Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 48

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית מח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם.

(ב) וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה.

(ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי.

(ד) וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם.

(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי.

(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם.

(ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם.

(ח) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה.

(ט) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם.

(י) וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם.

(יא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ.

(יב) וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה.

(יג) וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו.

(יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר.

(טו) וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(טז) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

(יז) וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.

(יח) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ.

(יט) וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.

(כ) וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.

(כא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם.

(כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} ויאמר ליוסף – אחד מן המגידים והרי זה מקרא קצר, ויש אומ' אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמו', וכשחלה יעקב בארץ גשן הלך (יעקב) אפרים אצל אביו למצרים והגיד לו. ויקח את שני בניו עמו – כדי שיברכם יעקב לפני מותו.

{ב} ויגד – המגיד ליעקב ולא פירש מי והרבה יש מקראות קצרי לשון. ויתחזק ישר' – אמ' א'ע'פ' שהוא בני כיון שהוא מלך אחלוק לו כבוד, מכאן שחולקין כבוד למלכות וכן משה חלק כבוד למלכות וירדו כל עבדיך אלה אלי {שמות י"א:ח'} וכן אליהו וישנס מתניו, וגו' {מלכים א' י"ח:מ"ו}.

{ד} ונתתיך לקהל עמים – בשרני שעתידין לצאת ממני קהל ועמים, שאמ' לו גוי  וקהל גוים {בראשית ל"ה:י"א}, גוי אמר לו על בנימן, קהל גוים הרי שנים לבד מבנימן ושוב לא נולד לי בן, לימדני שעתיד אחד משבטיי ליחלק, ועתה אותה מתנה אני נותן לך.

{ה} הנולדים לך, עד באי אליך – לפני בואי אליך, כלומר שנולדו משפרשתה הימני עד שבאתי אצלך. לי הם – בחשבון שאר בניי הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו.

{ו} ומולדתך – אם תוליד עוד לא יהו במניין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנש' יהיו נכללים לא יהו להם שם בשבטים לעניין הנחל', וא'ע'פ' שנחלקה הארץ לפי מניין גלגלתם כדכת' לרב תרבו נחלתו {במדבר ל"ג:נ"ד}, וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אילו.[1]

{ז} ואני בבאי מפדן, וגומ' – וא'ע'פ' שאני מטריח עליך להוליכני ליקבר בארץ כנען, לא כן עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם. כברת ארץ – מדת ארץ והן אלפים אמה כמדת תחום, כדברי רבי משה הדרשן, ולא תאמ' שעיכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקוברה בחברון עת הגריד היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה. ואקברה שם – ולא הולכתיה אפילו לבית לחם (ולא הולכת) להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי, אבל דע לך שעל פי הדִבֵר קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם יצתה רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנ' קול ברמה נשמע וגו' {ירמיהו ל"א:י"ד}.[2] ואונקלוס תירגם כרוב ארעא כדי שיעור מחרישת יום. ואומ' אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת קרואידא {בלע}ז כדאמרי' כריב ותני {בבלי בבא מציעא ק"ז.} כמא דמסיק תעלא מבי כרבא {בבלי יומא מ"ג:}.

{ח} וירא ישר' את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחא' לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה. ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אילו שאינן ראויין לברכה.

{ט} בזה – שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח. ויאמר קחם נא אלי ואברכם – וזו היא שאמ' הכת' ואנכי תרגלתי {הושע י"א:ג'} רוחי ביעקב בשביל אפרים עד שלקחם על זרועותיו.

{יא} לא פללתי – לא מלאני לבי לחקור מחשבה שאראה פניך עוד, פלילה לשון מחשבה כמו הביאי עצה עשי פליליה[3] {ישעיהו ט"ז:ג'}.

{יב} ויוצא יוסף אותם – לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי ליישבם זה לימין וזה לשמאל, לסמוך ידיו עליהם ולברכם. וישתחו לאפיו – כשחוזר לאחוריו מלפני אביו. {יג} את אפרים (מ)[ב]ימינו (ב)[מ]שמאל ישראל – הבא לקראת חבירו ימינו כנגד שמאל חבירו, וכיון שיהא הבכור מיומן לברכה.

{יד} שכל את ידיו – כתרגומו, אחכימינין, בהשכל וחכמה השכיל ידיו לכן ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור, וא'ע'פ' כן לא שת ימינו עליו.

{טז} המלאך הגואל אותי – מלאך הרגיל להשתלח אצלי בצרתי, כעניין שנ' ויאמר אליו[4]  מלאך האלהים בחלום יעקב וגו', אנכי הא' בית אל {בראשית ל"א:י"א-י"ג}. יברך את הנע' – מנשה ואפרים. וידגו – כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהן.

{יז} ויתמוך יד אביו – הרימה מעל ראש בנו, ותמכה בידו.

{יט} ידעתי בני ידע' – שהוא הבכור. וגם הוא יהיה לעם ויגדל[5] – עתיד לצאת ממנו גדעון שהק'ב'ה' עושה נס על ידו. ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו – שעתיד יהושע לצאת ממנו, שינחיל את הארץ, וילמד תורה לישר'. וזרעו יהיה מלא הגוים – כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון.

{כ} בך יברך ישר' – הבא לברך את בניו יברכם כברכתכם, ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפר' וכמנשה. וישם את אפרים – בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים.

{כב} ואני הנה[6] נתתי לך – אתה טרח להתעסק בקבורתי, ואני גם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה ואיזו זו שכם, שנ' ואת עצמות יוסף אשר העלום[7] ממצרים קברו בשכם {יהושע כ"ד:ל"ב}. שכם אחד על אחיך – שכם ממש היא תהיה לך יתירה חלק אחד על אחיך. בחרבי ובקשתי – כשהרגו שמעון ולוי את אנשי העיר נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. ד'{א'} שכם אחד, היא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא והרבה יש לו דומים במקרא, אחלקה שכם {תהלים ס':ח'}, כי תשיתמו שכם {תהלים כ"א:י"ג}, תשית שונאיי לפני לחלקם לחלקים,[8] דרך ירצחו שכמה {הושע ו':ט'}, איש חלקו, לעבדו שכם אחד {צפניה ג':ט'}. אשר לקחתי מיד האמרי[9] – מיד עשו שעושה מעשה אמרי, ד'א' שהיה צד את אביו באמרי פיו. בחרבי ובקשתי – היא חכמתו ותפלתו.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
  7. ↑
  8. ↑
  9. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bereshit_48&oldid=74011&useskin=vector"