Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 6

Expand All

• מבוא
• טקסט – לייפציג 1
• ספר בראשית
  • בראשית א'
  • בראשית ב'
  • בראשית ג'
  • בראשית ד'
  • בראשית ה'
  • בראשית ו'
  • בראשית ז'
  • בראשית ח'
  • בראשית י"א
  • בראשית י"ב
  • בראשית י"ג
  • בראשית י"ד
  • בראשית ט"ו
  • בראשית ט"ז
  • בראשית י"ז
  • בראשית י"ח
  • בראשית י"ט
  • בראשית כ'
  • בראשית כ"א
  • בראשית כ"ב
  • בראשית כ"ג
  • בראשית כ"ד
  • בראשית כ"ה
  • בראשית כ"ו
  • בראשית כ"ז
  • בראשית כ"ח
  • בראשית כ"ט
  • בראשית ל'
  • בראשית ל"א
  • בראשית ל"ב
  • בראשית ל"ג
  • בראשית ל"ד
  • בראשית ל"ה
  • בראשית ל"ו
  • בראשית ל"ז
  • בראשית ל"ח
  • בראשית ל"ט
  • בראשית מ'
  • בראשית מ"א
  • בראשית מ"ב
  • בראשית מ"ג
  • בראשית מ"ד
  • בראשית מ"ה
  • בראשית מ"ו
  • בראשית מ"ז
  • בראשית מ"ח
  • בראשית מ"ט
  • בראשית נ'
• ספר שמות
  • שמות א'
  • שמות ב'
  • שמות ג'
  • שמות ד'
  • שמות ה'
  • שמות ו'
  • שמות ז'
  • שמות ח'
  • שמות ט'
  • שמות י'
  • שמות י"א
  • שמות י"ב
  • שמות י"ג
  • שמות י"ד
  • שמות ט"ו
  • שמות ט"ז
  • שמות י"ז
  • שמות י"ח
  • שמות י"ט
  • שמות כ'
  • שמות כ"א
  • שמות כ"ב
  • שמות כ"ג
  • שמות כ"ד
  • שמות כ"ה
  • שמות כ"ו
  • שמות כ"ז
  • שמות כ"ח
  • שמות כ"ט
  • שמות ל'
  • שמות ל"א
  • שמות ל"ב
  • שמות ל"ג
  • שמות ל"ד
  • שמות ל"ה
  • שמות ל"ו
  • שמות ל"ז
  • שמות ל"ח
  • שמות ל"ט
  • שמות מ'
• ספר ויקרא
  • ויקרא א'
  • ויקרא ט'
  • ויקרא י'
  • ויקרא י"א
  • ויקרא י"ב
  • ויקרא י"ג
  • ויקרא י"ד
  • ויקרא ט"ו
  • ויקרא ט"ז
  • ויקרא י"ז
  • ויקרא י"ח
  • ויקרא י"ט
  • ויקרא כ'
  • ויקרא כ"א
  • ויקרא כ"ב
  • ויקרא כ"ג
  • ויקרא כ"ד
  • ויקרא כ"ה
  • ויקרא כ"ו
  • ויקרא כ"ז
• ספר במדבר
  • במדבר א'
  • במדבר ב'
  • במדבר ג'
  • במדבר ד'
  • במדבר ה'
  • במדבר ו'
  • במדבר ז'
  • במדבר ח'
  • במדבר ט'
  • במדבר י'
  • במדבר י"א
  • במדבר י"ב
  • במדבר י"ג
  • במדבר י"ד
  • במדבר ט"ו
  • במדבר ט"ז
  • במדבר י"ז
  • במדבר י"ח
  • במדבר י"ט
  • במדבר כ'
  • במדבר כ"א
  • במדבר כ"ב
  • במדבר כ"ג
  • במדבר כ"ד
  • במדבר כ"ה
  • במדבר כ"ו
  • במדבר כ"ז
  • במדבר כ"ח
  • במדבר כ"ט
  • במדבר ל'
  • במדבר ל"א
  • במדבר ל"ב
  • במדבר ל"ג
  • במדבר ל"ד
  • במדבר ל"ה
  • במדבר ל"ו
• ספר דברים
  • דברים א'
  • דברים ב'
  • דברים ג'
  • דברים ד'
  • דברים ה'
  • דברים ו'
  • דברים ז'
  • דברים ח'
  • דברים ט'
  • דברים י'
  • דברים י"א
  • דברים י"ב
  • דברים י"ג
  • דברים י"ד
  • דברים ט"ו
  • דברים ט"ז
  • דברים י"ז
  • דברים י"ח
  • דברים י"ט
  • דברים כ'
  • דברים כ"א
  • דברים כ"ב
  • דברים כ"ג
  • דברים כ"ד
  • דברים כ"ה
  • דברים כ"ו
  • דברים כ"ז
  • דברים כ"ח
  • דברים כ"ט
  • דברים ל'
  • דברים ל"א
  • דברים ל"ב
  • דברים ל"ג
  • דברים ל"ד
• משאבים נוספים

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָֹה.

(ג) מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.

(ד) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל.

(ה) כׇּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.

(ו) כׇּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא.

(ז) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.

(ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'.

(ט) וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טׇהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ.

(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

(יא) וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

(יב) וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.

(יג) וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

(יד) וְהִקְרִיב אֶת קׇרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים.

(טו) וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.

(טז) וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ.

(יז) וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ.

(יח) וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.

(יט) וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.

(כ) וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן.

(כא) זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קׇרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ.

(כב) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(כג) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.

(כד) יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

(כה) יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

(כו) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

(כז) וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} כי יפליא – יפרש, למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, שכל הרואה ר'ש' כ' סוטה ואחר העביר עליו קולמוס בקילקולה יזיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף. נדר נזיר – אין נזירה בכל מקום אלא פרישה, אף כאן שפורש מן היין. להזיר לי"י – להבדיל עצמו מן היין, לשם שמים.

 {ג} מיין ושכר – כתרגומו מחמר חדת ועתיק, שהיין הישן משכר. כל משרת – לשון צביעה במים וכל משקה ובלשון משנה יש הרבה, אין שורין דיו סמנין, נזיר ששרה פתו ביין.

{ד} חרצנין – הן גרעינין. זג – הן הקליפות שמבחוץ, שהחרצנין בתוכן כעינבל בזוג.

{ה} קדוש יהיה – השער שלו, לגדל את פרע של שער ראשו. פרַע שער – נקוד פתח, לפי שהוא דבוק לשְעַר ראשו, פרע של שער, ופירושו של פרע, גידול של שיער, וכן את ראשו לא יפרע {ויקרא כ"א:י'}, ואין קרוי פרע פחות משלשים יום. לאביו ולאמו וגו' – לא בא הפרט אלא להתיר לו מת מצוה, וכולהו צריכי, למדרש אף אם היה כהן גדול והוא נזיר ואף אם היה הולך למול את בנו ולשחוט את פסחו יניח את הכל ויטמא למת מצוה.

{ח} כל ימי נזרו קדוש הוא – זו קדושת הגוף מליטמא למתים.

{ט} פתע – זה אונס. פתאום – זה שוגג. ויש אומ' פתע פתאום דבר אחד הוא, מקרה של פתאום. וכי ימות מת עליו – באהל שהוא בו. ביום טהרתו – ביום הזייתו, או אינו אלא בשמיני שכבר טהר לגמרי, תל' לומ' ביום השביעי, אי שביעי יכול אפילו לא הזה תל' לו' ביום טהרתו.

{י} וביום השמיני יביא שתי תרים – להוציא את השביעי, או אינו אלא להוציא את התשיעי, קבע זמן לקריבין וזמן למקריבין מה קריבין הכשר שמיני ומשמיני והלאה, אף מקריבין שמיני ומשמי' והלאה.

{יא} אשר חטא על הנפש – שלא נזהר מטומאת המת, ר' אלעזר הקפר או' משציער עצמו מן היין. וקד' את ראשו – לחזור ולהתחיל מנין נזירותו.

{יב} והזיר א' ימי נזרו – יחזור וימנה נזירותו כתחילה. והימים הראש[ו]ני' שונים כת' רבנו שמעיה בפירושו יפלו – לא יעלו מן המניין.

{יג} יביא אות' – יביא את עצמו, זה אחד משלשה אתין שהיה ר' ישמעאל דורש כן כיוצא בו והשיאו אתם עון אשמ' {ויקרא כ"ב:ט"ז}, את עצמם, כיוצא בו ויקבר אתו בגי {דברים ל"ד:ו'}, הוא קבר את עצמו.

 {טו} ומנחתם ונסכיהם – של בהמות של עולה ושלמים, לפי שהיו בכלל ויצאו לידון, בדבר החדש שיטענו לחם החזירן לכללן שיטענו נסכים כדין כל עולה ושלמים. חלות ורקיקי מצות – עשר מכל מין.

{יז} זבח שלמים על סל המצות – ישחט את השלמים על מנת לקדש את הלחם. ואת מנחתו ואת נסכו – של איל.

{יח} וגלח הנזיר, פתח אהל מועד – יכול יגלח בעזרה הרי זה דרך בזיון, אלא וגלח הנזי' לאחר שחיטת השלמים שכת' בהן ושחטו פתח אהל מועד. אשר תחת זבח השלמים – תחת הדוד שהוא מבשלן בו, לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה שצריך ליטול הזרוע לאחר שנתבשל.

{יט} הזרוע בשלה – לאחר שנתבשלה.

{כ} קדש הוא לכהן – החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן. על חזה התנופה – מלבד חזה ושוק, הראוין לו מכל שלמים, מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה, ולפי שהיו שלמי נזיר בכלל, ויצאו לידון בדבר החדש להפרשת זרוע הוצרך להחז[י]רן לכללן לידון אף בחזה ושוק.

{כא} מלבד אשר תשיג ידו – שאם אמ' הריני נזיר, לגלח על מאה עולות, ועל מאה שלמים. כפי נדרו אשר ידר יעשה – מוסף על תורת נדרו. על תורת נדרו, מוסף ולא יחסר, שאם אמ' הריני נזיר חמש נזיריות על מנת לגלח על שלש בהמות הללו, אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה.

{כג} ת'ר'ש', כה תברכו – מדרש אגדה אמרו ישר', לכהנים, אתה או' שיברכו, אין אנו צריכין להיות מתברכין אלא מפיך, השקיפה ממעון קדשך וברך, וגו', וכן דוד אמ' ועתה הואל וברך את בית עבדך, אמ' הק' עמהם אני עומד ומברך שנא' ואני אברכם, לכך הכהנים פורסין כפיהם, לומ' שהק' עומד מאחרינו, שנ' הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מבין אצבעותיהם של כהנים. אמור להם – כמו זָכוֹר שָמוֹר, דישָנְטְ. אמור להם – שיהיו הכל שומעין. אמור – מלא, לא תברכום בחפזון ובהלות לשון אגדה באנגריא ובבהלות, כ'כ'ר'ש'. אלא בכוונה ובלב שלם, שתישלוט הברכה בהם לכך נאמ' להם.

{כד} יברכך – שיתברכו נכסיך. וישמרך – שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשומרו מכל אדם, וכיון שבאין עליו ליסטין ונוטלין אותה הימנו מה הנאה יש לו במתנה, אבל הק' הוא הנותן הוא השומר, ד'א' יברכך בבנים וישמרך בבנות שהבנות צריכות שימור, והרבה מדרשים דרשו בו בספרי.

{כה} יאר פניו – יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות. ויחנך – יתן לך חן.

{כו} ישא פנים קודם גזר דין, אבל לאחר גזר דין לא ישא פנים. ישא י"י פניו אליך – יכבוש כעסו.

{כז} ושמו את שמי – יברכום בשם המפורש. ואני אברכם – לישר' ואסכים עם הכהנים, ד'א' ואני אברכם לכהנים.

הערות