Yitro's Arrival in Art/0/he
ביקור יתרו באמנות
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל.
הקדמה
עיבודים אומנותיים לסצנות מקראיות לעיתים קרובות מספקות רובד ניתוחי נוסף לטקסט. בחירותיו של כל אמן יכולות לשמש כפרשנויות לעמימויות בפסוקים, ואפילו לגשר על פערים כפי שעושים מדרשים. שתי היצירות המוצגות כאן, חריטתו של ג'רארד ג'וליאן, ביקורו של יתרו (1670)1 וציורו של ויליאם ארטאוד, חזרתם של יתרו וציפורה (1790)2 מדגימים בבירור רעיון זה. שתי היצירות מתארות את אותה הסצנה המקראית, חזרתו של יתרו ופגישתו המחודשת עם משה (שמות י״ח:א׳-י״ב). כל אמן קיבל החלטות מסויימות כגון, הדמויות הכלולת בציור ומראיהן, הרקע על גבו תוארה הסצנה, והדגשת דמויות השונות.
השוואת התמונות
ג'וליאן
בחריטתו של ג'וליאן מוצגות שמונה דמויות, וברקע מחנה ישראל. יתרו ומשה מתחבקים בחזית, בעוד מאחוריהם, שתי נשים מצד אחד, ושני גברים מצד שני, משוחחים ביניהם. זהותם של הדמויות ברקע אינה ברורה לחלוטין. ניתן להניח כי אחת מן הנשים הינה ציפורה, בעוד השנייה היא כנראה המיינקת. סביר ששני הגברים הינם נציגים מזקני ישראל, אשר באו להקדים את פניו של הבחור החדש, ולחלוק לו כבוד.3 שני ילדיו הקטנים של משה עומדים בפינה השמאלית התחתונה, ידיהם מתוחות אל עבר אביהם.
ארטאוד
לעומת זאת, בציורו של ארטאוד, רק שש דמויות מופיעות: משה, ציפורה, יתרו, שני הבנים, ואישה לא מזוהה ברקע, אולי אשת יתרו.4 הדמויות הבולטות ביותר הן יתרו וציפורה; אלו ממוקמות בחזית הציור, ופניהן מוארות. יתרו, זקן למראה, עומד על יד ציפורה ונדמה כי הוא דוחף אותה אל עבר בעלה, משה. ציפורה אוחזת בידו של משה, והוא מופנה לעברה. הבנים, נערים מתבגרים, עומדים בצד וצופים במתרחש. ברקע, ארטאוד צייר את מחנות ישראל לרגלי הר, כנראה הר סיני.5
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גילו של יתרו
ארטאוד מציג את יתרו כאיש זקן, שיערו לבן לחלוטין, בעוד בציורו של ג'וליאן הוא נראה בערך בגילו של משה.6 הבדל זה מקורו בעמימויות בטקסט המקראי. בן כמה היה משה בעת שהגיע למדין והתחתן על ציפורה, ומה היו גילאיהם? ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'. גם הקשר בין יתרו למשה אינו ברור דיו: האם יתרו היה חתנו של משה, גיסו, או אולי אפילו סבא של אשתו? להרחבה, ראו שמותיו של יתרו.
האיחוד
בעוד ארטאוד הדגיש את הקשר שבין משה לציפורה, ג'וליאן הדגיש דווקא את איחודו של משה עם יתרו, כשציפורה נותרת בצד התמונה, פחות את יותר לבדה. ציור זה מעלה את השאלה: מה היו מניעיו של יתרו בהגעה למחנה ישראל? האם מטרתו המרכזית הייתה לאחד בעל ואישה, או שמא הוא בא כחלק ממסע דתי אישי, או כחלק ממשימה דיפלומטית? להרחבה, ראו ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו. האופן בו ג'וליאן מיקם את ציפורה, בצד התמונה יחד עם אישה נוספת, מעלה תהיות לגבי אופי הקשר שביניהם. האם משה לקח אישה שנייה? האם הם נפרדו או התגרשו? ראו "אחר שילוחיה" – מי שלח מה למי? וביקורת מרים על משה והכושית.
הילדים
ג'וליאן מציג את ילדיו של משה כפעוטות,7 בעוד ארטאוד מתאר אותם כנערים מתבגרים. מהתורה עצמה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את גילם המדויק, כך ששתי האופציות אפשריות. על מנת להתחיל לענות על שאלה זו יש להבין קודם לכן: מתי גרשם נולד? מהם גילו וזהותו של הילד שעבר ברית מילה בשמות ד׳:כ״ה? כמה זמן עבר מעזיבתו של משה את מדין ועד ליציאת מצרים? מתי יתרו בא לבקר? להרחבה בנושאים הללו, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד' וכרונולוגיה – שמות י"ח.8
הרקע
את הבחירה להדגיש רק את מחנה ישראל או את המחנה למרגלות הר סיני, ניתן לייחס לנקודת מחלוקת נוספת בין הפרשנים המקראיים: מתי ולאן יתרו הגיע? האם הוא הגיע לפני מתן הדברות והגעתם של בני ישראל להר סיני, או בנקודה מאוחרת יותר, כאשר הם כבר חנו שם?9 לדיון מלא, ראו כרונולוגיה – שמות י"ח.
