Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 38

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות ל"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אׇרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רׇחְבּוֹ רָבוּעַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ.

(ב) וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.

(ג) וַיַּעַשׂ אֶת כׇּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת כׇּל כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת.

(ד) וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ.

(ה) וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבָּעֹת בְּאַרְבַּע הַקְּצָוֺת לְמִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת בָּתִּים לַבַּדִּים.

(ו) וַיַּעַשׂ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם נְחֹשֶׁת.

(ז) וַיָּבֵא אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתוֹ.

(ח) וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

(ט) וַיַּעַשׂ אֶת הֶחָצֵר לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קַלְעֵי הֶחָצֵר שֵׁשׁ מׇשְׁזָר מֵאָה בָּאַמָּה.

(י) עַמּוּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף.

(יא) וְלִפְאַת צָפוֹן מֵאָה בָאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף.

(יב) וְלִפְאַת יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים בָּאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כָּסֶף.

(יג) וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.

(יד) קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֶל הַכָּתֵף עַמּוּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה.

(טו) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה.

(טז) כׇּל קַלְעֵי הֶחָצֵר סָבִיב שֵׁשׁ מׇשְׁזָר.

(יז) וְהָאֲדָנִים לָעַמֻּדִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם כָּסֶף וְהֵם מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף כֹּל עַמֻּדֵי הֶחָצֵר.

(יח) וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר.

(יט) וְעַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה נְחֹשֶׁת וָוֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף.

(כ) וְכׇל הַיְתֵדֹת לַמִּשְׁכָּן וְלֶחָצֵר סָבִיב נְחֹשֶׁת.

(כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

(כב) וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

(כג) וְאִתּוֹ אׇהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ.

(כד) כׇּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

(כה) וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

(כו) בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.

(כז) וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן.

(כח) וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם.

(כט) וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל.

(ל) וַיַּעַשׂ בָּהּ אֶת אַדְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ וְאֵת כׇּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ.

(לא) וְאֶת אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאֶת אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר וְאֵת כׇּל יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל יִתְדֹת הֶחָצֵר סָבִיב.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ז} נבוב לוחות – חלול, וכן עביו שלש[1] אצבעות, נבוב {ירמיהו נ"ב:כ"א}. הלוחת של עצי שטים לכל רוח והחלל באמצע.

{ח} במראות הצובאות – בנות ישר' היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עזבו מלהביא למלאכת המשכן לנדבתו והיה משה מואס בהם מפני שעשויין ליצר הרע, אמ' לו הק' קבל כי אילו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו נשים הללו צבאות רבות במצרים, כשהיו בעליהן יגיעין מעבודת פרך בשדה היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות וכל אחת ואחת רואה עצמה עם בעלה במראה, ומשדלתו בדברים אני נאה ממך, ומתוך כך מביאו' אותם לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם שנ' תחת התפוח עוררתיך {שיר השירים ח':ה'} וזהו שנ' במראות הצובאות, ונעשה הכיור מהם שהוא לשום שלום בין איש לאשתו להשקות ממים שבתוכו את שקינא לה בעלה, ותדע לך שהן מראות ממש שהרי נאמ' ונחשת התנופ' שבעים ככר וגו', ויעש בה, וגומ' {שמות ל"ח:כ"ט-ל'}, וכיור וכנו לא הוזכרו שם, למדת שלא היה נחשת של כיור מנחשת שאר התנופה, כך דרש ר' תנחומ', וכן תרגם אונקלוס במחזית נשיא, והוא תרגום של מראות, מירואיירש בלע', וכן מצינו בישעיה {ישעיהו ג':כ"ג}, והגליונים, מתורגמנין ומחזייתא. אשר צבאו – להביא נדבתן.

{יח} לעמת קלעי החצר – במידת קלעי החצר. חסלת ויקהל

 {כא} אלה פקודי – בפרש' זו נאמרו ונמנו כל משקל נדבת המשכן לכסף ולזהב ולנחשת, ונמנו כל כליו וכל עבודתו. משכן – שני פעמי' רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונות' של ישר'. משכן העדות – עדות לישר' שויתר להם על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם. עבודת הלוים – פקודי המשכן וכליו היא עבודה המסורה ללוים במדבר לשאת להוריד ולהקים איש איש למשא המופקד עליו כמו שאמור בפר' נשא {במדבר ד}. ביד איתמר – הוא היה פקיד עליהם למסור לכל בית אב עבודה שעליו.

{כב} ובצלא' בן אורי, עשה, את כל אש' צוה אותו[2] משה – אין כת' כאן, אלא את כל אשר צוה י"י את משה, אפילו דברים שלא אמ' לו רבו הסכימה דעתו למה שנ' למשה בסיני.[3]

{כד} הככר – ששים מנה, ומנה של קדש כפול היה, הרי הככר מאה ועשרים מנה והמנה כ'ה' סלעים הרי ככר של קדש שלשת אלפים שקל, לפיכך הוא מונה בפרוטרוט כל השקלים הפחותין במניינן משלשת אלפים שאין מגיעין לככר.

 {כו} בקע לגלגלת – הוא שם משקל מחצית השקל. שש מאות אלף וגו' – כך היו ישר', וכך עלה מניינם, אחר שהוקם המשכן בספר וידבר, ואף עתה בנדבת המשכן כך היו ישר' וכך עלה מיניינם, [4]כיצד שש מאות אלף חצאין עולין הרי ש[ל]ש מאות אלף שלמין הרי מאת ככר והשלשת אלפים וחמש מאות וחמשים חצאין עולין אלף וז' מאות ושבעים וחמשה.

{כז} לצקת – כתרגומו, לאתכא. אדני הקד' – של קרשי המשכן, שהן ארבעי' ושמונה קרשים ולהן תשעים וששה אדנים, ואדני הפרכת ארבעה הרי מאה, וכל שאר האדנים (ארבעה) נחשת כתוב בהן.

{כח} וצפה ראשיהם – של עמודים, מהם, שבכולן כתוב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף.

הערות