Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 14

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית יד – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדׇרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם.

(ב) עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

(ג) כׇּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.

(ד) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדׇרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ.

(ה) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדׇרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.

(ו) וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר.

(ז) וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כׇּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.

(ח) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא צֹעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים.

(ט) אֵת כְּדׇרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה.

(י) וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ.

(יא) וַיִּקְחוּ אֶת כׇּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כׇּל אׇכְלָם וַיֵּלֵכוּ.

(יב) וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם.

(יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.

(יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן.

(טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק.

(טז) וַיָּשֶׁב אֵת כׇּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם.

(יז) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדׇרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.

(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.

(כא) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ.

(כב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכׇּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם.

(כד) בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} אמרפל – הוא נמרוד שאמ' לאברהם פול לכבשן האש. מלך גוים – מקום יש ששמו גוים, על שם שנקבצו שם מכמה אומות והמליכו איש עליהם ושמו תדעל. בר' רב'.

{ב} ברע – רע לשמים ורע לבריות. ברשע – שנתעלה ברשע. שנאב – שונא (את) אביו שבשמים. שמאבר – שם אבר לעוף ולקפוץ למרוד בהק'ב'ה'. בלע – שם העיר.

{ג} עמק השדים – כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה. הוא ים המלח – לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה או' שנתבקעו שם בצורות שסביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו. [1]ואגד' אחרת עמק השדים, היתה מניקה אותה כשדים לתינוק, הוא ים המלח, שבעונם נעשה אותו עמק ים המלח, וכן הוא אומ' ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה, ת'ר'ש'.

{ד} שתים עשרה שנה עבדו – ה' מלכים הללו את כדרלעמר.

{ה} ובי'ד' שנה – למרדן, בא כדרלעמר, הוא היה בעל המעשה ונכנס בעובי הקורה. והמלכים – אלה ג' מלכים. זוזים – הם זמזומים.

{ו} בהררם – בהר שלהם. איל פארן – מישר.[2] מישר חיווא דסמיך וגו'[3] ואומ' אני שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלונים שמם, ושל ירדן ככר שמו, ושל שטים אבל השטים, וכן בעל גד בעל שמו, וכולן מתורגמין מישרא, וכל אחד שמו עליו. על המדבר – אצל המדבר, כמו ועליו מטה מנשה {במדבר ב':כ'}.

{ז} עין משפט – על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להישפט על עסקי אותו העין, והם מי מריבה.[4] ואונקל' תירגם כפשוטו, סנטוס[5] מקום שהיו בני המדינה מתקבצין שם לכל משפט. שדה העמלקי – עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד.[6]

{ט} [7] ארבעה מלכים את החמשה[8] – וא'ע'פ'כן נצחו המועטין, להודיעך שגבורים היו וא'ע'פ'כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם.

 {י} בארת בארת חמר – בארות הרבה היו שם שנוטלין משם אדמה לטיט של בניין, ומדר' אגדה שהיה הטיט בהן ונס נעשה למלך סדום שיצא משם לפי שהיו באומות מקצתם שלא היו מאמינים באומרים להם שנוצל אברהם באור כשדים (ועכשו) מכבשן האש, וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע. הרה נסו – לְהר נסו, הרה כמו להר כל דבר שצריכה למד בתחילתה הטל לה ה"י בסופה, ויש חילוק בין הרה לההרה שה"י שבסוף תיבה עומדת במקום למד[9] ונקוד פתח תחתיה, והרי הרה כמו לְהר או כמו אל הר ואינו מפרש לאיזה הר אלא כאשר מצא תחילה[10] וכשהוא נותן הי בראשה לכתוב ההרה, המדברה פתרונו כמו אל ההר, או כמו לָהָר ומשמע לאותו הר הידוע ומפורש.

{יב} והוא יושב בסד' – מי גרם לו זאת ישיבתו בסדום.

{יג} הפליט – זה עוג, שפלט מן המלחמה, וזהו הנשאר מיתר הרפאים {דברים ג':י"א} נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחביריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים,[11] תנחו' {תנחומא חקת כ"ה} וברא' רב' זה עוג שפלט מדור המבול וזהו מיתר הרפאים הנפילים היו בארץ וגומ' {בראשית ו':ד'} ומתכוין שייהרג את אברהם וישא את שרה. העברי – שבא מעבר הנהר. בעלי ברית – כרתו ברית עמו.[12]

{יד} וירק[13]וזריז ארמיד[14], וכן והריקותי אחריכם חרב {ויקרא כ"ו:ל"ג}, אזדיין בחרבי עליכם, וכן אריק חרבי {שמות ט"ו:ט'} וכן הרק חנית וסגור וגו' {תהלים ל"ה:ג'}. חניכיו[15]שחינך למצות, והוא לשון התחלה כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בו, וכן חנוך לנער {משלי כ"ב:ו'}, חנוכ' הבית {תהלים ל':א'} ובלעז קורין לו אנצייר. שמנה עשרה וגומ' – רבותינו אמרו אליעזר לבדו והוא מניין גימטריא על שמו. עד דן – ושם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל.

{טו} ויחל' עליהם – לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה, כדרך הרודפים שמתפלגין אחר הנרדפים [כשבורחין] זה לכאן וזה לכאן. לילה – כלומ' לאחר שחשכה לא נמנע מלרדפם. ומדר' אגד' שנחלק לילה, ובחצות ראשון שלו נעשה לו הנס וחציו השיני נשמר ובא לחצות לילה של מצרים. עד חובה[16]על שם ע'ז' שעתידה להיות שם.

{יז} עמק שוה – כתרגומו למישר מפנא פנוי מאילנות ומכל מכשול. עמק שוה – כך שמו. עמק המלך – בית ריסא דמלכא בית ריס אחד שהוא שלשים קנים, שהיה מיוחד למלך לשחק שם. ואגדה, שהושוו שם כל האומות והמליכו עליהם אברהם לנשיא אלקים ולקצין.

{יח} מלכי צדק – מדר' אגד', הוא שם בן נח. לחם ויין – כך עושין ליגיעי מלחמה והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג בניו. ומדרש אגדה, רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו בניו.

{יט} קונה[17] – כמו עושה, על ידי עשייתן קנאן להיות שלו.

{כ} מגן – הסגיר וכן אמגנך ישר' {הושע י"א:ח'}. ויתן לו – אבר[ה]ם, מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן.

{כא} תן לי הנפש – הגופים מן השבי אשר הצלת, החזר לי הגופים לבדם.

{כב} הרימותי ידי – לשון שבוע' מרים אני ידי ונודר לא' עליון, וכן בי נשבעתי {בראשית כ"ב:ט"ז}, נשבע אני עכשיו אני נשבע, וכן נתתי כסף השדה קח ממני {בראשית כ"ג:י"ג} נותן אני לך כסף השדה וקחנו ממני. דויְיְנְ"ש בלע"ז.[18]

{כג} אם מחוט – אעכב לעצמי, ואם אקח מכל אשר לך – אם תאמ' לתת לי שכר מבית גנזיך. ולא תאמר אני – שהק' הבטיחני לעשרני שנ' ואברכך ואגדלה שמך {בראשית י"ב:ב'}.

{כד} הנערים – עבדיי אשר הלכו אתי, ועוד ענר אשכול וגו', א'ע'פ' שעבדיי נכנסו למלחמה, שנ' וירדף עד דן (בראשית י"ד:ט"ו) וענר וחביריו ישבו על הכלים לשמור[19], וממנה למד דוד שאמ' כחלק היורד  למלחמה וכחלק היושב על הכלים {שמואל א ל':כ"ד}, ולכך נאמ' וישימה לחוק מהיום ההוא ומעלה {שמואל א ל':כ"ה} ולא נאמ' והלאה לפי שכבר ניתן החוק מימי אברהם.

הערות
  1. תוספת זו מצויה בתוך הטקסט, וניתן לזהות את מקום התחלת התוספת רק על ידי השוואה לכ"י אחרים.
  2. בכ"י מינכן 5: "כתרגו' מישר פארן", ובדומה בכ"י ברלין 1221 ופרמא 181. והשווה לגיליון בכ"י לייפציג שמצטט מתרגום ירושלמי.
  3. השווה לשון תרגום ירושלמי. ועיין בהערה על גוף הטקסט של רש"י שבכ"י אחרים מופיע לשון תרגום אונקלוס.
  4. בגיליון כ"י לייפציג כאן מתחיל פירוש אונקלוס והפירוש נמשך בסוף הטור. בכ"י לייפציג לא ברור אם הוא תוספת או השלמת השמטת הסופר. הפירוש מופיע רק בגיליון בכ"י פריס 156, והוא חסר בדפוסי ריגייו ואלקבץ, אך הוא מופיע בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פרמא 181, פריס 157. גם בכ"י מינכן 5 הוא חסר, אך שם חסר אף ד"ה "שדה העמלקי" וד"ה "ארבעה".
  5. לעז זה (מקום מרכזי) אינו מופיע בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פרמא 181, פריס 157 ועוד.
  6. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא 181 מופיע כאן: "חצצון תמר – הוא עין גדי, מקרא מלא בדברי הימים ביהושפט" {דברי הימים ב כ':ב'}. הפירוש מופיע רק בגיליון בכ"י פריס 156, והוא חסר בדפוסי ריגייו ואלקבץ.
  7. עיין בהערה בגיליון כאן.
  8. ד"ה "ארבעה מלכים את החמשה" נוסף בשולי העמוד בכ"י לייפציג, וממנו לא לגמרי ברור אם הוא תוספת או השלמת השמטת הסופר. אולם, סביר להניח שהוא תוספת, שהרי הוא מצויין במפורש כתוספת בכ"י ויימר 651, והפירוש חסר בכ"י מינכן 5 (ושם חסר אף סוף ד"ה "עין משפט וד"ה "שדה העמלקי"), ברלין 1221, פרמא 181, פריס 157. הפירוש מופיע בכ"י פריס 156, ובדפוסי ריגייו ואלקבץ.
  9. בכ"י לייפציג ובכ"י ברלין 1221 יש השמטה ע"י הדומות וצריך להשלים כאן: "אבל ה"י שבראשה אינה עומדת במקום למד", והשווה דפוס רומא "והא שבראשה אינה עומדת במקום למד" ודפוס אלקבץ "אבל זו אינה עומדת במקום למד". בכ"י מינכן 5: "שבראשה אבל אינה עומדת במקום למד", ובדומה בכ"י ויימר 651, פרמא 181 (ועיין שם גם בגיליון), פריס 156, פריס 157, דפוס ריגייו.
  10. בכ"י ויימר 651: "ואינו מפר' איזה הר שכל אחד נס כאשר מצא הר תחילה". בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פרמא 181, פריס 157 מופיע רק: "ואינו מפרש לאיזה הר".
  11. מ"וזהו הנשאר... בעשתרות קרנים" מצויין כתוספת בכ"י ויימר 651, והוא מופיע בשינויים בעדי נוסח שונים. התוספת חסרה בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, אך היא מופיעה בכ"י פרמא 181, פריס 156, פריס 157. בדפוס אלקבץ: "וזהו שכתב רק עוג נשאר מיתר הרפאים, נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים".
  12. בכ"י פריס 157 נוסף כאן: "בעלי ברית אברם – שהשיאו לו עיצה על המילה כמו שמפרש במקום אחר", ובדומה בדפוס ריגייו ("ד"א הם השיאוהו עצה על דבר המילה"). המלים חסרות בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא 181, פריס 156.
  13. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221 נוסף כאן "כתרגומו".
  14. הלעז מופיע גם בכ"י פרמא 181, פריס 156, ובדפוסי ריגייו ואלקבץ.
  15. בדפוס רומא נוסף כאן: "חנכו כתיב זה אליעזר". המלים חסרות בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא 181, פריס 156.
  16. בכ"י ויימר 651 ופרמא 181 מופיע כאן: "אין מקום ששמו חובה ודן קורא חובה", ובדומה בכ"י מינכן 5, ברלין 1221. בכ"י לייפציג אפשר שהושמט ע"י הדומות.
  17. בכ"י מינכן 5 וויימר 651 נוסף כאן וגם אחרי המלה "עושה" המלים: "שמים וארץ", ולפי זה תובן יותר ההוכחה בהמשך מ"עושה שמים וארץ", אך המלים חסרות בכ"י פריס 156. בכ"י פרמא 181 מופיע: "קונה שמים וארץ – על ידי עשייתן קנאן להיות שלו".
  18. כל הביאור כאן מ"מרים אני ידי... בלעז" מופיע גם בכ"י ליידן 1, פרמא 181, פריס 156, פריס 157, אך הוא מצויין כתוספת בכ"י ויימר 651, והוא חסר בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פירנצה III.3. מקור הביאור הוא כנראה מרשב"ם, והשווה לתוספת בכ"י לייפציג בר' כ"ג:י"א, ולביאור המשוחזר לרשב"ם על הפסוק שלנו.
  19. בדפוס רומא נוסף כאן: "הם יקחו חלקם", אך המלים חסרות גם בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651.