Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 7

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ז – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.

(ב) וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים.

(ג) וַיָּבִיאוּ אֶת קׇרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.

(ד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ה) קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.

(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם.

(ז) אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם.

(ח) וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

(ט) וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.

(י) וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קׇרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קׇרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

(יב) וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קׇרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה.

(יג) וְקׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(יד) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(טו) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(טז) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(יז) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.

(יח) בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.

(יט) הִקְרִב אֶת קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(כ) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(כא) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(כב) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(כג) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.

(כד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

(כה) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(כו) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(כז) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(כח) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(כט) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

(ל) בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

(לא) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(לב) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(לג) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(לד) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(לה) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

(לו) בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.

(לז) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(לח) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(לט) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(מ) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(מא) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.

(מב) בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.

(מג) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(מד) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(מה) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(מו) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(מז) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.

(מח) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.

(מט) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(נ) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(נא) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(נב) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(נג) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.

(נד) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.

(נה) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(נו) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(נז) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(נח) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(נט) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.

(ס) בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.

(סא) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(סב) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(סג) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(סד) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(סה) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.

(סו) בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.

(סז) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(סח) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(סט) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(ע) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(עא) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.

(עב) בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עׇכְרָן.

(עג) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(עד) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(עה) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(עו) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(עז) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עׇכְרָן.

(עח) בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.

(עט) קׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

(פ) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.

(פא) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.

(פב) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.

(פג) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.

(פד) זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

(פה) שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

(פו) כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.

(פז) כׇּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת.

(פח) וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ.

(פט) וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ויהי ביום כלות – כלת כת' יום הקמת המשכן היו ישר' ככלה הנכנסת לחופה. ת' למה נסמכה ברכה כהנים להקמת המשכן, משל למלך שהיו לו שתי בנות  והשיא אחת ומרוב שמחה וגדולה ופירסום המשתה שלט בה עין הרע ומתה, בקש להשי אחרת והיה מתיירא שלא ישלוט בה יצר [עין] הרע צוה וכתבו לה קמיעא, כך בשע' מתן תורה מרוב שמחה ופירסום הדבר שלט בה עין ונשתברו הלוחות, ובשעת מעשה המשכן צוה וכתבו לה קמיעא וסמך להם ברכ' כהנים. ויהי ביום כלות מש' – בצלאל וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכת' במשה לפי שמסר עצמו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראוהו בהר, להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת, וכן מצינו בדוד לפי שמסר עצמו על בניין בית המקדש שנ' זכור י"י לדוד את יום[1] עונותו אשר נשבע לי"י, וגו' {תהלים קל"ב:א'-ב'}, לכך נקרא על שמו, שנ' ראה ביתך דוד {מלכים א י"ב:ט"ז}. כלות משה להקים – ולא נא' ביום הקים, מלמד שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמידו ומפרקו, ובאותו היום העמידו ולא פירקו, לכך נאמ' כלות להקים, אותו היום כלו הקמותיו וראש חדש ניסן היה, בשיני נשרפה את הפרה, בשלישי היזו הזייה ראשונה, ובשביעי גילחו.

{ב} הם נשיאי המטות – שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם, שנא' ויכו שוטרי בני ישר' {שמות ה':י"ד}. הם העומדים על הפקודים – שעמדו עם משה ואהרן, כשמנו את ישר' שנ' ואתכם יהיו וגומ' {במדבר א':ד'}.

{ג} שש עגלות צב – אין צב אלא מחופים, וכן בצבים ובפרדים {ישעיהו ס"ו:כ'}, עגלות מכסות קרויות צבים. ויקריבו אותם לפני המשכן – שלא קיבל משה מידם עד שנ' לו מפי המקום. א'ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב כאן כתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו כתחילה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שראו שה[שלימו] ציבור את הכל שנ' והמלאכה היתה דים {שמות ל"ו:ז'}, אמרו מעתה מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם, והמלואים לאפוד ולחשן לכך התנדבו כאן כתחילה.

{ז} כפי עבודתם – שהיה משא בני גרשון קל משל בני מררי שהיו נושאין הקרשים והעמודים והאדנים.

{ט} כי עבודת הקדש עליהם – משא דבר הקדושה הארון והשולחן, וגו', לפיכך בכתף ישאו.

{י} ויקריבו הנשאים את חנכ' המזבח – לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נתנו לבם להתנדב קרבנות על המזבח לחנכו. ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח – כי לא קיבל משה מידם עד שנ' לו מפי הגבורה.

{יא} יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח – ועדיין לא היה יודע משה היאך יקריבו אם כסדר תולדותם, או כסדר המסעות עד שאמ' לו הק'ב' יקריבו למסעות איש יומו.

{יב} ביום הראשון – אותו היום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים כולהו כדאיתנהו בסדר עולם. למטה יהודה – ייחסו הכתו' על שבטו ולא שגבה משבטו והביא, או אינו אלא שגבה משבטו והביא, ת'ל' זה קרבן נחשון משלו הביא.

{יג} שניהם מלאים סלת – למנחה נדבה.

{יד} עשרה זהב – כתרגומו, משקל עשר שיקלי הקדש היה בה. מלאה קטרת – לא מצינו קטרת ליחיד, ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד והוראת שעה היתה.

{טו} פר אחד – מיוחד שבעדרו.

{טז} שעיר עזים אח' לחט' – לכפר על קבר התהום, טומאת ספק.

{יח}  הקריב נתנאל בן צוער.

{יט} הקריב את קרבנו – מה תל' לו' הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמ' בכל השבטים לפי שבא ראובן ועירער, ואמ' דיי שקידמני יהודה אקריב אני אחריו, אמ' לו משה מפי הגבורה נאמ' לי שיקריבו כסדר המסעות לדיגליהם לכך נאמ' הקריב את קרבנו והוא חסר יו"ד שהוא משמע הַקְרֵב לשון ציווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב, ומהו הקריב הקריב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שיני לשבטים, אחת שהיו ידועים בתורה שנ' ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים {דברי הימים א י"ב:ל"ג}, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו, ומצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן, א'ר' פנחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיאן עיצה זו. קערת כסף – מניין אותיות בגימטריא תשע מאות ושלשים, כנגד שנותיו של אדם הראשון. שלשים ומאה משקלה – על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים היה, שנ' ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד, וגו' {בראשית ה':ג'}. מזרק אחד כסף – בגימטריא חמש מאות ועשרים על שם נח שהעמיד תולדות בן חמש מאות שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קודם תולדותיו כמו שפיר' אצל והיו ימיו מאה ועשרים שנה {בראשית ו':ג'} ולפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא מזרק כסף אחד כמו שנ' בקערה לומ' שאף אותיות של אחד מצטרפות למניין. שבעים שקל – כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו.

{כ} כף אחת – כנגד התורה שניתנה מידו של הק'. עשרה זהב – כנגד הדברות. מלאה קטרת – גימטריא של קטרת שש מאות ושלש עשרה ובלבד שתחליף ק' בד'  על ידי את בש גר דק.

{כא} פר אחד – כנגד אברהם, ויקח בן בקר {בראשית י"ח:ז'}. ואיל אחד – כנגד יצחק ויקח את האיל, וגו' {בראשית כ"ב:י"ג}. כבש – כנגד יעקב והכשבים הפריד יעקב {בראשית ל':מ'}.

{כב} שעיר עזים – לכפר על מכירת יוסף שנ' בה וישחטו שעיר עזים {בראשית ל"ז:ל"א}.

{כג} ולזבח השלמים בקר שנים – כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישר' לאביהם שבשמים. אלים כבשים ועתודים – שלשה מינים כנגד כהנים לוים וישראלים, כנגד תורה נביאים וכתובים, שלש חמשיות כנגד חמשה חומשי' וחמש דברות הכתובים על לוח אחת וחמש הכתובים על השינית, עד כאן מסודו[2] של ר' משה הדרשן.

{כד} ביום השלישי נשיא וגו' – ביום השלישי היה הנשיא המקריב לבני זבולון וכן כולן, אבל בנתנאל שנ' בו הקריב נתנ' בן צוע' נופל אחריו הלשון לומ' נשיא יששכר לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו ובשאר שלא נאמ' בהם הקריב נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני.

 {פד} ביום המשח אותו – בו ביום שנמשח הקריב, ומה אני מקיים אחרי המשח, שנמשח תחילה ואחר כך הקריב, או אחרי המשח לאחר זמן, ולא בא ללמד ביום המשח, אלא ללמד שנמשח ביום, כשהוא אומ' ביום משחו אותם {ויקרא ז':ל"ו} למדנו שנמשח ביום, ומה תל' לומ' ביום המשח, ביום שנמשח הקריב. קערות כסף שתים עשרה וגומ' – הם הם שנתנדבו ולא אירע בהן פסול. ת', ויש לומר כן אף בכל הבקר לעולה. ת' ר'ש'.

{פה} שלשים ומ' הקערה האחת – מה תל' לומ' לפי שנא' שלשים ומאה משקלה ולא פירש באיזו שקל לכך חזר ושנאן כאן וכלל בכולן כל כסף הכלים בשקל הקדש. כל כסף הכלים וגומ' – לימדך שהיו כלי בית הקדש מכוונין במשקלן שוקלן אחד אחד וחוזר ושוקלן כולן כאחד, לא ריבה ולא מיעט.

{פו} כפות זהב שתים עשרה – למה נאמ' לפי שנ' כף אחת עשרה זהב היא של זהב ומשקלה עשרה שקלים של כסף, או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלים של זהב ושיקלי הזהב אינן משקלן שוה לשקלי כסף, תל' לו' כפות זהב של זהב היו.

{פט} ובבא משה וגו' – שני כתובין המכחישין זה את זה שלישי בא ומכריע ביניהם, כת' אחד או' וידבר אליו מאהל מועד {ויקרא א':א'} והוא חוץ לפרכת, וכת' אחד או' ודברתי אתך מעל הכפר' {שמות כ"ה:כ"ב}, בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת מבין שני הכרובים, הקול יוצא משמים לבין הכרובים ומשם יוצא לאהל מועד.[3] מדבר – כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן מִדַבֵּר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאיליו. וידבר אליו – למעט את אהרן מן הדברות. וישמע[4] קול – יכול קול נמוך תל' לומ' את הקול, הוא הקול שנדבר בו בסיני, וכשהיה מגיע לפתח היה נפסק, ולא היה יוצא חוץ לאהל.

הערות