר שאינו מפורש בטקסט המקראי. אף על פי שהפסוקים אומרים שהמלאכים היו עולים ויורדים בסולם, הם אינם מרחיבים יותר על מעשיהם של המלאכים, וגם לא על משמעות תנועותיהם. זה משאיר את משמעות החזון לוטה בערפל. האם המלאכים סימלו חיילי משמר המגינים על יעקב?<fn>השוו <multilink><a href="BereshitRabbah68-12" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-12" data-aht="source">ס״ח:י״ב</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> שמרמז שהמלאכים העולים ליוו את יעקב בארץ ישראל ושהמלאכים היורדים עמדו ללוות אותו בשאר מסעו (בחו"ל).</fn> האם הם יצרו מין משמר כבוד להקביל פני יעקב לפני כניסתו לדבר עם ה'? או האם ה' פשוט רצה שיעקב יראה את מלאכיו דנים במשימותיהם?<fn>ראו <multilink><a href="RambanBereshit28-12" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit28-12" data-aht="source">בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> שמציע שה' רצה ללמד את יעקב ששום דבר לא קורה עלי אדמות אלא על פי צו א-לוהי, וששלוחי הקב"ה פועלים רק לאחר התייעצות א-לוהית.</fn> להרחבה, ראו <a href="Yaakov's Dream" data-aht="page">חלום יעקב</a>.</p>
−
<p>These differences relate to an unknown in the Biblical text. Though the reader is told that the angels were going up and down the ladder, the text does not elaborate any further about their accompanying actions, nor about the significance of their movements. This leaves the meaning of the vision ambiguous. Did the angels symbolize a protective guard for Yaakov?<fn>Cf. <multilink><a href="BereshitRabbah68-12" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-12" data-aht="source">ס״ח:י״ב</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> which suggests that the ascending angels had accompanied Yaakov in Israel and the descending ones were about to accompany him on the rest of his journey.</fn> Did they form some sort of receiving line in advance of Yaakov's entering into a discussion with God? Or, did Hashem simply want Yaakov to see His messengers discussing their respective tasks?<fn>See <multilink><a href="RambanBereshit28-12" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit28-12" data-aht="source">בראשית כ״ח:י״ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> who proposes that Hashem wanted to teach Yaakov that nothing happens on earth except by Divine decree, and that His messengers act only after Divine consultation.</fn> See <a href="Yaakov's Dream" data-aht="page">חלום יעקב</a> for extended analysis.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>כמה מלאכים?
 
<subcategory>כמה מלאכים?
−
<p>Both Murillo and Stella portray six angels, while the Sister Haggadah depicts only four. In Bereshit, no number is mentioned but <multilink><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">ס״ח:י״ד</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> reads into the plural form of the verbs "עֹלִים וְיֹרְדִים" that there were pairs of both ascending and descending angels. This leads the Midrash<fn>See <multilink><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">ס״ח:י״ד</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> above, and similarly, <multilink><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">ויצא ב׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>.</fn> to the interpretation that the angels represented the four kingdoms which would subdue Israel, but then be conquered in turn. For elaboration, see <a href="Yaakov's Dream" data-aht="page">חלום יעקב</a>.</p>
+
<p>גם מורילו וגם סטלה מציגים שישה מלאכים, ואילו הגדת האחות מציגה רק ארבעה. בתורה לא מוזכר מספר, אך <multilink><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">ס״ח:י״ד</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> מסיק מצורת הרבים של הפעלים "עֹלִים וְיֹרְדִים" שהיו זוגות של מלאכים עולים וגם זוגות יורדים. זה מוביל את המדרש<fn>ראו <multilink><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-14" data-aht="source">ס״ח:י״ד</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> לעיל, ובדומה ב<multilink><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">ויצא ב׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>.</fn> לפרשנות שהמלאכים ייצגו את ארבע הממלכות שהיו עתידות לשעבד את ישראל, ואז להיכבש בתורן. להרחבה, ראו <a href="Yaakov's Dream" data-aht="page">חלום יעקב</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"וְהִנֵּה סֻלָּם"
 
<subcategory>"וְהִנֵּה סֻלָּם"
−
<p>In both the Sister Haggadah and Murillo's painting, a ladder figures prominently in the center of the composition. In Stella's painting, in contrast, the "סֻלָּם" appears as a shaft of light, forming a bridge between Hashem and Yaakov. Though most readers familiar with modern Hebrew translate the word "סֻלָּם" as ladder, in Biblical Hebrew the word is actually a hapax legomenon, appearing only in this story. It is likely derived from the root סלל (to lift or elevate), and it can thus sustain a number of meanings including not just a ladder but also a ramp or stairs.<fn>Many artists, in fact, portray the ladder as a stairway. See, for example, William Blake's depiction <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Blake_jacobsladder.jpg">here</a>.</fn> The different depictions might also relate to the object's symbolism.<fn>For a depiction of angels conveying Divine knowledge to humans via a double helical DNA ladder, see <a href="/Media/1Bereshit/28/Yaakov's Dream in Art/Yaakov Ladder Glass - Gary Novetsky.jpg">"Scala Di Giacobbe"</a> ("Jacob's Ladder") by Lucio Bubacco, a glass work commissioned by Dr. Gary &amp; Sandy Novetsky.</fn> Is the "סֻלָּם" simply meant to represent a connection between heaven and earth, or is there some significance to climbing up and down, rung by rung?<fn>ראו רד"צ הופמן who proposes that the rungs represent levels of observance; with every commandment kept, a person moves one rung closer to God and perfection. Alternatively, see <multilink><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">ויצא ב׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> which reads the ladder as a ladder of history with the rungs representing years of servitude or power.</fn></p>
+
<p>בהגדת האחות וגם בציורו של מורילו, יש סולם שבולט במרכז הקומפוזיציה. לעומת זאת, בציור של סטלה ה"סֻלָּם" מופיע כזרקור של אור, היוצר גשר בין ה' ליעקב. על אף שבעברית מודרנית מתרגמים את המילה "סֻלָּם" כחפץ עם שלבים שמטפסים עליו, בעברית המקראית היא מילה יחידאית, המופיעה רק בסיפור זה. היא ככל הנראה נגזרת מהשורש סלל (להרים או לרומם), ולכן הוא יכול לקיים מספר משמעויות, כולל לא רק סולם אלא גם רמפה או מדרגות.<fn>אמנים רבים, למעשה, מציגים את הסולם כחדר מדרגות. ראו למשל את התיאור של וויליאם בלייק&#160;<a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Blake_jacobsladder.jpg">כאן</a>.</fn> התיאורים השונים עשויים להתייחס גם לסמליותו של ה"סֻלָּם".<fn>לתיאור של מלאכים המעבירים ידע א-לוהי לבני אדם באמצעות סולם DNA סלילי כפול, ראו <a href="../../Media/1Bereshit/28/Yaakov's Dream in Art/Yaakov Ladder Glass - Gary Novetsky.jpg">"Scala Di Giacobbe"</a> ("סולם יעקב") מאת לוצ'יו בובאקו, עבודת זכוכית שהוזמנה על ידי ד"ר גארי וסנדי נובצקי.</fn> האם ה"סֻלָּם" נועד פשוט לייצג את הקשר בין שמיים וארץ, או האם יש משמעות כלשהי לפעולת הטיפוס למעלה ולמטה, שלב שלב?<fn>ראו רד"צ הופמן שמציע ששלבי הסולם מייצגים רמות של קיום מצוות; עם כל מצווה שנשמרת, אדם מתקרב אחד יותר קרוב לאלוהים ושלמות. לחלופין, ראו <multilink><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayetze2" data-aht="source">ויצא ב׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> המפרש שיעקב רואה בחלומו סולם של היסטוריה, בו שלבי הסולם מייצגים שנים של השתעבדות או שנים של שלטון.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"כִּי בְמַקְלִי"
 
<subcategory>"כִּי בְמַקְלִי"
−
<p>Murillo depicts Yaakov lying on the floor with nothing more than a staff and small bundle by his side. Similarly, in the Sister Haggadah, Yaakov has no possessions other than the clothes on his back. In Stella's image, in contrast, several sheep graze by Yaakov's feet. Did Yaakov leave home empty-handed, or did he set out with a herd of sheep or other possessions?<fn>Several verses suggest the former. In the second half of our story Yaakov requests that Hashem watch over him and provide him with food and clothing, and later (בראשית ל"ב:י"א) Yaakov prays to Hashem, "בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן". The Midrash, though, suggests that Yaakov left home amply supplied, but that his possessions were taken from him en route by Esav or his son Eliphaz (ראו <multilink><a href="BereshitRabbah68-2" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-2" data-aht="source">ס״ח:ב׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="AggadahBereshit28-20" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit28-20" data-aht="source">בראשית כ״ח:כ׳</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>).</fn> This question relates to the dual nature of Yaakov's departure from home. On one hand, he left as a fugitive, fleeing Esav's wrath, and likely might not have had time to gather supplies. On the other hand, he was also sent by his father to find a wife, and one would have expected him to bring along gifts as a dowry.<fn>Compare with Avraham who sent his servant to find a wife for Yitzchak accompanied by ten laden camels.</fn> A second related factor might be the family's economic status. Was Yitzchak wealthy like Avraham, or was he perhaps much poorer and simply could not afford to send his son off with many presents?<fn>See <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-34" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-34" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון כ״ה:ל״ד</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> who suggests that Yitzchak was poor. He proposes that this explains not just why Yaakov left empty-handed but also why Esav scorned the birthright.</fn> For more, see <a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">מכירת הבכורה</a>.</p>
+
<p>מורילו מצייר את יעקב שוכב על הרצפה כשרק מטה וצרור קטן לצידו. באופן דומה, בהגדת האחות, ליעקב אין רכוש מלבד הבגדים שעל גבו. בתמונתו של סטלה, לעומת זאת, כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב. האם יעקב עזב את הבית בידיים ריקות, או שיצא לדרך עם עדר כבשים ורכוש אחר?<fn>מספר פסוקים מרמזים לאפשרות הראשונה. במחצית השנייה של סיפורנו יעקב מבקש שה' ישמור עליו ויספק לו אוכל ובגדים, ובהמשך (בראשית ל"ב:י"א) יעקב מתפלל אל ה': "בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן". אולם המדרש מציע שיעקב עזב את ביתו עם הרבה רכוש, אך רכושו נשדד ממנו בדרכו על ידי עשו או בנו אליפז (ראו <multilink><a href="BereshitRabbah68-2" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-2" data-aht="source">ס״ח:ב׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="AggadahBereshit28-20" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit28-20" data-aht="source">בראשית כ״ח:כ׳</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>).</fn> שאלה זו מתייחסת לאופי הכפול של יציאתו של יעקב מהבית. מצד אחד, הוא עזב כפליט, נמלט מחמת זעמו של עשו, וכנראה שלא הספיק לאסוף ציוד. מצד שני, הוא גם נשלח על ידי אביו למצוא אשה, ואפשר היה לצפות שהוא יביא מתנות כנדוניה.<fn>השוו לאברהם ששלח את עבדו למצוא אישה ליצחק בליווי עשרה גמלים עמוסים מכל טוב.</fn> גורם אחר הוא אולי מצבה הכלכלי של משפחת יעקב. האם יצחק היה עשיר כמו אברהם, או שהוא אולי היה עני ופשוט לא יכול היה להרשות לעצמו לשלוח את בנו עם מתנות רבות?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-34" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-34" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון כ״ה:ל״ד</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> שמציע כי יצחק היה עני. הוא מציע שזה יסביר לא רק מדוע יעקב עזב בידיים ריקות אלא גם את הסיבה שעשו זלזל בבכורה.</fn> להרחבה, ראו <a href="Sale of the Birthright – A Fair Deal" data-aht="page">מכירת הבכורה</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>אבן אחת או רבות?
 
<subcategory>אבן אחת או רבות?
−
<p>In the Sister Haggadah and Stella's painting, the rock upon which Yaakov rested his head is not visible.<fn>In Stella's image it  apparently lies under Yaakov's cloak.</fn> In Murillo's image, in contrast, there are three stones near Yaakov's head. The simple reading of the text suggests that Yaakov chose just one stone from many to act as a pillow. The shift from the plural language of "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" to the singular form of "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" when Yaakov awakens, though, leads the Midrash to suggest that there were a number of rocks selected which then united into one. Suggestions vary as to the specific number chosen with two, three, four and twelve all being options.<fn>See  <multilink><a href="BereshitRabbah68-11" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-11" data-aht="source">ס״ח:י״א</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> and <multilink><a href="YalkutShimoni899" data-aht="source">ילקוט שמעוני</a><a href="YalkutShimoni899" data-aht="source">איוב תתצ״ט</a><a href="Yalkut Shimoni" data-aht="parshan">אודות ילקוט שמעוני</a></multilink>. These numbers were chosen for their symbolic value, representing either Yaakov's two ancestors, the three forefathers, Yaakov's four wives or the twelve tribes.</fn></p>
+
<p>בהגדת האחות ובציורו של סטלה, האבן שעליה נשען יעקב לא נראית לעין.<fn>בדמותו של סטלה הוא ככל הנראה נמצא תחת גלימתו של יעקב.</fn> בתמונתו של מורילו, לעומת זאת, יש שלוש אבנים ליד ראשו של יעקב. מהקריאה הפשוטה של ​​הטקסט עולה כי יעקב בחר רק באבן אחת מתוך רבים כדי לשמש ככרית. אולם, המעבר מלשון הרבים של "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" לצורה היחיד של "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" בשעה יעקב מתעורר, מוביל את המדרש להציע שהיו מספר אבנים שנבחרו שלאחר כך התאחדו לאחד. יש הצעות שונות לגבי המספר הספציפי שנבחר, ובין האפשרויות שהועלו הן: שתיים, שלוש, ארבע, ושתים עשרה.<fn>ראו <multilink><a href="BereshitRabbah68-11" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah68-11" data-aht="source">ס״ח:י״א</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="YalkutShimoni899" data-aht="source">ילקוט שמעוני</a><a href="YalkutShimoni899" data-aht="source">איוב תתצ״ט</a><a href="Yalkut Shimoni" data-aht="parshan">אודות ילקוט שמעוני</a></multilink>. מספרים אלה נבחרו בגלל הערך הסמלי שלהם, המייצגים את שני אבותיו של יעקב, שלושת האבות, ארבע נשותיו של יעקב, או שנים-עשר השבטים.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 00:51, 1 August 2019

חלום יעקב באמנות

הקדמה

שלוש יצירות האמנות שנדונים כאן, "חלומו של יעקב" של ברטולומה מורילו (1665),1 המיניאטורה מההגדה של האחות,2 וסולם יעקב של ז'אק סטלה (1650),3 כולם מתארים את סצנת הפתיחה של פרשת ויצא, חלום יעקב בבית אל. אף על פי שכל תיאור מכיל רכיבים דומים (יעקב ישן, "סֻלָּם", ומלאכים), הפרטים השונים שכללו כל אחד מהאמנים מציעים פרשנויות שונות למה שראה יעקב בחלומו ומשמעות חזון זה.

השוואת התמונות

מורילו

מורילו מציב את הסצנה בנוף מיוער כהה. במרכז הקומפוזיציה אור פורץ בין העננים ומאיר את הסולם ומלאכיו. הכרובים לבושים בגלימות בצבע פסטל ונראים שלווים וחסרי דאגות כשהם מטפסים למעלה ולמטה. שני המלאכים בקצוות התחתונים של הסולם מסתכלים לעבר יעקב שנמצא ישן על הרצפה, כשמקל רועים וילקוט לצידו.

הגדת האחות

תמונה זו היא עיבוד פשטני יותר של הנושא, עם פחות דמויות ורקע יותר פשוט. הסולם חוצה את הקומפוזיציה באלכסון, ומשתרע מיעקב בפינה השמאלית התחתונה לשתי דמויות המציצות דרך ענן מסוגנן בפינה השמאלית העליונה.4 מלאך אחד עולה בסולם בעוד שלושה מלאכים אחרים מקיפים את יעקב על הרצפה. אחד מאלו יושב לרגליו של יעקב, ואילו אחר עומד מאחוריו, תומך בו כשהוא נשען לאחור.

סטלה

הציור של סטלה מעורר תחושה רדופה במקצת, כשהסצנה מוגדרת על רקע אפור, שנשבר על ידי פסים צהובים דמויי ברק. אלומת זהב מוזהבת עם מלאכים מחברת בין א-לוהים בחלק השמאלי העליון של התמונה ליעקב הישן למטה בצד הימנית. כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב, ובמרחק נראה כי עיר צפה באוויר.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

מעשי המלאכים

בציור של סטלה, המלאכים יורדים בסולם בזוגות ונראה שהם משוחחים זה עם זה, בלי לשים לב ליעקב. בהגדת האחות, לעומת זאת, חלק מהמלאכים כלל אינם בסולם אלא מרחפים מעל דמותו של יעקב. תמונתו של מורילו מציגה עמדת ביניים. בעוד שרוב המלאכים שלו פשוט מטפסים על הסולם ומתעלמים מיעקב, נדמה כי אחד המלאכים בתחתית הסולם נפרד ממנו לשלום ומלאך אחר עומד לברך אותו.

הבדלים אלו קשורים לדבר שאינו מפורש בטקסט המקראי. אף על פי שהפסוקים אומרים שהמלאכים היו עולים ויורדים בסולם, הם אינם מרחיבים יותר על מעשיהם של המלאכים, וגם לא על משמעות תנועותיהם. זה משאיר את משמעות החזון לוטה בערפל. האם המלאכים סימלו חיילי משמר המגינים על יעקב?5 האם הם יצרו מין משמר כבוד להקביל פני יעקב לפני כניסתו לדבר עם ה'? או האם ה' פשוט רצה שיעקב יראה את מלאכיו דנים במשימותיהם?6 להרחבה, ראו חלום יעקב.

כמה מלאכים?

גם מורילו וגם סטלה מציגים שישה מלאכים, ואילו הגדת האחות מציגה רק ארבעה. בתורה לא מוזכר מספר, אך בראשית רבהס״ח:י״דאודות בראשית רבה מסיק מצורת הרבים של הפעלים "עֹלִים וְיֹרְדִים" שהיו זוגות של מלאכים עולים וגם זוגות יורדים. זה מוביל את המדרש7 לפרשנות שהמלאכים ייצגו את ארבע הממלכות שהיו עתידות לשעבד את ישראל, ואז להיכבש בתורן. להרחבה, ראו חלום יעקב.

"וְהִנֵּה סֻלָּם"

בהגדת האחות וגם בציורו של מורילו, יש סולם שבולט במרכז הקומפוזיציה. לעומת זאת, בציור של סטלה ה"סֻלָּם" מופיע כזרקור של אור, היוצר גשר בין ה' ליעקב. על אף שבעברית מודרנית מתרגמים את המילה "סֻלָּם" כחפץ עם שלבים שמטפסים עליו, בעברית המקראית היא מילה יחידאית, המופיעה רק בסיפור זה. היא ככל הנראה נגזרת מהשורש סלל (להרים או לרומם), ולכן הוא יכול לקיים מספר משמעויות, כולל לא רק סולם אלא גם רמפה או מדרגות.8 התיאורים השונים עשויים להתייחס גם לסמליותו של ה"סֻלָּם".9 האם ה"סֻלָּם" נועד פשוט לייצג את הקשר בין שמיים וארץ, או האם יש משמעות כלשהי לפעולת הטיפוס למעלה ולמטה, שלב שלב?10

"כִּי בְמַקְלִי"

מורילו מצייר את יעקב שוכב על הרצפה כשרק מטה וצרור קטן לצידו. באופן דומה, בהגדת האחות, ליעקב אין רכוש מלבד הבגדים שעל גבו. בתמונתו של סטלה, לעומת זאת, כמה כבשים רועות לרגליו של יעקב. האם יעקב עזב את הבית בידיים ריקות, או שיצא לדרך עם עדר כבשים ורכוש אחר?11 שאלה זו מתייחסת לאופי הכפול של יציאתו של יעקב מהבית. מצד אחד, הוא עזב כפליט, נמלט מחמת זעמו של עשו, וכנראה שלא הספיק לאסוף ציוד. מצד שני, הוא גם נשלח על ידי אביו למצוא אשה, ואפשר היה לצפות שהוא יביא מתנות כנדוניה.12 גורם אחר הוא אולי מצבה הכלכלי של משפחת יעקב. האם יצחק היה עשיר כמו אברהם, או שהוא אולי היה עני ופשוט לא יכול היה להרשות לעצמו לשלוח את בנו עם מתנות רבות?13 להרחבה, ראו מכירת הבכורה.

אבן אחת או רבות?

בהגדת האחות ובציורו של סטלה, האבן שעליה נשען יעקב לא נראית לעין.14 בתמונתו של מורילו, לעומת זאת, יש שלוש אבנים ליד ראשו של יעקב. מהקריאה הפשוטה של ​​הטקסט עולה כי יעקב בחר רק באבן אחת מתוך רבים כדי לשמש ככרית. אולם, המעבר מלשון הרבים של "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" לצורה היחיד של "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" בשעה יעקב מתעורר, מוביל את המדרש להציע שהיו מספר אבנים שנבחרו שלאחר כך התאחדו לאחד. יש הצעות שונות לגבי המספר הספציפי שנבחר, ובין האפשרויות שהועלו הן: שתיים, שלוש, ארבע, ושתים עשרה.15

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Yaakov%27s_Dream_in_Art/0/he&oldid=58636&useskin=vector"