מפירושי ר' יוסף קרא על התורה – דברים

דברים ג':י"א

והנה ערשו ערש ברזל – בֵירְצול, בל' כמו קטן המוטל בעריסה. [... ... ... ... ... ... ...]כר גדול שעשו לו עריסה אחת תשע אמו' ארכה באמתו – וזהו באמת איש.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה רשב"ם דברים ג':י"א
דברים ה':י"א

שמור – ולמעלה זכור, לפי שלמעלה מדבר ביצירת בראשית שנ' כי ששת ימים, לכך שייך לשון זכירה, בדבר שקדם לזמן מרובה שייך לומר לשון זכירה, וכאן מדבר ביציאת מצרים שייך לשון שמירה.

ר' יוסף קרא.

  • מקור: טעמי מסורת המקרא לר' יהודה החסיד דברים ה':י"א. השווה למושב זקנים דברים (בסוף ו':ז') "משם ר' יוס' קרא: אמר בדבריות הראשונות כי ששת ימים ועליו (מוסיף) [מוסב] זכור, כלומר זכור שביתת הב"ה בימי בראשית ותשבות גם אתה".
  • תוכן: מקביל לר"י קרא שמות כ':ז'-י' מכ"י בולוניה 509.2. ועיין במקורות שצויינו שם.
דברים י"ב:י"א – י"ד:כ"ג

[לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו' – תלה הכתוב איסור הבמות בבנין הבית לפי שעדיין לא]

[נבנה הבית ולא נחו מאויביהם והיו טרודים במלחמה והיו יראים לבא כולם לעשות קרבנותיהם]

[במקום אחד. וכן כת' בסמוך והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח. והיה המקום אשר]

[יבחר וגו'. וכן אמר דוד ויהי כי ישב המלך בביתו וי"י הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל]

[נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה. ויאמר]

[נתן] אל דוד כל אשר בלבבך לך עשה וגו'. פת[ר' ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]שבהנחת י"י את ישר' מכל אויביהם תלה [הכתוב. והיה המקום אשר יבחר י"י אלהיכם בו]

[ל]שכן שמו שמה תביאו את כל אשר אנכי מצו[ה אתכם – ... ... ... ... ... ... ... ... ... אין אתה]

[רש]אי להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן אלא כמו [שצויתי ... ... ... ... ... אין הכתוב אומר מבחר]

[מעש]רותיכם מבחר נדבת ידכם, אלא בנדרים נאמר[ וכל מבחר נדריכם ... ... ... ... ... ... ... ...]

[נ]פשכם. את אשר תבחר נפשך תדור רצה ה[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... בכל מקום אשר]

[תר]אה – פתר' בכל מקום שתבחר, כמו לעות אד[ם בריבו י"י לא ראה, פתר' לא בחר, ... ... ...]

[?א]ך לו יורה עליו שכך הוא, שהוא אומ' כי אם[ במקום אשר יבחר י"י ... ... ... ... ... ... ... ...]

[ולא ]בכל מקום אשר תבחר. רק בכל אות נפשך [תזבח ואכלת בשר – ... ... ... ... ... ... ... ...]

[כיון ]שנכנסו לארץ הותר' בשר תאוה לישר' לפי ש[היו בריחוק מקום. אך במדבר נאסרו לאכול בשר]

[תא]וה דכת' איש איש מבית ישר' אשר ישחט [שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה – ]

[א]פי' חולין שלו, ואל פתח אהל מועד לא הבי[או להקריב קרבן לי"י דם יחשב לאיש ההוא דם שפך – ]

[ד]ם זה ששפך חוץ למחנה יחשב לו כאילו [ש... שהיה לו לזרקו לפני הקדוש ברוך הוא ... ... ... ... ימין]

ושמאל, למען אשר יביאו בני ישר' את ז[בחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאום לי"י אל]

[פת]ח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לי["י אותם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...כ]ם שיהו הולכים במדבר. ובמס' חולין בפרק [הכל שוחטין ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ים שיעשו חולין שלהן שלמים, אבל מבני[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... שטורח עליהם לעלות]

[לירושל]ים הותר להם בשר תאוה, ובפרשת אחרי מו[ת הוזהרו להקריב ... ... ... ... ... ... ...]

[חולין ]שלהן שלמים במדבר שלא יזבחו עוד את ז[בחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם.]

[לפי שב]מצרים היו שטופים בע'ז' שנ' ואומ' לכם במצ[רים איש שקוצי עיניו השליכו וגו']

[וימר]ו בי ולא אבו לשמוע אלי איש גילולי עיניו [לא השליכו ולכן נאסרו בבשר תאוה כדי שיהיו]

[מוש]כין את ידיהם מן העבירה ולא יזבחו עוד [את זבחיהם לשעירים שהיו שטופים בהם במצרים.]

[י]אכלנו כצבי וכאיל – פתר' חולין שלו יכול לא[כול ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[משום ש]מינו קרב לגבי מזבח אנהוג בו קדושה ש[לא לאוכלו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ים שלך. לא תוכל לאכול בשעריך מעשר[ דגנך ותירשך ויצהרך וגו' אלא צריך אתה להביא]

[או]תן לירושלים ולאוכלן שם כמו שמפרש כי [אם לפני י"י אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר.]

[מ]שלח ידיך – פתר' ושמחת לפני י"י אלהיך א[... ... ... השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך]

[ע]ל אדמתךהשמר לך – א'ע'פ' שצויתיך לעש[ות עולותיך ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...] יהא בטל לעולם, כל ימיך על אדמתך. כי [ירחיב י"י אלהיך את גבלך ... ... ... ... ... ... כי]

[יר]חק ממך המקום – מקרא זה נותן טעם [להיתר בשר תאוה שטורח עליך להעלות לירושלים]

[חולין ש]לך שהרי ירחק ממך המקום אשר יבחר [י"י אלהיך בו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]לם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן י"י [לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך. רק בדם לא]

תנהוג כן, אלא על הארץ תשפכנו כמים [ ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[לא]כול בשר. אך כאשר יאכל את הצבי וא[ת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו – ...]

[...]לן שטמא יכול לאכול ביום טומאתו. רק [חזק לבלתי אכל הדם וגו'. לא תאכלנו על הארץ]

[ת]שפכנו כמים. לא תאכלנו – ננקד באתנחת[א... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[ל]מען ייטב לך ולבניך כי תעשה הישר בעי[ני י"י ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... השמר לך]

[פן ]תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי [אם במקום אשר יבחר י"י – לא תמנע מלעלות]

[אל בי]ת המקדש לבנות במה בחצירך להקריב ע[ליו ... ... ... ... ... ... ... ... ... כי תעשה הטוב]

[והישר ]בעיני י"י אלהיך. רק קדשיך אשר יהיו ל[ך ונדרך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר י"י –]

[...]ראה הכת' להזהיר את ישר' כמה הזהרות [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]אסרו בפני הבית בעוד שהבית קיים ג[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ן למקדש ולהקריבו לפני מקדש ומניחין [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ]

[...ר]ן עליה בתחילה לשמים ואחר כך לשעירים [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ]

[...]א זה יוכיח על פתרונו. כי יכרית י"י אלהיך את [הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אתם מפניך ... ...]

[...] פתר' אחרי אשר ראית שלא עצר כח אלוה [שלהם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]זה אני מתיירא שתפנה לבבך מעם י"י אלהיך ל[לכת לעבוד ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ]

[לכך ]נכתב פן תדרש לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו [הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני].

[הש]מר לך פן תנקש אחריהם – בדבר הזה, פן תדרוש[ לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את]

[אלוהי]הם – על כרחך שב' דברים הם השמר לך פן תנקש [אחריהם אחרי השמדם מפניך ... ופן תדרש]

[לא]לוהיהם מצוה אחרת שלא תאמר לא אנקש א[לא ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ל לעמוד בפני אלוהי אבל בכל העניין שאני רואה [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[כי ג]ם את בניהם ואת בנותיהם לאלוהיהם אף אני אש[רף... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ופן תדרש]

[לאלוה]יהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אל[היהם ואעשה כן גם אני. לא תעשה כן לי"י אלהיך כי כל תועבת]

[י"י ]אשר שנא עשו לאלוהיהם. כי כל הדבר אשר א[נכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות – מן הבקר ומן]

[ה]צאן תקריבו את קרבנכם. לא תוסף עליו – להקר[יב בניך ובנותיך. ולא תגרע ממנו – אל תאמר]

[תור]ים ובני יונה מה חטאו שאהיה זובח אותם. כי[ יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת.]

[ו]בא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכ[ה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם – ...]

[...]א. וזה שבא האות והמופת אינו אלא כי מנס[ה י"י אלוהיכם אתכם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... והנביא]

[ההוא ]או חולם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על י"י[ אלהיכם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]פתר' אם באות ומופת שנתן לך הנביא או ח[ולם החלום ההוא... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[מופ]תים גדולים מאותן אותות ומופתים שהוצ[יא אתכם מארץ מצרים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[... מ]אותן אותות ומופתים שנתן לך הנביא [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[מקר]ב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה [וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה]

[לכם]י"י אלהיכם במצרים לעיניך. כי יסיתך אחיך[ בן אמך – הוא הדין לבן אביך אלא לפי שהוא רגיל אצלו יותר]

[מאחיו ]מאביו ואוהבו יותר דבר הכת' בהווה. נלכה [ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת – ... ... ... ... ... וכן]

[וירא א]להים את בני ישראל וידע אלהים. וכן הוא א[ומר ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... יזבחו לשדים]

[לא א]לוה אלוהים לא ידעום. לא ידבק בידך מ[אומה מן החרם – שלא תהא נראה מתכוין להנאתך לשלול שלל ולבוז בז.]

[ורחמ]ך והרבך – אַשֵיין טרונְדַש דֵיש פְלוש כ[מו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... שכר פרי הבטן, וכן]

[שכר]ך הרבה מאד דאברהם וכן מצינו בכל [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... בנים]

[א]תם לי"י אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו [קרחה בין עיניכם למת – גוי שמת אביו, יש לו לבכות]

[ולהתגודד ]ולהשים קרחה על אביו שמת, אבל אתם [אינכם יתומים ואין לכם להצטער יותר מדאי להתגודד ולעשות]

[קרחה ב]ין עיניכם, לפי שאביכם שבשמים חי וק[יים. ... ... ... ... ... עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא]

[השד]ה שנה שנה – בשתי מעשרות הכתוב מד[בר מעשר ראשון ללוי כמו שמפורש ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל, ומעשר שני]

[ל]העלותו לירושלים ולאוכלו שם כמו שמפ[ורש ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך]

[ובכר]ת בק' וצאנ' למען תלמד ליראה את י"י אלה[יך כל הימים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]א לימוד שלא תאמר מה ראה הכת' לצו[ת ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[לירוש]לם ולאוכלו שם. אם יצוונו על מעשר [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[בי]ת י"י אלהיו. ואין לו חלק ונחלה עמנו וי[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ת מוטל ברעב. אבל מה ראה לצוות א[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[ל]מען תלמד ליראה את י"י אלהיך כל הימ[ים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]בחר לפני י"י לעמוד לשרתו ולברך בשמ[ו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...א]לא יכירו כח גדולתו לפיכך צוה הכת' שי[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

[...]ו שם עד כלותם לאכול מעשר שיני [... שכשתעלה לרגל לאכול מעשר שני שלך ותראה כהנים ולויים]

[בעבוד]תם בשיר וסנדרי גדולה חותכת דיניהם[ ומורים הוראות שמשם הוראה יוצאה לכל ישראל תלמד ליראה]

[את י"י אלהיך]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2 (יריעה צרה שכתובה פנים ואחור שנגזרה משתי צידיה. רק קצת יותר משליש היריעה שרד)
  • תוכן ונוסח: עיין בהערות לכל פסוק בנפרד
דברים י"ב:ח'

[לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו' – תלה הכתוב איסור הבמות בבנין הבית לפי שעדיין לא נבנה הבית ולא נחו מאויביהם והיו טרודים במלחמה והיו יראים לבא כולם לעשות קרבנותיהם במקום אחד. וכן כת' בסמוך והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח. והיה המקום אשר יבחר וגו'. וכן אמר דוד ויהי כי ישב המלך בביתו וי"י הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה. ויאמר נתן] אל דוד כל אשר בלבבך לך עשה וגו'. פת[ר' ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]שבהנחת י"י את ישר' מכל אויביהם תלה [הכתוב.]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה ר"י קרא מלכים א ג':ב' וחזקוני דברים י"ב:ח'
דברים י"ב:י'-י"א

והיה המקום אשר יבחר י"י אלהיכם בו ל]שכן שמו שמה תביאו את כל אשר אנכי מצו[ה אתכם – ... ... ... ... ... ... ... ... ... אין אתה רש]אי להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן אלא כמו [שצויתי ... ... ... ... ... אין הכתוב אומר מבחר מעש]רותיכם מבחר נדבת ידכם, אלא בנדרים נאמר[ וכל מבחר נדריכם ... ... ... ... ... ... ... ... נ]פשכם. את אשר תבחר נפשך תדור רצה ה[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה ר"י קרא יהושע י"ח:א', שמואל ב ז':א', מלכים א ה':י"ז
דברים י"ב:י"ג-י"ד

[בכל מקום אשר] [תר]אה – פתר' בכל מקום שתבחר, כמו לעות אד[ם בריבו י"י לא ראה, פתר' לא בחר, ... ... ...] [?א]ך לו יורה עליו שכך הוא, שהוא אומ' כי אם[ במקום אשר יבחר י"י ... ... ... ... ... ... ... ... ולא ]בכל מקום אשר תבחר.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה ר"י קרא שמואל א ט"ז:א', איוב י':ט"ו, איכה ג':ל"ו (ב' הפירושים), קהלת א':ט"ז
דברים י"ב:ט"ו-ט"ז

רק בכל אות נפשך [תזבח ואכלת בשר – ... ... ... ... ... ... ... ... כיון ]שנכנסו לארץ הותר' בשר תאוה לישר' לפי ש[היו בריחוק מקום. אך במדבר נאסרו לאכול בשר תא]וה דכת' איש איש מבית ישר' אשר ישחט [שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה – א]פי' חולין שלו, ואל פתח אהל מועד לא הבי[או להקריב קרבן לי"י דם יחשב לאיש ההוא דם שפך – ד]ם זה ששפך חוץ למחנה יחשב לו כאילו [ש... שהיה לו לזרקו לפני הקדוש ברוך הוא ... ... ... ... ימין] ושמאל, למען אשר יביאו בני ישר' את ז[בחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאום לי"י אל פת]ח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לי["י אותם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...כ]ם שיהו הולכים במדבר. ובמס' חולין בפרק [הכל שוחטין ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ים שיעשו חולין שלהן שלמים, אבל מבני[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... שטורח עליהם לעלות לירושל]ים הותר להם בשר תאוה, ובפרשת אחרי מו[ת הוזהרו להקריב ... ... ... ... ... ... ... חולין ]שלהן שלמים במדבר שלא יזבחו עוד את ז[בחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם. לפי שב]מצרים היו שטופים בע'ז' שנ' ואומ' לכם במצ[רים איש שקוצי עיניו השליכו וגו' וימר]ו בי ולא אבו לשמוע אלי איש גילולי עיניו [לא השליכו ולכן נאסרו בבשר תאוה כדי שיהיו מוש]כין את ידיהם מן העבירה ולא יזבחו עוד [את זבחיהם לשעירים שהיו שטופים בהם במצרים.] [י]אכלנו כצבי וכאיל – פתר' חולין שלו יכול לא[כול ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... משום ש]מינו קרב לגבי מזבח אנהוג בו קדושה ש[לא לאוכלו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ים שלך.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה ר"י קרא שמ"א י"ד:ל"ב-ל"ד, ר"י קרא ויקרא י"ט:כ"ו, וחזקוני ויקרא י"ז:ד'. ועיין בבלי חולין ט"ז:
דברים י"ב:י"ז

לא תוכל לאכול בשעריך מעשר[ דגנך ותירשך ויצהרך וגו' אלא צריך אתה להביא או]תן לירושלים ולאוכלן שם כמו שמפרש כי [אם לפני י"י אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר.] [מ]שלח ידיך – פתר' ושמחת לפני י"י אלהיך א[... ... ...]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:י"ט

[השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך] [ע]ל אדמתךהשמר לך – א'ע'פ' שצויתיך לעש[ות עולותיך ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] יהא בטל לעולם, כל ימיך על אדמתך.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:כ'-כ"א

כי [ירחיב י"י אלהיך את גבלך ... ... ... ... ... ... כי יר]חק ממך המקום – מקרא זה נותן טעם [להיתר בשר תאוה שטורח עליך להעלות לירושלים חולין ש]לך שהרי ירחק ממך המקום אשר יבחר [י"י אלהיך בו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]לם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן י"י [לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך. רק בדם לא] תנהוג כן אלא על הארץ תשפכנו כמים [ ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... לא]כול בשר.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:כ"ב

אך כאשר יאכל את הצבי וא[ת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו – ... ...]לן שטמא יכול לאכול ביום טומאתו.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:כ"ג-כ"ה

רק [חזק לבלתי אכל הדם וגו'. לא תאכלנו על הארץ ת]שפכנו כמים. לא תאכלנו – ננקד באתנחת[א... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] [ל]מען ייטב לך ולבניך כי תעשה הישר בעי[ני י"י ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... השמר לך] [פן ]תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי [אם במקום אשר יבחר י"י – לא תמנע מלעלות אל בי]ת המקדש לבנות במה בחצירך להקריב ע[ליו ... ... ... ... ... ... ... ... ... כי תעשה הטוב] [והישר ]בעיני י"י אלהיך.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:כ"ו

רק קדשיך אשר יהיו ל[ך ונדרך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר י"י – ...]ראה הכת' להזהיר את ישר' כמה הזהרות [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]אסרו בפני הבית בעוד שהבית קיים ג[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ן למקדש ולהקריבו לפני מקדש ומניחין [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...ר]ן עליה בתחילה לשמים ואחר כך לשעירים [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]א זה יוכיח על פתרונו.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:כ"ט

כי יכרית י"י אלהיך את [הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אתם מפניך ... ... ...] פתר' אחרי אשר ראית שלא עצר כח אלוה [שלהם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]זה אני מתיירא שתפנה לבבך מעם י"י אלהיך ל[לכת לעבוד ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... לכך ]נכתב פן תדרש לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו [הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני].

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:ל'

[הש]מר לך פן תנקש אחריהם – בדבר הזה, פן תדרוש[ לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את] [אלוהי]הם – על כרחך שב' דברים הם השמר לך פן תנקש [אחריהם אחרי השמדם מפניך ... ופן תדרש לא]לוהיהם מצוה אחרת שלא תאמר לא אנקש א[לא ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ל לעמוד בפני אלוהי אבל בכל העניין שאני רואה [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ב:ל"א

[כי ג]ם את בניהם ואת בנותיהם לאלוהיהם אף אני אש[רף... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ופן תדרש] [לאלוה]יהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אל[היהם ואעשה כן גם אני. לא תעשה כן לי"י אלהיך כי כל תועבת] [י"י ]אשר שנא עשו לאלוהיהם.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:א'

כי כל הדבר אשר א[נכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות – מן הבקר ומן ה]צאן תקריבו את קרבנכם. לא תוסף עליו – להקר[יב בניך ובנותיך. ולא תגרע ממנו – אל תאמר תור]ים ובני יונה מה חטאו שאהיה זובח אותם.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:ב'-ג'

כי[ יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת.] [ו]בא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכ[ה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם – ... ...]א.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:ד'

וזה שבא האות והמופת אינו אלא כי מנס[ה י"י אלוהיכם אתכם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:ו'

[והנביא] [ההוא ]או חולם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על י"י[ אלהיכם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]פתר' אם באות ומופת שנתן לך הנביא או ח[ולם החלום ההוא... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... מופ]תים גדולים מאותן אותות ומופתים שהוצ[יא אתכם מארץ מצרים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... מ]אותן אותות ומופתים שנתן לך הנביא [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... מקר]ב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה [וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם]י"י אלהיכם במצרים לעיניך.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:ז'

כי יסיתך אחיך[ בן אמך – הוא הדין לבן אביך אלא לפי שהוא רגיל אצלו יותר מאחיו ]מאביו ואוהבו יותר דבר הכת' בהווה.

נלכה [ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת – ... ... ... ... ... וכן וירא א]להים את בני ישראל וידע אלהים. וכן הוא א[ומר ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... יזבחו לשדים לא א]לוה אלוהים לא ידעום.

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן:
דברים י"ג:י"ח

לא ידבק בידך מ[אומה מן החרם – שלא תהא נראה מתכוין להנאתך לשלול שלל ולבוז בז.] [ורחמ]ך והרבך – אַשֵיין טרונְדַש דֵיש פְלוש כ[מו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... שכר פרי הבטן, וכן שכר]ך הרבה מאד דאברהם וכן מצינו בכל [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה חזקוני
דברים י"ד:א'

כ"י אימולה 17.2

[בנים א]תם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו [קרחה בין עיניכם למת – גוי שמת אביו יש לו לבכות ולהתגודד] ולהשים קרחה ﬠל אביו שמת, אבל אתם [אינכם יתומים ואין לכם להצטער יותר מדאי להתגודד ולעשות קרחה] בין עיניכם, לפי שאביכם שבשמים חי וק[יים. ... ... ... ... ...]

ר"י בכור שור

בנים אתם לה' אלהיכם – ואם מת אביכם אין לכם להתגודד ולעשות קרחה ולהצטער יותר מדאי, כי אינכם יתומים בכך, שהרי יש לכם אב גדול חי וקיים, יתברך שמו, אבל גוי כשמת אביו, אין לו אב שיוכל לסייעו בעת הצורך, כי אביו הנשאר לו – של עץ, ואמו – של אבן, כדכתיב אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו (יר' ב,כז) – עליהם לבכות ולהתגודד ולקרח ולהוציא עיניהם.

רבי יוסף קרא.

  • מקורות: כ"י אימולה 17.2 עם שחזור פרופ' אברהם גרוסמן בחכמי צרפת הראשונים עמ' 296, ר"י בכור שור. נוסח קצר יותר מופיע בכ"י מינכן 62 (ר' חיים פלטיאל), ועיין גם בחצי מנשה. [הפירוש מובא גם בספר הג"ן מר"י בכור שור, והובא בפענח רזא בשם ספר הג"ן.]
  • תוכן: עיסוק בטעמי המצוות.
דברים י"ד:כ"ב-כ"ג

[עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השד]ה שנה שנה – בשתי מעשרות הכתוב מד[בר מעשר ראשון ללוי כמו שמפורש ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל, ומעשר שני ל]העלותו לירושלים ולאוכלו שם כמו שמפ[ורש ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכר]ת בק' וצאנ' למען תלמד ליראה את י"י אלה[יך כל הימים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]א לימוד שלא תאמר מה ראה הכת' לצו[ת ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... לירוש]לם ולאוכלו שם. אם יצוונו על מעשר [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... בי]ת י"י אלהיו. ואין לו חלק ונחלה עמנו וי[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ת מוטל ברעב. אבל מה ראה לצוות א[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ל]מען תלמד ליראה את י"י אלהיך כל הימ[ים ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]בחר לפני י"י לעמוד לשרתו ולברך בשמ[ו ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...א]לא יכירו כח גדולתו לפיכך צוה הכת' שי[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]ו שם עד כלותם לאכול מעשר שיני [... שכשתעלה לרגל לאכול מעשר שני שלך ותראה כהנים ולויים בעבוד]תם בשיר וסנדרי גדולה חותכת דיניהם[ ומורים הוראות שמשם הוראה יוצאה לכל ישראל תלמד ליראה את י"י אלהיך]

  • מקור: כ"י אימולה 17.2
  • תוכן: השווה ר"י קרא יהושע כ"ב:כ"ד, חזקוני דברים י"ד:כ"ג
דברים ט"ז:ח'

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לי"י – לא שיהא יום השביעי מוצא מכלל מצה, אלא כשימלאו לך ששת ימים לאכילת מצה תעשה עצרת ביום השביעי שתעצר עצמו מעשיית מלאכה.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י מוסקבה 1628
  • תוכן:
דברים ט"ז:י"ג-ט"ו

{באספך מגרנך ומיקבך –} ור' יוסף קרא פתר:

לפי שאז הוא פנוי מכל עסקיו בשכבר רצה אלהים מעשיו, אסף לו כל צרכי השנה מכולת ביתו ואין לו לעשות אלא והיית אך שמח.

דברים כ"א:כ"ג

ור' יוסף קרא פירש:

כי קללת אלהים תלוי – מה שעשה עבירה שקלל השם כבר נטל שכרו ועונשו שהרי תלו אותו, ולכך לא תלין נבלתו.

  • מקור: כ"י המצוטט ע"י שד"ל בהמשתדל דברים כ"א:כ"ג
  • תוכן: השווה ביאור אחר לחלוטין בר"י קרא שמואל א ג':י"ג.
דברים כ"ב:י'

כי הוא מעלה גרה וסבור החמור שהשור אוכל ואית ליה צערא.

מפי ר' יוסף קרא.

  • מקור: כ"י ירושלים 6693 8 (מובא בחכמי צרפת הראשונים עמ' 304, הערה 175)
  • תוכן: עיסוק בטעמי המצוות.
דברים כ"ד:י"ג-כ"ט:כ"ח

ושכב בשמלתו וברכך ולך תהיה צדקה – ואם תאמר וכי מפני ברכה קלה של [הדיוט תהיה לך צדקה.]

אל תאמר כן, אל תהי ברכה זו קלה בעיניך כי ברכה זו תהיה מקויימת לך דכת' [ולך תהיה צדקה לפני י"י]

אלהיך – שיסכים הקב"ה על ברכתו שתהא מקויימת לך. וכן והאמין בה' ויח[שבה לו צדקה]

שפתר' ויחשבה לו אברהם שהק'ב'ה' שיבטיח לו הבטחתו לתת לזרעו את הארץ. [וכן ולך תהיה צדקה]

לפני י"י אלהיך, שיסכים הקב"ה על ברכתו, כמו ואברכך לפני י"י לפני מותי, שיסכ[ים הקב"ה על ברכתי. וכן]

וישבע יהושע לפני י"י לאמר וגו', ובמקומו פירשתיו. וכן בכל כ'ד' ספרים שתמ[צא צדקה, אינה לשון]

נתינת מעות, אלא לשון צדק ומשפט. ואליו הוא נושא את נפשו – אל השכירות הו[א נושא את נפשו. ולא]

יקרא עליך אל י"י והיה בך חטא – ולא בבנך כמו שכת' בסמוך לא יומתו אבות על [בנים ובנים לא יומתו]

על אבות. לא תטה משפט גר יתום – דיבר הכת' בהווה. לא תפאר אחריך – כל שכ[... ... ... ... ... ... ...]

מכל וכל פירות הגדילות בפאורותיו ותיבה זו כמו ותהי לגפן ותעש פאורות. והיה [הבכור אשר תלד]

יקום על שם אחיו המת – לנחלה. יכול יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, [נאמר כאן ﬠל שם, ונאמר]

להלן שם – ﬠל שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה להלן לנחלה אף כאן לנחלה. וא'ﬠ'פ' כן [נהגו בני ישראל]

שבמגנצא ושבגרמשא חס ושלום כשאירﬠ דבר זה בימיהם הם מצוים לקיים אח[ר נתינת... ... ... ... ...]

שם ממש וגם לנחלה לקיים דברי סופרים. וקראו לו זקני עירו ודברו אליו – בא א[... ... ... ... ... ... ...]

לפי פשוטו. ואם יאמר לא חפצתי לקחתה ונגשו יבמתו השערה לעיני הזקני[ם וחלצה נעלו מעל רגלו]

וירקה בפניו וגו'. ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל – למעלה הוא אומ' והיה הבכו[ר אשר תלד יקום על שם]

אחיו, וכאן הוא אומ' ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל, אמ' הק'ב'ה' לא ביקשת להק[ים שם לאחיך]

אשר לא יכרת שתייבם את אשת אחיך ותלד יבמתו בן ותקים שם עולם לאחיך [תקים לו שם]

עולם מועט שנ' ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל, על ידי חליצה יזכר שם המת. [... ... ... זכור את אשר]

עשה לך עמלק בדרך – תלה הכת' מלחמת ﬠמלק בהנחת י"י לישר' מכל אויביהם מס[ביב כמו שכתוב]

כי יד ﬠל כס יה מלחמה לי"י בﬠמלק, שפתר' כשידם של ישר' תקיפה ﬠל אומות הﬠול[ם וישב מלך על כסא ה']

הוא המלך שאול, מלחמה לי"י בﬠמלק, שאימתי הניח י"י לישר' מכל אויביהם של ישר[אל כשלכד שאול את המלוכה]

ונלחם בכל אויבי ישר' מסביב אותה שﬠה נצטווה שאול למחות זכרו של ﬠמלק דכ[תיב ושאול לכד את המלוכה]

ﬠל ישר' וילחם סביב בכל אויביו במואב ובבני ﬠמון ובאדום ומלכי צובה ובפל[שתים ובכל אשר יפנה]

ירשיﬠ ויﬠש חיל ויצל את ישר' מיד שוסיהו, אותה שﬠה כה אמר י"י פקדתי אש[ר עשה לך ﬠמלק]

בדרך בצאת' ממצרים וﬠתה לך והכית את ﬠמלק והחרמתם אותם והמתה מאי[ש ﬠד אשה מעלל ועד יונק.]

משל לאחד שהיו כמה שנים שﬠשה לו אחד רועה ונתגרו בו שלשים אויבים מחר[... ... ... ... ... ... ...]

ובאויבו ביום אחר והיה לו אוהב חכם אמ' לו אם אתה בא להתגרות בכולן כאחד אי [אתה יכול להכותם]

אלא שמﬠ לעצתי התגרה באילו שלשים תחילה והיה בהניח י"י אלהיך מאילו שנתגר[ית בהם תחילה תשוב]

ותנקם מאויב הראשון. כך אמ' הק'ב'ה' לישר' כשתבואו לארץ יהיו שלשים ו[אחד מלכים נלחמים]

בכם, ואם תלחמו בשלשים ואחד מלכים וגם בעמלק אין אתם יכולים לעמוד בפני [כלם... ... ... ... ...]

כתיבה את אשר עשה לך עמלק, כעניין שנ' במשה ויאמר י"י אל משה כתוב ז[את זכרון בספר ושים]

באזני וגו', אף כאן אמ' הק'ב'ה' למשה זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצ[אתכם ממצרים אשר קרך]

בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. ואם תאמר היה ירא מן הק'ב'ה' שהיה מ[... ... ... ... ... ... ...]

לפניהם וגו' ת'ל' ולא ירא אלהים. והיה בהניח י"י אלהיך וגו' – שעל ידי שצויתיך כתוב [... ... ... ... ... ... ...]

שכחה למחות זכרו של עמלק כשיניח י"י אלהיך לך מכל אויביך מסביב. ח[סל כי תצא]

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וגו' – תיבה שם הקודש אלהיך ניגונו בזק[ף... ... ... ... ...]

מילה שאם היה רהוט ודבוק לתיבה שלאחריו ולא ידע אנוש ערכה וכל הקוראין היו [... ... ... ...]

הוצרך להק'ב'ה' לומר כי באתי אל הארץ אך אפילו לבשר ודם אין לשון זה לומר לחביר[ו אגיד לך כי באתי]

אל הארץ אך אפילו לבשר ודם אין לשון זה לומר לחבירו אגיד לך כי באתי אל הארץ [... ... ... ... ... ... ...]

כלום אדם מגיד לחבירו דבר הידוע ונראה אלא כך פתר' הגדתי היום לי"י אלהיך באתי [אל הארץ... ... ... ...]

[הגדתי היום לי"י אלהיך] – למה, כי באתי אל הארץ. ולקח הכהן הטנא מידך והניחו [וגו'] וענית – בקול רם

[... ... ... ... ... ... בקו]ל רם שמקרא ביכורים בקול רם. ארמי אובד אבי – פתר' כמה אנחנו חייבין להודות

[... ... ... ... ... ... על שהוציאנו ]מאפילה לאורה. שמימות אבותינו הראשונים לא נחנו ולא שקטנו גם אנחנו

[גם אבותינו עד שהביא ]אותנו אל הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש הניח לנו מכל

[אויבינו מסביב כמו ]שמפרש והולך לבן הארמי ביקש להשמיד ולאבד את אבי כעניין שנ' יש לאל ידי

[לעשות עמכם רע ואלהי א]ביכם וגו'. ולא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדין אחר.

[ארמי אובד אבי – יע]קב אבינו ירד למצרים במתי מעט דכת' וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט. תיבת

[מעט ניגונו באתנחתא ו]אינו דבוק לתיבה שלאחריו ללמדך ששםׄ [סוף מילה] וניגונו יורה על פתרונו. וכה

[פתר' כל שעה שגר יעקב א]בינו במצרים במתי מעט לא הוצרכו מצריים לומר הבה נתחכמה לו פן ירבה כיון

[שרבו ועצמו ותמלא ה]ארץ אותם מיד וירעו אותנו המצרים ויענונו וגו'. ויוציאנו י"י ממצרים ביד חזק'

[ובזרע נטויה וגו' ויב]אנו אל המקום הזה – ואילו הוציאנו ממצרים שה[יו] מצריים לעינינו משליכין זכ'

[זכרינו ליאור ומשעבדין ]אותנו בעבודה קשה והיה מביא אותנו בארץ שאינה טובה ואינה עושה פירות

[... ... ... ... ... ... הי]ה דיי לנו כדי חיינו שאין לך אומה ולשון שמש ועבד תחת אומה אחרת בעבור

[... ... ... ... ... ... ... ]בפניו אילו אומ' רצונך שאפדה אותך מכאן ואושיבך בארץ צייה וזה משיבו

[... ... ... ... ... ... ...] לראות בצרה הזאת. על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שה'

[שהוציאנו ממצרים וה]ביאנו אל המקום הזה ארץ זבת חלב ודבש – לפיכך חייב אני להביא דורון מפירותי,

[... ... ... ... ועתה ה]נה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי י"י. ושמחת בכל הטוב וג' והגר

[אשר בקרבך – אף הגר ח]ייב במקרא ביכורים שאף הוא יכול לומר כי באתי אל הארץ וגו' זה אברהם שכת'

[כי אב המון גוים נת]תיך ושנינו במסכת בכורי' אם אמו מישר' חייב במקרא ביכורים. כי תכלה

[לעשר את כל מעשר – ויד]וי המעשרות עד שנת שלישית ששנה ראשונה מעשר ראשון ומעשר שיני

[ושנה שנייה מעשר ראשון] ומעשר שיני ועדיין לא כלו סדר המעשרות שעדיין חייב להביא מעשר

[ראשון ומעשר עני בשנה הש]לישית. שנת המעשר – פתר' שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד שנהג בשנה

[הראשונה והשניה] זהו מעשר ראשון שכת' בו השמר לך פן תעזב את הלוי, אבל מעשר שיני בטל בשנה

[שלישית.] [בערתי הקדש] מן הבית – זה מעשר [שני שאינו נ]אכל אלא בירושלם. וגם נתתיו ל[לוי] – זה מעשר ראשון.

[ולגר ליתום וגו' – זה מ]עשר עני שהיה נאכל בכל גבולין. ככל מצותך אשר צויתני – ירדה תורה לסוף דעתן

[של נותני תרומות ומע]שרות שמכניסין עין רעה בתרומותיהן ובמעשרותיהן. כעניין שנ' היקבע אדם

[אלהים כי אתם קבעים ]אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה לכן צוה הכת' שיהא קורא וידוי

[לא עברתי ממצותיך ו]לא שכחתי עשיתי ככל אשר צויתני – כדי שיתנו לב מפרישי תרומות ומעשרות

[... ... ... ... ... עשיתי כ]כל אשר צויתני וכיחשתי לפני המקום אם לא אפריש תרומותיי ומעשרותיי כ'

[כראוי ... ... ... ... ...]ילכו? ויפריש תרומות ומעשרות כראוי כדי שיהא קורא וידוי מעשר לא עברתי

[ממצותיך ולא שכחתי ]עׄשיתי ככל אשר צויתני. לא בערתי ממנו בטמא – בין שאני טמא והוא טהור

[ובין שאני טהור והוא ט]מא. לא נתתי ממנו למת – פתר' לטמא מת. שמעתי. עשיתי וגו'. עשיתי את

[שלי ואתה עשה את ]שלך. השקיפה ממעון קדשך מן השמים – שתהא הארץ מוציאה פירות

[... ... ... ... ... ... ...]מעשרותינו כראוי. ולא מצינו דוברי בגאוה כמביאי ביכורים ומפרישי ת'

[תרומות ומעשרות ? בוי]דוי מעשר נאמר עשיתי ככל אשר צויתני. ועל דבר זה יסד הפייט בפזמון

[... ... ... ... ... ... ...]?אוה. היום הזה י"י אלהיך מצוך לעשות. את י"י האמרת היום. וי"י האמירך

[היום – ...]הכניס את ישר' בברית על ידי שבועת האלה ובלשון ארור כמו שמפרש בסמוך

[ארור האיש אשר ]יעשה פסל ומסכה. שקבלו עליהם כל המצות בארור באלה [ו]בשבועה שאלה ושבועה

[... ... ... ... ... ... ... א]תכם שתקבלו עול מצוות תקנה גדולה היא לכם ושכר גדול תהיו נוטלין עליה

[... ... ... ... בארור באלה] ובשבועה ובברית שקיבלת עליך עול המצוות כמו שמפרש בסמוך את י"י האמרת

[היום ? לשמר חקיו ומצותיו א]ות היא. וי"י האמירך היום להיות לו לעם סגולה – אדיב אוטריירר, שתהיו לו

לעם סגלה כאשר דבר והייתם לי סגולה מכל העמים. ולהיותך עם קדוש כאשר דבר – לך: ואתם

תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ושדת אותם בשיד – בין אבן לאבן להדביק שורה העליונה של אבנים

על האחרונה בחוזק כמו כל בנייני אבנים זהו פשוטו, ומדרשו שגור בפי הכל. באר היטב – בשבעים

לשון. היום הזה נהיית לעם – פתר' משתקבלו עליכם על המצוות, מכאן ואילך נהייתה לעם והוא יהיה

לך לאלהים. ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר – פתר' ביום ההוא שקיבלו עליהם עול המצוות שאמ'

להם להכניסם בעול המצוות באלה ובשבועה אותו יום עצמו אמר להם אלה יעמדו לברך את העם על

הר גרזים. ברוך שלא יעשה פסל ומס[כ]ה, וכן כל מצוה ומצוה יקראו בברוך תחילה ואחר כך בארור.

ואלה יעמדו לברך – יעמדו לקלל את העם אינו אומ' כאן אלא על הקללה, ללמדך שחסה תורה על ישר'

וללמדך שהק'ב'ה' כובש את הפורענות מלבוא לעולם, כהרים הללו שכובשים את התהום שלא יציף את

העולם. ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן – פתר' אשר לא

יקבל עליו ליכנס לכרות האלה לעשות אותם. י'ב' ארורים כתובים בפרשה כנגד י'ב' שבטים וכל פרשה זו

נקראת נסתרות על שם ושם בסתר, והי'ב' ארורים אזהרה לכל שבט ושבט, וכן מכה רעהו בסתר אם

מכהו בגלוי כבר הזהיר הכת' [בא]לה המשפטים לדון, אבל הנסתרות הכתובין בפרשה אין דין זה נוהג,

לפיכך הוא אומ' בסוף העניין הנסתרות לה' אלהינו, אין לבית דין לעונשן שאינן גלויות כי אם לה' אלהינו

אבל הנגלות לבית דין לנו לבנינו עד עולם לעשות דין ארבע מיתות בעוברי עבירה. ברוך אתה בעיר

באספך תבואתך מן השדה תכניסה לעיר. ברוך אתה בשדה – כשתוציא זרעך לזרוע בשדה. ברוך טנאך

ברוך אתה בשדה – כשתכניס פירות מן השדה ושמת בטנא. משארתך – עיסתך תהא מתברכת. ברוך אתה

בבואך – מן השדה ותכניס פירותיך לאוצר. ברוך אתה בצאתך – זריעה לשדה. באסמיך – אילו תבואות

שמכניסין לאוצר. ובכל משלח ידיך – בחריש ובזריעה ובקציר. לתת מטר ארצך בעתו – שבזמן שהגשמים

יורדין בעתם יורה במרחשון ומלקוש בניסן, תבואה משתמרת ויין משתמר ופירות משתמרין ואינן

נרקבין. והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה – וכשתבואתך תהא משתמרת ותבואות האומות מרקבת יבואו

האומות ללוות ממך תבואה בריבית ואתה לא תלוה מהם. ישלח בך את המגערת – כשתצמח לכם תבואת

השדה ומתחלת לעלות ולגדל, הק'ב'ה' גוער בו שלא תצמח, כמו שלעניין ברכה הוא אומ' וגערתי באוכל ולא

ישחית לכם את פרי האדמה [כאן] נופל הלשון לעניין פורענות כשתצמח ותעלה התבואה הק'ב'ה' גוער בם

בתבואת הארץ [שלא תצא] ולא תצמח ותגדל. כאן הוא אומ' והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר

תחתיך [ברזל] – ובפרשת [בחקתי] כת' ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה – ליתן את האמור של

זה [בזה, מה שם ונתתי שמיכם] כברזל וכנחשה ואת ארצכם כברזל וכנחושה, אף כאן והיו שמיך אשר

על ראשך נחשת וברזל והארץ אשר תחתיך נחשת וברזל נמצא מה שבינתים בכלל ארור וכן לעניין ברכה

יפתח [י"י לך את] אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך נמצא מה שבינתים מתברך

כיוצא [בו אתה] אומ' [ה]אזינו הש[מים] ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי בא ישעיה וסמך דברי משה רבו שמעו

שמים והאזיני ארץ ליתן האזנה ושמיעה לשמים והאזנה ושמיעה לארץ. והיתה לזעוה לכל ממלכות הארץ

שיהו [... ... ... ... ... ... ... ...] מפחד ממלכות. ואין מחריד – בנוהג שבעו[ל]ם אם ימצא חלל באדמה לא

נודע מי [הכהו] והעוברים ו[השב]ים מוצאים אותו והם אומ' פקדו את החלל הזה וקברוהו. אבל כאן אינו מחריד.

בשגעון [ובעו]רון ובתמהון לבב – שמשיגלו ישר' מאדמתם לאדמת האומות ובבתי כלאים החבאו מפחד האויבים

ולא יכלו [לצא]ת בחוצות שיהו מלמדים דעת מבני אדם ונתקללו בשגעון ובעורון ובתמהון. וכלות אליהם

דאוה ש[... כמה דאמ'] הכת' כליון עינים ודאבון נפש. אותך ואת מלכך אל עם אשר לא ידﬠת – זה צדקיה

שגלה לבבל. ועבדת שם אלהים אחרים – זה צלמו של נכוכד נצר שהכריח כל ישר' וﬠבדוהו, [כגון] חנניה מישא'

וﬠזריה. ישא עליך גוי מרחוק – זה סנחריב מלך אשור. מקצה, כאשר ידאה הנשר – לא כמנהג כשאדם

הולך לו?? רחוק ו[א]י אפשר שלא יגע ולא ייעף, וכאן ישא על שונאיהם של ישר' גוי מרחוק מקצה הארץ

כאשר [ידאה] הנשר במהרה. והפיצך בכל העמים – מתחילת התוכחה ועד כאן דיבר בגלות צדקיה בחורבן ראשון

מכאן [ואילך] מדבר [ברע]ות אומה הרשעה הזאת שיגאלינו הק'ב'ה' מתוכה. וﬠבדתם שמה (את) אלהים אחרים

כמה גזירות וכמה שמדים גזרה מלכות הרשעה על ישר'. ובגוים ההם לא תרגיﬠ – בגלות בבל ירמיה סיפר

לאנשי כנסת הגדולה שגלו: בנו בתים ושבו ותנו לבניכם נשים ובנותיכם תתנו לאנשים ודרשו בשלום העיר

כי בשלומה יהיה לכם שלום, אבל בגלות אדום, בגוים ההם לא תרגיע. ונתן לך שם לב רגז וכליון עינים – גלות בבל

הוקבע לשבעים שנה, גלות אדום כמה שבעים שנה עברו ואין אתנו יודע עד מה. והשיבך י"י (מ)מצרים באניות

אינה דומה שבייה שהשבויים מוליכים ברגל למוליכים אותה באניות שהשבייה שמוליכים ברגל מניחין הזקן

והחולה והטף והרה ויולדת יחדיו שאינן יכולין ללכת ברגל, ומוליכין השבייה שיש בהן כח ללכת. אבל השבייה

שמכניסין אותן בספינה טף ונשים בחור ובתולה הרה ויולדת הכל מכניסין בה. בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף

עוד לראותה – אין מאיימין ואין מייראין את האדם אלא ברצועה שהוא רגיל ללקות בה. והתמכרתם שם

לעבדים ולשפחות ואין קונה – כשתצא השביה מהאניות מתאניות והשבאי יבקש למכור, והמצרי ישאל מאיזה

עם הוא, והם יאמרו יהודים הם וישיב המצרי אפי' אם אתה נותן את כולם בפרוטה איני קונה אותם. אבותינו

הראשונים להם היו אבותיהם עבדים, סוף נטלו את ממונינו שהשאלנום והלכו להם. לקינו בעשר מכות בשבילם,

רדפנו אחריהם ליטול את ממונינו שהשאלנום, טובעו אבותינו בים סוף. ואם תאמר זו היא נחמה, לא כי אלא

תוכיחה גדולה היא שבזמן שהשבאי מוצא למכור הוא מאכיל את השבויים שלא ימותו ברעב אבל בזמן שאינו

מוצא למכור מייסרם ברעב ובצמא ובערום ובע' ובחוסר כל. אלה דברי הברית וגו' עד היום הזה – פתר': עדיין,

ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו בכל אשר תעשון. ובמקום שאמ' למעלה לא

תצליח את דרכיך, חזר ואמ' תשכילו בכל אשר תעשון. חסל והיה כי תבא.

אתם נצבים היום כלכם וגו' – כל נשיאי העדה קריאי מועד אנשי שם, דרכם להיות קרואים למועד. אבל טפכם

נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך – הם העבדים החוטבים עצים, עד שואב מימיך – הן השפחות היוצאו'

לשאוב מים. מה ראיתי לזמן אותם לוועד, כדי לעברכם בברית – פתר' כדי להכניסכם בברית, ובאלתו אשר י"י אלהיך

כורת עמך היום למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך וגו'

דכת' ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו'. ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזא' וגו' כי את אשר ישנו פה עמנו

עמד היום ואשר איננו פה עמנו היום – שראה משה ברוח הקודש שעתידים דורות הבאים להיות עוזבים את

אלהי אבותם אשר כרת אתם ברית בהוציאו אותם ממצרים והולכים ומשתחוים לאלהים אחרים ועובדים להם,

על כן בא להשביע את האבות ואת הבנים להכניסם בברית ובאלה כמו שמפרש והולך כי את אשר ישנו וגו'

ואשר איננו וגו'. כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם וגו' – ודואג אני פן יש בכם איש או אשה או משפחה

או שבט וגו' – על כן באתי היום להכניס בברית דורות הבאים אחרינו באלה ובשבועה. וראה ברוח הקודש על

פסל מיכה שעתיד, כמו שמפרש בספר שופטים ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל מסכה

ויתנהו בבית מיכיהו. והאיש מיכה תיקן לו בית אלהים אפוד ותרפים ואחריו משפחת הדני כמו שמפורש שם

הטוב היותך כהן לבית אחד או היותך כהן לשבט ומשפחה בישר' ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן

גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. ללמדך שבעון זה גלו עשרת השבטים.

וראה משה שבתחילה איש אחד עשה פסל ומסכה ואחר כך שבט ומשפחה הוא שבט הדני. על כן אמ' בלשון זה:

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום – בהחבא ולא בגלוי שמתיירא מפני יד ישראל

התקיפה ומפני השוטרים והשופטים אשר יהיו בימים ההם ואומ' בלבבו: אם בא אותו האיש לעבוד ע'ז', בית דין

יוציאוהו לסקילה, אבל ימתין עד שתבוא השעה ויפנה אותו האיש מעם אלהיו וילך ויעבד אלהים אחרים

כאשר ראה בארץ מצרים שהגוים היו עובדין. פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה – המכוסה בארץ מתחילה

ואינה נראית ולבסוף תעלו פאורותיו למעלה ויגלה לעין כל. פורה – כמו ותעש בדים ותשלח פאורות. ומה פאורה

יעשה, לא פורה העושה פרי של יישוב ובתיקונו של עולם, אלא של תקלה ופורענות. והיה כשמעו את דברי האלה

הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי – שאם הוא אלהי הגוים אשר עבר בתוכם, לא יירא אותו האיש מהם

כי לא ידעו. ובשרירות לבו ילך למען ספות הרוה את הצמאה – היום צמא לפנות מעם י"י אלהינו לעבוד ע'ז', ומחר

כשיראה שעה ישבע מן השובע על הצמא לשעבר לע(ו)בד ע'ז'. ולא יאבה י"י סלח לו כי אז יעשן אף י"י – כל העניין.

כמהפכת סדום ועמורה – שלקו בגפרית ומלח שנ' ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח. ולא חלק להם – כמו שחילק

הקב"ה לנו ארץ ישר'. הנסתרות לי"י אלהינו – השם ניגונו באתנחתא ששם סוף מילה, והנגלות – מילה אחרת. וכה

פתרין: הנסתרות – העבירות שיעשו חבירינו בסתר ואין אמורות לבית דין, לי"י אלהינו – כלומ' אין אנו מקבלים...

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן ונוסח: עיין בהערות לכל פסוק בנפרד
דברים כ"ד:י"ג-י"ד

ושכב בשמלתו וברכך ולך תהיה צדקה – ואם תאמר וכי מפני ברכה קלה של [הדיוט תהיה לך צדקה.] אל תאמר כן, אל תהי ברכה זו קלה בעיניך כי ברכה זו תהיה מקויימת לך דכת' [ולך תהיה צדקה לפני י"י] אלהיך – שיסכים הקב"ה על ברכתו שתהא מקויימת לך. וכן והאמין בה' ויח[שבה לו צדקה] שפתר' ויחשבה לו אברהם שהק'ב'ה' שיבטיח לו הבטחתו לתת לזרעו את הארץ. [וכן ולך תהיה צדקה] לפני י"י אלהיך, שיסכים הקב"ה על ברכתו, כמו ואברכך לפני י"י לפני מותי, שיסכ[ים הקב"ה על ברכתי. וכן] וישבע יהושע לפני י"י לאמר וגו', ובמקומו פירשתיו. וכן בכל כ'ד' ספרים שתמ[צא צדקה, אינה לשון] נתינת מעות, אלא לשון צדק ומשפט.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: השווה ר"י קרא ישעיהו ט"ז:ה' "צדק – לשון דין הוא, ובלעז יושטיצא, ואינו לשון נתינת צדקה לעניים". [בפירושו לישעיהו א':כ"ז אומר ר"י קרא דברים דומים גם לגבי הצירוף של 'צדקה ומשפט', ועיין גם פירושו לישעיהו נ"ט:ח'-ט'.] ר"י קרא מפנה כאן לפירושו על יהושע ו':כ"ו, אך פירושו לפרקים בתחילת ספר יהושע לא שרד. והשווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252 לבראשית ט"ו:ו' (שהוא כנראה מרשב"ם) לגבי "ויחשבה". לגבי המונח "לפני ה'", השווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252 לבראשית י':ט.
דברים כ"ד:ט"ו-ט"ז

ואליו הוא נושא את נפשו – אל השכירות הו[א נושא את נפשו. ולא] יקרא עליך אל י"י והיה בך חטא – ולא בבנך כמו שכת' בסמוך לא יומתו אבות על [בנים ובנים לא יומתו] על אבות.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ד:י"ז

לא תטה משפט גר יתום – דיבר הכת' בהווה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ד:כ'

לא תפאר אחריך – כל שכ[... ... ... ... ... ... ...] מכל וכל פירות הגדילות בפאורותיו ותיבה זו כמו ותהי לגפן ותעש פאורות.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ה:ו'

והיה [הבכור אשר תלד] יקום על שם אחיו המת – לנחלה. יכול יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, [נאמר כאן ﬠל שם, ונאמר] להלן שם – ﬠל שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה להלן לנחלה אף כאן לנחלה. וא'ﬠ'פ' כן [נהגו בני ישראל] שבמגנצא ושבגרמשא חס ושלום כשאירﬠ דבר זה בימיהם הם מצוים לקיים אח[ר נתינת... ... ... ... ...] שם ממש וגם לנחלה לקיים דברי סופרים.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1 עם שחזור פרופ' אברהם גרוסמן בחכמי צרפת הראשונים עמ' 299
  • תוכן: השווה פירוש רשב"ם.
דברים כ"ה:ח'-ט'

וקראו לו זקני עירו ודברו אליו – בא א[... ... ... ... ... ... ...] לפי פשוטו.

ואם יאמר לא חפצתי לקחתה ונגשו1 יבמתו השערה לעיני הזקני[ם וחלצה נעלו מעל רגלו] וירקה בפניו וגו'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1 עם שחזור פרופ' אברהם גרוסמן בחכמי צרפת הראשונים עמ' 299
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. צ"ל: "ונגשה".
דברים כ"ה:י'

ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל – למעלה הוא אומ' והיה הבכו[ר אשר תלד יקום על שם] אחיו, וכאן הוא אומ' ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל, אמ' הק'ב'ה' לא ביקשת להק[ים שם לאחיך] אשר לא יכרת שתייבם את אשת אחיך ותלד יבמתו בן ותקים שם עולם לאחיך [תקים לו שם] עולם מועט שנ' ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל, על ידי חליצה יזכר שם המת. [... ... ...]

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1 עם שחזור פרופ' אברהם גרוסמן בחכמי צרפת הראשונים עמ' 299
  • תוכן:
דברים כ"ה:י"ז-י"ט

[זכור את אשר] עשה לך עמלק בדרך – תלה הכת' מלחמת ﬠמלק בהנחת י"י לישר' מכל אויביהם מס[ביב כמו שכתוב] כי יד ﬠל כס יה מלחמה לי"י בﬠמלק, שפתר' כשידם של ישר' תקיפה ﬠל אומות הﬠול[ם וישב מלך על כסא ה'] הוא המלך שאול, מלחמה לי"י בﬠמלק, שאימתי הניח י"י לישר' מכל אויביהם של ישר[אל כשלכד שאול את המלוכה] ונלחם בכל אויבי ישר' מסביב אותה שﬠה נצטווה שאול למחות זכרו של ﬠמלק דכ[תיב ושאול לכד את המלוכה] ﬠל ישר' וילחם סביב בכל אויביו במואב ובבני ﬠמון ובאדום ומלכי צובה ובפל[שתים ובכל אשר יפנה] ירשיﬠ ויﬠש חיל ויצל את ישר' מיד שוסיהו, אותה שﬠה כה אמר י"י פקדתי אש[ר עשה לך ﬠמלק] בדרך בצאת' ממצרים וﬠתה לך והכית את ﬠמלק והחרמתם אותם והמתה מאי[ש ﬠד אשה מעלל ועד יונק.] משל לאחד שהיו כמה שנים שﬠשה לו אחד רועה1 ונתגרו בו שלשים אויבים מחר[... ... ... ... ... ... ...] ובאויבו ביום אחר והיה לו אוהב חכם אמ' לו אם אתה בא להתגרות בכולן כאחד אי [אתה יכול להכותם] אלא שמﬠ לעצתי התגרה באילו שלשים תחילה והיה בהניח י"י אלהיך מאילו שנתגר[ית בהם תחילה תשוב] ותנקם מאויב הראשון. כך אמ' הק'ב'ה' לישר' כשתבואו לארץ יהיו שלשים ו[אחד מלכים נלחמים] בכם, ואם תלחמו בשלשים ואחד מלכים וגם בעמלק אין אתם יכולים לעמוד בפני [כלם... ... ... ... ...] כתיבה את אשר עשה לך עמלק, כעניין שנ' במשה ויאמר י"י אל משה כתוב ז[את זכרון בספר ושים] באזני וגו', אף כאן אמ' הק'ב'ה' למשה זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצ[אתכם ממצרים אשר קרך] בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.

ואם תאמר היה ירא מן הק'ב'ה' שהיה מ[... ... ... ... ... ... ...] לפניהם וגו' ת'ל' ולא ירא אלהים.

והיה בהניח י"י אלהיך וגו' – שעל ידי שצויתיך כתוב [... ... ... ... ... ... ...] שכחה למחות זכרו של עמלק כשיניח י"י אלהיך לך מכל אויביך מסביב.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1 עם שחזור פרופ' גרוסמן בחכמי צרפת הראשונים עמ' 296, 304
  • תוכן: השווה ר"י קרא שמואל א' י"ד:מ"ז-מ"ח.
  • נוסח:
    1. צ"ל: "רעה".
דברים כ"ו:ג'

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וגו' – תיבה שם הקודש אלהיך ניגונו בזק[ף... ... ... ... ...] מילה שאם היה רהוט ודבוק לתיבה שלאחריו ולא ידע אנוש ערכה {איוב כ"ח:י"ג} וכל הקוראין היו [... ... ... ...] הוצרך להק'ב'ה' לומר כי באתי אל הארץ אך אפילו לבשר ודם אין לשון זה לומר לחביר[ו אגיד לך כי באתי] אל הארץ אך 1אפילו לבשר ודם אין לשון זה לומר לחבירו אגיד לך כי באתי אל הארץ [... ... ... ... ... ... ...] כלום אדם מגיד לחבירו דבר הידוע ונראה.

אלא כך פתר' הגדתי היום לי"י אלהיך באתי [אל הארץ... ... ... ...] [הגדתי היום לי"י אלהיך] – למה, כי באתי אל הארץ.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כנראה יש דיטוגרפיה מ"אפילו... אל הארץ".
דברים כ"ו:ד'-ו'

ולקח הכהן הטנא מידך והניחו [וגו'] וענית – בקול רם [... ... ... ... ... ... בקו]ל רם שמקרא ביכורים בקול רם.

ארמי אובד אבי – פתר' כמה אנחנו חייבין להודות [... ... ... ... ... ... על שהוציאנו ]מאפילה לאורה. שמימות אבותינו הראשונים לא נחנו ולא שקטנו גם אנחנו [גם אבותינו עד שהביא ]אותנו אל הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש הניח לנו מכל [אויבינו מסביב כמו ]שמפרש והולך לבן הארמי ביקש להשמיד ולאבד את אבי כעניין שנ' יש לאל ידי [לעשות עמכם רע ואלהי א]ביכם וגו'. ולא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדין אחר.

[ארמי אובד אבי – יע]קב אבינו ירד למצרים במתי מעט דכת' וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט. תיבת [מעט ניגונו באתנחתא ו]אינו דבוק לתיבה שלאחריו ללמדך ששםׄ [סוף מי]לה וניגונו יורה על פתרונו. וכה [פתר' כל שעה שגר יעקב א]בינו במצרים במתי מעט, לא הוצרכו מצריים לומר הבה נתחכמה לו פן ירבה. כיון [שרבו ועצמו ותמלא ה]ארץ אותם, מיד וירעו אותנו המצרים ויענונו וגו'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: השווה ר"י קרא איוב ג':ב'.
דברים כ"ו:ח'-י'

ויוציאנו י"י ממצרים ביד חזק' [ובזרע נטויה וגו' ויב]אנו אל המקום הזה – ואילו הוציאנו ממצרים שה[יו] מצריים לעינינו משליכין זכ[רינו ליאור ומשעבדין ]אותנו בעבודה קשה והיה מביא אותנו בארץ שאינה טובה ואינה עושה פירות [... ... ... ... ... ... הי]ה דיי לנו כדי חיינו [שאין לך אומה] ולשון שמש ועבד תחת אומה אחרת בעבור [... ... ... ... ... ... ... ]בפניו אילו אומ' רצונך שאפדה אותך מכאן ואושיבך בארץ צייה וזה משיבו [... ... ... ... ... ... ...] לראות בצרה הזאת. על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שה[וציאנו ממצרים וה]ביאנו אל המקום הזה ארץ זבת חלב ודבש – לפיכך חייב אני להביא דורון מפירותי, [... ... ... ... ועתה ה]נה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי י"י.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ו:י"א

כ"י בולוניה 469.1

ושמחת בכל הטוב וג' והגר [אשר בקרבך – אף הגר ח]ייב במקרא ביכורים שאף הוא יכול לומר כי באתי אל הארץ וגו' זה אברהם שכת' [כי אב המון גוים נת]תיך1 ושנינו במסכת בכורי' אם אמו מישר' חייב במקרא ביכורים.

דעת זקנים

והגר אשר בקרבך – תימה להה"ר יוסף קרא:

מה ענין גר אצל בכורים והלא בכורים אינן נתנים אלא לכהנים. ועוד אשר תביא מארצך כתיב למעוטי גרים שאין להם חלק בארץ עד שבא אצל ר' יום טוב והראה לו מדרש ברור וראיה במס' בכורים פרק אלו מביאים ולא קורין שאין יכולים לו' אשר נשבע לאבותינו לתת לנו גר אם לא היתה אמו מישראל מביא ואינו קורא וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל ואם היתה אמו מישראל אומר אלהינו ואלהי אבותינו ואמר על הדא משנה בתלמוד ירושלמי תני ר' אבהו בשם ר' יהודה גר עצמו מביא וקורא טעמא מאי כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם מכאן ואילך אב לכל הגוים. אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר' יהודה. אתא עובדא קומי ר' ואורי כר' יהודה.

  • מקורות: כ"י בולוניה 469.1, דעת זקנים
  • תוכן:
  • 1. השווה ירושלמי ביכורים א':ד' "תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם כי אב המון גוים נתתיך..." ורמב"ם ביכורים ד':ג' "הגר מביא וקורא שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך...".
דברים כ"ו:י"ב

כי תכלה [לעשר את כל מעשר – ויד]וי המעשרות עד שנת שלישית ששנה ראשונה מעשר ראשון ומעשר שיני [ושנה שנייה מעשר ראשון] ומעשר שיני ועדיין לא כלו סדר המעשרות שעדיין חייב להביא מעשר [ראשון ומעשר עני בשנה הש]לישית.

שנת המעשר – פתר' שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד שנהג בשנה [הראשונה והשניה] זהו מעשר ראשון שכת' בו השמר לך פן תעזב את הלוי, אבל מעשר שיני בטל בשנה [שלישית.]

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ו:י"ג-ט"ו

[בערתי הקדש] מן הבית – זה מעשר [שני שאינו נ]אכל אלא בירושלם.

וגם נתתיו ל[לוי] – זה מעשר ראשון.

[ולגר ליתום וגו' – זה מ]עשר עני שהיה נאכל בכל גבולין.

ככל מצותך אשר צויתני – ירדה תורה לסוף דעתן [של נותני תרומות ומע]שרות שמכניסין עין רעה בתרומותיהן ובמעשרותיהן. כעניין שנ' היקבע אדם [אלהים כי אתם קבעים ]אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה לכן צוה הכת' שיהא קורא וידוי

[לא עברתי ממצותיך ו]לא שכחתי עשיתי ככל אשר צויתני – כדי שיתנו לב מפרישי תרומות ומעשרות [... ... ... ... ... עשיתי כ]כל אשר צויתני וכיחשתי לפני המקום אם לא אפריש תרומותיי ומעשרותיי כ[ראוי ... ... ... ... ...]ילכו? ויפריש תרומות ומעשרות כראוי כדי שיהא קורא וידוי מעשר לא עברתי [ממצותיך ולא שכחתי ]עׄשיתי ככל אשר צויתני.

לא בערתי ממנו בטמא – בין שאני טמא והוא טהור [ובין שאני טהור והוא ט]מא.

לא נתתי ממנו למת – פתר' לטמא מת.

שמעתי. עשיתי וגו'. עשיתי את [שלי ואתה עשה את ]שלך.

השקיפה ממעון קדשך מן השמים – שתהא הארץ מוציאה פירות [... ... ... ... ... ... ...]מעשרותינו כראוי. ולא מצינו דוברי בגאוה כמביאי ביכורים ומפרישי ת[רומות ומעשרות ? בוי]דוי מעשר נאמר עשיתי ככל אשר צויתני. ועל דבר זה יסד הפייט בפזמון [... ... ... ... ... ... ...]?אוה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ו:ט"ז-י"ט

היום הזה י"י אלהיך מצוך לעשות. את י"י האמרת היום. וי"י האמירך [היום – ...]הכניס את ישר' בברית על ידי שבועת האלה ובלשון ארור כמו שמפרש בסמוך [ארור האיש אשר ]יעשה פסל ומסכה. שקבלו עליהם כל המצות בארור באלה [ו]בשבועה שאלה ושבועה [... ... ... ... ... ... ... א]תכם שתקבלו עול מצוות תקנה גדולה היא לכם ושכר גדול תהיו נוטלין עליה [... ... ... ... בארור באלה] ובשבועה ובברית שקיבלת עליך עול המצוות כמו שמפרש בסמוך את י"י האמרת [היום ? לשמר חקיו ומצותיו א]ות היא.

וי"י האמירך היום להיות לו לעם סגולה – אדיב אוטריירר, שתהיו לו לעם סגלה כאשר דבר והייתם לי סגולה מכל העמים.

ולהיותך עם קדוש כאשר דבר – לך: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: עיין דבריו להלן דברים כ"ז:ט',י"א
דברים כ"ו:י"ז-י"ח, כ"ז:ט'-י'

{האמרת, האמירך} – ולי נראה 1שהם לשון המשכה והבדלה הבדלתי לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה.

וידבר משה והכהנים והלוים – העומדים מזה ומזה לארון ולהשביע את ישר'.

היום הזה נהייתה לעם – משנייתה2 היום לעם שקבלתה אדנותו, מעתה השמר לך שתשמע בקול י"י אלהיך.

ר' יוסף.

  • מקורות: כ"י מוסקבה 1628, והשווה לכ"י בולוניה 469.1 להלן כ"ז:ט'-י"א
  • תוכן: מכ"י מוסקבה לא לגמרי ברור אם החתימה "ר' יוסף" מוסבת על כל שלושת הפירושים של "ולי נראה... לעם סגולה" (כ"ו:י"ז-י"ח), "וידבר משה..." (כ"ז:ט'), ו"היום הזה..." (כ"ז:י'), או רק על השניים האחרונים (והפירוש הראשון הוא של רש"י עצמו). נקטנו כאן כאפשרות הראשונה בגלל שלפי האפשרות השנייה, התוספת נמצאת שלא במקומה, שהרי היא היתה שייכת רק לפסוקים בפרק כ"ז. בנוסף, שיוך הפירוש הראשון לרש"י יוצרת סתירה להתחלת דברי רש"י שפירש ש"האמרת" ו"האמירך" הם "לשון תפארת". אכן "ולי נראה... לעם סגולה" חסר בהרבה כ"י של רש"י, ועיין בכ"י לייפציג שם ובדיון הנרחב בהערה שם.
  • נוסח:
    1. הסופר כתב כאן את המלה "שאין" ואז העביר עליה קולמוס. אפשר שהתחיל לכתוב "שאין להם עד במקרא" – עיין בכ"י לייפציג שם ובדיון הנרחב בהערה שם.
    2. צ"ל "משנהייתה", בדומה ללשון הפסוק.
דברים כ"ז:ב'

ושדת אותם בשיד – בין אבן לאבן להדביק שורה העליונה של אבנים על האחרונה בחוזק כמו כל בנייני אבנים זהו פשוטו, ומדרשו שגור בפי הכל.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ז:ח'

באר היטב – בשבעים לשון.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ז:ט'

היום הזה נהיית לעם – פתר' משתקבלו עליכם על המצוות, מכאן ואילך נהייתה לעם והוא יהיה לך לאלהים.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: עיין דבריו לעיל דברים כ"ו:ט"ו-י"ט.
דברים כ"ז:י"א

ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר – פתר' ביום ההוא שקיבלו עליהם עול המצוות שאמ' להם להכניסם בעול המצוות באלה ובשבועה אותו יום עצמו אמר להם אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים.

ברוך שלא יעשה פסל ומס[כ]ה1, וכן כל מצוה ומצוה יקראו בברוך תחילה ואחר כך בארור.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: עיין דבריו לעיל דברים כ"ו:ט"ו-י"ט, כ"ז:ט'.
  • נוסח:
    1. בכ"י: "ומסה" בהשמטת הכ'.
דברים כ"ז:י"ב

ואלה יעמדו לברך – יעמדו לקלל את העם אינו אומ' כאן אלא על הקללה, ללמדך שחסה תורה על ישר' וללמדך שהק'ב'ה' כובש את הפורענות מלבוא לעולם, כהרים הללו שכובשים את התהום שלא יציף את העולם.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ז:כ"ו

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן – פתר' אשר לא יקבל עליו ליכנס לכרות האלה לעשות אותם. י'ב' ארורים כתובים בפרשה כנגד י'ב' שבטים וכל פרשה זו נקראת נסתרות על שם ושם בסתר, והי'ב' ארורים אזהרה לכל שבט ושבט, וכן מכה רעהו בסתר אם מכהו בגלוי כבר הזהיר הכת' [בא]לה המשפטים לדון, אבל הנסתרות הכתובין בפרשה אין דין זה נוהג, לפיכך הוא אומ' בסוף העניין הנסתרות לה' אלהינו, אין לבית דין לעונשן שאינן גלויות כי אם לה' אלהינו אבל הנגלות לבית דין לנו לבנינו עד עולם לעשות דין ארבע מיתות בעוברי עבירה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן: עיין פירושו להלן דברים כ"ט:כ"ח, והשווה רשב"ם דברים כ"ז:ט"ו, כ"ט:כ"ח.
דברים כ"ח:ג'

ברוך אתה בעיר – באספך תבואתך מן השדה תכניסה לעיר.

ברוך אתה בשדה – כשתוציא זרעך לזרוע בשדה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ה'

ברוך טנאך, ברוך אתה בשדה – כשתכניס פירות מן השדה ושמת בטנא.

משארתך – עיסתך תהא מתברכת.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ו'

ברוך אתה בבואך – מן השדה ותכניס פירותיך לאוצר.

ברוך אתה בצאתך – זריעה לשדה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ח'

באסמיך – אילו תבואות שמכניסין לאוצר.

ובכל משלח ידיך – בחריש ובזריעה ובקציר.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:י"ב

לתת מטר ארצך בעתו – שבזמן שהגשמים יורדין בעתם יורה במרחשון ומלקוש בניסן, תבואה משתמרת ויין משתמר ופירות משתמרין ואינן נרקבין.

והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה – וכשתבואתך תהא משתמרת ותבואות האומות מרקבת יבואו האומות ללוות ממך תבואה בריבית ואתה לא תלוה מהם.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:כ'

ישלח בך את המגערת – כשתצמח לכם תבואת השדה ומתחלת לעלות ולגדל, הק'ב'ה' גוער בו שלא תצמח, כמו שלעניין ברכה הוא אומ' וגערתי באוכל1 ולא ישחית לכם את פרי האדמה [כאן] נופל הלשון לעניין פורענות כשתצמח ותעלה התבואה הק'ב'ה' גוער בם בתבואת הארץ [שלא תצא] ולא תצמח ותגדל.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. במלאכי ג':י"א "וגערתי לכם באכל".
דברים כ"ח:כ"ג

כאן הוא אומ' והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך [ברזל] – ובפרשת [בחקתי] כת' ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה – ליתן את האמור של זה [בזה, מה שם ונתתי שמיכם] כברזל וכנחשה ואת ארצכם כברזל וכנחושה, אף כאן והיו שמיך אשר על ראשך נחשת וברזל והארץ אשר תחתיך נחשת וברזל נמצא מה שבינתים בכלל ארור וכן לעניין ברכה יפתח [י"י לך את] אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך נמצא מה שבינתים מתברך כיוצא [בו אתה] אומ' [ה]אזינו הש[מים] ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי בא ישעיה וסמך דברי משה רבו שמעו שמים והאזיני ארץ ליתן האזנה ושמיעה לשמים והאזנה ושמיעה לארץ.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:כ"ה

והיית1 לזעוה לכל ממלכות הארץ – שיהו [... ... ... ... ... ... ... ...] מפחד ממלכות.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בכ"י בולוניה: והיתה
דברים כ"ח:כ"ו

כ"י בולוניה 469.1

ואין מחריד – בנוהג שבעו[ל]ם אם ימצא חלל באדמה לא נודע מי [הכהו] והעוברים ו[השב]ים מוצאים אותו והם אומ' פקדו את החלל הזה וקברוהו. אבל כאן אינו מחריד.

כ"י מוסקבה 1628

ואין מחריד – נוהג שבעולם אם ימצא חלל על פני השדה יבא קרובו לקוברו, אבל כאן אין מחריד לא יקבר ולא יאסף, עופות וחיות אכלוהו.

ר' יוסף.

  • מקורות: כ"י בולוניה 469.1, מוסקבה 1628
  • תוכן: ייחוס הפירוש לר' יוסף בכ"י מוסקבה מהווה הוכחה נוספת שהקטעים מגניזת איטליה הם של ר"י קרא. השווה גם חזקוני.
דברים כ"ח:כ"ח

בשגעון [ובעו]רון ובתמהון לבב – שמשיגלו ישר' מאדמתם לאדמת האומות ובבתי כלאים החבאו מפחד האויבים ולא יכלו [לצא]ת בחוצות שיהו מלמדים דעת מבני אדם ונתקללו בשגעון ובעורון ובתמהון.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ל"ב

וכלות אליהם – דאוה ש[... כמה דאמ'] הכת' כליון עינים ודאבון נפש.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ל"ו

אותך ואת מלכך אל עם1 אשר לא ידﬠת – זה צדקיה שגלה לבבל.

ועבדת שם אלהים אחרים – זה צלמו של נכוכד נצר שהכריח כל ישר' וﬠבדוהו, [כגון] חנניה מישא' וﬠזריה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בפסוק: "גוי".
דברים כ"ח:מ"ט

ישא עליך גוי מרחוק – זה סנחריב מלך אשור.

מקצה, כאשר ידאה הנשר – לא כמנהג כשאדם הולך לו?? רחוק ו[א]י אפשר שלא יגע ולא ייעף, וכאן ישא על שונאיהם של ישר' גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר [ידאה] הנשר במהרה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ס"ד

והפיצך בכל העמים – מתחילת התוכחה ועד כאן דיבר בגלות צדקיה בחורבן ראשון, מכאן [ואילך] מדבר [ברע]ות אומה הרשעה הזאת שיגאלינו הק'ב'ה' מתוכה.

וﬠבדתם שמה (את) אלהים אחרים – כמה גזירות וכמה שמדים גזרה מלכות הרשעה על ישר'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ס"ה

ובגוים ההם לא תרגיﬠ – בגלות בבל ירמיה סיפר לאנשי כנסת הגדולה שגלו: בנו בתים ושבו ותנו לבניכם נשים ובנותיכם תתנו לאנשים ודרשו בשלום העיר כי בשלומה יהיה לכם שלום, אבל בגלות אדום, בגוים ההם לא תרגיע.

ונתן לך שם לב רגז וכליון עינים – גלות בבל הוקבע לשבעים שנה, גלות אדום כמה שבעים שנה עברו ואין אתנו יודע עד מה.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ח:ס"ח

כ"י בולוניה

והשיבך י"י מצרים באניות – אינה דומה שבייה שהשבויים מוליכים ברגל למוליכים אותה באניות שהשבייה שמוליכים ברגל מניחין הזקן והחולה והטף והרה ויולדת יחדיו שאינן יכולין ללכת ברגל, ומוליכין השבייה שיש בהן כח ללכת. אבל השבייה שמכניסין אותן בספינה טף ונשים בחור ובתולה הרה ויולדת הכל מכניסין בה.

בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה – אין מאיימין ואין מייראין את האדם אלא ברצועה שהוא רגיל ללקות בה.

והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה – כשתצא השביה מהאניות מתאניות1 והשבאי יבקש למכור, והמצרי ישאל מאיזה עם הוא, והם יאמרו יהודים הם וישיב המצרי אפי' אם אתה נותן את כולם בפרוטה איני קונה אותם. אבותינו הראשונים להם היו אבותיהם עבדים, סוף נטלו את ממונינו שהשאלנום והלכו להם. לקינו בעשר מכות בשבילם, רדפנו אחריהם ליטול את ממונינו שהשאלנום, טובעו אבותינו בים סוף. ואם תאמר זו היא נחמה, לא כי אלא תוכיחה גדולה היא שבזמן שהשבאי מוצא למכור הוא מאכיל את השבויים שלא ימותו ברעב אבל בזמן שאינו מוצא למכור מייסרם ברעב ובצמא ובערום ובע'2ובחוסר כל.

ר"י בכור שור

והתמכרתם שם... ואין קונה – פירש רבי יוסף קרא:

כשיביאו אותם השבאים במצרים, יאמרו למצרים: תקנו אילו לעבדים ולשפחות? יאמרו המצריים: אם תתנום לנו בחנם לא נקח, אבותינו נשתעבדו בהם, ולקו בכל מכה וטבעו בים בשבילם. וכשיראו השבאים שאינם שוים לו כלום ובחנם טרח עליהם, יהא מכם וחובטן ומענם ומרעיבן.

  • מקורות: הנוסח המלא בכ"י בולוניה 469.1. הנוסח החלקי בר"י בכור שור, וחלק מנוסח זה הובא בספר הג"ן, דעת זקנים והדר זקנים.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. אפשר שיש כאן דיטוגרפיה.
    2. ="ובעריה". יש כאן צירוף של שני פסוקים.
דברים כ"ח:ס"ט – כ"ט:ח'

אלה דברי הברית וגו' עד היום הזה – פתר': עדיין, ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו בכל אשר תעשון. ובמקום שאמ' למעלה לא תצליח את דרכיך, חזר ואמ' תשכילו בכל אשר תעשון.

חסל והיה כי תבא.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:ט'-י"ב

אתם נצבים היום כלכם וגו' – כל נשיאי העדה קריאי מועד אנשי שם, דרכם להיות קרואים למועד.

אבל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך – הם העבדים החוטבים עצים, עד שואב מימיך – הן השפחות היוצאו' לשאוב מים.

מה ראיתי לזמן אותם לוועד, כדי לעברכם בברית – פתר' כדי להכניסכם בברית, ובאלתו אשר י"י אלהיך כורת עמך היום למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך וגו' – דכת' ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:י"ג-י"ד

ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזא' וגו' כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואשר איננו פה עמנו היום – שראה משה ברוח הקודש שעתידים דורות הבאים להיות עוזבים את אלהי אבותם אשר כרת אתם ברית בהוציאו אותם ממצרים והולכים ומשתחוים לאלהים אחרים ועובדים להם, על כן בא להשביע את האבות ואת הבנים להכניסם בברית ובאלה כמו שמפרש והולך כי את אשר ישנו וגו' ואשר איננו וגו'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:ט"ו-י"ז

כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם וגו' – ודואג אני פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וגו' – על כן באתי היום להכניס בברית דורות הבאים אחרינו באלה ובשבועה. וראה ברוח הקודש על פסל מיכה שעתיד,1 כמו שמפרש בספר שופטים ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל מסכה ויתנהו בבית מיכיהו. והאיש מיכה תיקן לו בית אלהים אפוד ותרפים ואחריו משפחת הדני כמו שמפורש שם הטוב היותך כהן לבית אחד או היותך כהן לשבט ומשפחה בישר' ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. ללמדך שבעון זה גלו עשרת השבטים. וראה משה שבתחילה איש אחד עשה פסל ומסכה ואחר כך שבט ומשפחה הוא שבט הדני. על כן אמ' בלשון זה: פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום – בהחבא ולא בגלוי שמתיירא מפני יד ישראל התקיפה ומפני השוטרים והשופטים אשר יהיו בימים ההם ואומ' בלבבו: אם בא אותו האיש לעבוד ע'ז', בית דין יוציאוהו לסקילה, אבל ימתין עד שתבוא השעה ויפנה אותו האיש מעם אלהיו וילך ויעבד אלהים אחרים כאשר ראה בארץ מצרים שהגוים היו עובדין.

פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה – המכוסה בארץ מתחילה ואינה נראית ולבסוף תעלו2 פאורותיו למעלה ויגלה לעין כל.

פורה – כמו ותעש בדים ותשלח פאורות. ומה פאורה יעשה, לא פורה העושה פרי של יישוב ובתיקונו של עולם, אלא של תקלה ופורענות.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. אולי צריך להשלים כאן "להיות".
    2. אולי צ"ל: "תעלינה" או "יעלו".
דברים כ"ט:י"ח

והיה כשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי – שאם הוא אלהי הגוים אשר עבר בתוכם, לא יירא אותו האיש מהם כי לא ידעו.

ובשרירות לבו ילך למען ספות הרוה את הצמאה – היום צמא לפנות מעם י"י אלהינו לעבוד ע'ז', ומחר כשיראה שעה ישבע מן השובע על הצמא לשעבר לעבד ע'ז'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:י"ט-כ"ב

ולא יאבה י"י סלח לו כי אז יעשן אף י"י – כל העניין.

כמהפכת סדום ועמורה – שלקו בגפרית ומלח שנ' ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:כ"ה

ולא חלק להם – כמו שחילק הקב"ה לנו ארץ ישר'.

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
דברים כ"ט:כ"ח (1)

הנסתרות לי"י אלהינו – השם ניגונו באתנחתא ששם סוף מילה, והנגלות – מילה אחרת.

וכה פתרין: הנסתרות – העבירות שיעשו חבירינו בסתר ואין אמורות לבית דין, לי"י אלהינו – כלומ' אין אנו מקבלים...1

  • מקור: כ"י בולוניה 469.1
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כאן סוף היריעה שנמצאה בגניזה האיטלקית, וחבל על דאבדין.
דברים כ"ט:כ"ח (2)

פיר' ר' יוסף קרא.

הנסתרות לי"י אלהינו – הן המצות שנצטוו הלוים לברך את שמקיימין ולקלל את אשר [עוברין]

בהר עיבל שרובו נסתרות הן. אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר [מ]שיג גבול [רעהו]

וכן משגה עור, וכן מטה משפט, שוכב עם אשת אביו עם בהמה ועם אחותו ו[מכה רעהו]

בסתר והם לי"י אלוהינו. ופה? הנסתרות שאין מכיר בהן כי אם לי"י אלהינו והנגלות [שאנו]

יודעין מי עובר עליהם כולם תקבלו אותם עליכם ואלה ושבועה כי? תאמרו ?הנסתרות [...]

כי אם ל"י אלוהינו, והנגלות שאדם עושה אותם בגלוי כולם אנו? מקבלין? עלינו? ועל בנינ[ו]

לעשות את כל דברי התורה הזאת. ומשה היה מסדר להם ?סדר האלה והשבועה לקיים [...]

דברים ל"א:י'

בחג הסוכות – שהכל נאסף אל הבית ואינם טרודים מכלום, אפי' בלא?1 שמטה. תיקרא את התורה הזאת באזני כל קהל ישר' למען ישמעו ולמען ילמדו וגו'.

ר' יוסף

דברים ל"ב:ג'

כי שם י"י אקרא – פתרונו: כי בשם י"י אני אומ' דברים הללו, לפיכך: הבו גודל לאלהינ' ושימו לבבכם לכל הדברים.

יוסף ב"ר שמעון.

  • מקור: כ"י ברלין 1221
  • תוכן:
דברים ל"ב:י"ז

ורבי יוסף קרא ז"ל פירש:

אלהים לא ידעום – בהקדוש ברוך הוא נאמר וידע אלהים (שמ' ב,כה), כי ידעתי [את] מכאוביו (שמ' ג,ז), אבל הם לא ידעום בצרתם ולא עזרו להם.

  • מקורות: ר"י בכור שור. מובא גם בספר הג"ן, דעת זקנים, והדר זקנים.
  • תוכן:
דברים ל"ב:נ'

ואני המעתיק יוסף בר' שמעון אומ':

כאשר מת אהרן אחיך על אשר מריתם – אף אתה עלה ומות באותו עוון.

  • מקורות: כ"י סינסינטי 1, ובדומה בכ"י וינה 24, ברסלאו 11 (סרוול 5).
  • תוכן:
דברים ל"ג:א'

ופירש רבי יוסי קרא:

שלכך קראו כאן איש האלהים, לומר, שעל פי הקדוש ברוך הוא ברכם.

  • מקורות: ר"י בכור שור, ובדומה בספר הג"ן, דעת זקנים, והדר זקנים.
  • תוכן:
דברים ל"ג:י"ב

חופף עליו כל היום – הקב"ה משרה שכינתו עליו לעולם, לפי שנבנה בית עולמים בחלקו, והיינו דכתיב והיו עיני ולבי1 שם כל הימים. ואין כן בשילה ונוב וגבעון, דאם יחרבו שוב לא יהיה שם שכינה. אבל בבנימין אפילו יחרב עיר ירושלים עוד תשכון שם שכינה.

מן הר"ר יוסף קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י פרמא 3512 עם תיקונים ע"פ כ"י אוקספורד אופ' 103
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן בפסוק ובכ"י אוקספורד אופ' 103. בכ"י פרמא 3512: והיה לבו ועיניו.
דברים ל"ג:י"ז

בכור שורו הדר לו – פי' הדר הוא לו1 שהוא בכור יותר משאר אחיו כי מאת ה' הייתה לו הסיבה כדי להעביר הבכורה מראובן ליוסף, דכתיב ואפרים בכורי הוא.

מרב' יוסף2 קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י פרמא 3512 עם תיקונים ע"פ כ"י אוקספורד אופ' 103
  • תוכן:
    1. המלים "פי' הדר הוא לו" מופיעות בכ"י אוקספורד אופ' 103 אך חסרות בכ"י פרמא 3512.
    2. כך בכ"י פרמא 3512. בכ"י אוקספורד אופ' 103 החתימה היא רק: קרא.
דברים ל"ג:כ"ה

וכימיך דבאך – לשון1 דאבה כמו שמלה שלמה, כבש כשב, אנקת נאקת. כלומר הניחו זקנה הימים שאדם דואג בהם, כלומר ויש2 הבחרות מן הזיקנה על ידי השמן שגדל בארצו, כדאמר ר' חנינא שמן שסכתני אמי בילדותי הם עמדו לי לעת זקנתי. בפ"ק.3

מן הר"ר יוסף4 קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י פרמא 3512 ואוקספורד אופ' 103
  • תוכן: החלק השני של הפירוש מופיע בר"י בכור שור (ואולי ייוחס בטעות לר"י קרא)
    1. כך בכ"י אוקספורד אופ' 103. בכ"י פרמא 3512: כמו.
    2. מלה זו קשה לקוראה בכ"י פרמא 3512. בכ"י אוקספורד אופ' 103: בימי.
    3. מלה זו קשה לקוראה בכ"י פרמא 3512, ואפשר שהכוונה לפרק קמא בבבלי חולין (כ"ד:). בכ"י אוקספורד אופ' 103 המלה חסרה.
    4. כך בכ"י פרמא 3512. בכ"י אוקספורד אופ' 103 החתימה היא רק: קרא.
דברים ל"ג:כ"ט

אשריך ישראל מי כמוך – שאר אומות כל הגדול מחבירו בולעו. אבל אתה ישראל אשריך שאתה נושע בה' והוא מגן עזריך ואין אדם יכול לעמוד. וזה גורם שאויביך מכחישים לך כענין שמצינו בגבעונים.

קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103
  • תוכן: השווה לרש"י
×