Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 17

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 01:55, 14 July 2022 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר י"ז – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָאֵשׁ זְרֵה הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ.

(ג) אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(ד) וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ.

(ה) זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ.

(ו) וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמׇּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'.

(ז) וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד ה'.

(ח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.

(ט) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(י) הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.

(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף.

(יב) וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרׇץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם.

(יג) וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.

(יד) וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח.

(טו) וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה.

(טז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(יז) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כׇּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ.

(יח) וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם.

(יט) וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה.

(כ) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם.

(כא) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כׇּל נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם.

(כב) וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי ה' בְּאֹהֶל הָעֵדֻת.

(כג) וַיְהִי מִמׇּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.

(כד) וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת כׇּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי ה' אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ.

(כה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ.

(כו) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה.

(כז) וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ.

(כח) כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֺעַ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} ואת האש – שבתוך המחתות. זרה הלאה – לארץ מעל המחתות.  כי קדשו – המחתות, ואסורין בהנאה שהרי עשאום כלי שרת.

{ג} החטאים האלה בנפשותם – שנעשו פושעים בנפשותם שנחלקו על הק'ב'ה'. ריקועי – רידודין. פחים – טסים מרודדין, טינבש בלעז. ציפוי למזבח – למזבח הנחשת. ויהיו לאות – לזכרון, שיאמרו אילו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו.

{ד} וירקעום – אנטנבירט.

{ה} ולא יהיה כקרח – כדי שלא יהיה כקרח. כאשר דבר י"י ביד משה לו – [כמו עליו][1] כמו על קרח, ומהו ביד משה, ולא כתב אל משה רמז לחלוקין על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנ' ויוצאה והנה ידו מצורעת כשלג {שמות ד':ו'}, ועל כך לקה עוזיה בצרעת.[2]

{יא} וכפר עליהם – רמז[3] זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע שהקטרת עוצר(א)ת המגפה, כדאית' במסכ' שבת {בבלי שבת פ"ט.}. [4]ד"א למה בקטרת, לפי שהיו מליזין אחר הקטרת, לומ' סם המות הוא על ידו מתו נדב ואביהוא על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמ' הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא ממית. כי יצא הקצף ראה את מלאך המות עובר להשחית כי ניתן לו רשות ויוצא מלפניו. ר' כ'כ'ר'ש'.[5]

{יג} ויעמוד בין המתים וגו' – אחז את המלאך והעמידו על כרחו, אמ' לו הנח לי לעשות שליחותי, אמ' לו משה צוני לעכב על ידך, אמ' לו אני שלוחו של מקום, ואתה שלוחו של משה, אמ' לו אין משה אומ' כלום מלבו אלא מפי הגבורה ואם אין אתה מאמין הרי הק' ומשה אל פתח (ה)אהל מועד בא עמי ושאל, וזהו שנ' וישב אהרן אל משה, וגומ'.[6]

 {יח} כי מטה אחד – אע"פ שחילקתים לשתי[7] משפחת כהונה לבד ולוייה לבד, מכל מקום שבט אחד הוא.

{כ} והשכתי – כמו וישכו המים {בראשית ח':א'}, וחמת המלך שככה {אסתר ז':י'}.

{כא} בתוך מטתם – הניחו באמצע שלא יאמרו מפני שהניחו לצד השכינה פרח. מריח היה בשכינה ועשה פרי, לשו' אגדה. כ'כ'ר'ש'.

{כג} ויוצא פרח – כמשמעו. ציץ – הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. ויגמל שקדים – כשהוכר הפרי, הוכר שהם שקדים, לשון ויגדל הילד ויגמל {בראשית כ"א:ח'} ולשון זה מצוי בפרי האילן, כגון ובסר גומל יהיה נצה {ישעיהו י"ח:ה'}. ולמה שקדים, הוא פרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא כמו שמצא בעוזיה והצרע' זרחה במצח {דברי הימים ב כ"ו:י"ט}. וכפת שיגרין כמין אשכל שקדים יחד כפותין זה על זה.

{כה} ותכל תלונוּתם – כך נקד רבנו שמעיה. וְתִכְלֶה תלונתם. תלונֻתם – לשון שם מפעל יחיד לנקבה כמו מורְמֺרֵדִֿיץ בלע"ז. בלעז ויש חילוק בין תלונוּתם, לתלונת תלונתם תלונה אחת תלונות[8] שם הדבר בלשון היחיד ואפילו תלונות הרבה. עד כאן הגיה ואם כן היה לינקד וְתֵכֵל.[9] למשמרת לאות – לזכרון שבחרתי באהרן לכהן ולא ילינו עוד על הכהונה.

{כח} כל הקר"ב הק' – אין אנו יכולין להיות[10] זהירין בכך כולנו רשאין ליכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחביריו ויכנס לתוך האהל ימות. האם תמנו לגוע – שמא הופקרנו למיתה.

הערות
  1. ↑
  2. ↑ בכ"י לייפציג 1 מופיע פירוש רש"י המקורי, לפני שעידכן את פירושו בהתאם לביאורו של ר"י קרא. להרחבה, עיין ביאור ר"י קרא במדבר י"ז:ה'.
  3. ↑ המ' מחוק חלקית.
  4. ↑
  5. ↑ ="[מפי] רבי [רש"י]. כך כתב רבנו שמעיה".
  6. ↑ כאן מופיע פירוש רש"י לט"ז:כ"ב-כ"ט.
  7. ↑ חסרה כאן המילה משפחות, והיא כנראה הושמטה ע"י הדומות.
  8. ↑ חלק מהאות ת' מחוק.
  9. ↑ ליד הגיליון הזה יש עוד גיליון ולא ברור על מה הוא מוסב. "בכל אילו תבות חסרים מצ' הדף נקרעת."
  10. ↑ יש כאן תיבה מחוקה שקשה לפענחה.


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bemidbar_17&oldid=75489&useskin=vector"