Difference between revisions of "Eliyahu at Chorev/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(9 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>אליהו בחורב</h1>
 
<h1>אליהו בחורב</h1>
 
<h2>הנביא במשבר</h2>
 
<h2>הנביא במשבר</h2>
−
<p><a href="MelakhimI18-30-40" data-aht="source">מלכים א י"ח</a>&#160;ends with Eliyahu's victory over the Baal prophets at Mt. Carmel.&#160; The reader expects Eliyahu to be jubilant at his success at bringing the people back to God.&#160; Yet, in&#160;<a href="MelakhimI19" data-aht="source">מלכים א' י"ט</a>, Eliyahu is a portrait of despair. As he flees from the queen, he requests that Hashem take his life. He turns to Hashem and complains that the Children of Israel have forsaken His covenant:</p>
+
<p><a href="MelakhimI18-30-40" data-aht="source">מלכים א י"ח</a>&#160;מסתיים בניצחונו של אליהו על נביאי הבעל בהר הכרמל. הקורא מצפה שאליהו ישמח על הצלחתו בהחזרת העם בתשובה, אך באופן מפתיע,&#160;ב<a href="MelakhimI19" data-aht="source">מלכים א' י"ט</a>, אליהו דווקא מיואש לחלוטין. בזמן שהוא בורח מהמלכה איזבל, הוא מבקש מה' שייטול את נפשו. בהמשך, הוא פונה אל הקב"ה ומתלונן על כך שבני ישראל נטשו את בריתו:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַי"י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.</p>
 
<p>וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַי"י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>Considering that the last words said by the people were, "י"י הוּא הָאֱלֹהִים", one wonders from where this complaint is coming.&#160; Is there any evidence in the text that the nation had reverted to idolatry between the last chapter and this one?&#160; Regardless, what is the intent behind Eliyahu's words?&#160; Is he simply venting his frustration to Hashem, or is there some implied request in his rant? If the latter, what is it that Eliyahu is asking Hashem to do?</p>
+
<p>תלונה זו מעוררת תהייה, בהתחשב בכך שהמילים האחרונות שאמר העם בהר הכרמל היו "י"י הוּא הָאֱלֹהִים". מהיכן באה תלונה זו? האם ישנן עדויות בטקסט לכך שהעם חזר לעבודת האלילים בין&#160;שני הפרקים הללו? מלבד זאת, מהי הכוונה העומדת מאחורי דבריו של אליהו? האם הוא פשוט פורק את תסכולו מול ה', או שיש בטרוניה זו גם בקשה מרומזת מהקב"ה לפעול? אם זהו אינו רק תסכול, מהו הדבר שאותו אליהו מבקש מה' לעשות?</p>
  
 
<h2>ההתגלות</h2>
 
<h2>ההתגלות</h2>
−
<p>In response to Eliyahu's words, Hashem reveals Himself to the prophet:</p>
+
<p>בתגובה לדברי אליהו, ה' נגלה אל הנביא בהר סיני:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי י"י וְהִנֵּה י"י עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי י"י לֹא בָרוּחַ י"י וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ י"י. (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ י"י וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.</p>
 
<p>(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי י"י וְהִנֵּה י"י עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי י"י לֹא בָרוּחַ י"י וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ י"י. (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ י"י וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>What is the meaning of this revelation?&#160; What do the wind, earthquake, and fire all represent? Why is it emphasized that Hashem was not found in these forces of nature, and what is to be learned from the contrast to the "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"? Finally, how does this revelation constitute a response to Eliyahu?&#160; Is Hashem agreeing or disagreeing with him?</p>
+
<p>מהי המשמעות של התגלות זו? מה מייצגים הרעש, הרוח, והאש? מדוע מודגש כי ה' לא מצוי בכוחות הטבע הללו, ומה ניתן ללמוד מהניגוד שלהם ל"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"? לבסוף, כיצד התגלות זו עונה לדבריו של אליהו? האם ה' מסכים או לא מסכים איתו?</p>
  
−
<h2>"קַנֹּא קִנֵּאתִי" Take 2</h2>
+
<h2>"קַנֹּא קִנֵּאתִי"&#160;– פעם נוספת</h2>
−
<p>Somewhat surprisingly, after Hashem's revelation, He and Eliyahu have exactly the same conversation that they had previously.&#160; Hashem repeats, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" and Eliyahu responds, as before, "קַנֹּא קִנֵּאתִי".&#160; Why are the two repeating themselves?&#160; How is each response a reaction to the revelation and the message that Hashem was trying to express through it?</p>
+
<p>באופן מפתיע, לאחר ההתגלות, ה' ואליהו חוזרים על בדיוק אותה שיחה שניהלו בעבר. ה' חוזר על שאלתו, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" ואליהו מגיב, כמו קודם, "קַנֹּא קִנֵּאתִי". מדוע השניים חוזרים על עצמם? כיצד מה שאומר כל אחד מהצדדים מהווה תגובה להתגלות ולמסר שה' ניסה לבטא באמצעותה?</p>
−
<p>After this initial conversation, Hashem conveys a triple directive to Eliyahu that he should anoint: Chazael as king over Aram, Yehu as king in Israel, and Elisha to be the next prophet. He adds that, together, these three will decimate Israel, leaving alive just the righteous remnant which had not worshiped idolatry.&#160; How do these commands relate to the earlier discussion between Eliyahu and Hashem? Do they provide an explanation for the revelation,<fn>כמו שההתגלות נבנית על פי מודל של "שלוש פלוס אחד", כך גם הציווי. זה אולי תומך באפשרות שיש קשר ביניהם.</fn> or are they a separate response to Eliyahu's complaint?</p>
+
<p>לאחר שיחה ראשונית זו, ה' מנחה את אליהו למשוח&#160;שלושה אנשים שונים: חזאל למלך על ארם, יהוא למלך על ישראל, ואלישע להיות הנביא הבא. הוא מוסיף כי ביחד, השלושה הללו ישמידו כמעט את כל ישראל, וישאירו בחיים רק מעט צדיקים אשר לא סגדו לאלילי עבודה זרה. כיצד הוראות אלו קשורות לדיון הקודם בין אליהו להקב"ה? האם הן מספקות הסבר להתגלות,<fn>כמו שההתגלות נבנית על פי מודל של "שלוש פלוס אחד", כך גם הציווי. זה אולי תומך באפשרות שיש קשר ביניהם.</fn> או שהן בגדר תגובה נפרדת לתלונתו של אליהו?</p>
  
 
<h2>שאלות נוספות</h2>
 
<h2>שאלות נוספות</h2>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>חורב</b> – Is there any significance to the fact that the revelation occurs in Sinai?&#160; Did Eliyahu head there of his own initiative, or did Hashem lead him there?&#160; If the latter, why does Hashem open his conversation with the question, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?</li>
+
<li><b>חורב&#160;–&#160;</b>האם יש משמעות לעובדה שההתגלות מתרחשת בסיני? האם אליהו הלך&#160;לשם מיוזמתו, או שה' הוא זה&#160;שהוביל אותו? אם אכן היה זה הקב"ה שהניעו לשם, מדוע הוא פותח את שיחתו בשאלה "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?</li>
−
<li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – Our story shares much in common with Hashem's revelation to Moshe at Sinai in the aftermath of the Sin of the Golden Calf.&#160; Both events follow a national revelation which appears insufficient to keep the nation from reverting to idolatry, leading the prophet to approach Hashem and request death.&#160; In both, there is a forty day period without food, revelation, and covering of the face.<fn>להשוואה מלאה של שני הסיפורים, ראו&#160;<a href="Moshe and Eliyahu at Sinai" data-aht="page">משה ואליהו בחורב</a>.</fn> What is the significance of these parallels?</li>
+
<li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – לסיפור שלנו יש הרבה במשותף עם התגלותו של ה' למשה בסיני לאחר חטא העגל. שני האירועים מגיעים לאחר התגלות לכלל העם אשר&#160;אינה מספיקה בכדי למנוע מן העם לחזור לסורו ולעבוד עבודה זרה; בשני המקרים זה מוביל את הנביא לשאול נפשו למות; וכמו כן שני הנביאים מכסים את פניהם, מעבירים תקופה של ארבעים יום ללא אוכל, וכמובן חווים התגלות על הר סיני.<fn>להשוואה מלאה של שני הסיפורים, ראו&#160;<a href="Moshe and Eliyahu at Sinai" data-aht="page">משה ואליהו בחורב</a>.</fn> מה המשמעות של כל ההקבלות הללו?</li>
−
<li><b>ביצוע המשימה</b> – Though Hashem entrusts Eliyahu with three tasks, he fulfills only one of them, the appointment of Elisha. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו.&#160; Why does Eliyahu not fulfill the mission assigned to him?</li>
+
<li><b>ביצוע המשימה</b> – אף על פי שה' מוסר לאליהו שלוש משימות, אליהו ממלא רק אחת מהן – מינויו של אלישע. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. מדוע אליהו לא ממלא את כל המשימות שהוטלו עליו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 11:52, 8 December 2019

אליהו בחורב

הקדמה

הנביא במשבר

מלכים א י"ח מסתיים בניצחונו של אליהו על נביאי הבעל בהר הכרמל. הקורא מצפה שאליהו ישמח על הצלחתו בהחזרת העם בתשובה, אך באופן מפתיע, במלכים א' י"ט, אליהו דווקא מיואש לחלוטין. בזמן שהוא בורח מהמלכה איזבל, הוא מבקש מה' שייטול את נפשו. בהמשך, הוא פונה אל הקב"ה ומתלונן על כך שבני ישראל נטשו את בריתו:

וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַי"י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.

תלונה זו מעוררת תהייה, בהתחשב בכך שהמילים האחרונות שאמר העם בהר הכרמל היו "י"י הוּא הָאֱלֹהִים". מהיכן באה תלונה זו? האם ישנן עדויות בטקסט לכך שהעם חזר לעבודת האלילים בין שני הפרקים הללו? מלבד זאת, מהי הכוונה העומדת מאחורי דבריו של אליהו? האם הוא פשוט פורק את תסכולו מול ה', או שיש בטרוניה זו גם בקשה מרומזת מהקב"ה לפעול? אם זהו אינו רק תסכול, מהו הדבר שאותו אליהו מבקש מה' לעשות?

ההתגלות

בתגובה לדברי אליהו, ה' נגלה אל הנביא בהר סיני:

(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי י"י וְהִנֵּה י"י עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי י"י לֹא בָרוּחַ י"י וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ י"י. (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ י"י וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

מהי המשמעות של התגלות זו? מה מייצגים הרעש, הרוח, והאש? מדוע מודגש כי ה' לא מצוי בכוחות הטבע הללו, ומה ניתן ללמוד מהניגוד שלהם ל"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"? לבסוף, כיצד התגלות זו עונה לדבריו של אליהו? האם ה' מסכים או לא מסכים איתו?

"קַנֹּא קִנֵּאתִי" – פעם נוספת

באופן מפתיע, לאחר ההתגלות, ה' ואליהו חוזרים על בדיוק אותה שיחה שניהלו בעבר. ה' חוזר על שאלתו, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" ואליהו מגיב, כמו קודם, "קַנֹּא קִנֵּאתִי". מדוע השניים חוזרים על עצמם? כיצד מה שאומר כל אחד מהצדדים מהווה תגובה להתגלות ולמסר שה' ניסה לבטא באמצעותה?

לאחר שיחה ראשונית זו, ה' מנחה את אליהו למשוח שלושה אנשים שונים: חזאל למלך על ארם, יהוא למלך על ישראל, ואלישע להיות הנביא הבא. הוא מוסיף כי ביחד, השלושה הללו ישמידו כמעט את כל ישראל, וישאירו בחיים רק מעט צדיקים אשר לא סגדו לאלילי עבודה זרה. כיצד הוראות אלו קשורות לדיון הקודם בין אליהו להקב"ה? האם הן מספקות הסבר להתגלות,1 או שהן בגדר תגובה נפרדת לתלונתו של אליהו?

שאלות נוספות

  • חורב – האם יש משמעות לעובדה שההתגלות מתרחשת בסיני? האם אליהו הלך לשם מיוזמתו, או שה' הוא זה שהוביל אותו? אם אכן היה זה הקב"ה שהניעו לשם, מדוע הוא פותח את שיחתו בשאלה "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?
  • הקבלות למשה בהר סיני – לסיפור שלנו יש הרבה במשותף עם התגלותו של ה' למשה בסיני לאחר חטא העגל. שני האירועים מגיעים לאחר התגלות לכלל העם אשר אינה מספיקה בכדי למנוע מן העם לחזור לסורו ולעבוד עבודה זרה; בשני המקרים זה מוביל את הנביא לשאול נפשו למות; וכמו כן שני הנביאים מכסים את פניהם, מעבירים תקופה של ארבעים יום ללא אוכל, וכמובן חווים התגלות על הר סיני.2 מה המשמעות של כל ההקבלות הללו?
  • ביצוע המשימה – אף על פי שה' מוסר לאליהו שלוש משימות, אליהו ממלא רק אחת מהן – מינויו של אלישע. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. מדוע אליהו לא ממלא את כל המשימות שהוטלו עליו?
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Eliyahu_at_Chorev/1/he&oldid=63682&useskin=vector"