Difference between revisions of "Eliyahu at Chorev/1/he"
m |
m |
||
| Line 18: | Line 18: | ||
<h2>"קַנֹּא קִנֵּאתִי" – פעם נוספת</h2> | <h2>"קַנֹּא קִנֵּאתִי" – פעם נוספת</h2> | ||
| − | <p>באופן מפתיע, לאחר ההתגלות, ה' ואליהו מנהלים בדיוק את אותה שיחה שניהלו בעבר. ה' חוזר על שאלתו, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" ואליהו מגיב, כמו קודם, "קַנֹּא קִנֵּאתִי". מדוע השניים חוזרים על עצמם? | + | <p>באופן מפתיע, לאחר ההתגלות, ה' ואליהו מנהלים בדיוק את אותה שיחה שניהלו בעבר. ה' חוזר על שאלתו, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" ואליהו מגיב, כמו קודם, "קַנֹּא קִנֵּאתִי". מדוע השניים חוזרים על עצמם? כיצד מה שאומר כל אחד מהצדדים מהווה תגובה להתגלות ולמסר שה' ניסה לבטא באמצעותה?</p> |
| − | |||
<p>לאחר שיחה ראשונית זו, ה' מנחה את אליהו למשוח שלושה אנשים שונים: חזאל למלך על ארם, יהוא למלך על ישראל, ואלישע להיות הנביא הבא. הוא מוסיף כי ביחד, השלושה הללו ישמידו כמעט את כל ישראל, וישאירו בחיים רק מעט צדיקים אשר לא סגדו לאלילי עבודה זרה. כיצד הוראות אלו קשורות לדיון הקודם בין אליהו לה'? האם הן מספקות הסבר להתגלות,<fn>כמו שההתגלות נבנית על פי מודל של "שלוש פלוס אחד", כך גם הציווי. זה אולי תומך באפשרות שיש קשר ביניהם.</fn> או שהן בגדר תגובה נפרדת לתלונתו של אליהו?</p> | <p>לאחר שיחה ראשונית זו, ה' מנחה את אליהו למשוח שלושה אנשים שונים: חזאל למלך על ארם, יהוא למלך על ישראל, ואלישע להיות הנביא הבא. הוא מוסיף כי ביחד, השלושה הללו ישמידו כמעט את כל ישראל, וישאירו בחיים רק מעט צדיקים אשר לא סגדו לאלילי עבודה זרה. כיצד הוראות אלו קשורות לדיון הקודם בין אליהו לה'? האם הן מספקות הסבר להתגלות,<fn>כמו שההתגלות נבנית על פי מודל של "שלוש פלוס אחד", כך גם הציווי. זה אולי תומך באפשרות שיש קשר ביניהם.</fn> או שהן בגדר תגובה נפרדת לתלונתו של אליהו?</p> | ||
<h2>שאלות נוספות</h2> | <h2>שאלות נוספות</h2> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>חורב – </b>האם יש משמעות לעובדה שההתגלות מתרחשת בסיני? האם אליהו הלך לשם מיוזמתו, או שה' הוא זה שהוביל אותו | + | <li><b>חורב – </b>האם יש משמעות לעובדה שההתגלות מתרחשת בסיני? האם אליהו הלך לשם מיוזמתו, או שה' הוא זה שהוביל אותו? אם אכן היה זה ה', מדוע הוא פותח את שיחתו בשאלה "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?</li> |
| − | + | <li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – לסיפור שלנו הרבה במשותף עם התגלותו של ה' בפני משה בסיני לאחר חטא העגל. שני האירועים מגיעים לאחר התגלות לכלל העם אשר אינה מספיקה בכדי למנוע מן העם לפנות בחזרה לעבודה הזרה; בשני המקרים זה מוביל את הנביא לבקש מה' למות; וכמו כן בשניהם יש תקופה של ארבעים יום ללא אוכל, התגלות וכיסוי פנים.<fn>להשוואה מלאה של שני הסיפורים, ראו <a href="Moshe and Eliyahu at Sinai" data-aht="page">משה ואליהו בחורב</a>.</fn> מה המשמעות של ההקבלות הללו?</li> | |
| − | <li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – לסיפור שלנו הרבה במשותף עם התגלותו של ה' בפני משה בסיני | ||
<li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – Our story shares much in common with Hashem's revelation to Moshe at Sinai in the aftermath of the Sin of the Golden Calf.  Both events follow a national revelation which appears insufficient to keep the nation from reverting to idolatry, leading the prophet to approach Hashem and request death.  In both, there is a forty day period without food, revelation, and covering of the face.<fn>להשוואה מלאה של שני הסיפורים, ראו <a href="Moshe and Eliyahu at Sinai" data-aht="page">משה ואליהו בחורב</a>.</fn> What is the significance of these parallels?</li> | <li><b>הקבלות למשה בהר סיני</b> – Our story shares much in common with Hashem's revelation to Moshe at Sinai in the aftermath of the Sin of the Golden Calf.  Both events follow a national revelation which appears insufficient to keep the nation from reverting to idolatry, leading the prophet to approach Hashem and request death.  In both, there is a forty day period without food, revelation, and covering of the face.<fn>להשוואה מלאה של שני הסיפורים, ראו <a href="Moshe and Eliyahu at Sinai" data-aht="page">משה ואליהו בחורב</a>.</fn> What is the significance of these parallels?</li> | ||
<li><b>ביצוע המשימה</b> – אף על פי שהשם מוסר שלוש משימות, אליהו ממלא רק אחת מהן –מינויו של אלישע. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. מדוע אליהו לא ממלא את המשימות שהוטלו עליו?</li> | <li><b>ביצוע המשימה</b> – אף על פי שהשם מוסר שלוש משימות, אליהו ממלא רק אחת מהן –מינויו של אלישע. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. מדוע אליהו לא ממלא את המשימות שהוטלו עליו?</li> | ||
Version as of 12:20, 31 October 2019
אליהו בחורב
הקדמה
הנביא במשבר
מלכים א י"ח מסתיים בניצחונו של אליהו על נביאי הבעל בהר הכרמל. הקורא מצפה שאליהו ישמח על הצלחתו להחזיר את העם בתשובה, אך באופן מפתיע, במלכים א' י"ט, אליהו דווקא מיואש לחלוטין. בזמן שהוא בורח מהמלכה איזבל, הוא מבקש מה' שייטול את נפשו. הוא פונה אליו ומתלונן על כך שבני ישראל נטשו את בריתו:
וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַי"י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.
תלונה זו מעוררת תהייה, בהתחשב בכך שהמילים האחרונות שאמר העם היו "י"י הוּא הָאֱלֹהִים". מהיכן באה תלונה זו? האם ישנן עדויות בטקסט לכך שהעם חזר לעבודת האלילים בין שני הפרקים הללו? מלבד זאת, מה הכוונה העומדת מאחורי דבריו של אליהו? האם הוא פשוט פורק את תסכולו מול ה', או שיש בטרוניה זו גם בקשה מרומזת מהקב"ה לפעול? אם זהו אינו רק תסכול, מהו הדבר שאותו אליהו מבקש מה' לעשות?
ההתגלות
בתגובה לדברי אליהו, ה' נגלה אל הנביא בהר סיני:
(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי י"י וְהִנֵּה י"י עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי י"י לֹא בָרוּחַ י"י וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ י"י. (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ י"י וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
מהי המשמעות של התגלות זו? מה מייצגים הרעש, הרוח והאש? מדוע מודגש כי ה' לא מצוי בכוחות הטבע הללו, ומה ניתן ללמוד מהניגוד שלהם ל"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"? לבסוף, כיצד התגלות זו עונה לדבריו של אליהו? האם ה' מסכים או לא מסכים איתו?
"קַנֹּא קִנֵּאתִי" – פעם נוספת
באופן מפתיע, לאחר ההתגלות, ה' ואליהו מנהלים בדיוק את אותה שיחה שניהלו בעבר. ה' חוזר על שאלתו, "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" ואליהו מגיב, כמו קודם, "קַנֹּא קִנֵּאתִי". מדוע השניים חוזרים על עצמם? כיצד מה שאומר כל אחד מהצדדים מהווה תגובה להתגלות ולמסר שה' ניסה לבטא באמצעותה?
לאחר שיחה ראשונית זו, ה' מנחה את אליהו למשוח שלושה אנשים שונים: חזאל למלך על ארם, יהוא למלך על ישראל, ואלישע להיות הנביא הבא. הוא מוסיף כי ביחד, השלושה הללו ישמידו כמעט את כל ישראל, וישאירו בחיים רק מעט צדיקים אשר לא סגדו לאלילי עבודה זרה. כיצד הוראות אלו קשורות לדיון הקודם בין אליהו לה'? האם הן מספקות הסבר להתגלות,1 או שהן בגדר תגובה נפרדת לתלונתו של אליהו?
שאלות נוספות
- חורב – האם יש משמעות לעובדה שההתגלות מתרחשת בסיני? האם אליהו הלך לשם מיוזמתו, או שה' הוא זה שהוביל אותו? אם אכן היה זה ה', מדוע הוא פותח את שיחתו בשאלה "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?
- הקבלות למשה בהר סיני – לסיפור שלנו הרבה במשותף עם התגלותו של ה' בפני משה בסיני לאחר חטא העגל. שני האירועים מגיעים לאחר התגלות לכלל העם אשר אינה מספיקה בכדי למנוע מן העם לפנות בחזרה לעבודה הזרה; בשני המקרים זה מוביל את הנביא לבקש מה' למות; וכמו כן בשניהם יש תקופה של ארבעים יום ללא אוכל, התגלות וכיסוי פנים.2 מה המשמעות של ההקבלות הללו?
- הקבלות למשה בהר סיני – Our story shares much in common with Hashem's revelation to Moshe at Sinai in the aftermath of the Sin of the Golden Calf. Both events follow a national revelation which appears insufficient to keep the nation from reverting to idolatry, leading the prophet to approach Hashem and request death. In both, there is a forty day period without food, revelation, and covering of the face.3 What is the significance of these parallels?
- ביצוע המשימה – אף על פי שהשם מוסר שלוש משימות, אליהו ממלא רק אחת מהן –מינויו של אלישע. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. מדוע אליהו לא ממלא את המשימות שהוטלו עליו?
- ביצוע המשימה – Though Hashem entrusts Eliyahu with three tasks, he fulfills only one of them, the appointment of Elisha. חזאל ויהוא נמשחים על ידי אלישע, רק לאחר מותו של אליהו. Why does Eliyahu not fulfill the mission assigned to him?
