Yosef's Economic Policies/1/he
המדיניות הכלכלית של יוסף
הקדמה
היסטוריה מצרית בתורה?
לאחר תיאור הגעתם של יעקב ומשפחתו למצרים, התורה מתארת באריכות את מדיניותו הכלכלית של יוסף במהלך שנות הרעב. תיאור זה מפתיע, שכן לא ברור מה מטרתו וכיצד הוא מתקשר לשאר סיפורי יוסף. מדוע התורה, שבדרך כלל בוחרת בקפידה כה רבה את מילותיה, בוחרת להרחיב בדבר כלכלה מצרית? במלים של בעל עקדת יצחק:1
למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחק החמישית והעברת העם לערים וחק הכהנים מאת פרעה? כי כל זה יאות ליכתב בספרי נימוסי מצרים לא בתורה האלהית!
חוכמה כלכלית או סחיטה?
במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים2 על מנת לקנות אוכל. יוסף לוקח את כל האדמה, וחמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מה הייתה המטרה של הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא שהאוכל יחולק בצורה נכונה, או שיוסף החמיר יתר על המידה?
כפילויות בפסוקים ופרטים מיותרים
סיפור זה כולל בתוכו פרטים רבים המוזכרים יותר מפעם אחת, מה שמעלה את השאלה בדבר חשיבותם:
- גורל כנען – כאשר התורה מתארת את התרוששותה של כנען, ישנה התייחסות משולשת3 לכך שגם בכנען, היה מחסור כלכלי. מדוע התורה מדגישה נקודה זו? מה ניתן להסיק מכך לגבי המצב הכלכלי הכללי בכנען ולגבי תוצאותיו ההרסניות של הרעב?
- משפחת יוסף – Yosef's economic policies are framed by details of Yosef's family settling and proliferating in Goshen. The literary sandwiching suggests that the Torah is trying to connect the two issues. What, though, is the point of the connection?
- Priestly exemption – The priestly exemption from selling their land to Paroh is mentioned twice in this short unit; why is this necessary? What is the reader supposed to learn from this fact?
