Commentators:Rashi Leipzig 1/Vayikra 9

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

כ"י לייפציג 1 – רש"י ויקרא ט' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(ב) וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה'.

(ג) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.

(ד) וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם.

(ה) וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כׇּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'.

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'.

(ז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קׇרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.

(ח) וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ.

(ט) וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.

(י) וְאֶת הַחֵלֶב וְאֶת הַכְּלָיֹת וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד מִן הַחַטָּאת הִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

(יא) וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

(יב) וַיִּשְׁחַט אֶת הָעֹלָה וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵלָיו אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.

(יג) וְאֶת הָעֹלָה הִמְצִיאוּ אֵלָיו לִנְתָחֶיהָ וְאֶת הָרֹאשׁ וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ.

(יד) וַיִּרְחַץ אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעָיִם וַיַּקְטֵר עַל הָעֹלָה הַמִּזְבֵּחָה.

(טו) וַיַּקְרֵב אֵת קׇרְבַּן הָעָם וַיִּקַּח אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן.

(טז) וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט.

(יז) וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר.

(יח) וַיִּשְׁחַט אֶת הַשּׁוֹר וְאֶת הָאַיִל זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לָעָם וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.

(יט) וְאֶת הַחֲלָבִים מִן הַשּׁוֹר וּמִן הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד.

(כ) וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת וַיַּקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה.

(כא) וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה.

(כב) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים.

(כג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כׇּל הָעָם.

(כד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כׇּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} ויהי ביום השמיני – למילואים הוא ראש חדש ניסן שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם {סדר עולם רבה ז'}. ולזקני ישר' – להשמיעם שעל פי הדיבר אהרן נכנס ומשמ' בכהונה גדולה ולא יאמרו מאיליו נכנס לה.

{ב} קח לך עגל – להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה.

{ד} כי היום י"י נראה אליכם – להשרות שכינתו במעשה ידיכם לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה.

{ז} קרב אל המזבח – שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמ' לו משה מה אתה בוש לכך נבחרת. את חטאתך – עגל בן בקר. ואת עלתך – האיל. קרבן העם – שעיר עזים ועגל וכבש, כל מקום שנ' עגל סתם בן שנה הוא, ומכאן אתה למד.

{יא} ואת הבשר ואת העור וגומ' – לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת חוץ מזו ושל מלואים, וכולן על פי הדיבר.

{יב} וימציאו – לשון הושטה והזמנה.

{טו} ויחטאהו – עשאו כמשפט חטאת. כראשון – כעגל שלו.

{טז} ויעשה כמשפט – המפורש בעולה בויקרא.

{יז} וימלא כפו – היא קמיצה. מלבד עלת הבקר – כל אלה עשה אחר עולת התמיד.

{יט} והמכסה – חלב המכסה א' הקרב.

{כ} וישימו את החלבים על החזות – לאחר התנופה נתנן כהן המניף לכהן אחר להקטירם נמצאו העליונים למטה.

{כב} ויברכם – ברכת כהנים: יברכך, יאר, ישא. וירד – מעל המזבח.

(כג) [1] ויצאו ויברכו את העם – אמרו ויהי נועם י"י אלקינו עלינו {תהלים צ':י"ז}, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, לפי שכל שבעת ימי המלואים שהעמידו משה למשכן  שימש בו ופירקו בכל יום, (ושרתה) ולא שרתה בו שכינה, והיו ישר' נכלמים ואו' למשה רבנו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו מעשה העגל, לפיכך אמ' להם זה הדבר אשר צוה י"י תעשו,  וירא כבוד י"י אליכם {ויקרא ט':ו'}, א' אהרן כדיי וחשוב ממני שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו.

{כד} וירונו – כתרגומו.

הערות
  1. ↑ בהרבה כת"י (מינכן 5, ויימר 651, פריס 155, פריס 157, פריס 159, פריס 158, ירושלים 2009, ירושלים 228) נוסף כאן קטע שלם שחסר בכ"י לייפציג:
    ויבא משה ואהרן וגו' – האומר: למה נכנסו? – מצאתי בבפרשת מלואים בבריתא הנוספת על תורת כהנים שלנו: למה נכנס משה עם אהרן? ללמדו על מעשה הקטרת. או לא נכנס אלא לדבר אחר? הריני דן: ירידה וביאה טעונה ברכה: מה ירידה מעין עבודה, אף ביאה מעין עבודה. הא למדת למה נכנס משה עם אהרן – ללמדו על מעשה הקטרת. דבר אחר: כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה עומד ומצטער בו. אמר: יודע אני שכעס הקדוש ברוך הוא עלי, ובשבילי לא ירדה שכינה. אמר לו למשה: משה, כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי? מיד נכנס משה ובקש רחמים, וירדה שכינה לישראל.
    הקטע חסר גם בכת"י פריס 156, ברלין 1221, ברלין 1222. הקטע מופיע באופן חלקי בכת"י וינה 24.


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Vayikra_9&oldid=40245&useskin=vector"