- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 31
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית ל"א – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
(א) וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כׇּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כׇּל הַכָּבֹד הַזֶּה.
(ב) וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
(ג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ.
(ה) וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי.
(ו) וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכׇל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן.
(ז) וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי.
(ח) אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כׇל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כׇל הַצֹּאן עֲקֻדִּים.
(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי.
(י) וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.
(יא) וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי.
(יב) וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כׇּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כׇּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ.
(יג) אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.
(יד) וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ.
(טו) הֲלוֹא נׇכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ.
(טז) כִּי כׇל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה.
(יז) וַיָּקׇם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
(יח) וַיִּנְהַג אֶת כׇּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כׇּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.
(יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
(כ) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
(כא) וַיִּבְרַח הוּא וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקׇם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד.
(כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
(כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.
(כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע.
(כה) וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אׇהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.
(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב.
(כז) לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר.
(כח) וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ.
(כט) יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע.
(ל) וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי.
(לא) וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
(לב) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.
(לג) וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.
(לד) וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כׇּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.
(לה) וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.
(לו) וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי.
(לז) כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כׇּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ.
(לח) זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי.
(לט) טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.
(מ) הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.
(מא) זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים.
(מב) לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עׇנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ.
(מג) וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.
(מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
(מה) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
(מו) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.
(מז) וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.
(מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד.
(מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.
(נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
(נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה.
(נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.
(נד) וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכׇל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
{א} עשה – כינס, כמו ויעש חיל ויך את עמלק {שמואל א' י"ד:מ"ח}.
{ג} שוב אל ארץ אבותיך – ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחובר לטמא אי איפשי להשרות שכינתי עליך.
{ד} ויקרא לרחל – תחילה ואחר כך ללאה שהיא היתה עיקר הבית שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן ואף בניה של לאה מודים בדבר, שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומ' כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן וגו' {רות ד':י"א}, הקדימו רחל ללאה.
{ז} עשרת מנים – אין מנים פחות מעשרה. מנים – לשון סכום כלל חשבון והן עשריות, למדנו שהחליף תנאו ק' פעמים.
{י} והנה העתודים – א'ע'פ' שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן, דוגמתן היו מלאכי השרת מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר המסור ביד יעקב. וברדים – כתרגומו פציחין, פיישיד, חוט של לבן מקיף את גופו סביב חברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן, ואין לי להביא לו עד מן המקרא.
{יג} הא' בית א' – [1]כמו כי אתם באים אל הארץ כנען {במדבר ל"ד:ב'}. משחת שם – לשון ריבוי וגדולה כנמשח למלכות, כך ויצק שמן על ראשה {בראשית כ"ח:י"ח} להיות משוחה למזבח. אשר נדרת לי – וצריך אתה לשלמו, שאמרת יהיה בית אלהים {בראשית כ"ח:כ"ב}, שתקריב שם קרבנות.
{יד} העוד לנו חלק וגומ' – למה נעכב על ידך מלשוב כלום אנו מייחלות לירש מנכסי אבינו בין הזכרים.
{טו} הלוא נכריות נחש' – אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נישואין נהג עמנו כנכריות. כי מכרנו [שעבדת אותו י'ד' שנה ונתנו][2] לך בשכר פעולה. את כספנו – שעיכב דמי שכר פעולתך.
{טז} כי כל העושר – [כי משמש בלשון אלא][3] כלומ' משל אבינו אין לנו כלום אלא מה שהציל הק' מאבינו שלנו הוא. הציל – לשון הפרשה, וכן כל הצלה שבמקרא לשו' הפרשה, שמפרישו מן הרעה ומן האויב.
{יז} את בניו ואת נשיו – הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים, שנ' ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגומ' {בראשית ל"ו:ו'}.
{יח} מקנה קניינו – מה שקנה מצאנו, עבדים ושפחות וגמלים וחמורים.
{יט} לגזז את צאנו – שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב. ותגנוב – להפריש את אביה מע'ז' נתכוונה.[4]
{כב} ביום השלישי – שהרי דרך שלשה ימים היה ביניהם.
{כג} אחיו – קרוביו. דרך שבעת ימים – כל אותן שלשת ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו, נמצא רחוק מלבן ו' ימים, ובשביעי השיגו לבן, למדנו כל מה שהלך יעקב לז' ימים הלך לבן ביום אחד, שאינו אומ' כאן וירדף אחריו שבעת ימים, אלא דרך שבעת ימים ביום אחד רדפו מהלך שבעת ימים.[5]
{כד} מטוב עד[6] רע – (למדנו) כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים.
{כו} כשבויות חרב – כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב.
{כז} ותגנוב אותי – גנבת את דעתי.
{כט} יש לאל ידי – יש לחיל ולכח ידי לעשות עמכם רע, וכל אל שהוא קודש על שם ע[ו]זו ורב אונים הוא.
{ל} (נכסף) נכספת[7] – חמדת והרבה יש במקרא נכספה וגם כלתה נפשי {תהלים פ"ד:ג'}, למעשה ידיך תכסף {איוב י"ד:ט"ו}.
{לא} כי יראתי וגומ' – השיבו על ראשון ראשון, שאמ' לו ותנהג את בנותי וגומ' {בראשית ל"א:כ"ו}.
{לב} לא יחיה – ומאותה קללה מתה רחל בדרך. מה עמדי – משלך.
{לג} באהל יעקב – הוא אהל רחל שהיה יעקב תדיר אצלה וכן הוא או' בני רחל אשת יעקב {בראשית מ"ו:י"ט}, ובכולן לא נאמ' אשת יעקב. ויבא באהל רחל – כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחיפש באהל האמהות וכל כך למה שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית.
{לד} בכר הגמל – [8]כתרגומו בעביטא דגמלא, והיא מרדעת שעשויה כמין כר, ובעירובין שנינו והקיפוה בעביטין {בבלי עירובין ט"ו:-ט"ז.} והן עביטי הגמלים בשטיל בלעז.
{לו} דלקת – רדפת, כמו על ההרים דלקונו {איכה ד':י"ט} מדלק אחרי פלשתים {שמואל א' י"ז:נ"ג}.
{לז} ויוכיחו – יבררו עם מי הדין, אפרוביר בלעז.
{לח} לא שכלו – לא הפילו עוברן, כמו רחם משכיל {הושע ט':י"ד} תפלט פרתו ולא תשכל {איוב כ"א:י'}. ואילי – מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל, שאם לא כן מה שבחו אילים לא אכל הכבשים אכל, אם כן גזלן הוא.
{לט} טרפה – על ידי ארי או זאב. אנכי אחטנה – לשון אל השערה ולא יחטיא {שופטים כ':ט"ז}, אני ובני שלמה חטאים {מלכים א' א':כ"א} חסירים אנכי אחסרנה, אם חסרה חסרה לי שמידי תבקשנה.[9] גנובתי יום [וגנובתי לילה – גנובת יום וגנובת לילה הכל שילמתי. גנובתי][10] – כמו רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינו' {איכה א':א'}, מלאתי משפט {ישעיהו א':כ"א} אוהבתי לדוש {הושע י':י"א}.
{מ} אכלני חרב – לשון אש אכלה {דברים ד':כ"ד}. קרח[11] – כמו משליך קרחו {תהלים קמ"ז:י"ז}, גלידא.[12] שנתי – לשון שינה.
{מא} ותחליף[13] את משכורתי – הייתה משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא לעקדים לברדים.
{מב} ופחד יצחק – לא רצה לומ' אלהי יצחק שאין הק'ב'ה' מייחד שמו, על הצדיקים בחייהם, וא'ע'פ' שאמ' לו בצאתו מבאר שבע, אני[14] אלהי אב'[15] אלהי[16] יצחק {בראשית כ"ח:י"ג}, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומ'. ויוכח אמש – לשו' תוכחה ולא לשון הוכחה.
{מג} מה אעשה לאלה – איך תעלה לבי להרע להן.
{מד} והיה לעד – הק'.
{מו} לאחיו – הם בניו, שהיו לו אחים נגשים לצרה ולמלחמה עליו.
{מז} יגר – תרגום של גל. גלעֵד – גלעַד.
{מט} והמצפה אשר אמר וגו' – והמצפה אשר בהר הגלעד, כמו שכת' ויעבר את מצפה גלעד {שופטים י"א:כ"ט}, למה נקראת מצפה אשר אמר כל אחד מהם לחברו, יצף י"י ביני ובינך אם תעבר את הברית. כי נסתר – ולא נראה איש את רעהו.
{נ} בנתי בנתי – שני פעמים שאף בלהה וזלפה בנותיו היו מפילגש.[17]
{נא} יריתי – כמו ירה בים {שמות ט"ו:ד'}, כזה שהוא יורה חנית.[18]
{נב} אם אני – הרי אם משמש בלש' אשר, כמו עד אם דברתי דברי {בראשית כ"ד:ל"ג}. לרעה – אי אתה עובר, אבל אתה עובר בפרקמטיא.
{נג} אלהי אברהם – קודש. אלהי[19] נחור – חול. אלהי אביהם – חול.
{נד} ויזבח יעקב זבח – שחט בהמות למשתה. לאחיו – לאוהביו שעם לבן. לאכל לחם – כל דבר מאכל קרוי לחם, כמו עבד לחם רב {דניאל ה':א'}, (נשב) נשחיתה עץ בלחמו {ירמיהו י"א:י"ט}.
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף כאן: "כמו אל בית אל, הי זו יתירה ודרך המקראות לדבר כן".
- ↑ מילים אלו שבסוגריים נמצאות בגיליון בכ"י לייפציג 1. בכ"י ליידן מילים אלו חסרות. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 מילים אלו נמצאות בתוך הטקסט.
- ↑ מילים אלו שבסוגריים נמצאות בגיליון בכ"י לייפציג 1. בכ"י ליידן מילים אלו חסרות. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 מילים אלו נמצאות בתוך הטקסט.
- ↑ בכ"י פירנצה III.3 נוסף כאן: "ומה הן התרפים, שוחטין אדם בכור וחותכין ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם טומאה ומניחין אותו תחת לשונו ונותנין אותו בקיר ומדליקין לפניו ומשתחוים לו והוא מדבר, ומניין שהתרפים מדברין שנ' כי התרפים השוא ידברו, בברית' דר' אליעזר". בכ"י ויימר 651 קטע זה מסומן כתוספת. קטע זה חסר בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פריס 155.
- ↑ בכ"י מינכן 5, ויימר 651 חסר: "שאינו אומ'... מהלך שבעת ימים". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3 מילים אלו כן נמצאות.
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 כתוב כאן: "ועד".
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ"י פירנצה III.3: "נכספתה".
- ↑ בדפוס ונציה 1522 נוסף כאן: "לשון כרים וכסתות". מילים אלו חסרות בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651 פריס 155, דפוס רג'יו, רומא, אלקבץ. ועיין רשב"ם.
- ↑ בדפוס ונציה 1522 נוסף כאן: "אנכי אחטנה – תרגומו דהות שגיא ממנמנ' שהית' נפרדת ומחוסרת כמו ולא נפקד איש ממנו תרגומו לא שגא". קטע זה חסר בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155, דפוס רג'יו, רומא, אלקבץ.
- ↑ מילים אלו שבסוגריים נמצאות בגיליון בכ"י לייפציג 1. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 הם נמצאות בתוך הטקסט.
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בפסוק שלנו "וקרח".
- ↑ בכ"י פירנצה III.3 נוסף כאן: "בלעז".
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3. בפסוק שלנו "ותחלף".
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "י"י".
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף: "אביך".
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 כתוב: "ואלהי".
- ↑ בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "אם תענה את בנותי – למנוע מהם עונת תשמיש, תענה את בנותי לשו' עונה". בכ"י ויימר 651 בא ביאור זה כתוספת. ביאור זה חסר בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פריס 155.
- ↑ בכ"י פירנצה III.3 נוסף כאן: "אבל והמצפה נופל יריתי, שהרי בין יעקב ללבן הרימו אתהן, אבל יעקב נתאמץ תחלה כמו שנ' ויקח יעקב אבן, ויש לומ' שאף לבן סייע בגל". בכ"י ויימר 651 בא ביאור זה כתוספת. ביאור זה חסר בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פריס 155.
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 כתוב: "ואלהי".