Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 35

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות ל"ה – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם.

(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כׇּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.

(ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

(ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר.

(ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.

(ו) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.

(ז) וְעֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים.

(ח) וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.

(ט) וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן.

(י) וְכׇל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'.

(יא) אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת מִכְסֵהוּ אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו אֶת בְּרִיחָו אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו.

(יב) אֶת הָאָרֹן וְאֶת בַּדָּיו אֶת הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ.

(יג) אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת בַּדָּיו וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים.

(יד) וְאֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר.

(טו) וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן.

(טז) אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כׇּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.

(יז) אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר.

(יח) אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם.

(יט) אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

(כ) וַיֵּצְאוּ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה.

(כא) וַיָּבֹאוּ כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכׇל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ.

(כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כׇּל כְּלִי זָהָב וְכׇל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה'.

(כג) וְכׇל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ.

(כד) כׇּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה' וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכׇל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ.

(כה) וְכׇל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ.

(כו) וְכׇל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים.

(כז) וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן.

(כח) וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.

(כט) כׇּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכׇל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה'.

(ל) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.

(לא) וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל מְלָאכָה.

(לב) וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת.

(לג) וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכׇל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.

(לד) וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאׇהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן.

(לה) מִלֵּא אֹתָם חׇכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כׇּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כׇּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} ויקהל – למחרת יום הכפורים, כשירד מן ההר. ויקהל – לש' הפעיל הוא שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הם נאספים על פי דבריו, ותרגו' ואכנש.

{ב} ששת ימים תעשה מלאכה – הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומ' שאינה דוחה שבת.

{ג} לא תבערו אש – יש מרבותי' אומ' הבערה ללאו יצאת, ויש מהן אומ' לחלק יצאת.

{ד} זה הדבר אשר צוה – לי, לאמ' לכם.

{ה} נדיב לב – על שם שלבו נודבו, קרוי נדיב לב, כבר פירש' נדבת המשכן ומלאכ' במקום צואתן.

{יא} את המשכן – יריעות [ה]תחתונות הנראות בתוכו קרוי משכן. את אהלו – הוא אהל יריעת עזים העשוי לגג. ואת מכסהו – מכסה עורות האלים והתחשים.

{יב} פרכת המסך – פרכת המחיצה, כל דבר המגין בין מלמעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך וכן שכת בעדו {איוב א':י'}, הנני סך את דרכיך {הושע ב':ח'}.

{יג} לחם הפני' – כבר פירשתי על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה.

{יד} ואת כליה – מלקחים ומחתות. נרותיה – לוצש בלעז, בזיכין שהשמן והפתילות נתונין בהן. ואת שמן המאור – אף הוא צריך חכמי לב שהוא משונה משאר שמנים כמה שמפורש במנחות מגרגרו בראש הזית {בבלי מנחות פ"ו.} והוא כתית וזך.

 {טו} מסך הפתח – ווילון שלפני המזרח שלא היו שם קרשים ולא יריעות.

{יז} את עמודיו ואת אדניה – הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה. ואת מסך שער החצר – ווילון פרוס לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רחב החצר שהיה חמשים רחב וסתומין הימנו לצפון ט'ו' אמה וכן לדרום שנ' חמש עשרה אמה קלעים לכתף {שמות כ"ז:י"ד}.

{יח} יתדת – לתקוע ולקשור בם סופי היריעות בארץ, שלא ינועו ברוח. מיתרי' – חבלים לקשור.

{יט} בגדי השרד – לכסות הארון והשולחן והמנורה והמזבחות בשעות סילוק המסעות.

{כב} [1]חח – הוא תכשיט זהב עגול נתון על זרוע, והוא צמיד. כומז – כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום של אשה ורבותינו פירשו שם כומז, כאן מקום זמה.

{כג} וכל[2] אשר נמצא אתו – או תכלת או ארגמ' כו', או עורות אלים או תחשים כולם הביאו.

{כו} טוו את העזים – היא היתה [אומנות] יתירה שעל גבי העזים טווין אותן.

{כז} והנשאם הביאו – א'ר' נתן מה ראו הנשיאים להתנ[ד]ב בחנוכת המשכן[3] בתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה אלא כה אמרו נשיאים יתנדבו ציבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שהשלימו ציבור את הכל שנ' והמלאכה היתה דים {שמות ל"ו:ז'}, אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם, לכך התנדבו בחניכתו תחילה, ולפי שנתעצלו תחלה נחסרה אות משמם והנשיאם כת'. כ'כ' רבנו שמעיה שיאם, ובתרגום שהעתק' שאם כולו חסר.

 {ל} חור – בנה של מרים היה.

{לד} אהליאב – משבט דן מן הירודין שבשבט' מבני השפחות והשווהו המקום לבצלאל למלאכת ביתו והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנ' לא נכר שוע לפני דל {איוב ל"ד:י"ט}.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Shemot_35&oldid=40116&useskin=vector"